קליטה רוחנית
קליטה רוחנית
הפעילות
הרבה, העקבית והמסורה שעושי דברו של הרבי ניהלו למען קליטתם של עולי בוכרה בארץ,
עסקה בהגשת סיוע רוחני וגשמי לעולים החדשים במיגוון תחומים, ובראש ובראשונה -
התנהלה פעילות נרחבת ומסועפת כדי לאפשר ליהודי בוכרה להמשיך בארץ את המסורת
המפוארת עליה שמרו בבוכרה, ולנהל קהילות מבוססות של חיי תורה ומצוות.
כפי
שסופר בפרקים הקודמים, ויותר מזה, יהודי בוכרה סבלו קשות מהשלטון הקומוניסטי אשר
ביקש להשכיח חלילה תורה ומצוות מישראל, ורדף אחר כל פעילות יהודית בכל מדינות ברית
המועצות, סגר בתי כנסת ותלמודי תורה, מקוואות טהרה, השליך אל בתי הסוהר והגלה
לסיביר כל מי שנחשד בפעילות דתית, ואף רצח ללא רחם רבים ממנהיגי ופעילי היהדות.
עתה,
כאשר נפתחו השערים ומאות משפחות של עולי בוכרה יצאו את מסך הברזל והגיעו לארצות
הרווחה, שם יכלו לחיות חיים של תורה ומצוות ללא רדיפות ופחדים - יזם והוביל הרבי
פעילות שנועדה לסייע להם להמשיך את המסורת המפוארת עליה שמרו בבוכרה בצורה כה
מעוררת כבוד מאות בשנים.
[זאת,
כחלק מפעילות נרחבת של הרבי למען קליטת כלל רבבות העולים מכל מדינות ברית המועצות,
פעילות כבירה שנסקרה בהרחבה בספר "'דיעדושקא' – הרבי מליובאוויטש ויהדות
רוסיה"].
על
פי הוראת הרבי מוסדות חב"ד בארץ, בראשות הרב אפרים וולף, נרתמו לסייע בקליטת
העולים החדשים מבני העדה הבוכרית, לדאוג להם למקומות מגורים, לקלוט את בניהם
במוסדות החינוך החב"דיים ולסייע להם בכל הדרוש לקיום אורח חיים דתי.
דיווחים
סדירים
בארכיון
ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בארץ מצויים חילופי מכתבים רבים מאותן
שנים בין מזכירות הרבי והנהלת המוסדות, בהם הרב וולף מדווח באופן סדיר על פעולות
לקליטת העולים מבוכרה. הנה דוגמאות לדיווחים אלו:
בט'
סיון תשל"ב מדווח הרב וולף לרבי:
...בלוד
נוצר מנין חדש של בוכרים, היות ור' אברהם חיים לדיוב קשה לו ללכת לבית-כנסת לפיכך
עשו מנין, ואף ר' לייב ליפסקר מתקשה ללכת עד בית-הכנסת ולהתפלל אתם, ובחג השבועות
והשבת התפללו שם כעשרים איש.
בכ"א
מנחם-אב תשל"ב, מדווח הרב וולף הרבי:
ר'
מאיר פרידמן ור' הלל זלצמן היו אצלנו היום, וסיפרו שיש להם מספר רב של ילדי בוכרים
שאין מקום לקליטתם, וצריכים לחפש עצה. לפיכך חושבים אנו על הקמת אסבסטון וכד' בלוד...
לקראת תשעה באב תשל"ג ביקש הרבי לערוך כנס מיוחד של
ילדי ישראל בכותל המערבי. בי"א מנחם אב כתב הרב וולף לרב חדקוב אודות הוראה
שקיבל בעניין זה:
הנני
לאשר קבלת הטלפון מיום ח' מנ"א כדלקמן:
...באם
אפשר לארגן הבוכרים והגרוזינים בפינה מיוחדת שיהיו ניכרים בפני-עצמם ולעשות מזה
צילומים וזה יכול להשפיע השפעה רוחנית וכו'. והילדים ידעו שרואים אותם בכל העולם
ע"י שיתפרסם בעיתונים.
