פעילות למען פליטים מאוסטריה
פעילות למען פליטים מאוסטריה
בי' אדר-שני
תרח"צ (13 למרץ 1938), החל ה"אנשלוס", סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה
הנאצית. ערב הסיפוח חיו באוסטריה כמאה ושמונים אלף יהודים, כאשר מתוכם קרוב למאה
ושבעים אלף חיו ב וינה . אלפי יהודים היגרו החוצה מהמדינה עוד לפני מועד זה.
יחד עם האנשים אשר
אחד מהוריהם או אחד מהסבים שלהם היה יהודי, שגם הם נרדפו על ידי הנאצים, מספרם
הכולל של היהודים ובעלי מוצא יהודי מוערך בסביבות 201,000 עד 214,000 אנשים.
כשני שלישים מיהודי
אוסטריה היגרו ממנה בתקופה שלאחר הכיבוש הגרמני ב- 1938 ועד 1941 כאשר הייתה עדיין
אפשרות לעזוב.
הנאצים נכנסו
לאוסטריה ללא שום התנגדות צבאית, ואף התקבלו באהדה על ידי רוב האוסטרים. מיד עם
כניסתם לאוסטריה החלו הנאצים במדיניות אנטי-יהודית גלויה בכל רחבי המדינה. היהודים
גורשו מכל החיים התרבותיים, הכלכליים והחברתיים של אוסטריה והושפלו עד עפר כשאולצו
לבצע משימות משפילות שונות, ללא הבדלי גיל ומעמד. הקהילה היהודית של אוסטריה בוטלה
באופן רשמי.
באותה שנה של
הסיפוח, אירע בגרמניה " ליל הבדולח ", בעקבות התנקשותו של היהודי הרשל גרינשפן בדיפלומט הגרמני ארנסט פום ראט בצרפת. בתי כנסת ומבנים יהודים רבים בכל רחבי גרמניה נופצו
ונבזזו על ידי ה היטלריוגנד וה אס
א ס וכן בתי יהודים רבים. במהלך אותו הלילה
נהרגו 100 יהודים.
לאחר ה"אנשלוס",
מיהרו רוב היהודים להגר מאוסטריה. מרכז ההגירה היה הבירה וינה, וכך ויזות ומסמכים המאשרים יציאה מהמדינה נדרשו בה בצורה אינטנסיבית
יום ולילה. המהגרים נאלצו להשאיר באוסטריה את כל רכושם ולשלם "מס" גבוה
במיוחד. המהגרים מיהרו לאסוף אך ורק את חפציהם החשובים ואת דמי היציאה, ואת כל
השאר השאירו מאחוריהם.
רוב המהגרים התיישבו
ב ארצות-הברית , בריטניה , ארץ-ישראל ו דרום-אמריקה . כמעט כל אלה שלא עזבו בזמן, ניספו בשואה.
חרדה ודאגה וביטויים יוצאי דופן
בכל אותה תקופה
שלפני פרוץ מלחמת העולם השניה והשואה האיומה בשלהי שנת תרצ"ט, היו בשיחות
הקודש של אדמו"ר הריי"צ ביטויים יוצאי דופן ודיבורים בלתי שגרתיים אודות
הנחיצות בביאת המשיח והגאולה הקרובה. והדברים חזרו ונשנו בשיחות ומאמרי הרבי
הריי"צ פעמים רבות.
באגרת שכתב מזכיר
הרבי הרב יחזקאל פייגין לרב ישראל ג'ייקובסון בכ"ד חשון תרצ"ט, מסופר:
"הסדר דחודש
תשרי, ברוך השם היה כדרכו בקודש בכל הפרטים באמירת החסידות בהתקיעות ובהתפילות
כדרכו בקודש, ורק היה ניכר הרבה הן בההנהגות בימים הנוראים והן בהשיחות, הדאגה
הגדולה מהמצב הכללי של אחינו בני ישראל ירחמנו השם, כמו במוצאי יום הכיפורים
בהשיחה הזכיר מזה, וכן בשמחת תורה דיבר הרבה מענין ההכרה העצמית שבנשמה שרק
הקב"ה מכיר מעלת ומהות ישראל וכדומה דיבורים אלו, וגם דבר פלא אשר בכל
המאמרים מזכיר מענין המשיח, ימות המשיח, מזכיר לפרקים..."
