ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תש"ל

91

בס"ד. ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. על השאלה בענין הס"ת שאומרים עליהם "כל נדרי", האם יש דיוק שצ"ל שלשה ס"ת דוקא – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הלשון "שלשה ספרים" הוא בפע"ח ⁶³⁴ , אבל הכוונה היא שיהיו לכל-הפחות שלשה ספרים, שעי"ז ניתן כח להב"ד של שלשה ⁶³⁵ (יחד עם החזן, או מלבד החזן), אבל בודאי יכולים להוסיף עוד (כפי שנוהגים בביהכנ"ס כאן שהוציאו יותר מג' ספרים), וכמו שיש ב"ד של כ"ג.

[על מה שהעירו שביאור הנ"ל (ליתן כח לב"ד) הוא ע"פ נגלה, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שגם בקבלה יכול להיות ענין ע"פ נגלה...].

על השאלה במ"ש "מצוה גדולה לקנות ספר ראשון", מהו הדיוק "לקנות" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הכוונה היא – שצ"ל בזה ענין של הכנה כו', ולא באופן של חנם ⁶³⁶ . וגם בפשטות – כדי שלא תהי' מחלוקת את מי לכבד כו'. – בביהכנ"ס כאן נהוג לכבד, כיון שזהו באופן שאין מקום לערעור כו', אבל בשאר המקומות מוטב שיהי' זה באופן של מכירה, ולאו דוקא בנוגע לספר ראשון, אלא גם בנוגע לשאר הספרים.

ב. על השאלה במ"ש בסידור בנוגע לכפרות ⁶³⁷ , "ושוחטים אותו באשמורת הבוקר אחר סליחות", הרי לפי מנהגנו אין אומרים סליחות בערב יוהכ"פ – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

לשון זה הוא מפע"ח ⁶³⁸ . ובנוגע להתאמה עם מנהגנו – שאלתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולא ענה.

ובאמת יש לשאול שאלה טובה יותר: מדוע אמנם אין מנהגנו לומר סליחות בערב יוהכ"פ ועשי"ת. ובפרט שבסידור ר"ע גאון (הסידור

92

הראשון) המנהג דאמירת סליחות הוא רק בימים שבין ר"ה ויוהכ"פ (כפי שנדפס כבר בליקוט טעמים ומקורות ⁶³⁹ ).

ובכן: שאלה זו שאלו אצל הצ"צ, והשיב, שעד ר"ה העבודה היא בדיבור, ומר"ה עד יוהכ"פ העבודה היא במחשבה ⁶⁴⁰ .

אמנם, מצינו שהרבנית רבקה (אשת אדמו"ר מהר"ש) היתה אומרת סליחות בעשי"ת, ופעם עשו מנין מיוחד בשבילה כו' ⁶⁴¹ .

וכמו"כ היו חסידים בליובאַוויטש שנהגו לומר סליחות בעשי"ת.

ג. שאלו על זה שכ"ק אדמו"ר שליט"א מרבה לדבר אודות תשובה עילאה, דלכאורה, צ"ל תחילה תשובה תתאה? וגם: אם מדובר אודות תשו"ע, למה אומרים "על חטא"? – ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

השאלה איך מתאים אמירת "על חטא" עם תשו"ע, אינה על דברי דוקא – שהרי מבואר בחסידות ⁶⁴² שענינו של יוהכ"פ הוא תשו"ע, ואעפ"כ אומרים "על חטא".

ובכלל, הענין ד"חטאתי נגדי תמיד" ⁶⁴³ הובא באגה"ת פי"א גם לענין תשו"ע. וכמו"כ מבואר בחסידות ⁶⁴⁴ הענין דאמירת תחנון לאחרי שמו"ע דוקא, אע"פ ששמו"ע הוא בחי' אצילות כו'.

ובנוגע להצורך דהקדמת תשו"ת לפני תשו"ע – הנה:

אע"פ שסדר העבודה הוא "סור מרע (ואח"כ) ועשה טוב" ⁶⁴⁵ , הרי מצינו ⁶⁴⁶ ש"אפשר לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה כו'", אלא ש"זהו דרך מקרה והוראת שעה כו' כמעשה דר"א בן דורדייא" ⁶⁴⁷ , "אבל סדר העבודה הקבועה .. צריך להקדים תחלה .. יראה תתאה כו'".

