שנת תרצ"ו
שנת תרצ"ו
נסיעה שניה לפורקרסדורף
בתחילת חודש כסלו תרצ"ו
התכונן הרבי הריי"צ לנסיעה נוספת לצורכי רפואה לפריז. בדרכו לפריז, תכנן הרבי
לשהות מספר ימים בוינה כדי להיפגש עם רופאים וגם לקיים סדרת פגישות נוספות עם
מכריו בעיר.
וכך כתב הרבי
הריי"צ ביום שלישי, אדר"ח כסלו תרצ"ו, אל "חתני יקירי וחביבי
הרב רמ"מ שי', בתי יקירתי חביבתי מרת חי' מושקא תי'" 117 :
הנני חושב בעזה"י לנסוע צלחה מיום
ג' ז' לחודש זה הבע"ל, ואז נשבות אי"ה בויען. או אפשר ניסע מפה ביום א'
י"ב לחודש זה הבע"ל, ואז נעמוד בויען יום ב' וג', וביום ד' נסע צלחה
לפאריז. ובטח נודיע אי"ה.
ובאגרת מבדר"ח כסלו,
אל "כבוד ידידי הישיש הנכבד והנעלה וו"ח אי"א מוהרמ"צ שי' לנדא",
תושב וינה, מבקש ממנו הרבי הריי"צ להזמין עבורו חדר במלון בעיר 118 :
הנני מתכונן לנסוע אי"ה ביום ג' שבוע
הבע"ל, או ביום א' י"ב כסלו לפאריז על איזה זמן, ואעשה את דרכי דרך וויען
ובדעתי לסור לוויען על שלשה ארבעה ימים, להתראות עם ידידי ועם ידידינו הד"ר פאן
ווייזעל שי'119.
ובזה הנני מבקש את ידידי שי' לדבר עם בתו
הכבודה שתחי' שתואיל להטריח לשאול ב"האטעל קאנטינענטאל" (שגרתי שם בנסעי
מהסענאטאריום לביתי), אם יהי' עבורי חדר עם אמבטי ועוד חדר קטן "איינגעשלאסען"
עבור בתי הצעירה שתחי' הנוסעת עמדי, וגם חדר קטן עבור משמשי שי' הנוסע עמדי ולהודיעיני
מזה.
אם אסע אי"ה ביום ג' הבע"ל אזי
אתעכב בוויען עד יום א' י"ב כסלו, ואם אסע מכאן ביום א' י"ב כסלו אזי אתעכב
בוויען עד יום ג' י"ד כסלו. וטרם נסעי להצלחה אודיע לכבודו שי' בטעלעגראממע. והנני
מחכה לתשובתו...
נסיעה זו בחודש כסלו נדחתה, ככל הנראה, מחוסר ויזה
עבור הרבי לפריז. כך כותב מזכירו של הרבי הרב יחזקאל פייגין בי"א בטבת אל הגאון
החסיד הרב שלמה יוסף זוין: "ביום א' הבא נוסע כ"ק אדמו"ר שליט"א
לווין. הי' דרוש ליסע לפאריז אשר שם הרופא המומחה, אבל אין עדיין ויזיע לשם".
חמשה שבועות במעון המרפא
נסיעה זו יצאה אל
הפועל חודש לאחר מכן, והרבי הגיע למעון המרפא "סנטוריום וועסט ענד" שבפורקרסדורף
הסמוכה לוינה, בי"ז טבת. לצידו של הרבי הריי"צ הייתה לעזר וסיוע, בתו
מרת שיינא הי"ד. הרבי שהה שם כחמשה שבועות, עד כ"ד שבט, אז חזר לאוטבוצק
לחוג את חגיגת הבר מצוה של נכדו בכ"ה שבט.
כשבועיים לאחר בואו
למעון המרפא, ביום ראשון ב' שבט, שיגר הרבי הריי"צ את האגרת הבאה, על נייר
המכתבים של סנטוריום "וועסט ענד", אל בתו הרבנית חי' מושקא ובעלה
כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו 120 :
בת אהובה! את כתיבתך האהובה עלי קיבלתי
בשמחה רבה. היה זה המכתב הראשון שקיבלתי בבית ההבראה, והייתה זו דרישת שלום קצרה.
