אדמו"ר הריי"צ ויהדות בוכרה
בתקופת
כ"ק אדמו"ר הריי"צ
אדמו"ר
הריי"צ ויהדות בוכרה
פרקים
מזהירים של מסירות נפש
"ובא השמש
וזרח השמש". בב' ניסן תר"פ עלתה השמימה נשמתו של הנשיא החמישי בשושלת
אדמו"רי חב"ד, כ"ק אדמו"ר רבי שלום דובער נשמתו-עדן, ואת
מקומו החל למלאת בנו יחידו, כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק, הנשיא השישי.
היו אלה
ימים קשים ביותר ליהדות ברית המועצות. השלטון הקומוניסטי החדש חרת על דגלו מלחמה
בשמירת התורה והמצוות. בתי כנסיות ומקוואות, תלמודי תורה וישיבות נסגרו, רבנים,
שוחטים ומוהלים נאסרו, והממשלה הסובייטית פתחה במסע רדיפות נגד הדת. גם המצב
הכלכלי היה קשה מנשוא. המלחמות והמהפכות פגעו לכל לראש, כתמיד, ביהודים, והרבי
הריי"צ נדרש להתייצב, כמעט בודד במערכה, מול ממשלה אדירה ונחושה ומול יהודים
שחברו לה, ולנהל מאבק איתנים למען שמירת גחלת היהדות שלא תכבה.
באותן שנים
רשם הרבי הריי"צ פרקים מזהירים של מסירות-נפש למען הקדוש ברוך הוא, התורה ועם
ישראל, וגבורה יהודית בלתי מצויה, כאשר לחם בעוז למען חיזוק היהדות באמצעות שיגור
שלוחים להקמת חדרים, ישיבות, בתי כנסת ומקוואות טהרה לאורכה ולרחבה של רוסיה
הגדולה.
בתוך כל
אלה, הקדיש הרבי הריי"צ תשומת לב, משאבים והתעניינות מיוחדת למען יהדות
בוכרה.
עוד שנים
קודם להתחלת נשיאותו, כבר היה הרבי הריי"צ קרוב לעניינם של יהדות בוכרה, כפי
שעולה מאגרת שכתב לו אביו הרבי הרש"ב בנושא בשנת עדר"ת: "בגוף הענין כבר דברנו כמה פעמים . . מי
יתן והיה כוחינו לייסד תלמוד תורה וישיבות
בהאיים הרחוקים בארץ רוסיה כמו בקאווקאז ובוכארי' וטורקעסטאן וכדומה הריקנים לגמרי
ר"ל..." .
הרבי
הריי"צ שיגר שליחים לבוכרה, ובראשם החסיד הדגול, איש מסירות הנפש, רבי שמחה
גורודצקי זצ"ל, כפי שיסופר להלן בהרחבה.
לא דומה
הייתה תקופת פעילותו של הרבי הריי"צ עם יהדות בוכרה, כתקופת פעילותו של אביו
הרבי הרש"ב.
בעוד
שהרבנים-השלוחים בתקופתו של אביו פעלו בבוכרה בתקופה נוחה יחסית, כאשר הפעולות לחיזוק
היהדות נעשות בריש גלי, ולא הייתה סכנה לקיום החיים היהודיים הרגילים, הרי אף כי פעילות
השלוחים נעשתה במסירות נפש, ונדרשה מהם הקרבה לחיות ולפעול בתנאים לא נוחים ולא
רגילים והתמודדות עם אתגרים רבים – הפעילות התנהלה בפרהסיא ולא היה כרוכה בסכנה,
אך בתקופתו של הרבי הריי"צ שונים היו פני הדברים מן הקצה אל הקצה, ועצם
ההתעסקות בהפצת תורה וחסידות ופעילות למען חינוך יהודי היתה כרוכה במסירות-נפש,
פשוטו כמשמעו.
שירי
בוכרה בסעודת חג השבועות
עדות
נדירה לקירבה של יהודי בוכרה אל הרבי הריי"צ, מצויה באיגרת קודש שכתב הרבי
נשיא דורנו בכ"ב אלול תשי"ב לאחד מיהודי בוכרה, בה מופיע תיאור של סעודת
חג השבועות בשולחנו הטהור של הרבי הריי"צ, כאשר במהלכה ניגנו מניגוני יהדות
בוכרה:
...נעם
לי לקרות במכתבו ע"ד זכרונותיו הטובים מזמן שזכה להיות בהיכל קודש כ"ק
מו"ח אדמו"ר וגם בסעודת חג השבועות, ושכ"ק מו"ח אדמו"ר
ציוה לו לשיר שיר משירי בוכארא וכו',
ותקוותי
חזקה אשר זכרונות אלו יהיו תמיד נגד עיניו להעירו ולחזקו כל ימי חייו לעלות מעלה
מעלה במסילה העולה בית א-ל, היא תורתנו הקדושה תורת הנגלה ותורת החסידות. ובטח
יחדיר גם כן בהתלמידים בהתלמוד-תורה שלו רוח של יראת שמים ויראת חטא.
כולם
צריכים לדאוג עבור כולם
הרבי
הריי"צ ראה את הנחיצות לעשות לחיזוק היהדות בבוכרה, כמו את הפעולות לחיזוק
היהדות בכלל, כמשימה שכל היהדות הנאמנה נדרשת לתת לה כתף וסיוע.
באגרת
מז' מר חשון תרפ"ט כותב הרבי הריי"צ בעניין זה28, "אמנם בגוף ועצם הענין צריכים לידע כי
דבר התמיכה לעניני חנוך, כלומר החדרים וישיבות במדינת רוסיא יע"א אינו ענין
של מפלגה, כלומר חסידי רייסין או פולין או אשכנזים כי כולנו כאחד עלינו לדאוג בעד כולם כאחד, כמו
בעד חסידי רייסין, פולין, אשכנזים, יושבי ערי גרוזיא ובערי בוכארא, ואשר כן היה עד
כה וכן הוא גם
עתה"...
[28] אגרת תה, אגרות קודש שלו כרך ב
עמוד קכ.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.