בשיחת י"ט כסלו
תרצ"ט התבטא הרבי הריי"צ כי הנה המשיח עומד מאחורי הקיר, ומי שיש חוש
שמיעה טוב וחוש ראיה, שומע את קולו ורואהו. גם בשיחת אחרון של פסח דיבר הרבי דברים
מופלאים אודות משיח, ובין הדברים אמר כי על ידי האחדות בדיבורים אודות משיח אזי
ברצון השם תהיה הגאולה השלימה על ידי משיח.
הרבי הריי"צ
עצמו ניצל בחסדי ה' בניסים גלויים מציפורני הנאצים ימ"ש והגיע לארצות הברית
בט' אדר ה'ש"ת. עם בואו לארה"ב החל בפעילות ענפה וכבירה לעשות למען הצלת
יהודים רבים ככל האפשר מאירופה הכבושה תחת הנאצים, ובהם פעילות להצלת גדולי תורה ומנהיגים
יהודיים.
הרבי גם יצא באותה
עת ב"קול קורא" המפורסם שלו "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה",
בתוך שאר פעולות רוחניות וגשמיות בקשר עם שואת יהודי אירופה. אולם פעילות זו של
הרבי בימי האימים ההם חורגת ממסגרת ספרנו זה, וכבר באה עלי ספרים ופרסומים שונים.
קריאת חרום למען הפליטים
בשלהי קיץ
תרח"צ יצא הרבי הריי"צ בקריאה ציבורית רחבה לפעול ולהפעיל למען הפליטים
מיהדות אוסטריה, ונטל על עצמו לסייע להם בצרכיהם הרוחניים.
את הפנייה שלפנינו
שיגר הרבי הריי"צ גם ליחידים, וגם פרסם אותה בעיתונית כפניה כללית ליהודי אוסטריה.
וכך כותב הרבי
בקריאת-חרום זו 176 :
...ובזה הנני לבקשו לכתוב לחביריו שי' אשר
נסעו למקומות שונים אשר יכולים המה לכתוב אלי מהנעשה אתם, ומהדרוש להם בצרכי הדת והחינוך,
כי הבא במדינה נכרי' באין מכיר ומידע הנה לפעמים ח"ו סובל הוא הרבה מזה שאינו
יכול לסדר ילדיו יחיו בחינוך הראוי והדומה.
ואני ת"ל זכני השי"ת אשר פחות
או יותר יש לי מכירים בכמה עיירות במדינות שונות, אשר במדה האפשרית הנה בעזרתו ית'
יכולים להיות בעזר הפליטים ולהקל להם בהשגת צרכי הדת וסידור בעניני החינוך.
מובן הדבר אשר אינני יכול לערוב בעד תוצאות
העזרה, איכותה וכמותה, אבל אני מצדי בלי נדר בעהי"ת אעשה בזה כפי אשר תשיג יכולתי,
ויכתוב למכיריו הנ"ל אשר יכתבו אלי בכל לשון שהוא נקל להם, רק שיהי' כתב ברור
בפרטיות, א) שמותיהם ושמות בניהם ובנותיהם וגילם והאדרעססא שלהם, ב) איזה צרכים דתים
חסרים במקום מגורם בהוה או שישנם וצריכים תיקון, ג) באיזה בהכ"נ מתפללים והאדרעסס
של בית הכנסת, ד) שם הרב דשם והאדרעסס שלו, וכשאקבל מכתביהם אשתדל בזה כאמור.
המשך הקשר עם תלמידי ישיבות וינה
אחדים מתלמידי
הישיבות בוינה, בהם כאלו שהיו בהיכרות עם הרבי בתקופות שהותו בוינה, נמלטו בעקבות
ה"אנשלוס" למקום מבטחים באנגליה, שם השתלבו בישיבות המקומיות.