במשך כל הזמן אנחנו – אחותך בתנו היקרה
מרת שיינא תחי' ואני – בבית ההבראה, ואנחנו עוסקים בפעילות, רק בחצי הקומה – בעלך
הנכבד חתננו היקר שי' יודע היכן חצי הקומה. ובאולם עדיין לא הספקנו להיות.
אצלי אין כל חדש, וסדר החיים דפה בקומה
א' ידוע לו, למטה עדיין לא היינו...
"אינו נח מעבודתו התמידית כל היום"
בגליון אדר-ניסן תרצ"ו
של "חב"ד בולעטין", מופיעה אגרת מאת הרב יחזקאל פייגין לאגודת חב"ד
בארה"ב, על הנעשה בחצר הרבי באותם ימים:
עתה אודיעם בפרטיות על
הנעשה אצלינו. ביום כ"ד שבט, בא כ"ק אדמו"ר שליט"א חזרה צלחה מוויען.
סיבת ביאתו כפי שכתבתי כבר אשר נראין הדברים כי אחרי כי הרופא הראשי הנהו בפאריז, יהי'
מוכרח ליסע לפאריז, וכן הדבר כי אף כי בכלל היה איזה תועלת מהנסיעה לוויען, אבל אינה
ממשית, ורק מחמת כי בהיותו בסאנטריום בהכרח נח מעט, כי בביתו הרי לבד הכל הרי אינו
נח מעבודתו התמידית כל היום. ועל כן הנסיעה לפאריז מוכרחה היא. צמצם ביאתו ליום כ"ד
שבט כידוע לכם כבר, בשביל חגיגת הבר מצוה של נכדו שי' שהיתה ביום כ"ה שבט.
באגרות הקודש של
הרבי הריי"צ מתקופה זו, אנו מוצאים אגרות אל תלמידי ישיבת "תומכי
תמימים" בדברי התעוררות לשקידה ולעבודה שבלב, וכן אגרת ארוכה בת כארבעים
עמודים (!) אל אחד מחתניו הרבנים, ככל הנראה הרבי נשיא דורנו, בעניין הספר
"פוקח עוורים" והשתלשלותו, וכן יומן שערך משנת תרנ"ו.
נסיעות נוספות לפורקרסדורף
מתחילת חודש תמוז
תרצ"ו ועד אמצע חודש אלול אותה שנה המשיך הרבי הריי"צ בטיפולים אצל
ד"ר גערזאן, בווילדורוויי שליד פאריז. בדרכו לפאריז, וכן בדרכו חזרה מפאריז לאוטבוצק
בשלהי חודש אלול, התעכב מספר ימים בסנטוריום "וועסט ענד" שבפורקרסדורף ליד
וינה.
על הרקע
לנסיעת-רפואה זו מספר המזכיר הרב פייגין במכתב מג' סיון, אל הרב משה זאב פייגלין:
בחורף העבר הי' עוד הפעם
בווין, אבל לדאבון לב לא היה מזה תועלת ממשית. הסיבה לזה בדרך הטבע כי הרופא הראשי
העתיק מושבו לפאריז, וההכרח כי יסע אליו לשם, וכבר מכין עצמו לזה, אבל עד כה לא התכוננה
נסיעתו מסיבת חוסר אמצעים. בכל אופן נרגש ביותר בבריאותו, ועל כן החליטו אשר אי"ה
אחר חג השבועות יסע לשם, ובטח יעזור השי"ת ויהי' הדרוש על ההתעכבות שם.
וכך כותב הרבי
הריי"צ עצמו באגרת מד' תמוז תרצ"ו, אל "בתי יקירתי חביבתי מרת חי'
מושקא תי', חתני יקירי וחביבי הרב רמ"מ שי'" 121 :
...כבר נגמרו כל ההכנות אצלי להנסיעה
צלחה, ומחר בעזה"י לוקחים אנחנו כרטיסי נסיעה על יום א' הבע"ל, ונבוא
בעזה"י ביום ב' בוקר לויען צלחה, ונסע ישר אי"ה על הסענאטאריום ועסטענד,
ואנפש שם איזה ימים, ובדעתי אשר ביום ה' נסע לפאריז צלחה עם המסע היוצא בשעה 12 עם
מינוטן, מויען דרך באזיל, ונבוא אי"ה ביום ועש"ק בשעה 10 בוקר, ואפשר
הדבר אשר יותר טוב לבוא לוילדאוורי ביום החול מכמו לבוא בעש"ק, הנה נסע
אי"ה ביום א', ואת זה נודיע לכם מויען.
