שנת תרע"ד

שנת תרע"ד

ביקור לצורך טיפול שיניים

בשנת תרע"ד עשה

אדמו"ר הרש"ב נסיעה נוספת לווינה לצורכי רפואה, לצורך הטיפול בכאבי

השיניים הקשים שלו.

כידוע, אדמו"ר

הרש"ב סבל רבות על שיניו, מצד שהחמיר רבות על עצמו שלא לקבל טיפולי שיניים

מחומרות הלכתיות.

אדמו"ר

הרש"ב הגיע לוינה ביום חמישי כ' מר חשוון, יום הולדתו החמישים ושלוש, ושהה שם

כשבועיים ימים, עד לד' כסלו.

כך כותב הרבי

הרש"ב לאמו, בכ"א חשון תרע"ד, למחרת בואו לווינה⁵⁵:

ת"ל בעד החוה"ש

כה לחי. באנו לפה שלו' ת"ל נעכטין ערך שעה ג' ביום, דער פארין איז גיווען גוט

ת"ל, מיר האבין פון ווארשאוו גינומען שלאף וואגן, איז הגם ניט פיל גישלאפין דאך

רוהט מען זעך אביסל אוים אז מיא ליגט רוהיג, דא האב איך נאך גאר נישט גיטאן, איך רעכן

אי"ה יום א' צוא פארין אין בודאפעסט, מיא זאגט אז דא איז אייך פראן גוטע דאק',

איך וועל זעהען אי"ה ויא צוא טאן און ויא מיא וועט טאן יתן השי"ת שיהי' בהצלחה.

לתרגם ???

ובאותו יום, כתב

הרבי אגרת נוספת בעניין זה לבנו ולבני משפחתו, ובה הוא מציין את אכסנייתו בווינה

במלון "ניו יורק"⁵⁶:

באנו לפה שלו' ת"ל

תמול שעה 3.10. לאנדא בא מויעסבאדען בוקר והמתין עלינו על הבאהן. דער גרעניץ איז גיווען

גאר עבליעך, הקאפייען הי' כמו שניתנו לנו בווארשוו, כן נתננו אנחנו אותם בויען.

מתאכסנים אנחנו בהאטעל

נוי-יארק והיום קבלתי געמיזן סויפ, אך ר' אהרן ימלא אי"ה כל הדרוש. היום בא לפה

ידידינו הרמ"מ מא"ז [=ר' מנחם מאניש מאנעסזאן] יחי'.

כותרת ???

הרבי הרש"ב החל

בטיפולי השיניים לשמם הגיע לווינה, ועל טיפולים אלו הוא מספר ימים אחדים לאחר מכן,

בכ"ה חשוון, לבנו ולבני משפחתו⁵⁷:

...מכתביך מווארשא ומליוב'

קבלנו לרוב עונג, את הפראפ' דבודאפעסט משבחים אותו, ודוד שרייבער מהלל אותו מאד, אמנם

גם בפה יש פראפ' גדולים במקצוע הזאת, אך הייתי אצל דאק' בפה גם-כן מהמומחים, ואומר

אשר גם מהשיניים יש בהם רקבון יכולים להניח כי שרשם חזק, רק צריכים לעשות בלאמבעס ובאחד

להעמיד שן על שטיפט שנשאר עומד תמיד, וכאשר לע"ע חזק אצלי בלי-נדר שלא לעשות בלאמבעס

אין שן כנ"ל מהטעם הידוע לך⁵⁸, וגם לפי דבריו

דרוש על זה ערך חדש ימים, על-כן החלטתי לעת עתה לנקות השיניים וליקח קארין א' אשר ממנו

החניכים נפוחים, והתחלתי היום הנקיון לעשות אצל הדאק' הנ"ל ויתן השי"ת שיהי'

בהצלחה.

הדאק' אומר שיתן לי איזה

דברים לחזק אי"ה החניכים, לבלי יתפעלו כל כך מקור וכה"ג.

כפי הנראה נהי' אי"ה

פה עוד כשבוע ומקווה אני לקבל מכם מכתבים לפה...

ובאגרת נוספת

בעניין, מביום שני ב' כסלו תרע"ד מווינה, כותב הרבי הרש"ב עוד בנושא אל

בנו ובני משפחתו⁵⁹:

בדבר היותינו פה,

תקון השיניים, היא מסכת ארוכה, כידוע לך לא הסכמתי על בלאמבע וכה"ג. והתחיל

הדאק' על השיניים הבלויים להמית הנערוין, והתחיל על שן א' ביום ועש"ק, ועדיין

לא נגמר, ולדבריו יהי' הגמר מזה ביום ד' הבע"ל, ולעסוק עוד בזה יהי' נדרש עוד

כעשרה ימים, וכמעט שהחלטנו לבלי לעסוק עוד בזה.

ותקוותי שניסע

אי"ה מפה יום ד' הבע"ל...

