ישיבת הבוכרים "אור שמחה"

ישיבת הבוכרים "אור שמחה"

במהלך

שנת תשל"ג, הוקמה ישיבה נוספת לקליטת העולים מבוכרה, בכפר חב"ד, שנקראה

לימים "ישיבת הבוכרים - אור שמחה" ונועדה בתחילה לילדים בגיל בית הספר

היסודי.

הפעילים

הראשיים להקמת הישיבה בכפר חב"ד היו שורה של חסידים שיצאו אך לפני זמן קצר את

בוכרה, לאחר שפעלו בה במשך שנים ארוכות במסירות נפש לחיזוק היהדות והחינוך היהודי

בקרב בני העדה הבוכרית.

בין

אלה היו לכל לראש הרב שמחה גורודצקי, הרב מנחם מענדל פוטרפס, הרב דובער (בורק'ה)

שיף, הרב רפאל חודיידטוב, הרב יוסף לדיוב, זכר כולם לברכה, ויבדל"ח הרב ליפא

קליין, ועוד רבים וטובים.

"חזור

לארץ ישראל"

על ימי הקמת ישיבת הבוכרים בכפר

חב"ד, סיפר לימים הרב בורק'ה שיף:

בחודש ניסן תשל"ג נסעתי לרבי

ונכנסתי ל'יחידות'. סיפרתי לרבי שמבקשים ממני להישאר בניו יורק למשך זמן, כדי

לסייע בפעילות המקומית עם יוצאי רוסיה.

הרבי ענה לי: אין לך מה לעשות כאן, חזור

לארץ ישראל ושם כבר תמצא במה להתעסק עם ילדי העולים. ומכיוון שאתה דובר בוכרית,

ומכיר הרבה משפחות של עולים, תסייע ברישום ילדים יוצאי בוכרה לבתי ספר דתיים'.

כשחזרתי לארץ, קניתי מכונית ונסעתי

לריכוזי העולים ברחבי הארץ. בתוך חודשים מספר ביקרתי בכל מוסדות החינוך הדתיים

ובדקתי את אפשרויותיהם לקלוט את ילדי העולים. התאכזבתי קשות לנוכח העובדה שכמעט לא

היו מוסדות שהסכימו לקלוט בתוכם את ילדי הבוכרים.

סיפרתי על כך לרב שמחה גורודצקי ולמשפיע

הנודע הרב מענדל פוטרפס, ושניהם הגיבו בתדהמה. בסמרקנד, ברגע שהרב רפאל חודיידטוב הצליח

לאתר ילד שהוריו הסכימו לשלוח אותו ללמוד תורה, היינו פועלים באופן מידי לשלבו

באחת ממוסדותינו. לא היתה מציאות של ילד שר' רפאל הפנה אלינו ללמוד ולא נמצא לו

מקום. וכאן יש המוני ילדים ששום מוסד אינו חפץ לקבלם!

טלפנו בדחיפות למזכירות הרבי בניו יורק

ודיווחנו על המצב העגום. הרבי ענה שעלינו לפתוח בעצמנו, בכפר חב"ד, מוסד עבור

ילדי העולים הבוכרים. כך הוקמה 'ישיבת הבוכרים'. קיימנו אסיפה כללית בראשות ר'

שמחה ור' מענדל, והוחלט שכל משפחה בכפר חב"ד תאמץ ילד אחד שיישן בביתה ומי

שאינו יכול להכניס ילד לביתו, יממן הלנת ילד בבית אחר, בסכום של מאה ושמונים לירות

לחודש, לטובת משפחות שיש להן מקום אך אין להן אמצעים.

ר' רפאל לא חדל להמריץ את הרב יוסף

לדיוב, לרשום ילדים ולהפנותם למוסד שהקמנו. אני והרב ליפא קליין מנחלת הר

חב"ד, סידרנו את הילדים אצל משפחות בכפר חב"ד.

