פסקי הסדור

הוספות

פסקי הסדור

סדר עירוב תבשילין

כשחל ⁴¹²²

יום טוב ביום ה' וביום ו', או ביום ו' ובשבת, יקח בערב יום טוב הפת משבת, וגם

תבשיל חשוב עמו, כגון בשר או דג ⁴¹²³ ,

ויתן ביד אחר לזכות על ידו לכל הקהל, ואומר: אני מזכה לכל מי שרוצה לזכות ולסמוך

על עירוב זה ⁴¹²⁴ :

ומי שזוכה נוטל בידו ומגביה טפח ⁴¹²⁵ .

וחוזר ונוטל מיד הזוכה ⁴¹²⁶ ,

והמזכה מברך ⁴¹²⁷ :

ברוך כו' על מצות עירוב:

בדין יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי

ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולתקנא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא ⁴¹²⁸

לנא ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת:

תפלת שלש רגלים

כשחל יום טוב במוצאי שבת אומרים כאן

ותודיענו ⁴¹²⁹ .

בשלש רגלים כשחל בחול ⁴¹³⁰

בשעת הוצאת ספר תורה קודם בריך שמיה יאמר י"ג מדות. ואחר כך יאמר תפלה זו

[רבונו של עולם].

במוסף של יום טוב הראשון של פסח מתחילין

לומר מוריד הטל, ובמוסף שמיני עצרת מתחילין לומר משיב הרוח ומוריד הגשם ⁴¹³¹ .

ואין הצבור רשאין להתחיל עד שישמעו מפי הש"ץ, ונוהגין שהשמש מכריז קודם התפלה ⁴¹³² ,

לפיכך לא די כשיכריז משיב הרוח לבד אלא יאמר גם כן מוריד הגשם.

[4122] לכללות האמור כאן, ראה סדור

רבינו הזקן עם ציונים והערות (רסקין) ע' רצט. תפז-ח. תצא-ב.

[4123]

שוע"ר סי' תקכז ס"ג ( נוטל בידו חתיכת פת שיש בה כביצה, וכזית

בשר מבושל, או שאר דבר מבושל שיש בו כזית) , וסי"ג ( אבל אם יש לו תבשיל אחר, אין לערב

לכתחלה בעדשים שנשארו בשולי קדרה, ולא בשמנונית שגרר מעל גבי הסכין, מפני ביזוי

מצוה), ושם נסמן (הערה 78 ) , וכמבואר בשל"ה קצת עניני יום טוב רמו, א

ד"ה עירוב (יקח פת המוכן לסעודת שחרית של שבת, או לסעודה שלישית, וגם יקח

תבשיל חשוב המוכן לו לסעודה של שבת, כגון חתיכת דג חשוב, או בשר או תרנגול). וראה

לקוטי שיחות חט"ז ע' 187 הערה 37.

[4124] טור (כיצד הוא עושה, לוקח

העירוב בידו ונותנו למי שיש לו זכות בשביל מי שמערב על ידו ואומר ... ולכל בני

העיר הזאת). ים של שלמה פ"ב ס"י (האידנא, שנוסח העירוב הכתוב בסידורים

שכל אחד ואחד יערב על כולם, שאמר יהא שרא לי ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת). ב"ח

שם ד"ה כיצד (ועכשיו נהגו כל העולם לזכות לכל בני העיר, ומברכין גם כן בלשון

זה שכתב רבינו, וכמ"ש בכל הסידורים). של"ה שם (ראוי שכל אחד יעשה בשביל

כל בני העיר). ט"ז ס"ק י (ועכשיו שיש בנוסח הברכה לנו ולכל הדרים בעיר

הזאת).

וכן

הוא בשוע"ר שם סט"ז (אפילו מי שאינו גדול העיר, אם הוא רוצה לערב על

אחרים ).

קונטרס אחרון שם ס"ק ג (שהכל אומרים לנא ולכל ישראל).

והאמור

כאן "לכל הקהל", הוא כאמור לקמן בסמוך "ולכל ישראל הדרים בעיר

הזאת". וכן הוא בשוע"ר שם סי"ז ( ויאמר לו זכה בעירוב זה בשביל כל אנשי

העיר) .

[4125]

שוע"ר שם סי"ז ( דהיינו שיגביה אדם אחר את העירוב גובה

טפח מן המקום שהיה מונח עליו (שבהגבהה פחותה מטפח אינו קונה כלום) ),

ושם נסמן (הערה 104 ).

[4126]

שוע"ר שם ס"ד ( ואחר שנטל העירוב בידו, חייב לברך), ושם

נסמן (הערה 30 ).

וכן הוא בסדור עם

דא"ח (קאפוסט תקע"ו). אבל בסדור שקלוב תקס"ג ובסידור תורה אור

נשמט. וראה פסקי הסידור אות קסט. קונטרס הסדור אות נו.

[4127] שוע"ר שם סי"ט (נוהגין שהמערב גם לאחרים,

מזכה להם את העירוב בתחלה ואחר כך מברך על מצות עירוב), ושם נסמן (הערה 127 ).

[4128] שוע"ר שם ס"ה (ואחר

כך יאמר בדין יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא

מיומא טבא לשבתא). והפרטים הנזכרים כאן נתבארו בשוע"ר שם ס"ז.

ותיבת

לתקנא, כן הוא בסדורי האריז"ל ובסידור של"ה.

[4129]

שוע"ר סי' תצא ס"ד (יום טוב שחל במוצאי שבת, צריך להבדיל

על הכוס כמו שנתבאר בסי' תע"ג, וגם צריך להבדיל בתפלה, שיאמר ותודיענו כו' קודם

ותתן לנו).

[4130] היינו דוקא ביום טוב, אבל

בראש השנה ויום הכיפורים, הובא בהיום יום ליום הכיפורים (בראש השנה ויום הכיפורים

אומרים י"ג מדות הרחמים בהוצאת הספר תורה גם כשחל בשבת).

[4131] שוע"ר סי' קיד ס"א

(ומתחילין להזכיר הגשם בברכה שניה בתפלת מוסף של שמיני עצרת ואין פוסקין עד תפלת

מוסף של יום טוב הראשון של פסח).

[4132] והיינו שלפני תפלת המוסף של

שמיני עצרת מכריז השמש "משיב הרוח ומוריד הגשם". ולפי מנהגינו שאומרים

בקיץ מוריד הטל, כן הוא גם ביום טוב ראשון של פסח, שלפני תפלת המוסף של יום ראשון

של פסח מכריז השמש "מוריד הטל".

ונתבאר

בשוע"ר סי' קיד ס"ב (אין פוסקין מלהזכיר עד שמכריזין בבית הכנסת מוריד

הטל קודם תפלת מוסף יום טוב הראשון של פסח, במקומות שנוהגין לומר מוריד הטל, במקום

מוריד הגשם, בימות החמה, שהכרזת הטל סימן הוא להם להפסקת הזכרת הגשם).