קליטה גשמית
קליטה גשמית
קישור
משפחות
בראשית
שנות השבעים, עם התגברות גלי העלייה מברית המועצות, ובמיוחד מבוכרה ומגרוזיה, יצא
הרבי בקריאה לחסידיו בארץ הקודש, לעשות כל שביכולתם לסייע בקליטתם המיטבית של העולים
בארץ.
העולים
החדשים שלא היו בקיאים בהליכות הארץ, נתקלו במקרים רבים בקשיי התאקלמות, ולא תמיד
הסיוע שסיפקו הרשויות היה די כדי לענות על צורכיהם, והרבי ביקש לוודא אשר חסידיו
ימלאו חלל וצורך זה.
בהתוועדות
יו"ד שבט תשל"ב, לרגל יום השנה העשרים ושתים להסתלקות חותנו, התייחס
הרבי בהרחבה לנושא העלייה מאחורי מסך הברזל, תוך שהוא מעודד ומזרז את ציבור
החסידים שומעי לקחו לפעול למען העולים החדשים מבוכרה ומשאר המדינות, במיוחד העולים
אשר עלו והשתכנו בנחלת הר חב"ד ובשיכון חב"ד בלוד.
אחת
היוזמות בהן נקט הרבי, היא "קישור משפחות". תוכנית פעולה בה התבקשו משפחות
חסידיות וותיקות ומבוססות יחסית, ליטול על עצמן קשר עם משפחה מהעולים החדשים,
לסייע להם בצעדיהם הראשונים בארץ, ולקחת אחריות על קליטתם.
הם
הכירוהו תחילה
וכך
אמר הרבי בעניין זה70:
על
הפסוק "זה א-לי ואנוהו" שבתחילת שירת הים, מובא במדרש ש"הם הכירוהו
תחילה". כלומר, הילדים שנולדו בארץ מצרים, אשר כדברי חז"ל, לידתם הייתה
קשורה בניסים ונפלאות, כי בגלל הפחד מהמצרים הייתה לידתם בשדה וניזונו משמן ודבש,
הנה אותם הילדים שהכירו את הקב"ה בלידתם בניסים ונפלאות בארץ מצרים, הם
הילדים שהכירו את הקב"ה בעת קריעת ים סוף ואמרו בשירת הים "זה א-לי
ואנוהו".
והנה,
כמדובר כמה פעמים, כל דבר בתורה הוא הוראה לכל הדורות עד לדורנו זה:
בשעה
שנפגשים עם יהודים ויודעים שהם נולדו ב"שדה", כלומר מקום רחוק מישיבות,
רחוק ממקום שבו נמצאות ישיבות גדולות ורחוק ממקום בו היו גדולי נשיאי החסידות ואף
על פי כן "לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב", והקב"ה הזמין להם
באותם מקומות אנשים שהתמסרו לחינוכם וסיפרו להם על משה רבינו ותורתו ומצוותיו,
וחינכו אותם למסור נפשם על תורה ומצוות - עוד בהיותם במצרים,
ואחר-כך
יצאו משם, "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", וכשהגיעו למצב של קריעת הים היו
מהראשונים - הגם שלא למדו בישיבה וכו' - ולא רק שגם הם הכירו את הבורא, אלא
"הם הכירוהו תחילה ".
הכוונה
למה שדובר לאחרונה כמה פעמים, אודות יהודים שבאו מגרוזיה, בוכרה וכו'. לכאורה אין
אלו מדינות שבהן היו ישיבות מאות בשנים כליטא וכו', ואין אלו מדינות שבהן היו
אדמו"רים חסידיים מאות בשנים, או על-כל פנים בשנים האחרונות,
אבל
אף על פי כן הקב"ה הזמין להם את עבדיו הנביאים ששלחו לשם שלוחים שהעמידו אותם
על דרך התורה והמצוות, על דרך המלך, מלכו של עולם, לדעת שצריך לחיות בדרך ה' ולחנך
בנים ובני בנים בדרך זו. וכל זה במסירות נפש, במקום שהדבר נחוץ.