ביקורי
בית אצל העולים החדשים
בי"ח
חשון תשל"ד מדווח הרב וולף לרבי על קליטת התלמידים במוסדות החינוך:
בקשר
לכיתת הבוכרים, 20 תלמידים שקלטנו לאחרונה, הגענו למסקנה שצריכים ללמוד אתם לפי
הסדר והשיטה שנהגנו כלפי התלמידים עולי גרוזיה, שלעני"ד לפי ערך הצליחה. ולפי
זה באנו בדברים עם האברך יחיאל נויהוזר (המלמד לפני הצהריים כתת הגרוזינים)
שאחה"צ ילמד עם הבוכרים למודי חול דהיינו עברית קריאה וכתיב וחשבון. ולאחר
חודש אולי נקבל את ר' זלמן לוין...
ובא'
דר"ח אלול תשל"ד, מסכם הרב וולף שיחה טלפונית עם הרב חדקוב:
הנני
לאשר קבלת הטלפון מיום ו' כדלהלן:
בקשר
לאסיפה שהייתה וההצעה למנות זוג שיבקרו אצל עולים חדשים בוכרים וגרוזינים, שיעשו
בהזדמנות זו גם כרטיסייה מילדיהם של העולים אפוא הם לומדים וכו'. עניין זה שייך לר'
ישראל לייבוב".
במכתב
מי"ז אייר תשל"ב, מבקש הרב וולף את ברכת הרבי לנער מעולי בוכרה:
היה
אצלנו נער . . עם הוריו, הנער סובל מלקויים בעמוד השדרה (וכמפורט במסמכים הרפואיים
הרצו"ב) והרופאים מייעצים לנתח, ושואלים חוו"ד כ"ק אדמו"ר
שליט"א וברכתו הק'.
הנער
עושה רושם טוב מאד. הם באו אלינו לפי עצתו של מר אבנר לביוב מבוכרא המתגורר בבני
ברק.
באותם
ימים נקלטו רבים מבין ילדי העולים מבוכרה במוסדות חינוך חב"ד, אם בישיבת אחי
תמימים בראשון לציון, אם ב'ישיבת הבוכרים' שהוקמה במיוחד למענם בכפר חב"ד ואם
במוסדות שבנחלת הר חב"ד. ומאז ועד היום התחנכו במסגרות אלו ואחרות דורות רבים
של תלמידים.
זאת,
בנוסף לקליטת משפחות רבות למגורים בסביבה חסידית, במיוחד בשיכון חב"ד בלוד
ובנחלת הר חב"ד בקרית מלאכי.
כנס
לעולי בוכרה
פעילות מיוחדת נעשתה גם במטרה לגבש את העולים החדשים
מבוכרה, אשר בבואם לארץ התפזרו והתאקלמו במקומות שונים. זאת, כדי לחזק את הזיקה
החסידית שלהם.
על כך כותב הרב וולף לרבי בכ"ח טבת תשל"ג:
...יחד עם ר' שלום בער ליפשיץ ישבנו עם ר' מנחם מענדל
פוטרפס, ר' משה ניסלביץ ר' הלל זלצמן, ר' שמחה גורודצקי, ר' משה סלונים, ר' שלמה
מיידנצ'יק, וסוכם לערוך כנס לעולי בוכרה לקראת י' שבט, היינו בח' שבט בכפר
חב"ד. וכן סוכם להקים לשכה עבור הבוכרים בתל אביב. הפעילים יתנו ללשכה את ר'
יעקב לבקיבקר וועד כפר חב"ד יתן את ר' שמחה גורודצקי וישכרו משרד בתל אביב
ויישבו שם וינסו לעשות העניין כמשרד ראשי לענייני הבוכרים.
