ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל

431

בס"ד. ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל

(הנחה בלתי מוגה)

וזה

מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא גו' ²⁸⁸⁰ . וצריך להבין ²⁸⁸¹ , הלא בפרשה זו מדובר אודות הדלקת הנרות, שזוהי העבודה שעושים עם המנורה, ואילו ענין מעשה המנורה (איך עשו את המנורה) נתבאר כבר לפנ"ז בספר שמות ²⁸⁸² , ובפרשה זו נזכר רק פרט אחד בנוגע למעשה המנורה, עד ירכה עד פרחה מקשה היא, ולא כל שאר הענינים שבמעשה המנורה, וא"כ, מהו אומרו כאן וזה מעשה המנורה גו'. ועכצ"ל, שדוקא הענין דמעשה המנורה באופן שעד ירכה עד פרחה מקשה היא, נוגע ושייך לכללות הענין דהדלקת הנרות באופן שאל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ²⁸⁸³ , וצריך להבין הענין בזה. וגם צריך להבין הענין בזה בעבודת האדם, שהרי התורה היא נצחית ²⁸⁸⁴ , שמזה מובן, שגם בזמן שאין ביהמ"ק ישנם כל הענינים בעבודה הרוחנית.

ב) והענין

בזה, דהנה, מבואר בלקו"ת ²⁸⁸⁵ שמנורה נקראת כנס"י, שהיא קדושת כלל נש"י, כמבואר במנורת זכרי' ²⁸⁸⁶ (שקורין בהפטרה) הלא ידעת מה המה וגו' ויען כו' זה דבר ה', והיינו, שהמנורה היא דבר ה' (ספירת המלכות), שהיא כנס"י, על שם שמכנסת בתוכה בחי' אלהות הנק' ישראל (בחי' ז"א), והיא כוללת כל הנשמות כו' (מקור נש"י ²⁸⁸⁷ , ולכן גם למטה נקראים בנ"י בשם כנסת ישראל). וזהו גם מ"ש זה דבר ה' אל זרובבל ²⁸⁸⁸ , כי, זרובבל הוא הנשיא8, שהנשיא הוא הכל (כמ"ש במדרש ²⁸⁸⁹ והובא בפרש"י ²⁸⁹⁰ ), היינו שהוא כולל כל נשמות ישראל. וענין זה מרומז גם בשם זרובבל, שמורכב מב' תיבות, זרע בבל ²⁸⁹¹ , שפירושו זרע בלול, היינו, שבלול מב' דרגות זרע, זרע אדם וזרע בהמה,

432

שהם שני הסוגים הכלליים בנשמות ישראל (כמבואר ענינם בדרושים על הפסוק ²⁸⁹² ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ²⁸⁹³ ). ובפרטיות יותר, כמבואר בלקו"ת (בהתחלת הדרושים דפרשתנו8) שבכללות ישראל שנקראים בשם מנורה, יש ז' נרות, שהם ז' מדריגות בעבודת ה' כו'. ועז"נ אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, שעם היותם ז' נרות שהם ז' מדריגות ואופנים שונים בעבודת ה', מ"מ, מאירים כולם בשוה אל מול פני המנורה, שהוא נר האמצעי ²⁸⁹⁴ .

ג) וממשיך

בכתוב לבאר טעם הדבר, וזה מעשה המנורה מקשה גו', שהסיבה לכך שכל שבעת הנרות מאירים בשוה אל מול פני המנורה, היא, בגלל שבשרשם הם מציאות אחת, שזהו"ע דמקשה, ולכן, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות (בשוה), כיון שמצד פנימיותם (פני המנורה ²⁸⁹⁵ ) הם בדרגא אחת. וממשיך לבאר בפרטיות יותר, עד ירכה עד פרחה, דירכה הוא רגל התחתון (אלו הם מדריגות התחתונות ²⁸⁹⁶ ), בדוגמת הירך שבגוף שהוא לבר מגופא ²⁸⁹⁷ , ופרחה הם הפרחים העליונים (בחי' עליונות17), שזהו ענין של תפארת, דתפארת גופא18. ומוסיף בלקו"ת ²⁸⁹⁸ פירוש חדש בזה, שפרחה הוא מלשון פריחה למעלה (פליען), דקאי על גדולי הצדיקים הנקראים פרחה, ע"ש שתורתם ותפלתם פרחה לעילא ע"י דחילו ורחימו שהם גדפין לפרחה, כמבואר בזה"ק ²⁸⁹⁹ . וזהו עד ירכה עד פרחה, שלמרות חילוקי הדרגות הנ"ל, הנה כולה כאחת נקראת מנורה.

