ר"ד ליל שביעי של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט

86

בס"ד. ר"ד ליל שביעי של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. שאלו אודות המובא ב"היום יום" ⁶³⁴ שבליובאַוויטש היו ניעורים ג' לילות: ליל שביעי של פסח, ליל הושענא רבה, וליל שבועות, ולא נזכר אודות ליל א' דפסח ⁶³⁵ . ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כ"ק מו"ח אדמו"ר הורה להדפיס כך (ושאל לא' מזקני החסידים איך נהגו בליובאַוויטש, והזכיר אודות הכת"י שהובא בתורת שלום ⁶³⁶ אודות ליל שבועות).

א' המסובים הזכיר אודות "תיקון ליל שביעי של פסח" ⁶³⁷ , ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנמצא בסידור ר' יעקב עמדין, אבל אמירתו אינה דורשת זמן רב שבשביל זה יהיו צריכים להיות ניעורים כל הלילה.

ב. כ"ק אדמו"ר שליט"א: בנוגע למה ששאלו ⁶³⁸ אודות מנהג כ"ק מו"ח אדמו"ר לומר שיר השירים בערב שבת – מצאתי ברשימותי ⁶³⁹ שהי' אומר שיר השירים מפרשת ויקרא עד פרשת נצבים-וילך.

זמן האמירה הי' קודם קבלת שבת.

נזכר גם אודות המנהג לומר שיר השירים בשבת חול המועד פסח ⁶⁴⁰ , ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלדעת הגר"א ⁶⁴¹ מברכים על זה, ואילו הגאון הרגצ'ובי כותב ⁶⁴² שזהו שטות.

על השאלה איך נהג אדמו"ר מהוריי"צ – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מנהג שמקובל אצל מתנגדים, ולא אצל חסידים – בודאי לא הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר נוהג כן. ואע"פ שמנהג זה נזכר בשו"ע אדה"ז – הרי מצינו בכמה ענינים שע"פ חסידות נוהגין באופן אחר ממ"ש בשו"ע ⁶⁴³ .

87

ואח"כ אמר: עוד מצאתי ברשימותי בנוגע לאפיקומן, שכ"ק מו"ח אדמו"ר הצניע יחד עם האפיקומן שלו, גם את של גיסי ושלי ⁶⁴⁴ .

ג. במענה לשאלה בענין "כל המרבה לספר ביציאת מצרים" ⁶⁴⁵ , למה לא מצינו כן גם בנוגע לקריעת ים סוף (שזוהי השלימות דיצי"מ ⁶⁴⁶ ), אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בדרושי חסידות מבואר בעיקר החידוש של הלילה הראשון – שאז "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם"12, ולא כ"כ בנוגע לקריעת ים סוף (ובלקו"ת ⁶⁴⁷ מבואר רק כללות מעלת שביעי של פסח לגבי ימים ראשונים, ולא כ"כ בנוגע לקרי"ס).

[א' המסובים שאל אודות מהו הענין שמצינו שבליל שביעי של פסח שערי שמים פתוחים ⁶⁴⁸ , ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלא עומדים שומרים אצל השערים, ולכן יכול כל אחד מישראל לבקש ולפעול הכל ("אַלץ אויסבעטן"). ושאל הנ"ל אם זה כמו בנעילה דיוהכ"פ, והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א בחיוב].

ד. שאלו אודות המובא ב"היום יום" ⁶⁴⁹ שביום אחרון של פסח מהדרים לקדש, אח"כ מתפללים תפלת המנחה, ואח"ז סעודת יו"ט – למה עכשיו לא נוהגים כן, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק), שזהו בגלל ה"עזרת נשים"...

על השאלה איך נהג אדמו"ר מהוריי"צ, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' מתפלל מנחה בחדרו בכל יו"ט, ובאחרון של פסח בהכרח לומר שהתפלל קודם הסעודה, כי הסעודה היתה נמשכת בתוך הלילה.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל איך נהגו בליובאַוויטש, וא' המסובים אמר, שלא רק באחרון של פסח, אלא גם בכל שבת היו מתפללים מנחה קודם הסעודה].

______ l ______