כשהגיעו לחוף מבטחים
והסתדרו בלימודים, כתבו הללו מכתבים לרבי הריי"צ על הסתדרותם באנגליה ושאלו
את הרבי אודות סדרי לימוד חסידות מתאימים עבורם.
באגרת מי"ב
סיון תרצ"ט משיב להם הרבי 177 :
אל התלמידים מר בונם זבולון הירשלער, יחזקאל
יהודה אונסדארפער, פסח הירשלער, שמואל אלכסנדר אונסדארפער, יעקב שלמה פארהאנד, דוד
יהושע רייז, שרגא פייבל וואלקענפעלד
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
במענה על מכתבם נהניתי לשמוע משלומם הטוב
ואשר ת"ל הסתדרו באהלה של תורה, שוקדים בלימוד הנגלה וקובעים זמן בלימוד החסידות.
בדבר שאלתכם בענין סדר לימוד החסידות, נכון
אשר בכל יום תלמדו כחצי פרק תניא וכשעה לימוד איזה מאמר מהמאמרים הנדפסים בהקונטרסים,
וביום הש"ק ללמוד פרק שלם בתניא, וכשתי שעות בלימוד מאמר בספר לקוטי תורה, המאמרים
תלמדו מאותן אשר יסדר לכם ידידי הרה"ג הר"ר יצחק שי' דובאוו ואליו תשמעון,
כי הנהו אחד מבחירי תלמידי התמימים דליובאוויטש, והשי"ת יהי' בעזרכם בגשמיות וברוחניות
ותהיו יראי אלקים חסידים ולומדים.
אתענין לדעת מהנעשה עם שאר הבחורים התלמידים
שי' שהיו בוויען ובשאר המקומות, אי' איפוא הם נמצאים, ובבקשה לכתוב לי מאלו אשר אתם
יודעים, וכן לכתוב אליהם אשר הנני מתענין לדעת מהנעשה אתם ויודיעוני.
הקשר עם פליטי וינה לאחר בוא הרבי
לארה"ב
גם לאחר בואו לארצות
הברית, בט' אדר-שני ה'ש"ת, המשיך הרבי הריי"צ לעמוד בקשר עם רבים
מהפליטים בוינה, ולעשות כל שביכולתו על-מנת להגיש להם עזרה וסיוע בגשמיות
וברוחניות.
פרטים מאלפים על כך
מצויים באגרת מד' חנוכה תש"ב, אל בני משפחת ניימאן, לשעבר מתושבי וינה 178 :
...יואילו נא לפרוש גיני בשלום ה' ישראל
בר חנה ור' מרדכי בן עטיל יחיו, ויגידו להם את ברכתי שיהא השי"ת בעזרם ובעזר ב"ב
יחיו בהדרוש להם בגשמיות וברוחניות, ויכתבו לי אם גם המה מגולי ווין.
ידידי מר מאיר שי' פאפענהיים הוא פה ועוסק
בעניני טהרת המשפחה, גם ידידי מר הערצאג שי' פה ועוסק בעניני חינוך179,
וידידי מר יעקב שי' שיף180
בפיטסבורג ועוסק בחיזוק היהדות, והשי"ת יהא בעזר כולם בגשמיות וברוחניות.
פעילות לשחרור תלמידים מהסגר בקנדה
גם בעיצומם של ימי
מלחמת העולם השנייה, כחלק מפעילותו הכבירה באותם ימים למען השרידים המוצלים מאש,
המשיך הרבי לעקוב ולפעול אחר הנעשה עם הפליטים מוינה.