המכתב האחרון מביקור

זה בווינה הוא מיום רביעי ד' כסלו, אל בנו ובני משפחתו⁶⁰:

..מחר אנחנו נוסעים

אי"ה מפה ערב שעה 7:20. ובאשר כל העת רצוני להיות בראם [=רומא], החלטתי עתה

לעשות נסיעתינו כן, ניסע מפה ערב כנ"ל, ונבוא אי"ה לווענדיג יום ה' שעה

9:45 בוקר, ומווענעדיג ניסע אי"ה שעה 2:25, ונבוא אי"ה לראם שעה 6:45 בקר,

ונשבות אי"ה בראם, ועפ"ע נהי' בראם עד יום ב' או יום ג', ואז ניסע

אי"ה למענטאן, והשי"ת יצליח דרכנו

רכישת ספרים מהספרייה בווינה

בהיותו בווינה בפרק

זמן זה, עסק אדמו"ר הרש"ב במספר נושאים נוספים.

באגרות הקודש אנו

מוצאים שהרבי עסק ברכישת ספרי יהדות מתוך הספרייה הציבורית אשר בווינה. כך עולה מהאגרת

הבאה אותו שלח לבנו ולבני משפחתו, ממנטון שבצרפת, בי"א כסלו תרע"ד⁶¹:

...בדבר הביבליאטעק דויען,

איזה שעות קודם נסיעתינו הי' לאנדא אצל הדאק' מינץ ואמר-לו אשר דודו לעת-עתה אינו מסכים

על המקח, ואמר לו לבוא בעוד איזה ימים, וכפי הנראה הוא מסכים על מקח, וחושב לפעול על

דודו שיסכים גם כן, רציתי לראות את התיבות, ואמר לי מינץ אשר המה תיבות גדולות, בקשתי

את לאנדא שיהי' אצלו, ואם יהי' מוסכם יודיעני בטע"ג ואשלח לו המעות אי"ה.

פראכט [=דמי המשלוח]

עולה מויען לווארשא ב' קראן שמונים העלער מכל 100 קילא. אוללמאן לא קבל מאומה מהביבליאטקע הלזו, הוא עוסק

בהספרים דייעלעניק ומשם הוא מוצץ ומושך דברים יקרי הערך, התעסקו הוא עם הביבליאטעקאר

שנמסרו שמה הספרי', א"ל שנמצא שם שבלי הלקט כת"י המחבר ז"ל ער באט עבורו

שני מאות קראנען, הבטיח לי אשר איזה מכת"י שיקבל אי"ה שם בהיותו על החתונה,

ישלח אלי לפה מה שאבחר לקנות יתן לי⁶²...

פגישות אודות "אגודת ישראל"

נושא נוסף בו הרבי

עסק בביקור זה, הוא פגישות עם מנהיגים ביהדות אונגריה, אודות גישתו של הרבי לתנועת

"אגודת ישראל" העולמית שהייתה אז בראשיתה.

כך כותב בעניין זה

הרבי באדר"ח טבת, ממנטון, לגביר וידיד בית הרבי מו"ה שמואל מיכל טריינין⁶³:

בהיותי עתה בויען דברתי

עם נכבדי אונגארן, והמה סרו מהאגודה ולא יאבו בה כלל וכלל ואם איזה מגדולי מדינתינו

מצטרפים לה הוא הוא רק מהעדר ידיעה בתוכניות העניין...

ספיח נוסף לביקור

בווינה אנו מוצאים באגרת נוספת מעשה בטבת תרע"ד, בה הרבי כותב ממנטון⁶⁴, "מבריאותי

ת"ל אני מטייל בכל יום איזה שעות, רק אני סובל מהשיעול אשר הי' עוד בהיותי בביתי

וע"ע עוד לא עבר, בויען שאלתי ע"ז ונתן לי ריצעפט ולא הועיל, ותקותי אשר

האויר דפה יפעול אי"ה לטוב, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'"...

[55] אגרת שפח. אגרות

קודש שלו כרך ב עמוד תשכד.

[56] אגרת שפט, אגרות

קודש שלו כרך ב עמוד תשכה.

[57] אגרת שצ, אגרות קודש

שלו כרך ב עמוד תשכו.

[58] מן העניין להביא כאן את

עדותו של הרב צבי גרינוולד, שפורסמה בתוכנית "תורת חיים" (מספר 343) של

חברת JEM :

עבדתי

בצעירותי במוסד "חתם סופר" בירושלים, ונשיא המוסד היה הרב עקיבא סופר,

שהיה נכדו של החתם-סופר. הרב סופר סיפר לי שבצעירותו – זמן מה לאחר שקיבל את

נשיאות ישיבת "חתם סופר", והיה הרב של פרשבורג. הוא היה במרינבאד או בקארלסבאד,

ופגש באדמו"ר הרש"ב עם בנו אדמו"ר הריי"צ יושבים על ספסל ברחוב.

