שנת תרצ"ז

שנת תרצ"ז

שהות במקום המרפא פרכטלדסדורף

באגרת מכ"ד מר

חשוון תרצ"ז, מספר המזכיר הרב יחזקאל פייגין לרב דוד משה רבינוביץ על עבודת

הקודש המאומצת של הרבי הריי"צ במשך חודש תשרי אותה שנה. ובהמשך לזה כותב:

...בדבר המשך

ההתרפאות על משך החורף המוכרח ביותר, הנה עדיין אין מוחלט לבד החוסר באמצעים, הנה

עוד בזה כי הד"ר גערזאן המרפאהו סגר הסאנאטאריום בפאריז ועדין אין ידוע אי'

איפא יסתדר, יש סברא שיעתיק לאנגלי' ויש סברא שיעתיק לארצות הברית.

כמובן אשר הידיעה

בכללות אינה משמחת כי הרי כבר התנהג בדרכי רפואותיו של הנ"ל, והרבה פראפעסארין

מנגדים לדעתו, ועדיין אין החלט אצל כ"ק אם בעזה"י יסע לתלמידיו של

גערזאן בווין, או אפשר ידרוש בפראפעסארין אחרים, בכל אופן ישלח לו השי"ת רפואה

שלימה בקרוב.

למעשה, הרבי הריי"צ

נסע בי"ג טבת לשבוע ימים ל"וואלד סנטוריום" בפרכטלדסדורף ליד וינה,

ומשם לפאריז למשך כחודש וחצי, ובז' אדר חזר לסנטוריום בפרכטלדסדורף שליד וינה

לחודש נוסף, ובי"א ניסן חזר לאוטבוצק לחג הפסח.

גם הסנטוריום שבפרכטלדסדורף

גובל בעיר וינה ונמצא קרוב לאיזור "יער וינה", בדרומה. באזור מגדלים גפנים

ליין והוא מפורסם באווירו הצח.

הרבי מצטרף לחותנו במעון המרפא

בי"א כסלו כותב

הרבי הריי"צ לחתנו הרבי נשיא דורנו על תכנית הנסיעה, ומציע לו לבוא מפאריז להיות

עמו ¹²⁸ :

ד "ר

גערזאן נסע לאמריקה, ומה יהי' עתה, אפשר כדאי הי' להתראות עם פראפ'. ובזה שני

אופנים אם בפאריז או בויען, מעלה יש בהפראפ' דויען, אשר כבר היו אצלם ויכולים הם

לידע את השינוי שנהי' במשך הזמן, ומעלה יש בשל פאריז שעוד לא הגידו דעתם בזה,

ואצלם הוא זה דבר חדש. בכדי לבקר הפראפ' דויען דרוש ב' שבועות בערך, ובפאריז איני

יודע כמה זמן דרוש על זה, ולהיות אחר כך בסאנאטאריום דעתי נוטה רק על ויען, כלומר

בפורקערסדארף או בפערכטעלדסדארף (כי הד"ר זאקסיל יצא מפורקערסדארף ויסד

גערזאן רעזשים [=דייטת גערזאן] בפערכטעלדסדארף). וחפצתי לידע דעתו בזה. כן אם יהי'

לי ויזה על פאריז. ואם יש בחורף זה זמן פנוי מלימודו ועבודתו פעריום [=פגרה

מהלימודים], ואימתי הוא. ואם יוכל להשיג ויזע על אוסטרייך. ויואיל להודיעני בהקדם.

למעשה, הרבי והרבנית

קיבלו ויזה לאוסטריה והרבי בא מיד לפרכטלדסדורף, משם נסע לפאריז, ואחרי סיום

הטיפולים והבדיקות בפריז, נסע הרבי הריי"צ יחד עם בתו הרבנית לסנטוריום שליד וינה,

כבאגרות שלפנינו.

ביום ראשון ו' טבת

כותב הרבי הריי"צ לחתנו ולבתו ¹²⁹ :

...היום קיבלתי את המכתב המודיע שיש לך

ב"ה ויזה לוינה.

הנני שולח לך כעת מברק, וכותב בו שהנני

מבקש כי הר"ש שי' יתעניין-יוודע אודות הויזה שקריינעס אמר לו, והנני מבקש שאם

יש ויזה עבודי ישלחו מברק לוורשה או לוינה, כי אם ישנה ויזה הייתי חושב לנסוע

לפאריז לזמן קצר, להתייעץ עם הפרופ', ומבקש מרמ"מ שי' לבוא לוינה ביום שישי

או ביום ראשון, אם תהי' לי ויזה ואסע לפאריז, אסע עם רמ"מ שי', ולאחר מכן

תשתדלי לנסוע אתי לוינה. אם לא אסע לפאריז אודיע מוינה ואבקש ממך שתואילי לבוא

לוינה. איך שיהי', הנני מקוה להשי"ת שיהי' טוב.

ביום שני י"ד

טבת מדווח הרבי הריי"צ על בואו לוינה בשלום ¹³⁰ :

בתי יקירתי חביבתי מרת חי' מושקא תי',

הבוקר בשעה 7, באנו, אחותך הכבודה בתנו

היקרה מרת חנה תחי' ואני, לוינה להצלחה, בתחנת הרכבת פגש אותנו אישך הנכבד חתננו

היקר שי', ובמשך היום היינו בוינה. בעוד שעה אנחנו נוסעים לבית ההבראה...

ועל מצב בריאותו של

הרבי באותה עת אנו למדים מאגרת נוספת של הרב פייגין אל הרד"מ רבינוביץ, מכ"ז

טבת:

ביום י"ג טבת

נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א לווין להסאנאטאריום, הי' שם כשמונה ימים,

הרופאים בקרוהו (וכפי שכתוב אצלם בדיוק כל פרטי המחלה, ספרה לי בת כ"ק

אדמו"ר שליט"א, אשר נסעה עם כ"ק לווין, כי מצאו אשר בהנוגע לדבורו

הנה באיזה הברות הוטב הדבור בהם ב"ה, אמנם כפי הנראה מעט הוא, כי אנו לא הרגשנו

כלל עדין בזה). אחר כך נסע לפאריז צלחה להתיעץ עם הפראפעסארן דשם, עדיין לא הי' הקונסוליום.

בכל אופן כפי המצב מוכרח כעת להתעכב איזה חדשים בהסאנאטאריום. יעזור השם יתברך

ויהי' לתועלת ולרפואה שלמה.

הרבנית חי' מושקא מסייעת לאביה

לאחר ששהה מספר ימים

בבית ההבראה שליד וינה, נסע הרבי הריי"צ לפאריז, שם שהה עד תחילת חודש אדר

ומפאריז חזר לחודש נוסף למעון המרפא פרכטלדסדורף. מפריז לפרכטלדסדורף נסע הרבי

הריי"צ עם בתו הרבנית, ששהתה עמו במקום המרפא עד לנסיעתו חזרה לאטוואצק

בי"א ניסן.

וכך כותב הרבי

הריי"צ בעש"ק תצוה ח' אדר כאשר הגיע בחזרה למקום המרפא בפרכטלדסדורף ¹³¹ :

חתני יקירי וחביבי הרב רמ"מ שי' ,

הנסיעה היה טובה. אחרי צאתנו מפאריס באו

אלי איזה ממשרתי המרכבות – פראואדניקי – עבריים ויברכוני, גם שנים ממשרתי מרכבת

האוכל המכירים אותי, באו להתראות, ואחד בישרני כי מאז התראותנו זכה לנכד, ואברכהו

בברכת מזל טוב, מה שהי' לו ולחבריו לענג, בכלל איז דאס היימיש.

את הרעסיפעסיי – רשיון הישיבה בפאריס –

לא הראתי על הגבול ביצאנו מצרפת, ואיש לא ביקש כזאת, ולחנם הרהרתי אשר ישאלו מדוע

עברתי גבול החמש עשרה יום שהיו אמורים ברשיון הכניסה, אשר הי' לי מהקונסול הצרפתי

שבויען.