ו"באמת אי אפשר לרשעים להתחיל לעבוד ה' בלי שיעשו תשובה על העבר תחלה .. ע"י שבירת לבו ומרירת נפשו על חטאיו" ⁶⁴⁸ (כיון

93

ש"עוונותיכם מבדילים" ⁶⁴⁹ ), אבל אעפ"כ, ענין זה גופא יכול להיות באופן של תשו"ע.

והענין בזה – ע"פ דברי רבינו הזקן ⁶⁵⁰ שתשו"ע ענינה (לא כפירוש העולם, אלא) "אתדבקות דרוחא ברוחא ע"י תורה וגמ"ח .. בכוונת הלב בתפלה כו'", ובפשטות – להתפלל וללמוד תורה ולקיים מצוות מתוך חיות כו'.

וע"ד מ"ש רבינו הזקן בהל' ת"ת ⁶⁵¹ בנוגע למארז"ל ⁶⁵² "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה וכו'", שקאי אפילו על מי שנמצא במעמד ומצב שע"י התומ"צ שעושה "מוסיף כח בקליפות לפי שעה", ו"כשיחזור אח"כ בתשובה .. אזי מוציא מהקליפה כל התומ"צ וחוזרים לקדושה כו'".

[על השאלה אם הכוונה לדברי אדמו"ר מהוריי"צ ⁶⁵³ ששמע"צ הו"ע תשו"ע – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

המדובר שם הוא מצד מלמעלה, שלכן הרי זה בזמן מיוחד כו'; ואילו מה שהנני מרבה לדבר בלהט ("וואָס איך קאָך זיך") בענין תשו"ע, הרי זה מצד האדם – שמצדו מותר לו לרצות ("ער מעג וועלן") להתחיל עבודתו מיד באופן של תשו"ע ⁶⁵⁴ , ללמוד ולהתפלל מתוך חיות כו'. וענין זה אינו בזמן מסויים דוקא, לא רק במועדי חודש תשרי (כמו שמע"צ כו'), אלא גם בחשון וכסלו וכל שאר חדשי השנה].

והעיקר בזה – שרואים בפועל ⁶⁵⁵ , שכאשר מתחילים מיד מלימוד התורה וקיום המצוות מתוך חיות כו', אזי מצליחים, משא"כ כשמתחילים מהענין דתשו"ת, הרי זה קשה יותר, ויכול להיות שלא יצליחו כו'.

וע"ד המדובר כמ"פ ⁶⁵⁶ אודות כללות החילוק בין שיטת המוסר לשיטת החסידות: במוסר – עיקר ההתעסקות והלהט ("דער קאָך") הוא

94

איך להמנע מענינים בלתי-רצויים, כמו שקר, גאוה, לשון הרע וכיו"ב, ובמילא, אם לא מצליחים לפעול – במה נשארים?!... משא"כ בחסידות – עיקר ההתעסקות והלהט הוא בעניני תורה ותפלה ויראת שמים כו', ובמילא, גם אם לא מצליחים לפעול – התעסקו בינתיים בעניני טוב וקדושה! ומה גם שסוכ"ס בהכרח שידבק בו משהו ("עפּעס מוז זיך צוקלעפּן")...

ד. א' המסובים הזכיר דברי אדמו"ר מהוריי"צ ⁶⁵⁷ שעריכת סעודה במוצאי יוהכ"פ היא סגולה להרווחה (עשירות) על כל השנה ⁶⁵⁸ , ושאל איך הי' המנהג בזה אצל רבותינו נשיאינו שלפנ"ז. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א ⁶⁵⁹ :

ענין עריכת סעודה במוצאי יוהכ"פ – מפורש בשו"ע ⁶⁶⁰ . ומצינו גם מאמרי חסידות (גם מרבינו הזקן) שנאמרו במוצאי יוהכ"פ ⁶⁶¹ , אבל לא ידוע אם נאמרו בעת הסעודה אם לאו.

דובר גם אודות הסדר דסעודות יו"ט אצל רבותינו נשיאינו (ונזכר גם אודות המנהג שהנהיג כ"ק אדמו"ר שליט"א לערוך סעודה ביום ב' דר"ה לפנות ערב ⁶⁶² ), וכן אודות עריכת התוועדות ב"יאָרצייט", כמו ביום ההילולא יו"ד שבט, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאף שיש כאלו שמעוררים על זה, מ"מ אינו מתחרט כו' ⁶⁶³ .

______ l ______