בבקשה להודיעני מויען לפורקערסדארף איך
חושבים הם, האם להסתדר בההאטעל שבו גר גערזאן או בדירה פרטית, וגם המחיר צריכים
לדעת. ובכל אופן על ימים הראשונים הוא כעין הכרח להיות בהאטעל שלו, מאחר
שבהסאנאטאריום אי אפשר. כן באיזה שפה מדברים המשרתים, בטח צרפתית, דבר שיכבד
עלי...
ממקום המרפא בפורקרסדורף
נסע הרבי הריי"צ למקום המרפא ווילדארוויי שליד פאריז, וכאשר סיים את שהותו בווילדארוויי,
הוא עשה את דרכו בחזרה לאוטבוצק, והתעכב כשבוע ימים פעם נוספת במקום המרפא
בפורקרסדורף.
הפעם נסע עמו מפאריז
לפורקרסדורף חתנו כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ומשם המשיכו יחדיו לאוטבוצק,
שם נשאר הרבי עד אחרי החגים.
מכתב אל "מזכירתי הזמנית"
המכתב הבא הוא מערב
שבת פרשת תבוא תרצ"ו (י"ז אלול). הרבי הריי"צ כתב אותו על נייר
המכתבים של הסנטוריום בפורקרסדורף אל "בתי יקירתי חביבתי מרת חי' מושקא תי',
צייט ואייליקע סעקרעטערין" 122 .
משמעות הביטוי "מזכירה
זמנית" הוא שבתקופת היות הרבי הריי"צ בפאריז היה הרבי נשיא דורנו משמש
כמזכירו לכתיבת מכתבים בשמו, וגם בתו הרבנית הייתה באה אליו לשמשו ולסייעו.
הנסיעה היתה ב"ה טובה מאוד. ב-5
בבוקר נאלצתי להפריע לאישך וחתני הרב רמ"מ שי'. שמעתי קול רם בפרוזדור [של
הרכבת]. הבנתי שזה שייך אלי איכשהו. הי' זה מישהו משוויץ שהי' צריך לפגוש אותי.
ואז קמנו. וראינו את האיזור היפה שדרכו עוברים. אני עדיין קצת עייף, במשך השבת
אנוח...
אמירת המאמר "לך אמר לבי"
בביקור קצר זה במעון
המרפא שהה הרבי גם זמן מה בוינה עצמה, והתאכסן במלון "קונטיננטל" בעיר.
בהיותו במלון, ביום שלישי כ"א אלול, אמר הרבי את מאמר החסידות דיבור המתחיל
"לך אמר לבי", שתוכנו עוסק בגילוי עבודתו הפנימית של היהודי בחודש אלול 123 .
הרב צבי פייגלשטוק
זוכר גם את המעמד הזה:
"הייתי אז נער
בגיל בר מצווה לערך. הרבי אמר את המאמר כשהוא עומד באולם הכניסה של המלון. לשם התכנסו
יהודים לא רבים, הרבי הריי"צ ירד במדרגות המלון אל הלובי כשלצידו חתנו הרבי נשיא
דורנו. היה זה מחזה מרשים ומלכותי שהשאיר עלי רושם רב. הרבי נשיא דורנו היה לבוש
סירטוק משי ומראהו והופעתו היו מרשימים ביותר, שכן בכל העיר וינה שהייתה מלאה
חסידים יראים ושלמים, היו רק מתי מעט זקנים שלבשו קפוטה של משי".
