תש"מ
תש"מ
הגעת השלוחים הראשונים
לאוסטריה
מעורבותם
ופעילותם של רבותינו נשיאינו באוסטריה, אשר ראשיתה בשנות ה'תר"מ, הגיעה לשיאה
כמאה שנים לאחר מכן בשנת ה'תש"מ, עם החלטת כ"ק אדמו"ר נשיא דורינו
זי"ע לשגר שלוחי חב"ד-ליובאוויטש קבועים לאוסטריה. למשימה זו נבחרו
תחילה הרב יעקב יצחק וזוגתו מרת אדלא שיחיו בידרמן.
על
החשיבות שהרבי ייחס למדינה זו בה שהו ופעלו רבותינו נשיאנו, ניתן ללמוד מכך כי
למרות שבתקופה המדוברת מזה עשור שנים ויותר הנוהל היה כי הרבי אינו בוחר בעצמו את
השלוחים ויעדי השליחות, אלא הונהג כי אברכים מציעים עצמם לשליחות לאחר שבדקו
והכינו תשתית להגעתם למדינה מסוימת, או לאחר שהוזמנו על ידי שליח שכבר היה במקום להצטרף
אליו, ורק אז היו פונים בני הזוג לקבל את הסכמת וברכת הרבי לשליחותם -
למרות
זאת, במקרה של השליחות למדינת אוסטריה, למרבה הפלא ההצעה הגיעה לשלוחים
ב"אתערותא דלעילא" מהרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, יו"ר מזכירות
הרבי, אליו נקראו בהפתעה הזוג בידרמן ונשאלו אם הם מוכנים לקבל על עצמם את השליחות
לוינה, ההצעה הוצעה בסגנון ממנו ניתן היה להבין כי היא מגיעה מהרבי, ובהתאם מיד
הגיבו לה בחיוב ובשמחה.
בהמשך,
עודד הרבי וזירז את היציאה לשליחות זו מעבר לים, שהתבצעה אכן במהירות לא שגרתית. הרבי
אף הורה להנהלת ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית כי אוטובוס עם בחורים יצא
ללוות את השלוחים לשדה התעופה.
כשבוע
לאחר ההצעה המפתיעה יצאו בני הזוג בידרמן אל שדה התעופה קנדי שבניו יורק כשהם
מלווים על ידי ציבור גדול בשירה וריקודים ולמחרת נחתו בווינה שם התקבלו על ידי הרב
יעקב יהודא ווייזער, חסיד ליובאוויטש שהתגורר מכבר בעיר, מקום בו חותנו הרב חיים
גרינפעלד ז"ל שימש כרבה של קהילת "קהל ישראל". הרב ווייזער היה גם
מי שהדפיס בווינה מהדורת תניא מהודרת בשנת תשל"ח, והנהיג מדי שנה סעודת
י"ט כסליו גדולה, בה השתתפו מסלתה ומשמנה של הקהילה החרדית בעיר.
בהזדמנות
זו יצויין כי מפי הרב ווייזער למדנו כי הן בהקשר להדפסת התניא והן ביחידות שהייתה
לו לאחר מכן, איית הרבי את שם העיר " ווין " - בגימטריה – "חסד".
עם
בואם של השלוחים לווינה, מיומם הראשון היה להם הרב ווייזער לעזר ושותף מסור בכל
ענייני השליחות. יצוין כי עצם הבקשה להביא שליח לאוסטריה הייתה ביוזמתו של הרב
ווייזער אשר העבירה לרבי על ידי הרב גרשון מענדל גרליק, שליח הרבי לאיטליה הסמוכה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.