ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט

90

בס"ד. ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. על השאלה מה נוגע לנו שבשש"פ הוא הגילוי של משה רבינו, ובאחש"פ הוא הגילוי דמשיח ⁶⁶⁴ , הרי אין אנו מרגישים זאת – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א ⁶⁶⁵ :

שאלה זו יכולים לשאול בנוגע לכל שבת ויו"ט, האם מרגישים שינוי משאר ימות החול. אבל מובן, שגם אם אין מרגישים, אין זה משנה את אמיתית הענין. משל למה הדבר דומה – לאדם שאינו יודע שיש ברשותו יהלום יקר ערך, שהעדר ידיעתו אינה משנה את המציאות!

והוסיף, שבכל יו"ט נמשך מהגילוי דאחרון של פסח.

ב. בהמשך להמדובר ⁶⁶⁶ אודות מעלת הלילה הראשון דחג הפסח ש"נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם" ⁶⁶⁷ , דלכאורה, לאחרי גילוי נעלה כזה, איך יש מקום לשאלות ("הבן שואל") – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שענין השאלות התחיל בשנה שלאח"ז, כמ"ש ⁶⁶⁸ "והי' כי ישאלך בנך מחר גו'", "יש מחר שהוא לאחר זמן".

כן נתבאר שלמרות גודל מעלת הגילוי דלילה הראשון, הוצרך להיות גם הענין דקריעת ים סוף, ולולי זאת הי' נשקע הגילוי ח"ו – שהרי בצאתם ממצרים הי' אצל בנ"י רק ענין האמונה (כמארז"ל ⁶⁶⁹ "בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים"), שזהו מצד עצם נשמתם (שהיא "חלק אלקה ממעל ממש" ⁶⁷⁰ , ויש בה כל הענינים שנמשכים בירושה ע"י האבות כו' ⁶⁷¹ ), אבל עדיין הי' הרע בתקפו, ולכן הוצרך להיות הענין ד"כי ברח העם" ⁶⁷² .

ג. א' המסובים אמר שישנו פתגם מא' החסידים אודות ג' קליפות הטמאות שבתניא, שזוהי גם "מדריגה".

91

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק): גקה"ט שבבינוני...

וע"ד דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר ⁶⁷³ שהצדיק האמור בתניא הוא ג"כ מדריגה בבינונים, שהרי התניא נקרא "ספר של בינונים", ולא של צדיקים.

______ l ______