מעניין לציין, אשר
בתוכן דברי הרבי במאמר חסידות זה ניתן למצוא רמז לפעולותיו של הרבי עצמו בנסיעותיו
השונות למקומות המרפא, וכדבריו "...בכל הנהגה והנהגה שהקב"ה מתנהג עם
האדם ומנהיגו צריך האדם להסתכל ולהבין הכוונה פנימית שבההנהגה ההיא, דכאשר ההשגחה
עליונה גוזרת על האדם שיהי' באיזה מקום שיהי', הנה כמה דרכים לפניו ית' להביא את
האדם ההוא אל המקום שגזרה ההשגחה העליונה, הנה האדם צריך לתת את לבו ומוחו להכוונה
הפנימית דגזרת ההשגחה העליונה שהוא דוקא צריך להיות במקום ההוא. והגם דהטעם גלוי
הוא לפי דשם הוא עסקו והדומה, אמנם כל זה הם דברים חיצונים בלבד, כי הלא
הקב"ה יכול לסבב לו פרנסתו במקומו שהוא, ולמה נגזר עליו שצריך ללכת ממולדתו
ומארץ מגורו . . והכוונה היא, אשר בכל מקום שהוא יאיר באור תורה ומצות, וישתדל
בהרבצת תורה ובקנין המדות טובות באהבת ריעים"...
פעילות בתחומים שונים
פרטים נוספים על הטיפולים
הרפואים מספר המזכיר הרב פייגין, במכתבו אל הרד"מ רבינוביץ מכ"ד מר-חשון
תרצ"ז:
בדבר מצב בריאותו של
כ"ק, הנה בא יום ד' פ' נצו"י אחרי התעכבו במשך כשבוע בווין דרך מסעו מפאריז.
בווין אמר גם כן מאמר חסידות . . בבואו באמת היינו שבורים ברוחנו כי לא ראיתי שום הטבה
בבריאותו לא בדבורו ולא בהילוכו, ורק הרגעת רוחנו היה בזה שמסרו לנו בשם הפראפעסאר
כי באבריו הפנימים יש הטבה בעזה"י".
באגרות הקודש של
הרבי מתקופה זו במעון המרפא, ישנה תכתובת עם הנהלת אגודת חב"ד בארצות הברית
אודות עסקנות ציבורית; מכתבים לרב זווין ועוד אודות עזרה ליהודי רוסיה, ודברים
שמוכיחים על פעילות בתחומים נוספים.
מסירות נפש מסוג אחר לגמרי...
פרטים נוספים
וחשובים על תקופות שהותו של הרבי הריי"צ במעון המרפא שליד וינה בשנת
תרצ"ו, מצויים בזכרונותיו של הר"ר שלמה שפיצער (אחיו של הר"ר
אליעזר שפיצר, ממוען אגרת הרבי הריי"צ שהובאה לעיל בנושא חיזוק מצב טהרת
המשפחה בוינה) 124 :
בין אנשי הקהילה
היהודית התפרסם כי הרבי המפורסם מליובאוויטש, מנהיגה הנערץ של יהדות רוסיה, שזה לא
כבר עזב את מדינת מסך הברזל, בשל מסירותו לאחיו היהודים ורדיפת השלטונות אותו,
יבוא לשהות בעיר.
צעיר לימים היה ר'
שלמה שפיצער, לימים בירושלים, כאשר הרבי הריי"צ שהה בעיר זו. הרבי התאכסן
במלון "מטרופול" 125 . "אני ואחי ר' אליעזר ועוד אחדים מן החברים
ב"צעירי אגודת ישראל" שתחת דגלה התאחדו היהודים האורתודוקסיים, השתוקקנו
מאוד לראות את פני קדשו ולהתענג על נועם אמרותיו.
אני זוכר כשד"ר
פנחס כהן, שהיה נשיא "אגודת ישראל" העולמית, סיפר לרבי על הקשיים אותם
עוברים יהודים דתיים במדינה בכל הקשור לענייני תורה ומצוות. הרבי, אחרי ששמע את
תיאוריו של מר כהן, הגיב ואמר:
"ביי אונז איז
מען איינגעווינט צו מסירות-נפש פון אן-אנדער סארט אינגאצען... [=אצלנו מורגלים
למסירות נפש מסוג אחר לגמרי].
לא אחת היו מתאספים אצלו
עסקנים יהודים וסתם צעירים שבאו לספר על חיי היהדות, ליהנות מזיו הדרת קדשו. והרבי
היה שופע רעיונות, מלהיב ומעורר על שמירה קפדנית של תורה ומצוות, ומבקש לפרסם גם
בין יהודים כאלו שלא היו כל כך-קרובים לשמירת תורה ומצוות, שישמרו על טהרת המשפחה.