האגרת שלפנינו,
מכ"ז טבת תש"ד, מלמדת על פעילות למען שחרורם של מספר תלמידי ישיבה
מפליטי וינה, מהסגר בקנדה לאחר שנחשבו כנתיני אוייב והושמו זמנית בהסגר במחנות
מעצר 181 :
...כמה מהתלמידים שי' שבאו מלונדון מפליטי
וויען שהיו אסורים בבתי ההסגר בקאנאדא, עלה בידינו בחסדי השי"ת להוציאם מן המיצר
אל המרחב, ונכנסו בשעטומ"צ בתור תלמידי ישיבת תו"ת ליובאוויטש בקאנאדא, ומהם
שת"ל הסתדרו בתור מלמדים וראשי ישיבות, ועסוקים גם בהחזקת היהדות, יהי השי"ת
בעזרם ויצליח להם בגשמיות וברוחניות.
יצויין, כי כיוצא
בזה אנו מוצאים גם באגרות קודשו של הרבי נשיא דורנו, בפעילותו למען העצורים מוינה
אשר בקנדה. כך באגרת הבאה, אותה כתב הרבי בי"א שבט תש"ג, אל הנהלת ישיבת
"תומכי תמימים" במונטריאול שבקנדה 182 :
הרב חיים דובער
שי' גינזבורג מוואנקאווער ב. ק. [=בריטיש קולומביה] במכתבו אלינו בתוך שאר הדברים
כותב כדברים האלה:
בבואי לונקובר
מצאתי ראיתי פליט אחד המתגורר פה בחור צעיר . . שמו. מבואו מעיר ווין בירת אוסטריה
ולרגלי המלחמה נלקח הוא יחד עם יתר הפליטים כשבויי מלחמה במאסר - קעמפ - בקנדה
בעיר קוויבק. וזה חדשים כמה אשר יצא לחירות משם בהשתדלות קרובו הדר פה בונקובר.
והנה הבחור הזה הוא ירא אלוקים באמת והי' מתופשי בית המדרש בעיר מולדתו הנ"ל
והוא ממשפחה מיוחסת, הוריו ג"כ ברחו לנפשם מפחד חרב האויב, והצליחו בדרכם
לבוא לאמריקה, אולם בנם אין לו רשות כניסה לבוא להתם.
כעת מצבו החומרי
של הבחור הזה הוא בפה רעוע למדי. עזרה מהוריו אין לו, יען שגם הם נמצאים במצב
דחוק, והוא, כדי למצוא מקור משען לחם, נאלץ למסור עצמו לכל עבודה. ובשעות הפנויות
שלו הוא עוסק בלמודים חיצונים בבית אסכולה. והנני רואה בעין שסכנה צופי' לו פה,
לבלתי יתפקר חלילה כיתר הצעירים בעיר ונקובר, אשר כל מגמתם היא להיות פורקי עול
וריקנים מכל רוח יהדות. לזה נסיתי בכל כחי להציל מן הדליקה נפש ישראל זו, ודברתי
על לבו כי מאושר יהי' באם יסע לישיבה עירה מאנטרעאל לישיבת תומכי תמימים. ודברי
עשו רושם עליו, והוא מסכים לזה. ובאמת בשכלו היפה ובכל דרכו ומהותו הוא ראוי להיות
נספח אל הישיבה, ולעלות מעלה עד כי גדול מאד.
לכן במטותא מאת
כמ"ע שיואל נא בטובו לפנות אל הנהלת הישיבה תו"ת במאנטרעאל שתסכים
לספחהו אל הישיבה. ואם אשיג אני תשובה ראוי' ונכונה בזה, אז אמהר אני לעשות הכל,
לשלוח אותו במוקדם האפשרי אל הישיבה!
תהלים בבית משפחת רוטשילד בוינה
על
מאורע מעניין שאירע לאחר סיפוח גרמניה עם אחת המשפחות הנכבדות בוינה, משפחת
רוטשילד העשירה, סיפר הרבי הריי"צ בהתוועדות י"ב תמוז תש"א, מה
ששמע מאחד החסידים פליטי וינה183:
אחד
החסידים מפליטי וינה, סיפר בשם אחד הרביים שם, מה שסיפר ברבים:
בוינה
חיה משפחת רוטשילד. ראשוני משפחה זו היו בני תורה ויראי שמים, ואילו הדורות המאוחרים
יותר למשפחה זו כבר התרחקו. לאחד מהרוטשילדים היה בנין גדול בעל הרבה חדרים, אך אף
יהודי - מהחרדים - לא היה יכול לעבור על סף בית זה. מבקריו היו שרים, פריצים ובעלי
שררות. בדברים של צדקה - הצטיין מאד, היה גדול מאד בצדקה, אפילו האמריקאיים המתגאים
בצדקה שלהם, אינם מגיעים לצדקה שאותו רוטשילד נתן. אך קו הצדקה אינו מחפה על שני הקווים
החסרים, שהרי על שלשה דברים העולם עומד.