לאחר הכינוס, בי"א שבט תשל"ג, מדווח הרב וולף:
בכנס הבוכרים ביום ה' בכפר חב"ד השתפו כ-300 אנשים
ונשים. דברו ר' שמחה גורודצקי על חיזוק היהדות, ר' זושא וילמובסקי ור' משה סלונים,
וכן כמה מהבוכרים. פורסם ע"ד ההחלטה לפתוח להם משרד בנחלת הר חב"ד, שם
ישב ר' שמחה גורודצקי ויטפל בעניין אנשי בוכרה.
ישיבת
הבוכרים בקרית מלאכי
כאשר הוקמה שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי בשנת
תשכ"ט, שכונה שנוסדה על ידי הרבי כדי לקלוט את העולים הרבים שעלו באותה עת מברית
המועצות, התיישבו בקרית מלאכי גם משפחות רבות מעולי בוכרה.
בין משפחות אלו היו גם משפחות עם נערים בגילאי העשרה, עבורם
נפתחה באותם ימים ישיבה, על ידי הרה"ח הרב מרדכי קוזלינר ז"ל, ופעלו בה
גם יבדל"ח הגה"ח הרב אברהם פרידלנד, הרב טוביה ליצמן, הרב יוסף יצחק
פרידמן ועוד. לאחר פטירתו של הרב קוזלינר, נוהלה הישיבה על ידי בנו הרב שמואל
אלעזר קוזלינר.
במשך שנות פעילותה של הישיבה למדו בה תלמידים רבים מעולי
בוכרה ומעולי ברית המועצות שעשו בה את צעדיהם הראשונים בארץ הקודש ביהדות
ובחסידות, וגדלו לאברכים שומרי תורה ומצוות, ברוח חסידות חב"ד.
פעילות
"יד לאחים" לקליטת עולי בוכרה
פעילות
עניפה למען קליטת יהדות בוכרה התנהלה גם על ידי ארגון "יד לאחים", הנודע
בשם 'הפעילים', בראשותו של הגאון החסיד הרב שלום בער ליפשיץ ע"ה.
הארגון
נוסד בשנת תש"י בשם "חבר פעילי המחנה התורתי". בראש הארגון עמד,
כאמור, הרב שלום בער ליפשיץ ,
מנכבדי חסידי חב"ד, ולצידו עמדו בהנהלת הארגון רבנים ואישים שונים מן היהדות
החרדית, וגם ה'פעילים' בשטח באו מקרב חוגים שונים. יצוין במיוחד כי אחד ממורי הדרך
של הארגון כבר מראשית ימיו היה רבה הנודע של בני ברק, מגדולי חסידי חב"ד בדור
האחרון, הגאון החסיד רבי יעקב לנדא זצ"ל.
כך,
"יד לאחים" היה ונשאר ארגון המייצג את כלל הציבור החרדי, וכאמור פעיליו
היו מכל החוגים החרדיים, חסידים כליטאים. ועם זאת, מאחר שהרב ליפשיץ, וכמוהו אחרים
מחברי הנהלת הארגון, נימנו על חסידי חב"ד, למעשה הארגון היה בעל זיקה
חב"דית. עובדה היא כי הרבי נשיא דורנו עודד רבות את פעילותו של הרב ליפשיץ
שפעמים רבות היה אצל הרבי ב'יחידות', ולאורך השנים זכה להכוונה, עידוד ישיר ותמיכה
בארגונו ופעולותיו מצד הרבי.
כאשר
החלו גלי העלייה מברית המועצות, בשלהי שנות השישים וראשית שנות השבעים למניינם,
ובעיקר כאשר החלו גלי העלייה הגדולים מגרוזיה ומבוכרה – רתם הרב שלום בער ליפשיץ
את כל משאבי "יד לאחים" למען קליטתם המיטבית של העולים מאחורי מסך הברזל
בכלל, ועולי גרוזיה ובוכרה בפרט.
