ר"ד יום שביעי של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט

88

בס"ד. ר"ד יום שביעי של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. במענה לשאלה אודות מנהגי אביו – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהי' נוהג לילך לאפיית המצות בערב פסח ⁶⁵⁰ , אבל לא הי' נוהג לאכול בכל ימי הפסח רק מצות מצוה.

ב. דובר אודות מ"ש בלקו"ת ⁶⁵¹ ש"לא הקריבו שלמי שמחה בשביעי של פסח" (לפי "שבחינת השמחה של שביעי של פסח גדול כ"כ שאינה יכולה לבוא .. בבחינת פנימיות שהוא בחי' אכילה כו'" ⁶⁵² ), שהצ"צ כותב על זה: "צ"ע". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש בזה שקו"ט בדברי נחמי' ⁶⁵³ , וכבר נתבאר פעם בארוכה ⁶⁵⁴ כיצד אפשר ליישב הצ"ע.

ופנה לא' מזקני החסידים ושאל: האם בליובאַוויטש – שבודאי היו לומדים ומשכילים – השתדלו ליישב הצ"ע?!

וסיפר ⁶⁵⁵ אודות א' החסידים המשכילים (כמו ה"בעראַלאַך" ⁶⁵⁶ ) שניסה ליישב צ"ע של הצ"צ, והרשב"ץ התרעם עליו וזרק עליו "פּאַנטאָפל"...

[והפטיר כ"ק אדמו"ר שליט"א בבת-שחוק: קודם שתירצתי הצ"ע, הבטתי מסביב וראיתי שאין מי שיזרוק "פּאַנטאָפל"...].

ג. א' המסובים הזכיר פתגם הצ"צ ⁶⁵⁷ ששביעי של פסח הוא ר"ה למס"נ. ושאל מהו החילוק מפורים? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בקריעת ים סוף הי' ענין המס"נ רק לפי שעה, ואילו בפורים עמדו

89

במס"נ במשך כל השנה כולה ⁶⁵⁸ . ובהתאם לכך הוא גם החילוק בהמשכה על כל השנה כולה.

ד. שאלו אודות הכופר בתחיית המתים, אם הוא מי שכופר בכללות הענין, או שהוא בעצמו יקום? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, הרי יש כאלו שעליהם נאמר ⁶⁵⁹ שאינם קמים בתחיית המתים.

דובר גם אודות נשמה שבאה בגלגול באיזה גוף תקום ⁶⁶⁰ , וכן דובר אודות אליהו, שלכבודו של רב המנונא סבא הוצרך להתלבש בגוף, ולא כמו בברית מילה שזהו רק ניצוץ מנשמת אליהו ⁶⁶¹ . וכן נזכר שגם צדיקים חוזרים לעפרם קודם תחה"מ ⁶⁶² .

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבקובץ ליובאַוויטש ⁶⁶³ נתבארו כבר כמה ענינים בנוגע לתחיית המתים.

______ l ______