תמול בישבי במרכבה, אם כי המסע היתה

מהירה ביותר, והמרכבה התנודדה במאוד, הנה בכל זה עלה בידי לכתוב את הזשורנאל,

ועניתי על כל הפאסט שהיתה, וגם כתבתי מכתב לביתי, עבדתי כחמשה שעות בערך, וכשעה

קודם ביאתינו לויען צלחה כליתי את מלאכתי, ואנפש בטוב לבב.

בשעה המדויקה 25 על 7 באנו לויען,

וכחמישים מינוט נסענו לפערכטאלדסדארף – ופעם לא הבטתי במורה מדת הנסיעה, ומחירה –

ויפגשנו בחיבה, ויותן לנו חדרים טובים – אודות המחיר אינני יודע עדיין – וסעודת

לילה, ונשבע ונהיו טובי לב...

באגרת מיום חמישי,

כ"א אדר תרצ"ז, ממעון המרפא, מעדכן הרבי הריי"צ את חתנו לגבי הטיפול

הרפואי ¹³² :

...אודות הוראת הד"ר פרימארוס י.

וילדער, הנה תיכף בבואינו, היינו היום ו' ח לחודש זה, התדבר הד"ר זאכסיל עמו,

והודיעו בכללות חוות דעת הפרפעסארין דפאריז, ומה שהראו בחינת הדם, ושארי הנסיונות,

והפרימארוס י. וילדער הורה מה לעשות הלאה, ומסתמא הנה בשבוע הבאה ידבר הד"ר

זאכסיל עם הפ' וילדער¹³³.

ביום השני העבר, ביקרני ידידי העסקן

חרוץ והבעל מרץ מופלא, הד"ר פאן ואייזל שי'¹³⁴,

כנהוג דיברנו ושוחחנו הרבה מענייני הכלל, ודרך אגב על אודות מצב בריאותי בהווה...

שבוע לאחר מכן, ביום

רביעי כ"ז אדר, כותב הרבי הריי"צ לחתנו הרבי ¹³⁵ :

...הנה זה כיומיים אשר הנני מתכונן

לכתוב לך, לענות על מכתביך, ופעמיים ביום הנני מסדר הענינים מה לכתוב שיהי' הכל

מסודר, ואני עוד טרם שהתחלתי לעשות מה הנה כבר עבר היום, ואיננו. גם עתה הנה קבלתי

מכתבך מים ב' העבר עם כל המצורפים, ואין בידי בשעה זו לענות על הענינים כסדרן,

ואסתפק לכתוב עתה רק הנחוצים ביותר.

וראשית כל הנני לברכך בברכת מזל טוב מזל

טוב ליום הבהיר יום הולדת רעייתך הכבודה בתנו היקרה למזל טוב, כי יתן השי"ת

לה ולך חיים טובים נעימים בנועם גשמי ונועם רוחני, מעוטר בפרנסה טובה ורחבה בנקל

ובכבוד מידו ית' המלאה הרחבה בכל מיני רוחב גשמי ורוחני, וטוב יהי' להם מנפש ועד

בשר. אמן כן יאמר ה'...

דאגת הרבנית לשלום אביה

כאמור, בשהותו של

הרבי הריי"צ במעון המרפא בפרכטלדסדורף הפעם, הייתה לצידו בתו הרבנית חי'

מושקא. מהאגרת הבאה משתקפת דאגתה ומסירותה לבריאותו של אביה, שהייתה משתדלת לשמור

על בריאותו ועל הטיפולים שהרופאים ציוו עליו.

וכך כותב הרבי

הריי"צ ביום שלישי ד' ניסן ¹³⁶ :

חתני יקירי וחביבי הרב רמ"מ

שליט"א,

סוף דבר הנני בא לכתוב מענה על המכתבים

שמונחים כבר.

...עתה כאשר עניתי על המכתבים, הנה הוקל

על לבי. והנני מתעתד לקבל מאתו עוד איזה מכתבים וידיעות שונות.

רעייתך הכבודה בתנו היקרה תי' יושבת

ממולי, ומבטת בעיניה הגדולות היפות והמחוכמות – בלא ע"ה – ומפטפטת טאטעלע

טאייערער עוד מעט ויגיע זמן סעודת הלילה, ואתה עוד לא טיילת גם בקארידאר¹³⁷.

ובכן אסיים בטוב. והנני חותנך אוהבך בל"ג

ומברכך ברוב טוב בגשמיות וברוחניות.

האם מי שאינו נימול יכול להיות בר-מצוה?

על ההכנות לנסיעה

בחזרה ממעון המרפא לאטוואצק, כותב הרבי הריי"צ לחתנו הרבי ביום ראשון ט' ניסן ¹³⁸ :

מאתמול אנחנו כבר מתכוננים לנסיעות

צלחה. הבגדים עוד טרם נארזו, אבל כבר דרוכים. השעה עתה אחת עשרה בבוקר, ועדיין יש

12 שעות ו-15 דקות עד צאת המסע, ולמרות זאת גדולה "קדחת הנסיעה", ויש

להתחיל ברצינות לארוז, ולנסוע אל הרכבת בזמן, ולא כמו לאקספרס...

ממעון המרפא בפרכטלדסדורף

נסע הרבי הריי"צ לביתו באוטבוצק, ואילו בתו הרבנית חי' מושקא חזרה לביתה

בפאריז. למחרת שובו לביתו, ביום רביעי י"ב ניסן, שיגר הרבי הריי"צ את

המכתב הבא אל "בתי יקירתי חביבתי מרת חי' מושקא תי', חתני יקירי וחביבי הרב

רמ"מ שליט"א" ¹³⁹ :

הגענו אתמול במועד, וכפי שאמרתי לך, בת

אהובה, הצליח משה ליב שי', במאמץ רב, אחרי אמירה חוזרת כמה פעמים, למסור את המברק

על ידי טלפון. אני משער שהילדים יחיו מסתמא דאגו מכך שהמברק מגיע מוורשה, ואולי הם

תפסו את ההמצאה¹⁴⁰.

כך גם באשר למברק של היום, שכתבתי

הבוקר: ברוכה הבאה ברוכים תהיו כולכם. הורים.

...חתני יקירי, הנה בטח קבלתי מכתבי

מפערכטאלדסדארף, ובוודאי תעניני עליו, וגם תודיע ותשלח את כל אשר נתחדש במשך ימים

אלו.

והד"ר מוטנער – בעל הוואלד-סענאטאריום

– שאלני, מי שאינו נימול (בזדון) אם יכול להיות בר מצוה? בבקשה לענות.

תמונה משותפת ממשחק ה'שאח'

משהותם המשותפת של

הרבי הריי"צ וחתנו הרבי נשיא דורנו בשנת תרצ"ז בפרכטלדסדורף, נשתמרה התמונה

המפורסמת, בא נראים שניהם בעת משחק ה'שאח'.

בספר "ימי

בראשית" מובאת רשימה בקצרה בעניין זה, רשימה שהוגהה על ידי הרבי. וכך נכתב שם

אודות תמונה זו ¹⁴¹ :

התמונה צולמה בעת

שהותו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בעיירה פערכטעלדסדארף (אוסטרי'),

בשנת תרצ"ז (לערך) – שם שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מפני סיבות

רפואיות (ובעיירות אלו המזג-אוויר הוא טוב ונוח, ומביא לישוב הדעת, לחיזוק בבריאות

וכו') – וכ"ק אדמו"ר שליט"א ששהה אז בפאריז הי' נוסע לשם כדי לשהות

במחיצתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (תוך שניהל אז (גם) כמה ענייני

עסקנות-ציבורית וכו'). והרופאים הציעו אז לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ

לנוח מדברים שכליים ועמוקים מצד הבריאות, ושחקו אז באחת ההזדמנויות במשחק

"שאח".

בין הדברים שהתרחשו

בעת מעמד משחק זה ¹⁴² :

בעת עמדו – כ"ק

אדמו"ר מהוריי"צ – ויבלחט"א - כ"ק אדמו"ר שליט"א

באמצע המשחק, הבחין כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שכ"ק אדמו"ר

נשיא דורנו מסבב את המשחק באופן כזה שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ינצח.

ואמר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: "מען דארף שפילן ארענטליך"!