פעילות
הרב רפאל חודיידטוב
אחת הדמויות המרכזיות באותם ימים שקישרה
את יהודי בוכרה עם חסידות חב"ד בארץ הקודש, הייתה דמותו של רבי רפאל
חודיידטוב זצ"ל. כמסופר לעיל, בהיותו ב'יחידות' אצל הרבי, זמן קצר לאחר עלותו
לארץ הקודש, הרבי עודד וזירז אותו להמשיך ולפעול בקרב בני העדה הבוכרית בארץ.
בהתאם להוראה שקיבל מהרבי, שם ר' רפאל
דגש מיוחד על ביסוסה של העדה הבוכרית בארץ ודאג לצורכי בניה.
הגעת ר' רפאל לארץ הקודש אמורה הייתה,
לכאורה, לחתום את התקופה בה עסק נמרצות בפעילות ציבורית של עזרה וחסד, ולפתוח פרק
חדש ונוח יותר בחייו של האיש בן השבעים ושתיים. אך בהתאם לדברי הרבי, היה זה מובן
מאליו שכל חייו ימשיכו להיות קודש לעסקנות ציבורית למען יהודים בכלל ולמען עולי
בוכרה בפרט.
ר' רפאל הרבה לעסוק באותן השנים בהדפסת
ספרים שחיברו חכמי בוכרה. אחד מהם הוא הספר 'ליקוטי דינים' (מעין 'קיצור שולחן
ערוך' בשני חלקים), שחיבר רבה הראשי של העדה הבוכרית בישראל, הרה"ג רבי אברהם
אמינוף זצ"ל, מגילת אסתר בשפה הבוכרית, בחרוזים, מאת המשורר רבי מולאנה שאהין
זצ"ל, בשם 'שאראח שאהין', ספרי שירה ופיוט חשובים שחיברו בשעתם גדולי סופרי
ומשוררי יהדות בוכרה, ובהם דודו-זקנו, רבי שמעון חכם זצ"ל ועוד. חלק מהספרים
הודפסו לראשונה על ידי רבי שמעון חכם עצמו 67 .
השתדלות זו של ר' רפאל זכתה אף היא
לעידודו של הרבי. באיגרת קודש מיום כ"ו באדר שני תשל"ו כתב לו הרבי,
"זה עתה נתקבל הספר תפסיר (פרשנות) האגרות של הגאונים, ות"ח
ת"ח...".
הקמת
בית הכנסת לעולי בוכרה בקרית מלאכי
לאחר שר' רפאל התיישב בקריית מלאכי, הוא
פעל במשך תקופה ארוכה ללא לאות לקידום בניית בית הכנסת של העדה הבוכרית בשכונת
מגוריו, נחלת הר חב"ד. תחילה התפללו עולי בוכרה בחדר גדול שסגרו תחת אחד
מבנייני המגורים בשכונה. אחר כך קיבלו צריף בסמוך לבית הכנסת החב"די המרכזי
במקום, וכעבור שנים אחדות נבנה בית כנסת גדול ויפה לעולי בוכרה.
מאמצים אדירים השקיע ר' רפאל עד שעלה
בידו להקים את בית הכנסת. לשם כך התרוצץ רבות במשרדי המועצה המקומית, כדי לזרז את
פרנסי העיירה לתת את האישורים הדרושים לבנייה. באחד הימים הגיע שר האוצר דאז, מר
פנחס ספיר, לבקר את העולים החדשים בשכונה. הלה הוזמן גם לביתו של ר' רפאל שנהג בו
כבוד רב וביחד עם זאת תבע ממנו לסייע לבניית בית הכנסת.
בידינו מצוי נוסח של מכתב חריף ששיגר ר'
רפאל אל אחד הגורמים הממשלתיים בעניין זה. וכך הוא כותב: "אנו כמאתיים משפחות
מעולי בוכרה שעלינו ארצה לפני שנה עד שלוש שנים, וקיבלנו דירה בנחלת הר חב"ד
בקריית מלאכי. אולם למרבה האירוניה והפלא – עד עתה, למרות כל מאמצינו המרובים, לא
קיבלנו עזרה ממשלתית לבניית בית כנסת עבורנו... אנו עתה כאמור כמאתיים משפחות
שכולנו שומרי תורה ומצוות, ובארץ מוצאנו ברוסיה הסובייטית שמרנו במסירות נפש ממש
על התורה והמצוות, ואין לנו עתה מקום היכן להתפלל, ואנו מתפללים בחצרות הבתים
בדירות פרטיות ותחת כיפת השמים...".