כך
גם ביהודי אמריקה, הצדקה שהם נותנים אינה מחפה על שני הקווים הנותרים. ענין הצדקה צריך
להיות הוראה על השיעור שעל שני הקווים הנותרים להיבנות ולהשתוות לקו הצדקה.
אך,
כשניתכו הגזירות האחרונות על בני ישראל, ה"י, שהעמיד עליהם מלך כהמן, נטלו את
הבנין האמור לעניני הממשלה ושיכנו בו מחלקות שונות של הממשלה, ביניהן גם מחלקה לקבלת
רשיון הגירה מהמדינה. גם האדמו"ר הנזכר נאלץ ללכת שם לקבלת רשיון, והיה עליו לחכות
שם שעות מרובות. הוא פגש שם הרבה יהודים מסוגים שונים, ביניהם גם כאלה שלא היה ניכר
עליהם כלל שום סימן של יהדות, שבאו שם להשתדל לקבל רשיון יציאה מהמדינה הרשעה.
בהלכו מחדר לחדר נתקל להפתעתו בהרבה יהודים מחכים לתורם תוך אמירת תהלים ותפלת מנחה
בבכיות עצומות.
אמירת
התהלים, תפלת המנחה ודמעותיהם הרבות של יהודים אומללים אלה בבית רוטשילד, סילקה חוב
בן מאות שנה, שלא שמעו כאן שום דברי תורה ותפלה. רוטשילד עצמו לא התפלל, הוא שכח לגמרי
שבית הוא בשביל מזוזה ומעקה, בגד - בשביל ציצית. שביל הוא ענין של צינור - שעל ידי
הצינור נמשכת ההמשכה בגשמיות וברוחניות.
undefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefinedundefined
[176] אגרת א'סו, אגרות
קודש שלו כרך ד' עמוד תיט.
[177] אגרת ד'תשנו, אגרות
קודש שלו כרך יג עמוד רנה.
[178] אגרת ה'תרסח, אגרות
קודש שלו כרך ו עמוד קנ.
[179] ככל הנראה הוא מר
הערצאג אליו כתב הרבי כשבע שנים לפני כן, בי"ג ניסן תרצ"ה, אגרת בנושא
פעילות ארגון "תפארת בחורים" בוינה. הובא לעיל עמוד ##.
[180] הוא ר' יעקב שיף
שהוזכר לעיל עמוד ## ועמוד ##, שהיה ממקורבי הרבי הריי"צ בוינה.
יליד וינה הרב צבי פייגלשטוק
מספר כי לאחר שהר' שיף הגיע לארצות הברית, הוא היה בא לעתים קרובות אל הרבי הריי"צ.
לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי נשיא דורנו, המשיך ר' יעקב להגיע מעת לעת לבית
חיינו, אך לפתע פסק מלבוא. בהזדמנות שאל הרב פייגלשטוק את ר' יעקב מדוע הפסיק לבא אל
הרבי? ויענהו, כי כאשר הוא משוחח עם הרבי, הרבי פונה אליו בלשון כבוד, דהיינו בגוף
שלישי כמקובל באידיש לפנות לאדם חשוב וקשה עליו הדבר, ולכן מעדיף שלא לבוא אל
הרבי...
[181] אגרת ב'רמח, אגרות
קודש שלו כרך ח עמוד קלה.
[182] אגרת נא, אגרות קודש
כרך א עמוד פא.
[183] ספר השיחות
תש"א מתורגם ללה"ק, עמוד קכד.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.