[=יש לשחק משחק הוגן!]

התכתבות ממעון המרפא

במשך ימי שהותו

בתקופה זו במעון המרפא, כפי שמגלים לנו אגרות הקודש שלו, ניהל הרבי הריי"צ שורת

התכתבויות.

לכל לראש, עם חתנו

כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. באגרות הקודש מופיעות שש אגרות מהרבי

הריי"צ לחתנו בתקופה זו, חלקם במענה למכתבים מהרבי נשיא דורנו לחותנו. תכתובת

זו עוסקת בענייני רפואת הרבי, כנזכר לעיל; בהוראות בניהול העניינים הכספיים של

הרבי הריי"צ; תוכן משיחותיו הק'; תרגום אגרת שלו אודות לימוד חסידות לשפה

הגרמנית ¹⁴³ ; עריכת קובץ "התמים"; ברכת מזל טוב לרגל יום

הולדתה של הרבנית, בכ"ה באדר ועוד.

בד בבד, ניהל הרבי

הריי"צ התכתבות עניפה עם שורת חסידים: עם הרב יעקב לנדא אודות חברת

"תפארת בחורים" וקובץ "התמים"; עם הרב אלי' חיים אלטהויז

אודות זכרונות מאדמו"ר המהר"ש ותוכן עבודת ה' של בעלי-עסק; עם הרב מרדכי

דובין אודות ענייני אהבת ישראל וזכרונות מרבותינו נשיאינו; עם הרב מרדכי חפץ אודות

הנהגת רבי הלל מפאריטש בקבלת אברך ומשמעות עניין "חסד שבחסד"; מספר

אגרות אל הרב שניאור זלמן גורארי' אודות ענייני קובץ "התמים" ועוד.

זכרונות הר"ש שפיצער

פרטים נוספים על

שהותו של הרבי בשנת תרצ"ז ליד וינה, מוסיף ומספר הרב שלמה שפיצער שחלק מעדותו

הובא לעיל:

בשנת תרצ"ז,

כאשר הרבי הגיע פעם נוספת לצורך הבראה לפרכטלדסדורף, היינו מגיעים אליו במוצאי שבת

חמשה-ששה בחורים.

פעם סיפר לי הרבי

שהוא איננו מסוגל לישון. כנראה שהמזרון לא היה נוח לבריאות גופו הק' שהיה חלש

מאוד. החלטתי שאני אכין משהו מיוחד. ואכן עמלתי קשות והכנתי לרבי מזרון מיוחד של

קפיצים שהיה גמיש ונוח. לאחר שהועבר לרבי, אמר לי פעם הרבי שאין מילים בפיו להודות

לי וברוך השם הוא ישן היטב. והיה זה שכרי.

פגישה עם אב"ד פאפא

מוסיף ומספר הרב צבי

פייגלשטוק, שחלק מזכרונותיו הובא לעיל:

בתקופת שהותו של

הרבי הריי"צ במעון המרפא בפרכטלדסדורף, הגיע לוינה הגאון רבי יעקב חזקיה גרינוולד

זצ"ל, אב"ד פאפא ומחבר ספר "ויגד יעקב", שגם עמד בראשות ישיבה

חשובה בעירו (בנו של בעל "ערוגת הבושם" רבה של צעהלים זצ"ל, מ'שבע

הקהילות' באוסטריה) וביקש מהר' יעקב שיף לארגן לו פגישה עם הרבי הריי"צ.

הם עלו אפוא לרכבת

ונסעו אל מעון המרפא בפרכטלדסדורף. כשהגיעו למקום, הודיע המזכיר ר' חיים ליברמן לרבי

על האורחים שבאו. אולם הרבי אמר למסור לר' יעקב שהוא לא נהג כהוגן בכך שלא הודיע

מראש על בואם וכעת איננו מוכן לקבל את האורח, ומאידך, אין זה ראוי לגרום לרב מפאפא

לחכות, בפרט שהוא גם אב"ד וגם ראש ישיבה.

אולם הרב מפאפא ביקש

להמתין עד שהרבי יוכל לקבל אותו, ולאחר זמן הרבי הריי"צ אכן קיבלם לשיחה. רוב

השיחה נסובה סביב ספרי אביו בעל "ערוגת הבושם". הרבי שאל מדוע אין

מדפיסים את הספר "ערוגת הבושם" שוב לאחר שאזל מן השוק, וכן מדוע אין

מדפיסים את שאר כתבי היד שאביו השאיר ברכה אחריו.

בהמשך השיחה, בעקבות

רמז מהרבי, ר' יעקב שיף יצא והרבי ואורחו נשארו ביחידות. כשיצא סיפר הרב מפאפא כי הרבי

הריי"צ שאלו אם יש לו בקשה, וענה שאין לו ורק רצה "לקבל את פני"

הרבי. בתשובה, נענה הרבי ואמר: "פנים" של יהודי זו הפנימיות שלו, והפנימיות

של יהודי זו תורה, ונתן לרב מפאפא מאמר חסידות.

כשיצא הרב מפאפא מאת

פני הרבי, נזכר כי בכל זאת הייתה לו בקשה לשאול. המזכיר רח"ל נכנס לומר לרבי שהוא

מבקש להיכנס שוב אך הרבי התנצל וענה כי אינו יכול. כשסיפרו זאת למזכיר הרב יחזקאל

פייגין, הסביר ואמר כי שמע מאדמו"ר הרש"ב, אשר "בליובאוויטש אנו

בבגדי מלכות כל הזמן, אך מחוץ למדינה לפעמים עם ולפעמים בלי"...

"דרישת שלום

לחסידים בארץ ישראל"

באותם ימים ביקר אצל

הרבי הרה"ח ר' מנחם מענדל ברוק, שיצא אז את רוסיה והיה בדרכו לאה"ק.

בראש השנה

תרצ"ז יצא ר' מענדל את רוסיה לכיוון ריגה, שם שהה כמחצית השנה עד שקיבל את הוויזה

להגיע לארץ הקודש. כך מובא במכתב אדמו"ר הריי"צ לאביו הרב חיים שאול ברוק

מכ"ג כסלו תרצ"ז: "במענה על מכתבו . . השי"ת יעזרהו (למ'

מענדיל בן צבי' שי') שיקבל הוויזע ויוכל לנסוע לאה"ק ת"ו".

כשקיבל ר' מענדל את הוויזה

לנסוע לארץ, הוא נסע דרך וינה, ופגש את הרבי ביום שני ג' ניסן. בתקופת בואו לא היה

זמן קבלת אנשים ליחידות. אולם הרבנית חי' מושקא ע"ה שהיתה יחד עם אביה, פעלה

שיכניסו אותו אל הרבי, באומרה "היתכן שבחור יבוא מרוסיא ולא יכנס

ליחידות?".

ר' מענדל ברוק, שהיה

רק בן שמונה עשרה והיה מרוגש כולו, זכר משפט אחד מהרבי: "תמסור

דרישת שלום לחסידים בארץ ישראל"...

ימים אחדים לאחר

מכן, ביום חמישי ו' ניסן, מציין הרבי במכתבו לרב מרדכי דובין את עובדת ביקורו של

ברוק אצלו ¹⁴⁴ , "ביום ב' צהריים בא לפה התלמיד מר מנחם מענדל שי'

ברוק, בנסעו לאה"ק דרך ויען טריעסט, ויספר לי בארוכה מענייני הלימודים

בביה"כ והנהגותיהם והתוועדות הנ"ל".

באותו יום, ו' ניסן,

הוסיף הרבי הריי"צ ושיגר אל הר"ר מענדל ברוק את האגרת הבאה ¹⁴⁵ :

במענה על מכתבך הגלוי, הנה בהיותך אצלי

היית נרעש וטרוד, אשר לא שמעת דבר הברכה אשר ברכתיך, אחרי אשר הבטחתני ללמוד

בשקידה בישיבת תורת אמת יצ"ו בירושלים ת"ו, ותהי' מסור ונתון להנהגתו

והשפעתו של הרה"ח הר"ר אלתר שי', הנה ברכתיך, כי יחזק השי"ת את

לבבך ואת כוחך ותשקוד בלימודיך בנגלה ובדא"ח ובעבודה שבלב, ותהי' ירא שמים

חסיד ולמדן.

