ר"ד ליל ש"ק, א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תש"ל

96

בס"ד. ר"ד ליל ש"ק, א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. על השאלה בנוסח "שלום עליכם", מהו הטעם שבכל פעם אומרים "מלאכי השלום", מלבד בפעם הראשונה שאומרים "מלאכי השרת" – ענה כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בסידור מהרי"ד ⁶⁶⁹ (שיש בו ענינים גם מהצ"צ) מבואר שד' פעמים שלום הם כנגד ד' עולמות אבי"ע, "שלום עליכם" – כנגד עולם האצילות וכו', עד "צאתכם לשלום" – כנגד עולם העשי'. ומבאר ש"מלאכי השרת הם מלאכים דאו"א הנקראים מלאכים המוני מעלה .. לכן הם מלאכי השרת למעלה כו'".

ובפשטות יש לומר, שבדרך כלל נקראים "מלאכים" בשם "מלאכי השרת", ע"ש השליחות (שירות) שלהם, וכאשר מילאו השליחות, אזי נקראים "מלאכי השלום".

(והוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א:)

פעם שאלו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר: מדוע מיד אומרים למלאכים "צאתכם לשלום"? והשיב, שאצל מלאכים כל רגע הוא יקר ⁶⁷⁰ .

ב. דובר בארוכה אודות שינה בסוכה ⁶⁷¹ , ובנוגע לשאלה מדוע לא נתפרש בספר המנהגים שאין מנהגנו לישן בסוכה ⁶⁷² , כשם שנתפרש ש"אין מנהגנו בנויי סוכה" ⁶⁷³ – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בנוגע לנויי סוכה – שמעתי בפירוש מכ"ק מו"ח אדמו"ר בלשון הוראה שאין זה מנהגנו ⁶⁷⁴ , אבל בנוגע לשינה בסוכה הי' לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר – בשם אדמו"ר האמצעי – (רק) איך יכולים לישון כו' ⁶⁷⁵ .

97

וזהו היסוד למנהגנו – ע"פ דברי הגמרא ⁶⁷⁶ בנוגע להדס: "רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד (שני עלין בעוקץ אחד ועלה אחד מלמטה ועולה ורוכב על השנים – אע"ג דתלתא בחד קינא כ"ש דכשר) הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא", והיינו, שאע"פ שמצד הענין ד"הדר" שנאמר בד' מינים [כפי שלמדים מאתרוג גם בנוגע לשאר ג' המינים ⁶⁷⁷ ], הי' יכול ליקח הדס משולש שהוא יותר מהודר ונאה ⁶⁷⁸ , אעפ"כ, הי' " מהדר אתרי וחד" דוקא, כדי להראות שמתנהג ע"פ שיטת רבו ("דאָס איז זיין רבי"!).

ולהעיר, שגם מנהגנו בנוגע לנויי סוכה הוא פלא גדול, שהרי ענין זה נזכר בגמרא ⁶⁷⁹ .

וכן פלא גדול מנהגנו בנר חנוכה4, שבגמרא ⁶⁸⁰ איתא ש"מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ", ואעפ"כ אין עושים כן ⁶⁸¹ . וכבר כתב הרה"צ ממונקאַטש ⁶⁸² שלא ראה שתלמידי הבעש"ט ידליקו נר חנוכה על פתח הבית מבחוץ, ולא רק במקום שהי' פחד מפני הגוים, אלא גם במקום שהיתה אפשרות לכך ⁶⁸³ .

ג. כ"ק אדמו"ר שליט"א סיפר שקיבל מכתב שהרפורמים הנהיגו לתקוע בשופר גם בר"ה שחל בשבת, ואמר (בבת-שחוק): לכאורה הצדק עמהם, שהרי הטעם שאין תוקעין הוא בגלל החשש "שמא כו' יעבירנו כו'" ⁶⁸⁴ , ואילו אצלם לא שייך חשש זה!... אבל ע"פ המבואר בחסידות ⁶⁸⁵ שהטעם הוא לפי שההמשכה שע"י תק"ש נעשית ע"י ענין השבת עצמו, הרי גם אצלם אין מקום לתק"ש בשבת.

ד. בנוגע למנהג לחלק צדקה בערב סוכות ⁶⁸⁶ – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא ראיתי שכ"ק מו"ח אדמו"ר נהג כן ⁶⁸⁷ .

98

ה. על השאלה בנוגע למ"ש בספר המנהגים ⁶⁸⁸ ש"שמחת החג מתחילה מליל ראשון דחג הסוכות" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שענין זה מתאים ("אויסגעהאַלטן") ע"פ נגלה ⁶⁸⁹ .

ו. דובר אודות ברכת שהחיינו כשהלולב ביד אחת והאתרוג בידו השנית (ולא כהנוהגין ליטול האתרוג רק לאחרי ברכת שהחיינו ⁶⁹⁰ ) – דכיון שכל זמן שאין אוחזין ד' המינים ביחד לא נתקיימה המצוה, הרי זה נקרא "עובר לעשייתן" ⁶⁹¹ .

______ l ______