ישיבת הבוכרים בראשון לציון
ישיבת הבוכרים בראשון לציון
המשך
הפעילות בסמרקנד ובטשקנט למען הצעירים
הפעילות
בארץ הקודש לקליטתם הרוחנית של העולים מבוכרה, התנהלה בכמה מישורים, בעת ובעונה
אחת: היא כללה, כאמור, הקמת בתי כנסת עבור העדה, עריכת ביקורי בבית בבתיהם של
העולים מבוכרה, עריכת כנסים מרכזיים לעולי בוכרה, רישום ילדים לבתי ספר תורניים
ועוד.
פעילות
מרכזית נוספת למען קליטתם הרוחנית של העולים, פעילות שהושקעו בה משאבים רבים
והביאה לתוצאות ברוכות, היא הקמת ישיבות עבור בני הנוער מעולי בוכרה, שיהיו מסגרות
תורניות חסידיות בהתאם לגילם ולרמתם הלימודית.
הקמת
ישיבות אלו היתה המשך ישיר לפעולותיהם של חסידי חב"ד בטשקנט ובסמרקנד למען
הצעירים הבוכרים, פעולות שנעשו אז במחתרת ותוך סיכון רב. עתה, כשהגיעו לארץ הקודש,
יצאה פעילות זו מן המצר אל המרחב.
הישיבה
הראשונה שהוקמה במסגרת זו הייתה "ישיבת הבוכרים חב"ד" בראשון
לציון.
על
הפעילות שקדמה להקמת הישיבה, סיפר לימים הרב הלל זלצמן:
"הרה"ח
הרב שמואל חפר, מראשי עסקני חב"ד, חזר באותם ימים מהרבי, ואמר שהרבי ביקש
למסור לנו, להשתדל להכניס את ילדי רוסיה למוסדות חב"ד, עד לאפס מקום. אחר כך,
אמר הרבי, תשלחו ילדים למוסדות חרדיים או דתיים אחרים.
כיוון
שרשמנו ילדים רבים שרצו להתקבל למסגרת שהצענו להם, ולא היה לנו להיכן לשלוח אותם,
הקמנו בהסכמתו של הרבי ישיבה באשדוד. הישיבה לא הייתה מספיק מסודרת ובכיתות למדו
ילדים בגילאים שונים, אבל שמחנו שהילדים הללו לומדים אצלנו.
ר׳
זושא ווילימובסקי היה מידידינו ותמיד עודד אותנו בשפע אהבה ואחווה. הוא סיפר לנו
פעם בסוד: ידוע לי שהתלוננו עליכם אצל הרבי, שבישיבה שלכם באשדוד ילדים מכמה
גילאים לומדים יחד באולם אחד ועוד חסרונות, אבל הרבי הגיב להם: ׳קנאת סופרים תרבה
חכמה ותשב״ר׳.
כעבור
זמן פנו אלינו כמה מאנ״ש בהצעה להחיות את ישיבת ׳אחי תמימים׳ בראשון לציון, שבאותו
זמן למדו שם בקושי מניין תלמידים. שאלנו את עצת הרבי, ועל פי הוראותיו נדברנו עם
הנהלת הישיבה והעברנו את הישיבה מאשדוד לראשון לציון וכך הגדלנו את הישיבה כמעט
במאה תלמידים".
הישיבה
בראשון לציון הוקמה שנים רבות קודם לכן על ידי החסיד הדגול רבי חיים שאול ברוק
זצ"ל, והעמידה תלמידים חסידיים רבים. באותה תקופה של ראשית שנות הלמ"ד,
ידעה הישיבה ירידה בפעילותה ובמספר התלמידים שלמדו בה, וכאשר הגיעו גלי העלייה
מבוכרה, שינתה הישיבה את ייעודה והחלה לקלוט תלמידים רבים מעולי בוכרה.