וכך
יזכה אותם ה' - לאחר שיצאו ממצרים ובאו אל ארץ טובה ורחבה – שיהיה אצלם בבחינת
"כן בקודש חזיתיך" - כשם שהיה אצלם "בארץ ציה ועייף" - לעמוד
בחוזק ובתוקף על כך שחייהם מוכרחים להתנהל בדרך התורה, "היא חיינו ואורך
ימינו", ובניהם ובנותיהם מוכרחים להתחנך על יסודי התורה והמצוות בכל
העניינים, החל מצניעות, יראת שמים ואהבת ה' וכו'.
וכשם
שעמדה להם מסירות נפשם בעת שהיו ב"ארץ ציה ועיף", על אחת כמה וכמה
שעליהם לעמוד באופן כזה בהיותם "בארץ טובה ורחבה".
אשרי
חלקם של המסייעים
ואשרי
חלקו של כל אחד ואחד שיעזור להם בזה, בהגשת עזרה ובסיוע בכל האופנים האפשריים.
ופעולות
העזרה והסיוע יוסיפו גם למתעסקים בזה עצמם, שיקויים בהם 'יותר ממה שבעל-הבית עושה
עם העני, העני עושה עם בעל-הבית' והקב"ה ישלם לכל אלו שעוזרים ומשתדלים
בטובתם של העולים, בנוגע ליראת שמים שלהם ושל בניהם, ולקבל נחת-רוח אמיתי מבניהם.
ועל-ידי
שהם יעשו את כל התלוי בהם לסייע ליהודים שיצאו בחודשים האחרונים מאחורי מסך הברזל,
כך שבאותה מסירות הנפש שהיתה להם שם בפועל , יעמדו גם בהיותם בארץ טובה
ורחבה, או בארצות-הברית וכיוצא-בזה, אלא שבמקומות אלו יצאו ידי חובתם במסירות נפש בכוח .
וילכו
מחיל אל חיל בלימוד התורה ובקיום המצוות, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לחינוך בניהם,
שיתחנכו באופן של מוסיף והולך ואור ב"תורה אור", וב"נר מצווה"
(שהרי הלימוד באופן של "תורה אור" מביא ל"נר מצווה"), ויעסקו
בכל עניינים אלו בחסד וברחמים.
הידברות
בין העסקנים
ועוד
עניין בזה:
היות
וישנם רבים שיכולים להתעסק בדבר, יש להיזהר שעסקנות זו לא תהיה באופן של
"קדירא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי", כלומר שאחד יסתמך על השני ולפועל
הדבר לא ייעשה או ששניים יתעסקו באותו עניין ובה בשעה יזניחו עבודה אחרת שראוי
לעסוק בה.
לכן
לתועלת העניין רצוי שהעסקנים, השתדלנים והמתעסקים יתדברו ביניהם שלא זו בלבד שלא
יפריעו איש לרעהו ח"ו, אלא יחלקו ביניהם את העבודה באופן של "איש את
אחיו יעזורו", שכל אחד ייקח לחלקו דבר מסוים לעשות אותו בחיות ובמסירות נפש
ככל הדרוש.
קשר
נפשי ולבבי
ומה
טוב היה שינהיגו "קישור משפחות", כלומר, שהמשפחות הנמצאות בכפר
חב"ד, נחלת הר חב"ד ובשיכון חב"ד בלוד, וכיוצא בזה - ובכלל משפחות
בארץ-הקודש החיות בדרך התורה והמצוות - יתקשרו עם משפחה מהעולים החדשים לעזור להם,
כדי לסייע ולהקל מעליהם להתעלות בלימוד התורה ובקיום המצוות.
וכדי
שיוכלו לעשות זאת מתוך מנוחה, מובן מאליו שצריך לסייע להם גם בנוגע להסתדרות
בגשמיות כפשוטה.
וכאשר
משפחה מהעולים הישנים או מילידי הארץ תתקשר עם משפחה מהעולים החדשים - וזאת בנוסף
להשתדלות הכללית שתיעשה על-ידי עסקנים ושתדלנים – אותה משפחה תרגיש באחריות
המיוחדת המוטלת עליה ויהיה לה גם קשר נפשי ולבבי עם משפחה זו במיוחד, וממילא הדבר
יוסיף להצלחת הפעולה.