לדברי חתנו הרב מישאל יצחקוב, בענין זה
של הקמת בית הכנסת הבוכרי בקריית מלאכי, ניצל ר' רפאל את קשריו עם אישים בכירים
בצמרת של 'אגודת ישראל', ביניהם הרב מרדכי לסקר שבתקופת מלחמת העולם השנייה היה
מהפליטים הרבים שהתארחו אצל ר' רפאל.
"הרב לסקר היה חבר טוב של ר' יוסף
קוגן, חתנו הראשון של ר' רפאל, וגם החזיק בקשרים מצויינים עם חמי בעצמו. חמי הלך
אליו וביקש שיפעיל את כל כוח השפעתו כדי ש'אגודת ישראל' תעזור להקמת בית הכנסת הבוכרי
ב'נחלה'. ואכן, בזכותו תרמו צריף גדול לבית הכנסת והבוכרים בשכונה היו מרוצים
מאוד. חמי אפילו לא הסכים שינציחו את שמו על לוח הזיכרון בבית הכנסת וטען שאינו
חפץ בכבוד".
אגרת
הרבי להנחת אבן הפינה
במשך
השנים הלך המקום ונעשה צר מהכיל את הבאים בשעריו והצריף ששימש כבית כנסת לא התאים
לצרכי הקהילה שהלכו והתרחבו. ביוזמתו של ר' רפאל החלו לבנות בניין מפואר של קבע
לבית הכנסת לעולי בוכרה בשכונה.
לרגל
מעמד הנחת אבן הפינה למבנה הקבע של בית הכנסת לעולי בוכרה, בחודש סיון תשמ"א,
שיגר הרבי את אגרת הברכה המיוחדת הבאה68:
ב"ה.
יום שלישי פ' ושמרתם את משמרת הקודש,
חודש
סיון ה'תשמ"א, שנת הקהל
ברוקלין,
נ.י.
לכל
המשתתפים בחגיגת הנחת אבן הפנה
לבית
הכנסת חב"ד לעולי בוכרה קרית מלאכי
ה' עליהם
יחיו
שלום ורב
וברכה!
בשמחה
קבלתי ההודעה אודות חגיגת הנחת אבן הפנה,
ויהי
רצון שתהא בשעה טובה ומוצלחת הצלחה גם בזירוז הבניה שבקרוב יברכו על המוגמר וימלא בית מקדש
מעט זה מתפללים ולומדי תורה ברבים, מתאים להדגשת השנה: הקהל האנשים והנשים
והטף (שלמות העם), לעשות את כל דברי התורה הזאת (שלמות התורה), על האדמה אשר נתנה
לנו מהשם אלוקינו לרשתה ירושת עולם (שלמות הארץ),
וכל זה
ימהר עוד יותר ביאת הגואל משיח צדקנו, ויבנה בית המקדש של כל קהל עדת ישראל בהר הקודש בירושלים עיר
הקודש.
בכבוד רב
ובברכה
[חי"ק]
המבנה
הכי גדול
"את ר' רפאל הכרתי מיום הגיעו
לנחלת הר חב"ד". אומר הרב אברהם אלתר הבר, מזכיר ועד השכונה. "אני
זוכר היטב כיצד הוא פעל במרץ למען השגת מבנה של קבע עבור בית כנסת לבני העדה
הבוכרית. ופעם אחת אף ביקש ממני להתלוות אליו בנסיעתו למשרד לענייני דת בירושלים.
