ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט

304

בס"ד¹⁹⁵³. ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט

(הנחה בלתי מוגה)

שופטים

ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו' ¹⁹⁵⁴ , ומסיים ובערת הרע מקרבך ¹⁹⁵⁵ , ובערת הרע מישראל ¹⁹⁵⁶ . והענין בזה, דהנה, אמרו חז"ל ¹⁹⁵⁷ עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט אלו איבריו, ובא אלי' מלך גדול זה יצה"ר, וסבב אותה ובנה עלי' מצודים כו'. ועז"נ שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שצריך ליתן שופטים ושוטרים בכל השערים שבגופו של אדם (עיר קטנה) ¹⁹⁵⁸ . ותכלית העבודה היא לפעול ובערת הרע מקרבך, דקאי על היצה"ר, כמארז"ל בסוכה ¹⁹⁵⁹ שבעה שמות יש לו ליצה"ר, הקב"ה קראו רע, ועז"נ ובערת הרע מקרבך ¹⁹⁶⁰ . ועי"ז שמגרש הרע מקרבו נעשה גם ובערת הרע מישראל, שמגרש את הרע מכללות ישראל ומכל העולם כולו [וע"ד מ"ש הרמב"ם ¹⁹⁶¹ צריך כל אדם שיראה עצמו כו' וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב כו' עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות כו'], דמאחר שבריאת העולם היא בשביל ישראל, בראשית, בשביל ישראל שנקראו ראשית ¹⁹⁶² , הרי עי"ז שהרע מתבער מישראל, אזי במילא מתבער הרע מן העולם כולו. וכל זה נעשה ע"י שופטים ושוטרים, דענין השופטים הוא כמארז"ל ¹⁹⁶³ לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, וענין השוטרים הוא כמארז"ל10 יזכור לו יום המיתה (שזהו ע"ד ענין השוטרים שנותנים העונש כו'). ועם היות שהזכרת העונש (שוטרים) מועיל בודאי, משא"כ הענין דירגיז יצ"ט על יצה"ר (שופטים) אינו מועיל בכל פעם, כמובן ממרז"ל הנ"ל לעולם ירגיז כו' אם נצחו מוטב, ואם לאו יזכור לו כו', מ"מ, סדר העבודה הוא שבתחלה צ"ל הענין דירגיז יצ"ט על יצה"ר (שופטים), ורק אם אין זה מועיל, אזי צ"ל העבודה דיזכור לו כו' (שוטרים).

305

ב) וביאור

הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך בעומק יותר, הנה ¹⁹⁶⁴ כתיב ¹⁹⁶⁵ נודע בשערים בעלה, בעלה הוא קוב"ה ¹⁹⁶⁶ , דלית מחשבה תפיסא בי' כלל ¹⁹⁶⁷ , ומ"מ, נודע בשערים בעלה, שנעשה נודע (בבחי' השגה) ע"י שערים, שיש בזה ב' פירושים. פי' הא', שערים מלשון לכל חד וחד לפום שיעורא דילי' ¹⁹⁶⁸ , שהרי אינו דומה העבודה של אחד לחבירו, דאע"פ שכל הנשמות מתאימות וכולנו כאחד ¹⁹⁶⁹ , מ"מ, הרי כללות נש"י נחלקות לששים ריבוא נשמות פרטיות שהם שרשים וכל שרש מתחלק לששים ריבוא ניצוצות כו' ¹⁹⁷⁰ , ולכן אינו דומה סדר העבודה של אחד לחבירו, וכמו העבודה דראובן שהיא בבחי' ראי', והעבודה דשמעון היא בבחי' שמיעה, והעבודה דלוי הו"ע דילוה אישי אלי ¹⁹⁷¹ , כמבואר בתו"א פ' ויחי ¹⁹⁷² . ופירוש זה בשערים (סדר העבודה דכל חד וחד לפום שיעורא דילי') קשור עם פי' הב' בשערים, מלשון שיעור וגבול, שהרי עבודתו של כל אחד, אפילו כשהיא אצלו באופן של בלי גבול, מ"מ, לגבי הקב"ה הרי זה בגבול, וכ"ש בהיותו במעמד ומצב שעדיין לא יצא מהגבלה שלו. ומ"מ, נודע בשערים בעלה, דקוב"ה אתידע לכל חד וחד לפום שיעורא דילי'.

ג) אמנם

כדי שיהי' נודע בשערים בעלה, צ"ל הקדמת העבודה דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. והענין בזה ¹⁹⁷³ , דהנה, יש ד' שערים בנפש, דהיינו ראי' שמיעה ריח ודיבור. העבודה דבחי' ראי' היא כמ"ש ¹⁹⁷⁴ שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. העבודה דבחי' שמיעה היא כמ"ש ¹⁹⁷⁵ ועתה ישראל שמע גו'. העבודה דבחי' ריח היא כמ"ש ¹⁹⁷⁶ ישימו קטורה באפיך, והעבודה דבחי' הדיבור הו"ע התפלה, כמ"ש ¹⁹⁷⁷ הפעם אודה גו' ותעמד מלדת. וההקדמה לזה הו"ע שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, והיינו, שצריך להגדיר עצמו בענין הראי', שיהי' עוצם עיניו מראות

306

ברע ¹⁹⁷⁸ , וכמבואר באריכות בספרי מוסר ¹⁹⁷⁹ , ומובא גם בקיצור בחסידות בקונטרס העבודה ¹⁹⁸⁰ , שגם כאשר ההבטה היא בקור רוח ובשעת מעשה אינו מרגיש בעצמו איזה התפעלות, הרי זה עושה רושם וחקיקה גדולה בנפש, ולא תעבור בלי התעוררות רע בהתגלות ר"ל. וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין השמיעה, להיות אוטם אזניו משמוע דבר רע, כמו לשון הרע, שעי"ז מציל תליתאי ¹⁹⁸¹ , ועוד זאת שעי"ז פועל גם למעלה, שכאשר באים לקטרג עליו, לא רוצים לשמוע, כמ"ש ¹⁹⁸² ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע גו', והיינו לפי שההנהגה מלמעלה היא באופן דמדה כנגד מדה ¹⁹⁸³ , ולכן, כאשר הוא אינו רוצה לשמוע רע על חבירו, אזי פועל שכאשר רוצים לדבר עליו רע למעלה, אין שומעין מלכתחילה. וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין הריח, להזהר מהרהורים רעים, כמארז"ל ¹⁹⁸⁴ הרהורי עבירה קשים מעבירה וסימניך ריחא. וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין הדיבור, וכמ"ש הרמב"ם ¹⁹⁸⁵ ואפילו בצרכי הגוף לא ירבה אדם דברים כו' ואמרו ¹⁹⁸⁶ לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. וכאשר ישנה ההגדרה בכל ד' ענינים אלו, שזהו"ע שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שעי"ז נעשה ובערת הרע מקרבך, ועי"ז גם ובערת הרע מישראל (כנ"ל), אזי יכול להיות הענין דנודע בשערים בעלה, שקוב"ה יהי' אתידע לכל חד וחד לפום שיעורא דילי'.

ד) וע"י

הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך כפי שהוא בעבודתו של כל אחד מישראל, פועלים שיהי' הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך גם כפשוטו, כמ"ש ¹⁹⁸⁷ ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

______ l ______