חודשיים נוספים בפרכטלדסדורף

בקיץ שנת תרצ"ז

שהה הרבי הריי"צ פעם נוספת במעון המרפא בפרכטלדסדורף שליד וינה, יותר

מחודשיים ימים. גם בחלק מתקופה זו שהה עמו חתנו כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.

על מצב בריאותו באותה

תקופה מסופר באגרת המזכיר הרבי הרב יחזקאל פייגין, אל הרב דוד משה רבינוביץ, מכ"ד

בניסן:

בדבר בריאות

כ"ק אדמו"ר שליט"א, הנה בא צלחה לביתו ביום י"א ניסן. האמת ניתן

להאמר כי בפגישה הראשונה פעל עלינו רושם כבד ביותר, מרוב החלישות אשר ראינו. אמנם

בעבור איזה זמן נוכחתי לדעת כי ב"ה בדבורו יש הטבה ניכרת, היינו בעצם הברת

אותיות הדבור, אשר מקודם הי' הרבה הברות אשר כמעט היו בלתי מובנות כלל, ועתה

ב"ה כמעט כל ההברות נרגשים היטב, אבל עם זה כבד עליו הדבור מרוב החלישות וגם

בההילוך לא נראה הטבה. נראין הדברים כי בקרב הימים יהי' מוכרח ליסע עוד הפעם. ישלח

לו השי"ת רפואה שלמה בקרוב.

ההחלטה לנסוע לוינה (ואחר

כך לפאריז) התקבלה בחודש אייר. וכך כותב הרבי הריי"צ באגרת מכ"ד אייר לרב

שלמה יוסף זוין ¹⁴⁶ :

מצב בריאותי הנה

ת"ל הוטב במעט ודרוש לי להתעסק ברפואות, ובדעתי בעזה"י, אם רק יהי'

ביכולתי לנסוע בחצי סיון הבע"ל להסאנאטאריום אצל וויען, ואם יהי' באפשרי

לנסוע אחר כך להתראות עם הפראפעסארן בפאריס, והשי"ת ישלח לי רפואה שלימה

בקרוב כברכת אנ"ש ד' עליהם יחיו.

על התוכנית הזו כותב

הרבי הריי"צ באגרת הבאה, מיום שני י"ד סיון, אל בתו וחתנו ¹⁴⁷ :

...בחפצי לדעת עם באפשר הדבר אשר אתה

חתני שליט"א תבוא על ימים אחדים לויען, למען אשר בעת ההיא יסודר בעזה"י

סדר הרפואה במשך זה. גם אפשר הדבר לחשוב אודות כמדומה הרופא אייזענטאל, הרופא

בעלעקטריא, אשר הד"ר זאקסיל אמר כי בימי הקיץ מסוגל יותר. ואם אפשר לך לבוא,

הנה באיזה זמן.

כי חפצי אשר כבוד חמותך רעייתי הכבודה

תהי' אצל הפרפ' ניימאן, ולשמוע חוות דעתו. ואחרי כן תיסע על שבועות שתים לפאריז

להתראות, וגם לבקר את התערוכה, ואת אשר תענין אותה, ומשם תסע עם כבוד רעייתך בתנו

היקרה תי' לאיזה קוהר ארט [=מקום הבראה] על איזה משך זמן, וכבוד גיסתך הכבודה בתנו

תי' תהי' עמי בסענאטאריום איזה זמן.

על כן בקבלת מכתבי זה בבקשה להודיעני אם

יש לך זמן לבוא, ואימתי הוא, כי אם יתאחר זמן מרובה עד שאפשר יהי' לך לבוא, אז

בהכרח לבקש את כבוד רעייתך הכבודה בתנו תי' לבוא לויען, שתהי' עם כבוד אמה חמותך

רעייתי הכבודה אצל הפראפ' ניימאן, ואתי בהסענאטאריום יהי' לעת עתה מר ח. ליבערמאן

שי', אשר יש לו ויזע אוסטריא על משך שנה ברצוא ושוב. ובבקשה לענות מהיר.

והנני אביך וחותנך אוהבכם בל"נ

ומברככם ברוב טוב בגשמיות וברוחניות.

ובאגרת לרמ"ז

פייגלין מט"ז סיון, כותב המזכיר הרב פייגין:

האמת כי הפעם ראינו

ב"ה במדה ידועה תועלת מנסיעתו, כי ב"ה הוטב דבורו, אף כי הילוכו לא הוטב

עדיין, אבל ב"ה כי נראה כי פועלים הרפואות . . בהמאמרים האחרונים נרגש היה

איזה כובד בדבורו, כי נראה כי הפסיק כבר יותר מדאי ההתעסקות ברפואות ונחוץ מחדש

להיות בסנטוריום, ובדעתו אי"ה בערך עוד כשבוע ימים ליסע לווין להסנטאריום אם

יהי' היכולת.

וכך באגרת נוספת לרד"מ

רבינוביץ מי"ז סיון תרצ"ז:

בדבר בריאות

כ"ק אדמו"ר שליט"א . . אמנם האמת כי בזמן האחרון הכביד מעט דבורו,

וניכר כבר נחיצות הנסיעה, וכן בדעתו ליסע בקרוב אי"ה לוין להסנטאריום, אם

יהי' היכולת יעזור השם יתברך ויהי' לתועלת ולרפואה שלמה ולא יהיו מניעות.

ובאגרת נוספת, מיום

שני כ"א סיון, כותב הרבי הריי"צ עוד אל בתו וחתנו בנושא הנסיעה ¹⁴⁸ :

...הננו מחכים לידיעה לאיזה זמן יכולה

היא בתנו היקרה רעייתו הכבודה תי' לבוא לויען צלחה.

על התקדמותה של

תוכנית הנסיעה, כותב הרבי ביום ראשון כ"ז סיון לחתנו ולבתו ¹⁴⁹ :

את מכתבך – ללא תאריך – בת אהובה –

קיבלתי, ליתר בטחון – כדי שיהי' לך מספיק זמן כדי לסדר את כל הדרוש – חושבים אנו

לצאת מכאן בעזה"י ביום ג' חוקת ו' תמוז, ובעזה"י נבוא ביום ד' בבוקר

לוינה, ואת תצאי לדרך ביום ב' ובעזה"י תגיעי ביום ג' בערב להצלחה לוינה,

וביום ד' בבוקר תפגשי אותנו בשמחה ובטוב לבב.

אני מבקש ממך להואיל לקחת אתך שלוש מאות

שקל [דולר], וכשתעברי את הגבול הואילי נא לדווח, כדי שתוכלי להוציא את הסכום הזה

מאוסטריה.

הנני מבקש ממך בתי שמיד עם קבלת מכתב

זה, תואילי להודיע במברק אם תוכלי לצאת לדרך ביום ב' להצלחה, כדי שנדע בוודאות מתי

אנחנו יכולים לצאת להצלחה.

בה' תמוז כותב הרבי

הריי"צ לרד"מ רבינוביץ, "הנני מתעתד בעזה"י לנסוע מחר צלחה

לויען לסענאטאריום", ולמחרת כותב לו הר"י פייגין:

בכלל כבר הודעתי

במכתבי הקודם מכל הנעשה אצלנו, היום נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א לוין

להסנטאריום, השי"ת יעזור כי יהי' לתועלת ולרפואה שלמה בקרוב, ולפני נסיעתו

מסר לשלוח המכתב השלוח בזה מכ"ק אדמו"ר שליט"א.

הרבי אכן הגיע למעון

המרפא בפרכטלדסדורף בז' תמוז, כפי שהוא כותב למחרת בח' תמוז לרב אלי' חיים אלטהויז ¹⁵⁰ :

תמול ערב באתי הנה לסאנאטאריום,

כדי להתעסק ברפואות, יתן השי"ת שיהי' לתועלת וישלח לי רפואה שלמה במהרה כברכת

כל ידידינו אנ"ש שי'.