בתחילה חשבתי שהוא מצפה ממני לעשות את
עיקר המלאכה, בתור מזכיר ועד השכונה. מאוד הופתעתי לראות איך כמה פקידים בכירים
במשרד הדתות קיבלו אותו בצורה מכובדת וחמימה, והיה ניכר עליהם שהם מגלים הערכה רבה
כלפי האדם העומד מולם.
אחר כך הם סיפרו לי שהוא הציל אותם
בהגיעם כפליטים לסמרקנד. ולכן, כששמעו שהוא מבקש להקים בית כנסת לבני עדתו, אישרו
מיד את התקציב שביקש ונתנו לו לבחור בשכונה מבנה שיתאים למטרה זו. ר' רפאל בחר
במבנה הכי גדול שהיה שם. ועד היום המבנה הזה משמש את העדה הבוכרית".
ברכה
בכתב יד קודש לחנוכת הבית
בכ"ז במרחשון תשמ"ו נחנך בשעה
טובה בית הכנסת החדש של עולי בוכרה בקרית מלאכי ונקרא שמו 'בית מתתיהו הכהן
כבאסוב'. לקראת האירוע נשלחה אל הרבי הזמנה למעמד. על הזמנה זו הרבי כתב בכתב יד
קדשו את ברכתו לחנוכת הבית:
ב"ה. ועד נה"ח שליט"א. יהי רצון שתהא חנוכת בית
הכנסת-בית המדרש חב"ד לעדת הבוכרים בנחלת הר חב"ד בארצנו הקדושה בשעה
טובה ומוצלחת, ויקויים בכל אחד מהמתפללים ולומדים בו שליט"א ברכות פרשתנו
ויתן (... עד) הארץ גומר, בתוך כלל ישראל. בכבוד ובברכת הצלחה רבה. (חי"ק).
פטירתו
של ר' רפאל
בשנתיים האחרונות לחייו היה רבי רפאל יוצא
ובא בבתי רפואה. בחודש האחרון לחייו אושפז במרכז הרפואי ביילינסון. כשנכדו הרב
מיכאל טאירימוב בא מהישיבה לבקרו, ראה שמצבו קשה והוא סובל ייסורים. אך כששאל אותו
מה שלומו, היה עונה, "ברוך ה', ירחם ה'".
בראש חודש אלול תשמ"ז נלקח חכם רבי
רפאל חודיידטוב זצ"ל לבית עולמו, והוא בשנת השמונים ושבע לחייו.
פעילות
הרב אבנר לבייב
כמסופר לעיל, זמן קצר לאחר שר' אבנר לבייב עלה לארץ הקודש,
הוא נסע לחצר קדשו של הרבי, וקיבל את ברכתו להמשך פעילותו בארץ.
כשר'
אבנר חזר מהרבי, הוא פתח חנות למכירת בדים בתל-אביב. המסחר עלה בידו, וברכתו של
הרבי התקיימה בו במלואה. בד-בבד עם ניהול החנות, המשיך למול ילדים כהתעסקות של
מצווה לשמה. הוא הצליח במסחרו מאוד, אבל גם הקפיד במאוד מאוד לערוך בריתות בכל עת.
הדבר עלה בידו מספר פעמים מדי שבוע, והוא שמח על כך מאוד.
גם
במשך השנים שלאחר מכן עמד ר' אבנר בקשר מכתבים עם הרבי, ועסק בחיות מיוחדת
ב"מבצע תפילין". הוא גם היה פעיל רבות בציבוריות של קהילת עולי בוכרה.
ר'
אבנר זכה להיות פעמיים נוספות אצל הרבי, לקראת חג השבועות בשנים תשמ"ו
ותשמ"ח, יחד עם יבדל"ח בניו הרב משה והרב שמואל שיחיו.
ר'
אבנר נסתלק לבית עולמו בליל ז' אדר תנש"א והוא בן 63 בלבד. את מסכת חייו
העשירה ברוח ועשייה
ממשיך ביתר שאת בנו הנגיד הנדיב הר"ר לוי לבייב שי' ובני משפחתו, העושים
גדולות למען הפצת התורה והיהדות בכלל, ולמען בני העדה הבוכרית בפרט.