והרי
זה מהעניינים שבהם "יפה שעה אחת קודם", ותקוותי ששומעים זאת כעת, או
שימסרו זאת בהקדם, בארץ טובה ורחבה, בארץ-הקודש.
שאלה
זו וקשיים אלו קיימים – אם כי בכמות קטנה יותר – גם בארצות-הברית ובאירופה
ובאוסטרליה ובכל מקום אליהם הגיעו העולים החדשים:
בנוסף לעסקנים יראי-השמים שעליהם להתמסר לעניין
זה, ובוודאי יתמסרו לעסקנות מיוחדת זו של סיוע ועזרה לעולים החדשים בהסתדרות
גשמית, ולסייע להם יחד עם זה בהסתדרות רוחנית, ועד לאופן של הולך ומוסיף ואור,
יש לקשר זאת גם עם קשר אישי – קשר פרטי בין
משפחה אחת לשנייה, שגם זה יהיה קשר של סיוע ועזרה בגשמיות וברוחניות גם יחד. ואזי
נוסף על עצם הפעולה, שיתווסף חיות בלימוד התורה וקיום המצוות, יתווסף גם בקירוב
הלבבות ואיחוד הלבבות.
ומצב
זה של "כולנו כאחד", הוא הכלי שבו ועל-ידו יהיה "ברכנו אבינו גו'
באור פניך", ו"באור פני מלך חיים", ו"מאן דיהיב חיי יהיב
מזוני", שיתברכו בבני חיי ומזוני רוויחי, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה,
וביד רמה ובריש גלי.
עד
כאן מדברי הרבי.
קריאתו
זו של הרבי זכתה להד נרחב ונוצרו קשרים רבים בין משפחות וותיקות מחסידי חב"ד
למשפחות העולים מבוכרה שהודות לכך זכו לסיוע נרחב בצעדיהם הראשונים בארץ.
הקמת
ארגון לעולי בוכרה
במקביל
לכל אלה, מחילופי המכתבים שהשתמרו בין הנהלת מוסדות חב"ד ומזכירות הרבי אנו
למדים כי הרבי ביקש להקים ארגון מיוחד לעולי בוכרה.
הצורך
בהקמת ארגון זה היה, בין היתר, כדי לייצג נאמנה את צורכיהם של העולים החדשים
מבוכרה מול הרשויות. בעוד שכאשר כל עולה פונה באופן פרטי הוא מקבל יחס מסויים,
לעתים לא מספק, הרי כאשר העולים מיוצגים על ידי ארגון כללי, יש לקוות שיזכו ליחס
טוב יותר ומענה הולם.
באותה
עת כבר פעלו בארץ ארגונים למען עולי בוכרה, אולם הם היו בעלי זיקה פוליטית או שלא
עמדו על הצרכים הדתיים של העולים, והרבי ביקש למלא חלל זה.
בח'
אלול תשל"ב מסכם הרב וולף את ההוראות שמסר לו הרב חדקוב בעניין זה בשיחתם
הטלפונית באותו יום:
היות
וקיים מכבר באה"ק ארגון של עולי בוכרה, ועתה יכול להיות שישלחו כסף עבור
העולים החדשים אך הם אינם רשומים כאגודה והוותיקים יכולים לתבוע הכסף עבורם כי הם
מאוגדים רשמית.
וכנראה
שישנם מאנ"ש הפועלים להקים ארגון מהעולים החדשים מבוכרה, יש להסביר להם
אחריות העניין והזהירות החייבת להיות, ושיהיה מאורגן היטב ולא בצורה פרטיזנית,
והיות והדבר מפורסם יש לעשות בהקדם.
לברר
עם ר' שמחה גורודצקי בדיוק, כדי שלא יהיה סתירות ביניהם. ולפעול בשקט ובזריזות,
ושלא יהיו שנים העושים אותו עניין, ושלא יהיו שני ארגוני בוכרים חדשים באם המכוון
משניהם הוא אותו ענין.
יומיים
לאחר מכן, בי' אלול, מוסיף הרב וולף וכותב:
שוחחתי
עם ר' שמחה גורודצקי ע"ד ארגוני בוכרה ואומר שהיה כל הזמן ארגון אחד, לאחרונה
נוצר ע"י מפא"י ארגון חדש והוא מתעסק עתה בהקמת הארגון השלישי. לדעתו ר'
רפאל צריך להיות בנתניה ושם ליצור מרכז. ביום ב' צריך הוא להיות אצל עו"ד
גרטנר לשם גמירת ההליכים להכנת תקנון האגודה.