מאמר דא"ח במעון המרפא

ביום חמישי ט"ו

תמוז כותב הרבי הריי"צ לחתנו ¹⁵¹ :

...בזה הנני לאשר קבלת מכתבו מי"ב

לחודש זה עם ברכותיו, ועונה אחריהם אמן כן יהי רצון.

הנני חושב כאשר יהי' חפשי מהלימוד אפשר

יבוא על איזה ימים לפה לסדר בעזה"י עניני ההתרפאות, ואז אבקשו ליקח אתו סך

חמש מאות שקל – ועל הגבול ירשום כנהוג – כן למסור לגיסתך הכבודה בתנו היקרה מ'

שיינא תי' רשות פתיחת המכתבים הבאים עם המחאות, ואשר גיסך הנכבד חתנינו היקר

שליט"א יואיל להטריח לרשום כפי אשר תגיד להם וגוף המכתבים לשלוח לפה, כן לסדר

אשר גיסתך הכבודה וגיסך הנכבד בתנו וחתנינו היקרים יחיו יוכלו לקחת מן הקופה ככל

אשר יודרש להם לקיים את אשר אבקשם.

והואיל נא להודיע אימתי אפשר לך לבוא,

אבל בלי למהר, כי פן ואולי נדרש לך להתעכב איזה ימים אין מה למהר.

והנני חותנך אוהבך בל"ג ומברכך

ברוב טוב בגו"ר.

חתנו הרבי הגיע לסנטוריום

פרכטלסדורף שליד וינה ושהה שם לצד חותנו, ואת הדברים ששמע אז מחותנו רשם ביומנו

מ'ויען, קיץ תרצז' (ראה להלן עמוד ##).

בספר המאמרים

תרצ"ז ¹⁵² נדפס מאמר ד"ה "אחרי ה' אלוקיכם תלכו", שאמר

הרבי ביום שני, ב' דראש חודש אלול, במעון המרפא בפרכטלדסדורף.

הרבי הריי"צ

שהה ב"וואלד סנטוריום" שבפרכטלדסדורף יותר מחודשיים ימים, עד אמצע חודש אלול.

באגרת לר"י

אלאי כותב המזכיר הרב פייגין בי"ג אלול:

ממצב בריאות

כ"ק אדמו"ר שליט"א, הנה במשך הקיץ מעט הוטב, אבל כמובן כי חסר עדיין

לשלימות הבריאות ומוכרח עוד להמשיך ההתרפאות, אך מחמת זמני ימים הנוראים והמועדות

יבא צלחה על ש"ק פ' תבא. וישלח לו השי"ת רפואה שלמה בקרוב...

התכתבות מסועפת

גם תקופה שהות זו

במקום המרפא, הייתה עשירה באגרות קודש בנושאים רבים ומגוונים.

ביניהם – מכתבים אל הרב

חיים מרדכי אייזיק חדקוב בעניין ה"חדרים" בריגה; דיון עם הרב חדקוב

אודות ההזמנה להשתתפות הרבי הריי"צ ב"כנסייה הגדולה" של אגודת

ישראל במארינבאד שהתקיימה באמצע חודש אלול תרצ"ז; עם הרב אלי' חיים אלטהויז,

אודות חשיבות נקיות בית הטבילה וכן אגרת ארוכה אודות סדר ההנהגה הרצוי בעבודת

אנ"ש; מכתב אל הרב שלמה יוסף זווין; אל רב אלי' יאכיל סימפסאהן; מספר אגרות

אל הרב יעקב לנדא אודות סיפורי חסידים; אל הרב שמואל לויטין אודות רבנותו בראקשיק;

אל סניפי ישיבות "תומכי תמימים" השונים; מספר אגרות אל הרב אלתר

שימחאוויטש אודות חברת תהילים עולמית; התכתבות עם הרב שלמה יהודא לייב אליעזרוב;

אגרת ארוכה אל הרב יוסף חן, אודות נחיצות ואפשרות העבודה בכל מקום; אגרות

ל"איגוד תלמידי התמימים" בוורשה אודות לימוד אומנות לתלמידי התמימים, ועוד

שורת אגרות קודש לאישים שונים בנושאים שונים.

ביקור הרב ישראל ג'ייקובסון

אחד האישים שביקרו

אצל הרבי הריי"צ במעון המרפא בפרכטלדסדורף בקיץ תרצ"ז, היה הרה"ח

הרב ישראל ג'ייקובסון ע"ה, מנהל "אגודת חב"ד" בארצות הברית

בשנות התר"צ, אשר נסע אל הרבי מארה"ב באותו קיץ.

הרב ג'ייקובסון ביקש

לקבל את הנחיות והוראות הרבי הריי"צ בשורת נושאים הנוגעים לעבודתו הציבורית

בארצות הברית, וגם להביא לרבי דרישת שלום מהחסידים בארצות הברית איתם הרבי לא

התראה מזה מספר שנים – מעת ביקורו המפורסם בארה"ב בשנת תר"צ.

חודשים מספר לפני

נסיעתו כתב הרב ג'ייקובסון לרבי הריי"צ על תוכנית הנסיעה הזו, והרבי אישר את

בואו, כאמור באגרת מכ"ג אייר תרצ"ז ¹⁵³ :

במענה על מכתבו, אשמח במאד לשמוע פ"ש

מפורט מידידנו אנ"ש אשר בארצות הברית ד' עליהם יחיו, ולהתראות.

אמנם לפי מצב בריאותי מוכרח לי להיות בסאנאטאריום

וגם להתראות עם הפראפעסארן, אשר בדעתי בעזה"י אם רק יהי' ביכולתי לנסוע בחצי סיון

הבע"ל להסאנאטאריום אצל וויען, ואם יהי' באפשרי לנסוע אחר כך להתראות עם הפראפעסארן

בפאריז ואפשר יאמרו לי לנסוע לאיזה קוהר, השי"ת ישלח לי רפואה שלימה בקרוב כברכת

אנ"ש יחיו, הנה בעזה"י יכול לבוא למקום ההוא צלחה.

על נסיעתו זו מספר הרב

ג'ייקובסון בזיכרונותיו ¹⁵⁴ :

בקיץ תרצ"ז

נסעתי לאירופה לכ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ, למקום שבתו במקום

מנוחה ומרפא בפערכטעלדסדארף סמוך לוויען באוסטריה.

יצאתי מארצות הברית

כ"ח תמוז באנייה קווין מערי. גם ביקרתי את הישיבה באטוואצק.

בטח ארשום מה שאירע

בנסיעתי זאת בפרטיות, עד כמה שאזכור, כמו שאמר לי אדמו"ר הריי"צ

נבג"מ טרם עזבי את וויען: דו זאלסט פארשרייבן אלץ וואס דו האסט געהערט און

געזעהן אין דער נסיעה [=עליך לרשום את כל מה ששמעת וראית בנסיעה זו].

ובטח אכתוב אודות זה

אי"ה בפרק בפ"ע.

בעת נסיעתי

לכ"ק אדמו"ר היו כמעט כל התלמידים על החוף ללוות אותי. הבאתי עמדי רשימה

מהתלמידים הקבועים הלומדים דא"ח, והבאתי פדיונות מכל אחד.

כ"ק

אדמו"ר אמר לי שהיו 213 פדיונות. כ"ק אדמו"ר התעניין מאד אודותם.

סיפרתי לאדמו"ר שישנם תלמידים המאריכים מעט בתפלתם. שאלני: מיט וואס? [=במה?]

ואמרתי לאדמו"ר

אודות המאמרים שהם לומדים איזה פעמים בשבוע, ר"ה רנ"ט, ועתה שמע כו' תרצ"ד

ועוד.

אחר כך בהמשך הענינים

שאלתי מאת כ"ק אדמו"ר איזה מאמרים ללמוד עמהם? והשיב לי: וואס דו וועסט מיט

זיי לערנען, דער עיקר איז דאך דער משבצות, דער ושבצת [=מה שתלמד עמהם, הרי העיקר

הוא ה'משבצות', ה'ושבצת'].

