ר"ד ליל א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט

219

בס"ד. ר"ד ליל א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. דובר אודות המצוות המיוחדות שבימים טובים, מצה בחג הפסח וסוכה בחג הסוכות, ואילו בחג השבועות אין מצוה מיוחדת, אלא ענינו הוא מתן תורה, ומצד בנ"י – קבלת התורה.

וכן דובר אודות המבואר במאמר ד"ה לויתן זה יצרת בלקו"ת פ' שמיני ¹⁵⁴⁹ ענין קיום המצוות ברוחניות (אצל אלו שלא היו יכולים לקיימם בגשמיות, "כגון רשב"י כשהי' במערה כו'"). ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו ע"ד מ"ש במדרש ¹⁵⁵⁰ אודות המצוות שקיימו האבות ש"ריחות היו", והיינו, שגם במצוות שקיימו בגשמיות, היתה ההמשכה רק ברוחניות ¹⁵⁵¹ . והוסיף, שאע"פ שלשון המדרש הוא בנוגע למצוות – כן הוא גם בנוגע לתורה, שלימוד התורה שלהם הי' רק ברוחניות.

ונתבאר מ"ש בלקו"ת שם: "וכן האריז"ל הי' ג"כ בבחינה זו" (אף שהאריז"ל קיים המצוות בגשמיות), שהכוונה היא שהי' מהצדיקים שהם בבחינת לויתן, "שעבודתם .. בכוונת הלב לייחד יחודים כו'".

ולהעיר, שיש הגה"ה מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע על גליון הלקו"ת שלו: "וכן הבעש"ט" – לא בתור פירוש וביאור, אלא שכצ"ל בפנים הלקו"ת, כיון שכן הוא בלקו"ת כי"ק (של הצ"צ) ¹⁵⁵² . וגם כאן הכוונה שהי' בבחי' לויתן (אף שלכאורה י"ל שהכוונה היא בנוגע למצוות התלויות בארץ).

נתבאר גם מ"ש בלקו"ת שם: "ועיקר ההמשכות בפסח ע"י מצה ובשבועות ע"י מ"ת ובסוכות ע"י סוכה ולולב ומיניו" – דכיון שבמ"ת נתחדש שההמשכה הרוחניות ש"י מעשה המצוות חודרת בתוך הגשמיות, נמצא, שכל ענין מעשה המצוות קשור עם החידוש דמ"ת.

ב. דובר אודות המנהג דאמירת "תיקון ליל שבועות" ¹⁵⁵³ [והמנהג לאמרו ב"פ (גם בליל ב'), שכן נהג גם החסיד ר' הלל מפּאַריטש, וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' אומרו בפעם הב' בנסיעתו לנאות דשא ¹⁵⁵⁴ ] – שזהו מנהג החסידים, ואילו המתנגדים אינם אומרים תיקון ¹⁵⁵⁵ .

[ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלאחרונה נתחדש אצלו שהיו

220

לומדים אז "דף היומי". ודיבר בשבחו של מייסד תקנת דף היומי (הרה"ג ר"מ שפירא), שהי' חסיד גדול ("זייער אַ חסיד'ישער איד") כו'].

בנוגע לטעם לדברי אדה"ז בשו"ע ¹⁵⁵⁶ ש"עיקר העסק יהי' בתורה שבע"פ" (כמוזכר גם בזהר ¹⁵⁵⁷ שאומרים בתיקון ליל שבועות) – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו בגלל הקשר והשייכות לספירת המלכות (תושבע"פ ¹⁵⁵⁸ ).

ג. א' המסובים שאל אם הרביים היו אומרים מאמר חסידות בליל שבועות לפנות בוקר, באמרו שלא מצא תאריך זה בכותרות המאמרים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כמדומני שיש מאמר של הצ"צ מזמן זה ¹⁵⁵⁹ (והוסיף שיברר אצל אלו שזוכרים ¹⁵⁶⁰ ).

ד. דובר אודות מ"ש בשו"ע אדה"ז ¹⁵⁶¹ שבשבועות "נוהגין לשטוח עשבים .. להעמיד אילנות בביהכנ"ס", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזוכר שכך נהגו בביהכנ"ס בניקאָלאַייעוו, ואמר, שישאלו את הגבאי דמאַנטשעסטער איך נוהגים שם, וענה, שכך נוהגים בכל בתי-הכנסת, חוץ מביהכנ"ס דליובאַוויטש.

ה. דובר אודות המנהג דאמירת "אקדמות"11, שהובא גם בשער הכולל ¹⁵⁶² , וכ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בשבח מחברו, אביו זקנו הרה"ג הרה"ח רא"ד לאַוואוט ז"ל, רבה של ניקאָלאַייעוו, ואמר, שריבוי ענינים שם הם מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע – מה שכתב לו בעצמו, או מה שהשיב על שאלותיו, כיון שאדנ"ע חיבבו ביותר ¹⁵⁶³ .

וכן סיפר, שכאשר אדנ"ע ביקר בעיירה ראָמאַנאָווקא, שבה כיהן רא"ד ברבנות (לפני ניקאָלאַייעוו), חלקו לו כבוד מלכים (ועד שבמקום הסוסים שהיו רתומים לעגלה, נרתמו האנשים להנהיג את העגלה) ¹⁵⁶⁴ .

ו. במענה לשאלה אודות אמירת ברכת שהחיינו בימי הספירה

221

ובבין המצרים, שבנוגע לבין המצרים איתא בספר המנהגים ¹⁵⁶⁵ "נזהרין מלומר שהחיינו .. גם לא בשבת", ובנוגע לימי הספירה ¹⁵⁶⁶ לא נתפרש איך נוהגים בשבת – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כך הורה כ"ק מו"ח אדמו"ר לכתוב ¹⁵⁶⁷ – ש"אין מברכים שהחיינו בימי ספירת העומר" (ולא שאלתי אודות שבת, אף שאם הייתי שואל הי' עונה לי) ¹⁵⁶⁸ .

ולהעיר, שכל הענין שלא לברך שהחיינו בימי הספירה הוא חידוש (משא"כ בבין המצרים). ומה שאין גוזזין השערות – הנה ע"פ המבואר בפע"ח ¹⁵⁶⁹ מובן שאין זה מטעם אבילות, אלא מצד ענין הדינין כו'.

______ l ______