לגבי
אגודת עולי בוכרה אמר שההנהלה הם: אליוב יוסף, רפאל חודייטוב, שמחה גורודצקי,
ניאזוף נרי, אבנר לביוב ויהודה כהנא.
עוד בעניין זה מוסיף הרב וולף, במכתבו מיום כ"ג טבת
תשל"ג, והפעם בולטת ההדגשה של הרבי שהפעילות צריכה להיות נקיה מהשפעה
פוליטית:
...לכתחילה תמך כ"ק אד"ש בארגון ועד מיוחד לעולי
בוכרה במטרה שהם יתארגנו שיעמוד בפני עצמו ובהשפעת חב"ד כפי שהיה מקדם, ובכדי
שלא יקדימו אחרים להקים ארגון כזה.
ומובן שכל הפעולות בענייני הבוכרים הוא לתורה ויהדות ללא
השפעה מפלגתית, ומכיוון שר' שמחה גורודצקי ממונה על ועד זה ובאים אחרים מבלי רשותו
יש מקום למחאה מדוע לא מתייעצים עם הועד וכו'. ומובן שבאופן רשמי ... לא תעשה נגד
חב"ד, ועל כן צריך לדבר עם הפעילים בעניין זה באופן ישיר מדוע עושים זה ללא
ידיעת חב"ד, ואנשי הועד יחד עם רמ"מ פוטרפס יבררו באם יש בעניין זה
מפלגתיות.
העיקר הוא שיש לעשות פעולות ומחוסר פעולות עושים אחרים
ולפעמים גם ענין שמביא טענות...
דירה
במתנה
על
ביטוי מופלא של הרבי למען יהודי מעולי בוכרה, ביטוי שיש בו גם "הכרת
הטוב" עמוקה, מספר הרב אריה ניאזוב, יליד טשקנט, המתגורר כיום בשיכון
חב"ד בלוד 71 :
בשנת
תשל"ב, כאשר בני משפחת גורליק מנחלת הר חב"ד יצאו את טשקנט והגיעו לרבי,
הם הראו לרבי תמונות מציונו של אביו רבי לוי יצחק, והרבי הורה לתקן ולשפץ את מצבת
אביו.
הם
העבירו את הוראות הרבי לקרובי משפחתם שנשארו בטשקנט. מי שהיה בין המתעסקים בשיפוץ
המצבה בפועל וטרח בכך רבות, היה ניאזוב עצמו. זמן קצר לאחר מכן הוא יצא את רוסיה
והתיישב בבני ברק, אולם הוא לא הגיע אל המנוחה, ולא היתה לו דירה משלו.
כשנה
לאחר שעלה לארץ, הגיע אליו יום אחד בהפתעה לבני ברק הרב אפרים וולף, ואמר לו שיבוא
מיד לשיכון חב"ד ועל פי הוראה מהרבי שקיבל זה עתה, הוא יקבל דירה חדשה בחינם.
הדבר היה לפלא עצום עבורו, וגם הרב וולף לא ידע להסביר את פשר ההוראה.
זמן
קצר לאחר מכן התברר, אשר באותה עת ידיד של ניאזוב היה ב'יחידות', והוא סיפר לרבי
את כל מה שניאזוב עשה למען מצבת רבי לוי יצחק, וכן אשר ניאזוב עדיין לא התאקלם
היטב בארץ ותיכף הורה הרבי כ"הכרת הטוב" מופלאה, להעניק לו דירה בחינם...
ואכן,
הודות לעסקנות פעילה, נחושה ומתמדת של עסקני חב"ד בארץ שנמשכה מספר שנים -
אנשי הרבי בארץ פעלו רבות למען הקליטה הגשמית של עולי בוכרה, וסייעו בעדם לקליטה
מיטבית בשנים הראשונות לעלותם ארצה.
[70] שיחות קודש
תשל"ב חלק א עמוד 391.
[71] וראה גם לעיל
עמוד ## מסיפורו של הרב גבריאל ניאזוב בעניין.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.