[אגב,
לימים באו שני מנהיגים אלה של יהדות בוכרה, ר' רפאל חודיידטוב ור' אבנר לבייב
בקשרי השידוכין. נכדו של ר' אבנר, הוא ר' זבולון לבייב – בן בנו ר' לוי – נישא
לנינתו של ר' רפאל חודיידטוב, והם גרים בשכונת נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי].
פעילות
הרב גבריאל ניאזוב
נזכר
לעיל, אשר בשנת תשל"ב עלה לארץ הקודש הרב גבריאל ניאזוב, שהיה ממושפעיו של
הרב גורודצקי ומראשי פעילי היהדות בבוכרה עשרות בשנים, כאשר במשך שנים ארוכות הוא
הוגלה לסיביר בעקבות פעילותו.
בעלותו
לארץ הקודש, התיישב הרב ניאזוב בנתניה, שם הוא כיהן במשך עשרות שנים בתפקיד רבה של
עדת הבוכרים בנתניה. כל ימיו הוא היה מכונה בפי בני עדתו בתואר
"אג'ילדי", 'הפתוח', לאמור: זה שליבו תמיד פתוח לרווחה.
זמן
קצר לפני פטירתו, סיפר הרב ניאזוב על פעילותו בארץ 69 :
"גם
בארץ הקודש המשכנו בהפצת תורה וחסידות בין אחינו בני העדה הבוכרית. בבית הכנסת של
עדת הבוכרים בנתניה אנו לומדים תניא כל יום בין מנחה למעריב. בשבת אנו לומדים
לקוטי תורה בהשתתפות קהל רב.
במשך
שנים רבות היו הגבאים ר' אברהם חיים לדיוב ור' זבולון לויוב בין המשתתפים הבולטים
בשיעור. השיעור הזה ממשיך להתקיים עד היום ונמסר עכשיו בפי ר' מנחם לויוב.
לימוד
החסידות הוא חלק מהמסורת של העדה הבוכרית, מסורת שנשארה אצלנו עוד
מסמרקנד"...
הרב
גבריאל ניאזוב זצ"ל נפטר בחודש סיון תשנ"ט, כאשר הוא זוכה לראות דור
ישרים מבורך, צאצאים רבים ההולכים בדרכי חסידות חב"ד, דבקים ברבותינו
נשיאינו.
עידוד
מהרבי לפעילות הרב דוד בורוכוב
חסיד
נוסף מעולי בוכרה שפעל רבות בשנות התשעים בקרב העולים מבני העדה, הוא הרב דוד
בורוכוב, בנו של הנדיב ואיש החסד הרב אברהם בורוכוב.
הרב
בורוכוב המשיך את דרכו של אביו בעשייה ציבורית רחבת היקף, כאשר הוא מקים את ארגון
"ברית אברהם" בארץ הקודש שמטרתו להביא ילדים ומבוגרים, עולים חדשים
שהגיעו ארצה בגל העלייה של שנות התשעים, בבריתו של אברהם אבינו, ובהם גם רבים
מיהודי בוכרה.
פעם
אחת הגיעו הרב בורוכוב וצוותו אל ביתם של משפחה, יוצאי חבר העמים. כאשר החלו את
בירורי היהדות, התברר כי הילד שעומד להכנס בברית, הוא צאצא ישיר לרבי ה"צמח
צדק" נ"ע.
במקרה
אחר, נערכה ברית מילה בביתו של הרב בורוכוב. היה זה ח"י אלול שחל להיות בשבת.
ההורים התייעצו עם בעל הבית בנוגע לשם, והוא סיפר להם שהיום חל יום הולדתם של הבעל
שם טוב ואדמו"ר הזקן, שני מאורי החסידות, שכולנו הולכים לאורם. בו במקום
החליטו ההורים לתת לילד את השם – שניאור זלמן. וכך, בן להורים שאינם שומרי תורה
ומצוות, מחבר העמים, שנקרא על שם מייסד חסידות חב"ד...