בהמשך הענינים שדיבר

עמי אז כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ אמר לי בזה"ל:

הסבא (אדמו"ר מהר"ש נבג"מ) היה

מצוה, אבא (אדמו"ר הרש"ב נבג"מ) היה אומר, ואני אומר מה שנראה אבל

צריך לציית.

הרי אתה רואה,

רד"מ רבינוביץ רצה לנסוע לארץ ישראל, לי לא היה נראה. נו? הוא אמר שברצונו

לנסוע, נו שיסע. הרי אתה רואה שהוא נוסע בחזרה.

עשרות שעות בחדר היחידות

תיאור מפורט יותר

מנסיעתו לפרכטלדסדורף פרסם הרב ג'ייקובסון לימים בבטאון "די אידישע

היים". ושם מספר עוד ¹⁵⁵ :

במשך שלושים שנות

נשיאות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נבג"מ זכיתי לקבל הוראות ועניינים

רבים (בהכנסי ליחידות ועל-ידי מכתבים), שהם עבורי עמודי אור ומורה דרך לכל החיים.

אמנם הביקור הזה הי' באופן אחר לגמרי.

במשך הביקור הזה הייתי,

בלי גוזמה, עשרות שעות בחדר היחידות, שבהן דובר על נושאים רבים כלליים ופרטיים, ומלבד

אוצר ההוראות הבלתי נדלה שזכיתי לו, הנה הקירוב הגדול מהרבי, קורת הרוח מיוחדת שהראה

הרבי, אין מלים בפי לתארם.

טרם עזבי את וויען אמר

לי לרשום את כל אשר אני ראיתי ושמעתי, אבל כשלקחתי את העט ביד, לא הצלחתי להתרכז ולכתוב.

וגם כעת, עשרות שנים אחר כך, כשאני מתיישב לכתוב, חוזרת אלי אותה השראה עילאית של אותם

הימים, המקשה עלי את הכתיבה.

תמיד היה לי דחף פנימי

בראשי ולבי, האומר לי שצריך לנסוע לרבי. בסביבות חג הפסח תרצ"ז התחלתי לגלות לאנ"ש

על רצוני זה.

הייתי אז מנהל

"אגודת חסידי חב"ד" ללא תשלום, ולכן החליטו שאגודת חב"ד תשתתף

בהוצאות הנסיעה.

התחלתי להכין עצמי לנסיעה.

הודעתי לאנ"ש שאפשר למסור על ידי מכתבים לרבי, בקשות עצה ברכה וכיו"ב.

אנ"ש אירגנו מסיבת

צאתכם לשלום, הבאתי אתי למסיבה דפי כתיבה, שעליהם כתבו המשתתפים את שמותיהם ובקשותיהם.

אחר כך נסעתי לכמה עיירות, לפגוש שם את אנשי שלומינו ולהביא פרישת שלום חי' לרבי מהם,

אשר כל אחד מהם יקר לרבי כבבת עינו.

במשך כל ההכנות והפגישות

עם אנ"ש היתה לי הרגשה מיוחדת, יהודי ארה"ב מתקשרים חזרה עם הרבי. ולבי נפעם

בקרבי בראותי אשר זיכני השי"ת למלאות את תשוקתי לנסוע מאמריקה לרבי.

ביום ד' כ"ח תמוז

תרצ"ז יצאתי באנית "קווין מערי" באחת מנסיעותיה הראשונות לצרפת. הים

היה רגוע ונחתי מעט משאון ההכנות לנסיעה. אמנם רגשותי לא רצו להרגע. עיינתי בספריו

של ר' צדוק הכהן מלובלין, שבהם רעיונות עמוקים עם השפעה מיוחדת על מצבי בשעה ההיא.

בפריז התיישבתי על רכבת

הנוסעת לוינה, אוסטריה. הרכבת נסעה דרך שווייץ, שבה עלה אברך מקראקא, שמסר לי ד"ש

מקהלת חב"ד בקראקא, שיש לה מנין מיוחד, ובראשה עמד ר' זליגסון הלומד חסידות עם

הקהל.

גם הוא נסע לוינה, שם

התאכסן במלון קונטינענטל, הוא יעץ לי שגם אני אתאכסן בו, וכן עשיתי.

בתחלה נתנו לי חדר לא

מיוחד; כנראה שלפי מראה פני החליטו שלמרות הפספורט האמריקאי, אינני אישיות חשובה מדי.

אמנם כאשר ירדתי למשרד המלון וטלפנתי לרבי להודיע שהגעתי, הודיעו לי מיד שיש להם חדר

טוב יותר עבורי.

אבא ואמא, אח וחבר

הרבי נמצא אז במקום מרפא

בפערכטעלדסדארף, כארבעים דקות נסיעה ממרכז העיר וינה, שם הי' חדר מיוחד גם למזכיר ר'

חיים ליברמן נ"י, והוא הודיעני בטלפון לאיזה שעה אבוא להתראות עם הרבי.

הרבי הי' מקבל אותי בשלוש

מועדים קבועים ביום: 10.50 לפנה"צ; 2:30 אחה"צ; לערך 7 בערב. ז.א. פעם אחת

ביום, באחד משלושת המועדים הנזכרים, לפעמים פעמיים ביום, ופעמים אחדות שלוש פעמים ביום

(אצל הרבי הי' כל דבר מסודר).

משפחת הרבי, הישיבה התלמידים

המשפיעים וראשי הישיבה היו אז באטוואצק, ליד ווארשא פולין. אחרי היותי 8 ימים בוינה

נסעתי לאטוואצק, כדלקמן, ולפני נסיעתי אמר לי הרבי ¹⁵⁶ :

השבוע השקעתי בך 33

שעות: 23 שעות היית בחדרי, ו-10 שעות לקח לי לענות תשובות ולסדר מה לדבר איתך.

213

פתקים הבאת. ספרתי אותם (אחרי כל פתק שמתי גפרור הצידה)

בערך 8 שעות לקח

לקבל את הדרישות-שלום מאמריקה, וזה רענן אצלי את כל הזכרון של הביקור באמריקה לפני

8 שנים. במשך 8 השנים הזכרון היה קצת עמום, וכעת כל הציור חזר שוב לחיות.

כל יום כשהייתי נכנס

לרבי, רגיל הי' לאמר לי כמה מענות למכתבים שהבאתי כבר הספיק עד אז להשיב.

פעם אחת בערב, בהיותי

במחיצת קדשו, אמר לי הרבי לפני יציאתי:

כאן נמצאת כעת אשתו

של חאטשע, סאשע פייגין, היא צריכה להכנס אלי מחר בערך ב12. ככה זה... חוץ מכל

הדברים אני הרי אבא ואמא, אח וחבר.

עונג שלא ניתן לבטא במילים

בבוקר אחד, בהיותי אצל

הרבי אמר לי הרבי בין השאר:

"ישראל, היום

[נעצר לרגע כמהרהר והמשיך:] בתפילה נתתי שבח והודיה לה' יתברך על הרעיון שהוא נתן

לך לבוא לכאן. לא ניתן לבטא במילים את העונג שגרמת לי.

[בא'

דחול המועד סוכות כתב הרב ג'ייקובסון אל ידידו מוהר"ר חיים שאול ברוק:

אין מלים בלשוני

לתאר לך התענוג הנפלא שלי, כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לי לא ניתן לבטא

במילים את התענוג. כעשרים ושמונה שעות דבר עמי במשך השתי שבועות שהייתי בווין, ודיבר

עמי מהכל, ואמר לי פעם אחת שנתן שבח והודי' להשי"ת בתפלתו היום על הדיעה הישרה

שנתן השי"ת לנסוע אליו ולשולחי לשלחני].

בנסיעתי מאמריקה לרבי

לקחתי עמי את כתב-היד של ר' חיים מאיר הילמן ע"ה, מהדורא בתרא לספרו "בית

רבי", בהוספת סיפורים וענינים יקרים.

הוא ערך את הספר בשני

חלקים. חלק ראשון אודות הבעש"ט ותלמידיו, וחלק השני אודות רבנו הזקן והאדמו"רים

ממלאי מקומו.