כך נולדה וקמה הישיבה, עד להתרחבות מעגל

תלמידיה, אז התחלנו בהקמת צריפים שישמשו כיתות לימוד וחדרי שינה בישיבה

המתפתחת".

בשלב

מסויים הוחלט, באסיפה בהשתתפות הרה״ח ר׳ שמחה גורודצקי, ר' מענדל פוטרפס ר׳ שמואל

חפר, ר׳ שלמה מיידנצ׳יק ועוד, שוועד הכפר יעמיד לרשות המוסד החדש צריף, ואנשי

חמ"ה יקחו על עצמם את הוצאות תיקונו והכשרתו לישיבה עבור ילדי העולים מבוכרה.

וכך

היה. בתמיכת חמ"ה הוכשר את הצריף למגורים והר׳ בורקע שיף, מפעילי חמ״ה, מונה לנהל

את הישיבה. במשך שנתיים הוא קיבל את משכורתו מחמ״ה, עד שהישיבה נעשתה עצמאית, והוחלט

שהוא ימשיך עם הישיבה ויהיה מנהלה.

הרבי

מעודד את הקמת הישיבה

הרבי

נשיא דורנו עודד מאוד את הקמת ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, ואף זירז את חברי

וועד הכפר שיעשו כל שביכולתם לסייע למוסד החדש שזה עתה קם בשטח הכפר.

הנה

לפנינו מענה מהרבי בעניין זה לוועד הכפר, מכ"ו סיון תשל"ג, אשר נכתב

כהמשך ל'יחידות' של ר' בורקה שיף בעניין זה ⁷³ :

א) כיון

שעל ועד (כפר חב"ד) לדאוג לביסוס ולהתפתחות כפר חב"ד הן בגשם והן ברוח.

ב)

שתכנית הנ"ל תסייע רבות לביסוס והתפתחות כפר חב"ד הן בגו"ר

[=בגשמיות וברוחניות].

ג) נמצא

פלוני שרוצה לקחת ע"ע [=על עצמו] חלק הארי בכל הנ"ל - מובן שצריך לעשות כל

הנ"ל ובהוספה.

משימה

קדושה של רישום ילדים

אחד הפעילים המרכזיים למען ישיבת

הבוכרים בכפר חב"ד בימיה הראשונים, היה כאמור הרב חודיידטוב.

הקשר בין ר' רפאל ור' שמחה גורדצקי שהתחיל

בימים ההם בבוכרה חזר והתחדש כאשר בשבועות הראשונים לשהותו של ר' רפאל בארץ הקודש,

הוא התגורר עם בני משפחתו במעון העולים אשר בכפר חב"ד.

מה רבה היתה שמחתו כאשר שמע שבמרחק של

דקות הליכה מהמעון מתגורר ידידו משכבר הימים, החסיד ר' שמחה גורודצקי. המפגש המרגש

בין השניים לא עסק רק בנוסטלגיה ובהתרפקות על זיכרונות משותפים מלפני יובל שנים.

שניהם היו אנשים תכליתיים והשיחה ביניהם התגלגלה במהירות לאפיקים מעשיים.

"האם יש מי שדואג כאן בארץ לחינוכם

של ילדי העולים מבוכרה?", ביקש ר' רפאל לדעת.

"אני מאמין שמוסדות חב"ד יהיו

ערוכים לקלוט את בני הנוער מבוכרה, אבל דרוש לנו עסקן נמרץ מבני העדה שיתמסר

למלאכת הרישום של הנוער למוסדות", השיב לו ר' שמחה.

ר' רפאל עצמו היה מוכן לעסוק במלאכת

הקודש בחפץ לב, אבל גילו המבוגר לא אפשר לו להתרוצץ ברחבי הארץ ולעסוק במלאכת

שכנוע ההורים, לשלוח את ילדיהם למוסדות חב"ד. לכן הוא בחר בעסקן הצעיר הרב יוסף

לדיוב, והמריץ אותו להתמסר למשימה הקדושה. גם את הרב יהודה סעידוב המריץ ר' רפאל לאסוף

ילדים ולהביא אותם לכפר חב"ד.