הדיבור היה קשה על
הרבי, ולא תמיד קלטו הסובבים את דבריו. הרב הצדיק רבי מיכאל-בער וייסמנדאל 126 עמד מאחורי הרבי, ומפעם לפעם כאשר הרבי היה מפסיק באתנחתות
היה ר' מיכאל בער חוזר על הדברים ומבארם.
הרבי היה מתאכסן גם
בביתו של הרב קלונימוס קלמן פפנהיים, שהיה נשיא "אגודת ישראל" בעיר,
שאירחו בכבוד ובשמחה.
השפעתו של הרבי
עלינו הייתה גדולה. לאט לאט התקרבנו ללימוד חסידות. בכל יום ראשון היינו, חברי
"צעירי אגודת ישראל", מתכנסים בבית של אחד החברים ולומדים תניא. מגיד
השיעור היה יהודי בשם ר' אליעזר ברויאר שהיה בקי בתניא. בין הנוטלים חלק היה גם
יהודי חסידי מקראקא בשם בליץ, שהיה שר ניגונים חסידיים, ויהודי שלבסוף הפך לחסיד
חב"ד במלוא מובן המילה – ר' שלמה רוזנפלד, מפעם לפעם אף היינו מתוועדים.
המשך הקשר עם האדמו"ר מקופישטניץ
ככל הנראה, גם בשהות
זו בסמוך לוינה נפגש הרבי עם מכרו וידידו האדמו"ר מקופישטניץ רבי אברהם יהושע
העשיל, וכן עם בנו הר' ישראל, ושוחח עמם אודות חיזוק לימוד התורה אצל צעירי ווינה.
על מפגש זה ותוכן
שיחתם, אנו יכולים ללמוד מאגרת ששיגר אליו הרבי בכ"ה חשון תרצ"ז,
מאוטבוצק, בה כותב 127 :
הנני פורש בשלום בנו
הנכבד שי', ומתעניין לדעת מה שפעל ועשה בענין קביעות שיעורי לימודים בקרב הצעירים
שי', כפי אשר דיברנו בעת התראותינו, והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר וכת"ר
ידידי יראה רוב נחת ביוצאי חלציו שי'...
[117] אגרת ה'תקסה, אגרות
שלו כרך טו עמוד ריט.
[118] אגרת תתטז, אגרות
קודש שלו כרך ג עמוד תסו.
[119] ככל הנראה, הכוונה
לד"ר ד"ר וולפגנג (זאב בנימין) פון-וייזל ( 1896
– 1974 ).
סופר
ו עיתונאי ,
רופא
ואיש מחקר רפואי, איש צבא
ו אסטרטג .
הוא היה ממייסדי התנועה הרוויזיוניסטית
וממובילי המאבק למען ארץ
ישראל וכנראה היה לו גם קשר עם הרבי הריי"צ.
[120] אגרת ה'תקסט. אגרות
קודש שלו חלק טו עמוד רכד.
[121] אגרת ה'תקעו, אגרות
קודש שלו כרך טו עמוד רלא.
[122] אגרת ה'תקעז, אגרות
קודש שלו כרך טו עמוד רלב, בתרגום מאידיש.
[123] נדפס בספר המאמרים
תרצ"ו עמוד 138.
[124] זכרונותיו פורסמו
ב"כפר חב"ד" גליון 374 עמוד 20 (ח' אדר ב' תשמ"ט), מרשימתו של
הרב מרדכי-מנשה שי' לאופר "החדרת אורות עילאין".
[125] ככל הנראה, בדרכו
בהלוך או בחזור באחת מנסיעותיו אל מקום המרפא, התעכב הרבי מעט גם בוינה, במלון
"מטרופול", ומביקור זה הנה עדותו של הר"ר שפיצער.
[126] הוזכר לעיל באגרת
הרבי מי"ג ניסן תרצ"ה אל הרב מנייטרא: "אתענין במאד במצבו של
התלמיד המופלא ומצויין בכשרונותיו הנשגבים הרב מוהר"ר מיכאל דוד שי'
וייסמאנדל, ומקרב ולב עמוק הנני דורש טובתו בגשמיות וברוחניות ומברכו כי
בעזה"י יסתדר בסדר חיים מאושרים באהלה של תורה ברבנות, אשר זהו טובתו הפרטית
וטובת הכלל"...
[127] אגרת
תתעב, אגרות קודש שלו כרך ד עמוד י.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.