כיוון
שלהנהלת הישיבה בראשון לציון לא היה ניסיון בחינוך ילדי העולים מרוסיה ובוכרה,
הצטרפו ר׳ משה ניסילביץ׳ ור׳ יהושע רסקין להנהלת הישיבה, יחד עם פעילים נוספים של
חמ״ה, וילדי העולים זכו לישיבה ברמה גבוהה, תוך התאמה לידיעותיהם. לשבתות היו
נוסעים כמה אברכים לישיבה, כדי להיות עם הבחורים, להתוועד איתם ולסייע להם בחבלי
הקליטה הרוחניים והגשמיים.
מחזה
מרהיב בראשון לציון
אזכור
אודות "ישיבת הבוכרים" בראשון לציון אנו מוצאים בדיווח של הרב אפרים
וולף לרבי בח' מנחם-אב תשל"ב:
...כ-25
מהבוכרים לומדים עתה (עד לקליטתם בראשל"צ בכ"ז מנ"א) בישיבה בלוד,
ואנו נותנים להם אכילה ולינה, הם באו עם מוריהם ומדריכיהם.
דיווח
מפורט על הקמת הישיבה, מופיע בידיעה שפורסמה ב"בטאון חב"ד" בחודש
שבט תשל"ג 72 :
במסגרת
קליטתם הרוחנית של צעירים עולי רוסיה, הוקמה מסגרת מיוחדת עבור בני נוער עולי
סמרקנד-בוכרה, בישיבת אחי תמימים בראשון לציון.
קרוב
למאה וחמישים תלמידים בני 14-20 שעלו מבוכרה בזמן האחרון נקלטו יפה והשתלבו במסגרת
לימודית מיוחדת, בראשות צוות רמ"ים ומורים מנוסים, העובדים ללא ליאות להרמתם
הרוחנית, בהמשכת השרשרת של אמונה טהורה ולימוד תורה ויראת שמים צרופה, שהיתה מנת
חלקם ברוסיה.
כידוע
מקיימים רבים מעולי בוכרה קשרים הדוקים עם חב"ד ליובאוויטש עוד מרוסיה, וזה
מזמן היה מורגש חסרון במסגרת לימודים מיוחדת לבני נוער זה, המצטיין ברצון עז
ללימודים ובאמונה פשוטה בה'.
עתה
בא הדבר על פתרונו. ישיבת חב"ד בראשון לציון נטלה על עצמה את המשימה והכשירה
בנין מיוחד לקליטתם. בימים אלה כבר החלו בלימודיהם, וכבר אפשר לראותם עמלים
בתורה ביום ובלילה דוגמת שאר תלמידי הישיבות בארה"ק.
הישיבה
מתכוננת לקלוט תלמידים נוספים העולים ארצה מבוכרה בזמן האחרון. לפי
התוכנית תרכוש הישיבה שטח קרקע נוסף בסמוך לבניני הישיבה, עליו יבנו בנינים נוספים לשרות
הישיבה וצרכיה.
יש
לציין כי כבר כיום נאלצת הנהלת הישיבה להשיב ריקם רבים מעולים אלה המתדפקים על
דלתי הישיבה, ומחוסר מקום נדחים.
תושבי
העיר ראשון לציון שאינם רגילים למחזה מרהיב של הכיפות הססגוניות על ראשיהם
של "הבוכארים", קיבלו את פני התלמידים החדשים בעירם בחמימות וביד מושטת לעזרה
וסיוע, בקליטתם הרוחנית והחומרית גם יחד.
יצויין,
כי רבי משה נסילביץ, יהודי חם ותוסס שעלה מרוסיה לפני זמן מה, נרתם למשימה
הקדושה, ועומד לעזרתם של עדה זו בקליטתם החומרית והרוחנית.
רבי
משה פעל מתוך מסירות נפש בסמרקנד לבל תכבה גחלת היהדות. הוא זכה לעלות ארצה יחד עם
רבים מעדה זו, וגם כאן ממשיך עמם את הקשר ומהווה בשבילם סמכות דתית
מובהקת, והרוח החיה הדואג לכל צרכיהם, במקורות פרנסה ומקום חינוך לבני הנוער.
על
רקע זה הוחלט להקים את המסגרת הלימודית המיוחדת לבני נוער זה, המעריצים את רבי
משה ולומדים לקח מפיו.