זכרון

נצח לחסיד האגדי

במהלך השנים למדו "בישיבת

הבוכרים" בכפר חב"ד אלפי ילדים ובני נוער מעולי בוכרה, אשר הישיבה בכפר

הייתה לביתם השני, ובמקרים רבים לביתם הראשון.

ילדים אלו קיבלו בישיבה בכפר חב"ד

את החינוך החסידי לצד דאגה גשמית וטיפול מסור.

לא לכל הילדים היה מקום בכפר חב"ד,

וגם לא כולם התאימו לכפר חב"ד ובעצת הרבנים הגאונים רבי דוד חנזין ע"ה

ורבי יעקב לנדא ע"ה, הופנו ילדים גם למוסדות חינוך תורניים נוספים. מקצת

הילדים נכנסו למוסדות 'דיסקין' ו'ויינגרטן' בירושלים, ואחרים ל'בתי אבות' שעל יד ישיבת

פוניבז' בבני ברק וכן למוסדות חסידות סטמר.

כך

ניתן היה לראות ילדים בוכרים יושבים באולם הלימוד הסטמרי, אידיש מתגלגלת בפיהם ועל

לחייהם פאות מסולסלות לתפארה...

עם פטירתו של ר' שמחה, הוסב שמה של

הישיבה מ"ישיבת הבוכרים" ל"ישיבת הבוכרים – אור שמחה", זכרון

נצח לחסיד האגדי, שכל מסכת ימי חייו הייתה רצופה מסירות נפש למען יהדות בוכרה,

בשליחות רבותינו נשיאינו.

אימפריה

חינוכית

במשך השנים התפתחה "ישיבת הבוכרית –

אור שמחה" בכמות ובאיכות. נבנו בנינים נוספים, הוקמו מסגרות חינוך ואגפים

חדשים, ומדובר בקרית חינוך מפוארת המהווה אימפריה חינוכית של ממש.

כיום עומד המוסד החינוכי הוותיק והמפואר

תחת ניהולו של הרב זאב שי' סלאווין, וצוות מסור ומעולה של מחנכים, אנשי מקצוע

ועובדים, מפעילים את המחלקות והאגפים השונים.

במקום קיימות 'ישיבה קטנה' ו'ישיבה גדולה'

לנערים בגילאי 13-19. הישיבה מתנהלת לפי תכנית לימודים מותאמת אישית לרמת התלמיד,

עם צוות מנוסה המעניק תמיכה וסיוע לימודי ורגשי.

בנוסף, התלמידים משולבים במסלול מקצועי

של לימודי סופרות סת"ם ושחיטה וכן מגמות מקצועיות בתחום הטכנולוגי.

המוסד מפעיל גם מסגרת טיפולית מקצועית לילדים

ונערים ממשפחות קשות יום. מסגרת זו מעניקה לילדים מענה חינוכי וטיפולי במגוון רחב

של תחומי טיפול ועשייה חינוכית, ופועלת במודל חדשני של משפחתונים המופעלים על ידי

זוג 'הורי בית', הגרים במוסד יחד עם הילדים ומעניקים להם מודל של הורות מתקנת

ונגישות לכל מענה לו זקוק הילד עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

במתחם המוסד פועל בית ספר יסודי לחניכים

אלו, במסגרות מקבילות של כיתות רגילות לצד כיתות של חינוך מיוחד.

במשך השנים התחנכו ב"ישיבת הבוכרים

– אור שמחה" מאות ואלפי ילדים ובני נוער שזכו לקבל במקום חינוך יהודי אמיתי,

ספגו מנה גדושה של תורה וחסידות וחינוך למידות טובות ודרך ארץ והצטיידו בכל הכלים

הנדרשים לניהול חיים עצמאיים ולהקים בתים נאמנים בישראל.

[73] אגרת י'תתיד,

אגרות קודש כרך כח עמוד רמה.