אחרי שמסרתי את כתב היד

לרבי, דיבר אתי הרבי אודות הספר "בית רבי":

אודות הבעל שם טוב

ותלמידיו אחרים עשו [עבודה] יותר טובה ממנו, אבל אודות אדמו"ר הזקן הוא עשה [עבודה]

יותר טובה.

הרבי הזכיר אז בדיבורו

את שמות המחברים המודרניים שכתבו אודות ליובאוויטש, זכור לי שהזכיר בין השאר את טייטלבוים

וברדיטשעווסקי. הרבי אמר לי אודותם (התוכן ולא הלשון): הם שאבו את החומר על חב"ד

והנשיאים ממקורות בלתי מהימנים, ולא קיבלו זאת בצורה נכונה.

ביום ד' י"ג מנ"א

נסעתי ברכבת מוינה לווארשא, כדי להגיע לישיבה תומכי תמימים באטוואצק. שהיתי שם כמה

שבועות מאד מרגשים חדורים בחום חסידי, בד' אמות של בית הרב ובין כתלי הישיבה הקדושה,

ראשי הישיבה המשפיעים והתלמידים.

הייתי בווארשא ואטוואצק

עד אחרי שבת מברכים אלול; באותו שבת היתה התוועדות נעימה. התקיימה גם התוועדות כללית

באמצע השבוע, בהשתתפות תלמידי הישיבה ומספר חסידים ובעלי בתים.

אחרי השבת נסעתי חזרה

לוינה, והייתי שוב אצל הרבי באותו סדר כמו לפני הנסיעה לפולין.

הרבי אמר לי אז, שהוא

מאד שבע רצון מהמכתבים שקיבל מאמו הרבנית ומבתו, שתיהן הביעו את העונג מהרושם של ביקורי

שם.

מקום המזכיר את ליובאוויטש

ביום א' י"ב אלול

הפך החדר של הרבי בסנטריום בפערכטעלדסדארף למקום המזכיר את ליובאוויטש. הגיעו לרבי

כמה מנינים יהודים, רבנים ובחורים מישיבת נייטרא, שלמדו את מאמרי הרבי (בין חברי הקבוצה

בוינה שהיתה קרובה לליובאוויטש היו ר' יעקב שיף ¹⁵⁷ , הדר עתה בברוקלין, והאחים שפיץ, בני ר' שמעלקא שפיץ).

ביום א', יום לפני נסיעתי

חזרה לאמריקה, אמר לי הרבי שאבוא אליו למחר בבוקר, עם החבילות שלי, ומשם אסע חזרה לביתי.

אחרי דברי הרבי אלי בנושאים

שונים עם הוראות שונות, נתן לי הרבי את המאמר "אחרי" מג' אלול תרצ"ז

ואמר:

אני עושה אותך לשליח

מצוה וכו' וכו', ואת המאמר הזה יש ללמוד בחודש אלול ובחודש תשרי. עליך לרשום את כל

מה שראית ושמעת כאן.

נהג המונית כבר מחכה

ואומר שכבר מאוחר ומפחד שנאחר את הרכבת. הוא נוסע במהירות ברחובות צדדיים כדי להספיק

להגיע לרכבת לפני יציאתה.

האברכים שהכרתי במשך

שהותי בוינה נסעו כולם לתחנת הרכבת ללוותיני. הרכבת מוינה לפריז נסעה ביום שני, בשעה

1 אחה"צ (האחים שפיץ הכינו עבורי כרטיס לפריז).

כשהגענו לתחנת הרכבת

הזדרזו המלווים שחיכו לנו כבר שם, הכניסו את החבילות לרכבת, בעת שהרכבת כבר התחילה

לזוז.

הרושם העז של הביקור

הזה, לא התעמעם במשך השנים, ובעת כתיבתי זאת מתעוררות אצלי שוב אותם שעות הכי קדושות

בחיי.

קידוש עם סכין?

עוד סיפר הרב

ג'ייקובסון ¹⁵⁸ על ביקורו אצל הרבי הריי"צ, אשר באחת השבתות כשהיה

במחיצת הרבי, לא ניתן היה להשיג יין לקידוש. הוא הציע אפוא לרבי שיעשה את קידוש על

החלות (לכאורה כדין), אך הרבי אמר לו שעדיף שילך להשיג עבורו בירה לקידוש. כשהוא הביע

את תמיהתו בפני הרבי הריי"צ, אמר לו הרבי "איני יכול לעשות לקדש עם סכין

ביד"...

"טרוד בעת ההיא ביותר"

באגרת לרב חדקוב,

בד' אלול אותה שנה, כותב הרבי על הביקור של הרב ג'ייקובסון ¹⁵⁹ :

הייתי טרוד בעת ההיא ביותר, כי בא לפה

אחד מרבני תלמידי התמימים בנויארק הרה"ג וו"ח אי"א מוה"ר

ישראל שי' דזייקאבסאן מנהל אגודת חסידי חב"ד בארצה"ב וקאנאדא, בתור שליח

מאספה הכללית של חסידי חב"ד שנתקיימה שם בימי י"א-י"ג תמוז העבר,

ועם הרצאה פרטית מכל הנעשה בחוגי חסידי חב"ד יצ"ו בארצה"ב וקאנאדא,

ובמשך שבעה ימים ז-י"ד מנ"א הייתי עסוק עמו לערך עשרים ושתים שעות,

ואח"כ נסע מכאן לפולין לבקר את הישיבות, וחזר לפה ביום ד' העבר, ובמשך הזמן

שהי' בפולין עניתי על המכתבים שהביא עמדו מארה"ב, וגם ערכתי וסדרתי להם סדר

עבודה על להבא, ובחזירתו נתעכב פה עד יום ב' שבוע זו, ויסע לדרכו צלחה לארה"ב

. . עודני עייף מאוד מהעבודה במשך שבועות האחרונות, ובינתיים נתוספה עוד עבודה

מרובה...

הנחיות בעקבות הביקור

בעקבות ביקורו של

הרב ג'ייקובסון שיגר הרבי הריי"צ בחודשים אב ואלול שורת אגרות אל הנהלת אגודת

חב"ד בארצות הברית וכן אל הרב ג'ייקובסון עצמו, הוראות והנחיות בתקנון אגודת

חב"ד ובסדרי עבודתה ועוד.

וכך כותב הרבי הרב

ג'ייקובסון בח"י טבת תרח"צ ¹⁶⁰ :

מתאים למה שאמרתי לו בשעת התראותינו בר"ח

אלול העבר בסאנאטאריום, יקבל ימים אלו, או אולי כבר קבל, על כתובתו מכתב מחתני הרה"ג

רמ"מ שליט"א, והוא בשביל אותה המטרה אשר אמרתי לו אז, ובבקשה שלא ידעו מזה

לא במשרדי ולא במשרד אגו"ח חב"ד, והנני כותב זה ע"י מזכירי הפרטי מר

ל. שי'.

מענה על מכתבי זה ישלח לי ישר אל הסאנאטאריום

על שמי.

מפני סבות שונות נדחתה נסיעתי לשבוע הבע"ל

צלחה.

Rabbi Y.

Schneersohn

Wald

Sanatotium

Perchtoldsdorf

L/Wien

ולתלגרמות די לכתוב שניאורסאהן פערכטאלדסדארף.

מתאים לאגרת האמורה,

שיגר לו חתנו כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו את האגרות הבאות. האגרת הראשונה היא

מכ' טבת תרח"צ, בה נאמר ¹⁶¹ :

על פי ההוראה מכ"ק מו"ח אדמו"ר

שליט"א מוסג"פ טשעק על סכום שלש מאות דולר, וזהו "ע"ח אותו הענין

המדובר בואלד סענאטאריום", כלשון המכתב אלי. ומטובו לאשר קבלת הטשעק וגבייתו,

לכאן.

ובאגרת נוספת אגרת

אליו מב' ניסן תרח"צ, כותב הרבי עוד לרב ג'ייקובסון ¹⁶² :

על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר

שליט"א, מוסגר-פה טשעק ע"ס ארבע מאות דולר – 400$, והוא "ע"פ המדובר

בהיותו בפערכטאלסדארף". ומטובו לאשר קבלתו, בפוסט החוזרת, לכאן.