ד) והנה

נוסף על מעשה המנורה באופן דמקשה (שנוגע להדלקת המנורה, כנ"ל ס"ג), נזכר גם הענין ד(מקשה) זהב, וכמודגש גם בהפטרה ²⁹⁰⁰ ראיתי והנה מנורת זהב כולה. והענין בזה, כמבואר בלקו"ת6 שזהב הוא יראה, כי כסף הוא אהבה, מלשון נכספה ²⁹⁰¹ , וזה נק' אהבה מסותרת שיש תמיד בלב כל איש ישראל ²⁹⁰² , וזהב נק' יראה, מצפון זהב יאתה ²⁹⁰³ . ולזה צריך התבוננות בגדולת א"ס ב"ה כו'. וע"כ תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה התפלה עם פסוקי דזמרה כו' שכולה ספורי שבחי

433

אלקים פעמים הרבה (עד) שיגיע למדת יראה, שיירא ויתבושש מגדולת א"ס ב"ה (שזוהי יראה פנימית, יראת בושת). ומוסיף בלקו"ת ²⁹⁰⁴ , שצ"ל זהב טהור בלי סיג, כמ"ש בפסוק אחר ²⁹⁰⁵ מקשה אחת זהב טהור, כי הזהב אם יש בו סיג ממין אחר, נשתנה מראיתה לירקון, כן ע"י הרע נשתנה, וסימן לעבירה הדרוקן ²⁹⁰⁶ , וצריך להיות סור מרע לגמרי וכו' (וכפי שמבאר שם שענין זה נעשה ע"י תפלה כו'), ואז יהי' מנורה אחת זהב טהור כו'. ומסיים בלקו"ת, שאז יכול אהרן הכהן להדליק אש בכל ז' הנרות, והיינו, שיהי' תוכו רצוף אהבה ²⁹⁰⁷ בהתגלות לבו כרשפי אש כו'.

ה) ולאח"ז

מוסיף הכתוב וכופל מקשה היא, שזהו ענין נוסף, כמובן מדברי הגמרא במנחות ²⁹⁰⁸ מקשה דסיפא למאי אתא כו'. ויש לומר, שזהו מה שמוסיף בלקו"ת25: אך העיקר שצריך להיות אחדות גמור זה עם זה, שלא יביט ברעת חבירו וכו' (וכפי שמביא באגה"ק ²⁹⁰⁹ שצריך לקיים מ"ש ²⁹¹⁰ ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם). וממשיך לבאר: והיינו שידע שיש למעלה מנורה מקשה, שהעליון יורד למטה והתחתון עולה למעלה [וכפי שמבאר לפנ"ז ²⁹¹¹ , שמתחלה הי' ככר עגול, ופרש"י ²⁹¹² עשת של ככר זהב היתה ומקיש בקורנס וכו' לפשט אברי', וע"י הכאת הקורנס יורד זהב עליון למטה ותחתון עולה למעלה עד שנתערב כל הזהב], שהרע יורד לפעמים למטה ונכנס באדם רע, ולהיפך, עשיית איזה מצוה מאדם רע לפעמים עולה למעלה ונוטלה אחר, וכל אדם צריך לתלות החסרון בו, והטוב שלו, שמא הוא מאחר שעלה למעלה, ורעת אחרים, שמא הוא שלו שירד למטה. ואז יהי' באמת אחד הירך עם הפרחים, שכל אחד יחזיק עצמו לבחי' ירך ולחבירו בחי' פרח, וחבירו להיפך (עכ"ל).

והענין

בזה, דהנה, בדרך כלל מבואר ענין אחדותם של ישראל משום שכל ישראל הם קומה אחת ²⁹¹³ , ולכן, למרות החילוקים שביניהם שיש מי שהוא בבחי' ראש ומי שהוא בבחי' רגל, הרי בבחינה אחת יש

434

יתרון ומעלה להרגלים, שצריך להלך בהם, וגם הם ממעמידי הגוף והראש כו', ונמצא שאין להראש שלימות בלתי הרגלים, ועד שמוליכים את הראש למקום שמצד עצמו אינו יכול להגיע לשם. אבל כאן מוסיף דבר חידוש בזה, שישנו גם הענין דמקשה באופן שהעליון יורד למטה והתחתון עולה למעלה כו', שמצד זה צריך כל אחד לתלות את החסרון בו ולהחזיק את עצמו לבחי' ירך, ואילו את הטוב צריך לתלות בחבירו, שלכן מחזיק אותו לבחי' פרח כו'.

ו) ומסיים

בכתוב1 כן עשה את המנורה, ופירש רש"י, מי שעשאה, ומדרש אגדה ע"י הקב"ה נעשית מאלי'. וי"ל בדא"פ הפירוש בזה, שבתחלה צ"ל ענין עשיית המנורה ע"י עבודת האדם למטה (מי שעשאה) בדרך אתערותא דלתתא, ואח"כ באים להפירוש הפנימי (שזהו הפירוש שבמדרש אגדה, שבו גנוזין סודות התורה ²⁹¹⁴ ), שע"י הקב"ה נעשית מאלי', שהו"ע ההמשכה מלמעלה בדרך אתערותא דלעילא, וכמ"ש גם בסיום ההפטרה9, לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות. ובזה נכלל גם שהקב"ה מבטל את כל ההעלמות וההסתרים כו', החל מההעלם וההסתר שע"י יצה"ר, כמארז"ל ²⁹¹⁵ שזהו מהדברים שמתחרט הקב"ה שבראם, דכתיב ²⁹¹⁶ ואשר הרעתי, שלכן נותן הקב"ה עזר וסיוע לבטל את פעולת היצה"ר, ע"י התשובה, שהו"ע ההשבה למקורו ושרשו – אל מול פני המנורה כו'. וכשישראל עושין תשובה, מיד הן נגאלין ²⁹¹⁷ , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בקרוב ממש.

______ l ______