שנת תרמ"ח
בתקופת כ"ק אדמו"ר הרש"ב
שנת תרמ"ח
ביקור במקום המרפא 'באד האלל'
ביקורו הראשון
המתועד שבידינו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב באוסטריה, היה בשנת
תרמ"ח.
סקירה קצרה על
נסיעותיהם של רבותינו נשיאינו למקומות המרפא:
רבותינו נשיאינו
אדמו"רי חב"ד, אשר עול הנהגת הכלל היה מוטל על שכמם, העמידו את עצמם
לרשות הכלל בעבודת הקודש.
התמסרות ויגיעה זו,
ביגיעת המוחים וביגיעת הגוף מבלי התחשבות במצבם הבריאותי, השפיעה פעמים רבות על
בריאות גופם הק'.ובשל כך הוצרכו מפקידה לפקידה על פי ציווי הרופאים, לנסוע למקומות
מרפא שונים, על מנת שינוחו מעט מעול עבודת הקודש עם קהל החסידים, וישובו לאיתנם.
נסיעתו זו של הרבי
הרש"ב למקום המרפא 'באד-האלל', הייתה עקב חלישות רבה בבריאותו עקב עבודת
הקודש שלו, והרופאים המליצו עליו לנסוע למקום מרפא למשך מספר שבועות.
הרבי שהה במקום מרפא
זה כחודשיים ימים, יחד עם זוגתו הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה, משלהי חודש תמוז
תרמ"ח ועד כשבוע ימים לפני ראש השנה,
באגרות הקודש של
אדמו"ר הרש"ב ישנם מספר התייחסויות לנסיעה זו. האגרת הראשונה שבידינו
בנושא זה היא מיום שישי, ה' מנחם-אב תרמ"ח, ימים אחדים לאחר בואו אל מקום
המרפא 'באד האלל'. המכתב ממוען אל שארי בשרו של הרבי, הרבנים לוי יצחק ומרדכי
דובער סלונים.
וכך כותב הרבי1:
מבריאותי אין כל חדש.
סיבת נסיעתי לפה, זה זמן קרוב לשני שנים אשר לא עסקתי ברפואות כלל וכלל, ולא הורע ח"ו
מצב המחלה, רק בשנה זו גברה עלי החלישות בכללות, וחורף העבר ובפרט בתחילת קיץ דנא הייתי
חלוש מאד בכללות גופי.
ולזה יש הרבה סיבות כו'
וד"ל, ועלה ברעיוני לנסוע לויען אשר בכל משך הזמן לא הייתי שמה, וכן גברו עלי
דברי רעי שאסע לויען לשאול עצת הפראפ', והייתי בויען אצל הפראפ' והסכימו לי שאסע לבאד
האלל לעשות בעדער, וע"פ הסכמתם באתי לפה על ש"ק פ' מטות-מסעי, ואני עושה
הבעדער וגם אני שותה קעפי"ר, יה"ר שיהי' לרפואה.
בדעתי להיות בפה אי"ה
עד שבוע שלפני ר"ה הבע"ל, זוג' תי' גם כן בפה, ובדעתינו שתסע אי"ה למארינבאד,
כי כן אמרו לה הפראפ' בויען.
אדרעס אלי:
Sch. B. Schneirsohn
In Bad Hall, Ober- Osterreich
Haus B. Blaha 146
אגרת נוספת שיגר
הרבי באותו יום, ה' מנחם אב, לאח נוסף ממשפחת סלונים, הרב יהודה לייב, בה כותב עוד
על הנעשה עמו2:
על פי עצת הדאק'
דויען הנני פה באד האלל, ואני עושה מרחצאות חמים בתערובת מי יאד. השי"ת ישלח
לי רפואה שלימה בקרב בתוך כ"י.
בי"ח מנחם אב
כותב הרבי הרש"ב מבאד-האלל אל קרובי משפחתו3: לתרגם ???
מבריאותי לע"ע
אכ"ח, אין דער צייט וואס מיר זיינען דעם מאל בחו"ל זיינען מיר שיים אין
דער אנדער באד, צום ערשט זיינען מיר גיווען בבאד פאסלאו לעבן ויען, איך האב
גיוואלט מיא זאל מיר הייסן באד קרייצנאך איך רעכן אז דאס וואלס מיר אי"ה
העלפן, צום לעצט האב איך גימאכט א קאנסולים צוויי' פראפ' באמבערגער ודיטל, איך האב
זיי' גיזאגט וועגן קרייצנאך ואמרו ג"כ אז קרייצנאך איז גוט נאר זיי' זאגן אז
האלל איז בעסער, ועפ"י הסכמתם זיינען מיר אהער גיקומען.
השי"ת ישלח לי
רפו"ש בקרב בתוך כו' מיר זאלן קענען זיצן אין דער היים במנוחה...
דער דאק' וואס גייט
צו מיר בפה ניט גוט האפענונג אז דיא וועט מיר אי"ה גוט ווירקן עטוואס זאגט ער
איז דא פאר בעסערונג...
פרטים נוספים על
נסיעה זו אנו למדים מאגרת ששיגר הרבי ממקום המרפא, ביום רביעי ט"ו אלול
תרמ"ח, אל הרב יעקב מרדכי בעזפאלאוו4:
...סיבת נסיעתי כי בזמן
האחרון נחלשתי הרבה בכללות כחי, ונסעתי לויען לשאול עצת הפראפ' ושלחו אותי לפה לעשות
הבעדער דפה, וזה קרוב לשבעה שבועות אני בפה. ואם כי אני אינני מרגיש עדיין הפעולה,
אך הדאק' אומר אשר הוא מוצא פעולה לטוב ת"ל, ויש תקוה אשר במשך זמן ארגיש אי"ה
ג"כ הפעולה לטוב.
מפה אסע אי"ה שבוע
הבע"ל לויען, כמה אתמהמה בויען אינני יודע לע"ע כי הפראפ' עדיין לא באו [לויען],
ורצוני להתראות אתם קודם נסיעתי לביתי.
למעשה, מווינה לא
חזר הרבי הרש"ב לביתו, אלא על פי המלצת הרופאים המשיך למקום המרפא במנטון
שבצרפת, שם שהה מספר חודשים נוספים.
כך עולה מאגרת
מאגרתו של הרבי הרש"ב מעשרה בטבת תרמ"ט, בה כותב5:
אני מאז נסעתי מביתי
בקיץ העבר בחודש תמוז עוד לא הייתי בביתי, כי אחרי שובי מבאד-האלל לויען ונתראיתי עם
הפראפ' דשם אמרו פה אחד, אשר ההכרח לי להיות בחורף בארצות החמים, ויראתי לעבור על דבריהם
ונסעתי לפה מענטאן דרום פריינקרייך, אשר בפה חם כל החורף, וזוג' תי' נסעה מויען לביתינו
להתראות ושהתה שמה ערך 5 שבועות, ובאה לפה זה לערך שלשה שבועות ואני בכאן זה ערך
ב' חדשים...
[1] אגרת כד, אגרות קודש
שלו כרך א עמוד נה.
[2] אגרת
א'קלב. אגרות קודש שלו כרך ו עמוד יד.
[3] אגרת
כה, אגרות קודש שלו כרך א עמוד נו.
[4] אגרת תקסג, אגרות
קודש שלו כרך ג עמוד טו.
[5] אגרת כז, אגרות קודש
שלו כרך א עמוד נח.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.