אם כבר הגיע זמנו, ודאי ישלח חזרה מאמרי

דא"ח דחג השבועות העבר שלוה אצלי בהיותו בוינא, ות"ח מראש.

ביקור עיתונאי ה"מארגן

זשורנאל"

מבקר נוסף אצל הרבי

הריי"צ בתקופת שהותו במעון המרפא בקיץ תרצ"ז, היה עיתונאי מהעיתון

האידישאי "מארגן זשורנאל", והרבי שוחח עמו ארוכות בעניינים שונים שעמדו

על הפרק. על כך אנו למדים ממכתב ששיגר מזכירו של הרבי הרב יחזקאל פייגין אל מנהל

אגודת חב"ד בארצות הברית הרב ג'ייקובסון (עליו סופר לעיל), בכ"ד אלול

תרצ"ז ¹⁶³ :

...היום בהיותי אצלו

לאיזה ענין, התחיל לספר לי כי בהיותו עדין בווין בהסנטאריום, ביקרו על פי שליחות מר

פישמאן (עורך ה"מארגן זשורנאל"), אחד מהעובדים במערכת המארגין זשורנאל והוא

מר ב. שעוולין (כן כתוב על הקארטא שהניח אצל כ"ק), ואמר לי כ"ק כי דבר עמו

בכלל אדות הישיבות שלנו, וכ"ק ספר לו מביקורך ומהפ"ש שקבל בפרטיות ממצב היהדות

במחניכם וכי נהנה מהידיעות, הוא מצדו אמר כי מורשה ממר פישמן לומר לכ"ק כי בהנוגע

לעניני החסידים והישיבות שלנו הנה המארגין זשורנאל מוכן לעזור תמיד בזה (הנני מודיע

זאת לכבודו למען ידע מזה ובטח ישתמש כפי האפשרי).

עוד שאלו מר שעוולין

הנ"ל לכ"ק דעתו בהנוגע להידיעה שנותנים לישראל חלק ארץ ישראל בתור מדינת

היהודים, ועל זה השיב כ"ק כי בעצם הענין בלבו הוא נגד מדינה באופן כזה, ודעתו

שזה אסון ליהודים, ובזמן קצר יתפסו את האסון שבזה, ואמר לו כי אינו מדבר אודות הצד

הפוליטי שבזה, [כי] הוא הפוליטיקה אינה המקצוע שלו,

עוד ספר לי כ"ק

בהדיבורים כי על שאלת הנ"ל איזה רושם עשה עליו בכלל הידיעה כי נותנים לנו

ממלכה לעצמנו, אמר כ"ק כי השיב כי עליו לא פעל זה רושם, ואמר לי כי הסברתי לו

בזה ישנו מי שנולד וחי חיי עושר ואחר כך נעשה עני, וישנו מי שנולד בעניות וחי חיי

עוני ונתעשר, הנה הגם כי לפועל הרי זה שנתעשר יש לו יותר מהעשיר שהעני, עם זה סכום

מעות כעשרת אלפים שקל למשל, הנה זה שחי חיי עושר מופלג אין מתפעל מסכום כזה כמו זה

שהי' עני ונתעשר.

כן אנו בני ישראל

עשירים הננו, הי' לנו ממלכת ישראל, אנו נעשינו עניים, אבדנו את זה, ממילא איננו

יכולים להתפעל מכזו מדינה, הפסדנו את זה כי לא היינו כפי שצריך להיות, לקחו לנו את

זה. אנו כעת לא נהיינו יותר נאים כדי שיישקל להחזיר לנו את זה, אלא מה – שנקח לבד,

הרי ידוע שעם המלך הראשון שבקשנו לא כל כך הצלחנו.

ואמר לי כ"ק כי

אמר לו שאינו רוצה לעשות מכך רעש, בכל זה אמר לי לכתוב לכבודו מזה למען ידע כבודו

מה שהי' המדובר, אולי יפריזו על המדה...

[128] אגרת ה'תקפב, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רלו.

[129] אגרת ה'תקפג, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רלח.

[130] אגרת ה'תקפד, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רמ.

[131] אגרת ה'תקפה, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רמא.

[132] אגרת ה'תקפז, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רמד.

[133] מעניין לציין, כי הרבי

הריי"צ המשיך לעמוד בקשר עם הפרופסור ווילדער ונעזר בשירותיו גם שנים לאחר

מכן, בהיותו בניו יורק, כפי שעולה מהאגרת הבאה, בה הרבי מתאר את הנעשה עמו בחודש

תשרי תש"ה (אגרת ב'תקטו, אגרות קודש שלו כרך ח עמוד תיד, מכ"ח תשרי תש"ה,

תרגום מאידיש): בחודש שלפני ראש השנה עד היום עבדתי מאוד קשה, לא לפי

כוחותיי, שלושה שבועות חשתי שאני יכול לסבול, אבל שבת חול המועד סוכות בבוקר,

הרגשתי – ל"ע – חולשה וכאב לב חזק. תיכף קראו לד"ר שווארץ – הוא גר

לידינו – ובערב היה רופאי הקבוע מוינה ד"ר ווילדער – אחד מגדולי המומחים

בוינה. נחתי ונטלתי תרופות, וברוך ה' התוועדתי בשמיני עצרת ובשמחת תורה כנהוג אצל

חסידי חב"ד.

[134] נזכר לעיל עמוד ##.

[135] אגרת ה'תקפח, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רמו.

[136] אגרת ה'תקפט, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רמז.

[137] אבי היקר . . עוד לא

טיילת אפילו בפרוזדור (ומכל שכן שלא טיילת יותר מזה, כהוראת הרופאים).

[138] אגרת ה'תקצ, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רמח, בתרגום מאידיש.

[139] אגרת ה'תקצא, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רמט, בתרגום מאידיש.

[140] כנראה הכוונה

שהמזכיר הרב משה לייב רוטשטיין טלפן מבית הרבי באוטבוצק אל הדואר בוורשה, למסור

להם את נוסח המברק לשלוח לפאריז, להודיע מבואו לביתו בשלום.

[141] עמוד 337.

[142] מפי הרה"ח ר'

שמואל בצלאל אלטהויז ועוד. הרבי נתן תמונה זו להרה"ח ר' שניאור זלמן בוטמן

בעת ביקורו בפריז בשנת תש"ז.

[143] ראה להלן עמוד ##

ואילך בהרחבה.

[144] אגרת תתצג, אגרות

קודש שלו כרך ד עמוד מט.

[145] אגרת ו'תיט, אגרות

קודש שלו כרך יז עמוד קעב.

[146] אגרת תתקא, אגרות

קודש שלו כרך ד עמוד נט.

[147] אגרת ה'תרב, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רנח.

[148] אגרת ה'תרג, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רס.

[149] אגרת ה'תרה, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רסב.

[150] אגרת תתקיב, אגרות

קודש שלו כרך ד עמוד עח.

[151] אגרת ה'תרח, אגרות

קודש שלו כרך טו עמוד רסד.

[152] עמוד 305 ואילך.

[153] אגרת ה'רמה, אגרות

קודש שלו כרך יד עמוד שכו.

[154] "זכרון לבני

ישראל" עמוד רא ואילך.

[155] גליון 41 תשרי

תש"ל, וגליון 45 תשרי תשל"א, ונדפסו ב"זכרון לבני ישראל" שם.

[156] בתרגום חופשי.

[157] שכמסופר לעיל עמוד

##, ההיכרות של הרבי עם הר' יעקב שיף החלה עוד קודם לכן. עוד אודותיו - ראה להלן

עמוד ##.

[158] מפי הרה"ח הרב

משה לאזאר, ששמע זאת ממנו.

[159] אגרת ה'תכד, אגרות

קודש שלו כרך יז עמוד קעט.

[160] אגרת ה'נ, אגרות

קודש שלו כרך יד עמוד של.

[161] אגרת ז, אגרות קודש

חלק א עמוד טז.

[162] אגרת ח. אגרות קודש

חלק א עמוד יז.

[163] נדפס באגרות קודש

אדמו"ר הריי"צ כרך ד עמוד קלט, בתרגום חלקי מאידיש.