"בשנות
התשעים המוקדמות", משתף הרב בורוכוב בהצצה קטנה לפעילותו, "קיימתי ברית
מילה לנער עולה בן 17 באחד מבתי הרפואה בארץ. הנער שאל אותי האם הוא יכול לקחת על
עצמו את השם אברהם. השבתי בחיוב.
כאשר
ניגשו לעשות לנער את ההרדמה הוא סרב. הוא אמר: אני רוצה לעבור ברית מילה, כמו
שאברהם אבינו עבר - בלי הרדמה.
בזמן
הברית אני שומע את הנער ממלמל משהו. לוחש לעצמו. התכופפתי להאזין למילים ואז אני
שומע אותו אומר, מילה אחר מילה, שוב ושוב: מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת
בי נשמתי, בחמלה רבה אמונתך.
זה
היה רגע מרטיט ומרגש מאד עבורי. ומיד התיישבתי לכתוב על כך לרבי".
הרב
בורוכוב כתב לרבי פעמים רבות על פעילותו, כשהרבי מעודדו ומברכו כל העת. הוא זכה
לקירובים וברכות מהרבי, כאשר כמעט בכל פעם שביקר הרב בורוכוב אצל הרבי הוא קיבל
בקבוק משקה מידיו הקדושות.
בי"א
תמוז תשנ"א אף זכה לברכתו הקדושה בחלוקת הדולרים: "הצלחה רבה בכל
העסקנות".
פעילות
ענפה זו שפעל הרבי על ידי עושי דברו בארץ הקודש, אשר רק בחלקה נסקרה כאן וכמוה היו
עוד רבות, יחד עם הפעילות הגדולה שנעשתה על ידי הרבנים, המנהיגים ואישי הציבור של
יהדות בוכרה, בהשראתו ובעידודו הבלתי פוסקים של הרבי, היוותה למעשה את הבסיס
לקליטה הרוחנית של עולי בוכרה בארץ.
להלן
בהמשך הפרק נרחיב עוד על הפעילות לקליטה הרוחנית של העולם שנעשתה ברחבי הארץ על
ידי ארגון "חמ"ה", וכן אודות הישיבות המיוחדות לעולי בוכרה שהקימו
חסידי חב"ד בעידודו ולפי הוראותיו הישירות של הרבי - ישיבת הבוכרים בישיבת
'אחי תמימים' בראשון לציון וישיבת הבוכרים "אור שמחה" בכפר חב"ד.
בזכות פעולות ומוסדות אלו חלק נכבד מאלפי העולים
התחנך בחינוך תורני-חסידי וכיום יש, ת"ל, דור שני ושלישי שהוא פירות
ופירי-פירות של הפעולות בימים ההם, וברחבי הארץ יש קהילות גדולות ונכבדות של יהודי
בוכרה המהוות המשך ישיר, מרשים ומפואר, למסורת אבותיהם ואבות אבותיהם.
undefinedundefined
[67] יצויין כי
נכדתו של רבי שמעון חכם היא הגב' שולמית תילאיוף, המשוררת הנודעת של יהודי בוכרה.
הגב' תילאיוף עמדה בקשרי מכתבים עם הרבי נשיא דורנו, ובאגרות הקודש של הרבי נשיא
דורנו מופיע מכתב ששיגר לה הרבי באסרו חג השבועות תשל"ו (אגרת יא'תתמט, אגרות
קודש שלו כרך לא עמוד רכד), "לאחרי ההפסק הכי ארוך נתקבל מכתבה מט"ז
באייר, עם המצורף אליו, ונהניתי לקרוא בו על דבר פעולותי' ופעולות ועד נשים
המתנדבות לטובת החזקת מוסדות תורתנו הק'"...
[68] "מקדש
מלך" כרך ב עמוד 320.
[69] "כפר
חב"ד" גליון 855.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.