ר"ד ליל ש"ק, שמיני עצרת בעת הסעודה, ה'תש"ל

134

בס"ד. ר"ד ליל ש"ק, שמיני עצרת* בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. בנוגע לדברי רבינו הזקן בשו"ע ⁹¹⁹ "מצוה לתקן הסוכה ולבנותה כולה מיד למחרת יוה"כ" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הלשון "מיד" – מורה על ענין הזריזות. אבל בנדו"ד אין זה רק מצד ענין הזריזות בלבד, כמו בכל המצוות ⁹²⁰ , כי, אי משום הא, יכולים לבנות הסוכה קודם יוהכ"פ, ואפילו בחודש אלול – בתוך השלושים יום שלפני החג ⁹²¹ . וזוהי ההוספה "מיד למחרת יוה"כ" – שמורה על השייכות דבנין הסוכה ליוה"כ ⁹²² .

דובר גם אודות השקו"ט אם יש מצוה בבניית הסוכה, גם אם יושב בסוכה אחרת ⁹²³ . ובהמשך לזה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כבר נדפס בספר המנהגים ⁹²⁴ – מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר – ש"במוצאי יוהכ"פ מתעסקים או עכ"פ מדברים על דבר עשיית הסוכה". – כ"ק מו"ח אדמו"ר לא נהג ליקח פטיש וכיו"ב ולהתעסק בעצמו בבניית הסוכה ⁹²⁵ .

על השאלה איך נהג אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א – אמר: בכלל הי' בא בעל-מלאכה ובונה הסוכה, וכנראה, לאו דוקא במוצאי יוהכ"פ, כי אאמו"ר הי' טרוד בהתוועדות דמוצאי יוהכ"פ ⁹²⁶ .

135

ב. בנוגע לפעולת הישיבה בסוכה בשמע"צ ⁹²⁷ , לאחרי שכבר ישבו בסוכה שבעה ימים – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

משמעות הדברים היא (אף שלא מצאתי זאת בפירוש ⁹²⁸ ) שבשמע"צ עושים בסוכה – בית ⁹²⁹ .

(והוסיף:) קשה לי על בני ארץ ישראל, שאין אצלם הענין דישיבה בסוכה בשמע"צ. ויש לומר, שבכניסתם לבית בשמיני-עצרת, שהוא שמיני לסוכות, מכניסים את הסוכה לתוך הבית.

א' המסובים הזכיר ענין האושפיזין, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בשמע"צ אין זה באופן של "אושפיזין" (אורחים), אלא באופן של בעלי-בתים ⁹³⁰ . והוסיף: הנכם יכולים למנות את כולם; "זיי זיינען פיינע בעלי-בתים"!...

[א' המסובים הזכיר המדובר לעיל ⁹³¹ אודות מעלת שמחת בית השואבה גם לגבי השמחה דשמע"צ ושמח"ת, ואמר, שבעמדנו בשמע"צ ושמח"ת יש להדגיש מעלת השמחה דשמע"צ ושמח"ת (כפי שמצינו בחסידות ⁹³² שבכל יו"ט מדגישים מעלתו של יו"ט זה לגבי כל שאר הימים טובים) – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מוכרחני להודות שכן הוא ⁹³³ ].

ג. אודות החילוק בין המקיפים דסוכה למקיפים ד"הקפות" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

סוכה – הו"ע מקיפים דבינה ⁹³⁴ , ואילו הקפות הו"ע מקיפים דאבא ⁹³⁵ . והיינו, שאם ⁹³⁶ המקיפים דבינה נמשכים בפנימיות, אזי מתגלים מקיפים נעלים יותר.

136

ד. א' המסובים הזכיר אודות אביו של רבינו הזקן, שהשם שמופיע ע"ג מצבתו הוא אברהם ברוך. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

רבינו הזקן קרא שם בנו חיים אברהם. ואם שם אביו הי' אברהם ברוך, נמצא, שנתן לו רק חצי שם, ואין זה דרך כבוד. – ע"פ חסידות יש ענין גם בחצי שם, כי שם הו"ע החיות, וחצי שם הוא עכ"פ חצי חיות. אבל ע"פ נגלה – חצי שם אינו אותו השם כלל, כפי שכותב הצ"צ ⁹³⁷ בנוגע לשמות של כלה וחמותה, שאם השמות אינם שוים ממש, אלא רק חצי שם, אין קפידא כלל.

וסיים: אני שמעתי ששמו הי' ישראל ברוך ⁹³⁸ . ומה שלא מצינו שיחתום שמו ב"ר ישראל ברוך, אלא רק ב"ר ברוך, אולי י"ל, שהשם ישראל ניתוסף לאח"ז, ולא נקרא בשם זה במשך שלושים יום.

ולהעיר, שלפלא שלא מצינו שרבותינו נשיאינו יבקרו בציון אביו של רבינו הזקן. – אדמו"ר מהר"ש וכ"ק מו"ח אדמו"ר ביקרו בכל הציונים, ואעפ"כ לא ביקרו בציונו של ר' ברוך ז"ל.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לרש"ג שי' – שאמו נפטרה ביום י"ט תשרי – שיאמר "לחיים", דאל"כ, יכול הדבר להחשב כאבילות בפרהסיא שאסורה ביו"ט ⁹³⁹ ].

______ l ______