כנס
חנוכה בישיבה
באותו
גליון של "בטאון חב"ד" מופיע גם דיווח גם על אירוע שנערך לתלמידים
העולים בישיבה, בה' חנוכה תשל"ג:
ברכו
את התלמידים והוריהם: ראש עירית ראשון לציון עו"ד חנניה גיבשטיין, סגנו מר יצחק
שלינקא, יו"ר המועה"ד הרב גרינברג וכן חכמי ורבני בוכרה שעלו לאחרונה
לארץ, ביניהם רבי רפאל חודידייטוב ורבי יעקב חיימוב. אב אחד התלמידים הודה נרגשות
בשם ההורים
להנהלת הישיבה על טיפולה המסור ועל דאגתה לצרכיהם של התלמידים בגשם וברוח.
נעל
את החגיגה ראש הישיבה הרה"ג ר' משה צבי הלפרין, אשר הרחיב את דיבורו על
מסירות נפשם של יהודי בוכרה בארץ מוצאם והמשכם כאן בארה"ק.
בשירה
ובזמרה לקול צלילי תזמורת נסתיימה בשעה מאוחרת בלילה החגיגה הגדולה, שסיפקה קורת
רוח רוחנית להורים שהגיעו לא מזמן לארץ מבוכרה.
אגרת
ברכה מהרבי לתלמידי הישיבה
התלמידים
עולי בוכרה שנקלטו בישיבת חב"ד בראשון לציון השתלבו עד מהרה באווירה החסידית
והלימודית הגבוהה בישיבה. הרמ"ים והמשפיעים בישיבה עשו רבות כדי לשלב אותם
ולקדם אותם בלימוד התורה והחסידות, והם עלו בתורה ובחסידות, והתקרבו אל הרבי.
שנה
לאחר מכן, לקראת יו"ד בשבט תשל"ד, יום קבלת הנשיאות של הרבי, כתבו כל
תלמידי "ישיבת הבוכרים" בראשון לציון מכתב משותף לרבי, בו הם מדווחים על
התקדמותם בלימודם בישיבה ומבקשים את ברכת הרבי ללכת מחיל אל חיל.
במענה
שיגר הרבי לתלמידי הישיבה את האגרת הבאה:
ב"ה,
ט"ו בשבט, ה'תשל"ד
ברוקלין
נ.י.
לתלמידי
ישיבת חב"ד עולי בוכרה בראשון לציון
בארצנו
הקדושה תבנה
ותכונן במהרה בימינו ע"י משיח צדקנו
ה' עליהם
יחיו
שלום
וברכה!
בנועם
נתקבלו הפ'ש והפ"נ (שיקראו על הציון הק') והשי"ת ימלא משאלות לבבם לטובה.
ובלמדם
במוסד חינוך על טהרת הקודש, בודאי למותר להדגיש להם באריכות אשר העיקר הוא המעשה
בפועל, היינו קיום המצוות בהידור ובשמחה ולימוד תורתנו, תורת חיים, בהתמדה ושקידה, וגדול
לימוד שמביא
לידי מעשה.
ובבואנו
מיו"ד שבט, יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר, בודאי נתעוררו כדבעי
מרוחו של בעל ההילולא, אשר מסר נפשו על חינוך הכשר של בני ישראל בכל מקום שהם, ובהתאם לזה
יוסיפו אומץ בלימודם ובהנהגתם למלאות תקוות בעל ההילולא - להיות "נרות להאיר"
עם כל הפירושים שבזה.
בברכה
להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור
מ
שניאורסאהן
במשך
השנים בהם פעלה "ישיבת הבוכרים" במתכונת זו בראשון לציון, עד ראשית שנות
המ"ם, למדו בין כותלי הישיבה מאות תלמידים מעולי בוכרה, וכל אחד מהם זכה
לספוג בה תורה וחסידות, ובבוא העת הקים בית יהודי חסידי שהמשיך את המסורת המפוארת
של העדה הבוכרית ברוח חסידות חב"ד.
[72] גליון מספר
19-20.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.