כשהתקרבתי

אליהם הם קמו ואמרו לי: 'שלום עליכם, רבה של פרשבורג. אנחנו יכולים למסור לך דרישת

שלום מהישיבה בפרשבורג". שאלתי אותם למעשיהם בפרשבורג, והם ענו שבאותה תקופה

הם פתחו ישיבה, והרבי הרש"ב רצה לדעת איך הישיבה בפרשבורג מתנהלת, איך היא מחזיקה

מעמד מול רוחות ההשכלה, וכיוצא בזה. לאחר מכן הם באו לבקרני במלוני, ומצד הנימוס הייתי

צריך להחזיר להם ביקור. כשבאתי למלונם, הרבנית של אדמו"ר הרש"ב קיבלה את

פניי, וביקשה ממני, "אתה אמור להיכנס לבעלי, אני רוצה לבקש ממך בקשה: בעלי

סובל מכאבי שיניים, והוא לא רוצה ללכת לרופא שיניים. הוא חושש משאלה של כשרות בגלל

המתכת שבשיניים. תאמר לו בבקשה שלא יחמיר על עצמו, כדי שיפסיק לסבול, ושייגש לרופא

שיניים"... תחילה חששתי לומר זאת לרבי. הייתי צעיר לימים והרבי כבר היה

רבי... אבל הרבנית, אשת חבר כחבר, היתה תקיפה בעניין, וביקשה שאומר לו זאת. נכנסתי

אל הרבי ודיברנו מה שדיברנו. לפני שנפרדתי, אמרתי לרבי: "במחילת כבוד תורתו

של הרבי שאני מתערב בעניינים שלו, אבל הרבנית, אשת חבר כחבר, ביקשה ממני לומר לרבי

שיילך אל רופא שיניים ויירפא, שיפסיקו לו הכאבים האיומים". הוספתי ואמרתי

לרבי: "הרי ה'כלי ראשון' של האוכל הוא על האש, ואחר כך האוכל במצקת, ואחר כך בצלחת,

ואחר כך יש כף, ולבסוף כשמכניסים את האוכל לפה, זה כבר לא נחשב כרותחים, כך שאין

כאן איסור שאפשר למששו כבשר בחלב או חמץ בפסח, בגלל המתכת שיש בתוך השיניים. נשאר

רק "חששא דחששא", חשש של חשש; האם בשביל זה צריך לסבול כאב

שיניים?".

הרבי

שמע אותי והגיב: "רבה של פרשבורג - לפעמים השוחט שחט את העוף, והשחיטה לא

הייתה מושלמת ממש. חס ושלום, לא היה "הרגש", ומי מדבר על

"פגימה"; "הרגש"? – אפילו הרגש לא היה. אבל השוחטים יודעים

שהסכין צריכה להיות 'חד וחלק'... וזה לא היה חלק כל-כך. עולה השאלה האם לאכול או

לא את העוף? אתה צריך לשקול: אולי זה רק "חששא דחששא"... אבל במקרה זה

החשש הוא חד פעמי. אם אכלת זאת, אז אתה הולך עם משהו שאתה צריך לתקן, עברת על

"חששא דחששא". אבל עם השיניים - צריך ללכת עם זה כל הזמן, יום ולילה,

כשיש לך איסור של "חששא דחששא", זה כואב הרבה יותר מכאב שיניים'!...

וכשהרב

מפרשבורג סיפר לי זאת אזי "ארכובותיו דא לדא נקשן" – הוא התחיל לרעוד –

"היודע אתה מהו רבי?! האם אתה יודע מהו רבי?! רבי זה מי ש"חששא

דחששא" כואב לו יותר מכאב שיניים". הוא סיפר זאת בתדהמה, כאילו הוא חי

מחדש את הרגש הזה – מה זה רבי!...

[59] אגרת א'רסא, אגרות

קודש שלו כרך ו עמוד קעב.

[60] אגרת

א'רסב, אגרות קודש שלו כרך ו עמוד קעד.

[61] אגרת שצא, אגרות

קודש שלו כרך ב עמוד תשכח.

[62] התייחסות נוספת מהרבי

הריי"צ לספרייה בווינה, שנים לאחר מכן, היא באגרת הבאה, ללא תאריך, בה כותב

(אגרת ד'רצג, אגרות קודש שלו כרך יא עמוד ת) " אל יו"ר וחברי הקהלה

היהודית בעי"ת ווין, כפי שהרבה מו"ל וביבל' חשבו את הביב' כאחת מאלה

שמכבדים אותה בתור תשורה, הנני מרשה לבקש ביחוד. מבקש מאד אשר יתנו כתשורה רשימת

הספרים מנחת שלמה ח"ב, והכתובות שעל מצבות דבה"ק העתיק בווין, וגם עוד

דברים שהוציאה הקהלה הווינאית, כפי שבקשתי את ידידי היקר באנשים הג' הנכבד ר' אהרן

שור. ידידם הדו"ש טובם והצלחתם ".

[63] אגרת שצה, אגרות

קודש שלו כרך ב עמוד תשלו. לשלמות עניין זה, גישתו של אדמו"ר הרש"ב

ל"אגודת ישראל", ראה בהרחבה בספר "אדמור"י חב"ד ויהדות

גרמניה" עמוד 202 ואילך.

[64] אגרת תא, אגרות קודש

שלו כרך ב עמוד תשמח.