מדברי אדמו"ר הרש"ב אודות מלחמת רוסיה-גרמניה

חלק חמישי - כ"ק אדמו"ר הרש"ב ומלחמת העולם

הראשונה

מדברי אדמו"ר

הרש"ב אודות מלחמת רוסיה-גרמניה

האולטימטום

האנגלי לגרמנים

בקיץ

שנת תרע"ד פרצה מלחמת העולם הראשונה, בה נלחמו "מעצמות המרכז" ובהם

האימפריה הגרמנית והקיסרות האוסטרו-הונגרית, מול "מדינות ההסכמה" ובראשם

רוסיה.

הגורם

המיידי שהביא לפרוץ המלחמה הוא רצח פרנץ פרדיננד ,

יורש העצר האוסטרי. הרצח אירע ב- 28 ביוני 1914

ב סרייבו בירת בוסניה ,

שהייתה בתחום האימפריה האוסטרית. תושבי סרייבו היו סלאבים ושאפו להתאחד עם המדינה

השכנה סרביה.

ממשלת

אוסטריה דרשה בעקבות הרצח מסרביה כמה דרישות שאחת מהם הייתה שחוקרי הרצח יהיו

חוקרים אוסטרים. סרביה הסכימה לכל דרישות אוסטריה אך סירבה לדרישה לנוכחות אוסטרית

בחקירה משום שהדבר יהווה פגיעה בריבונותה.

עם

גרמניה המגבה אותה, שלחה אוסטרו-הונגריה לסרביה ב- 23 ביולי אולטימטום

בן 10 נקודות, שלמעשה לא ניתן היה למלא את דרישותיו. הסרבים התבקשו להסכים

לאולטימטום תוך 48 שעות. הממשלה הסרבית לא נענתה לאולטימטום, וב- 28 ביולי (ה'

מנחם-אב) הכריזה ממשלת אוסטרו-הונגריה עליה מלחמה, באמצעות מברק שנשלח לממשלה

הסרבית.

הכרזת

מלחמה זו נחשבת לתחילתה של מלחמת העולם הראשונה.

רוסיה,

שהייתה בעלת בריתה של סרביה הכריזה מלחמה על אוסטריה והחלה בגיוס צבא. מערכת

הבריתות הצבאיות והמדיניות באירופה הופעלה.

הממשלה

הרוסית, שתמכה בעצמאות סרבית, הניעה את עתודות צבאה ב- 30 ביולי , בעקבות

קריסה הרת גורל של תקשורת ה טלגרף בין וילהלם ו הצאר ניקולאי השני ,

שהיה נתון ללחץ אנשי המטה הצבאי להתכונן למלחמה. ב- 31 ביולי תבעה גרמניה

שרוסיה תרחיק את כוחותיה, אך הממשלה הרוסית הגיבה בשלילה. גרמניה הכריזה מלחמה

כנגד רוסיה ב- 1 באוגוסט , ויומיים

לאחר מכן גם כנגד בת בריתה של רוסיה, צרפת .

ב- 4 באוגוסט (י"ב

מנחם-אב) פלש הצבא הגרמני ל בלגיה , שעל עצמאותה הבטיחה בריטניה לשמור ב ברית לונדון של 1839 ,

ושעמדה בדרך הגרמנים לפלישה לצרפת. ממשלת אנגליה הציבה אולטימטום לגרמניה, שבאם

הצבא הגרמני לא יצא את בלגיה, אנגליה תצטרף למלחמה נגד גרמניה.

משגרמניה

לא נעתנה לאולטימטום האנגלי, הצטרפה אנגליה ב-14 באוגוסט (כ"ב אב) למלחמה

כחלק מ"מדינות ההסכמה".

על

מאורעות אותם ימים במחיצת אדמו"ר הרש"ב, מובא ביומנו של אדמו"ר

הריי"צ מקיץ תרד"ע (ספר השיחות "תורת שלום" עמוד 202):

יום

ו' עש"ק, ט"ו מנ"א . . בעת סעודת הערב הובאה המכתב-עת ונקראה לפניו

ונהנה מהאולטימאטום האנגלי לאשכנזי, ואמר שזה יחליש כח ההתנשאות האשכנזי. ואף כי

הוא בטבעו כעין עשוי לבלי חת, אבל זה יגרום לו הכנעה במעט, אף כי בלי ספק לא בנקל

יופרד ממעשיו המשוערים מראש.

הרבי

עד לנאום הקיסר בו תכנן את המלחמה

הובא

לעיל סיפורו של אדמו"ר הריי"צ, שפעם נסע הריי"צ עם אביו לברלין

(ככל הנראה בשנת תרס"ו), ושלח הרש"ב את משרתו ר' אברהם גרליק החוצה

להיודע מה נשמע חדש, ובא ואמר ששמע שהמלך ווילהעלם ינאם נאום בסרטיא אחת, וילך גם

אדמו"ר עמו לשם.

כשבאו

לשם, היו הרבה נאספים, והמלך היה מוכן לנאום, ופניו היו לבנים כסיד, ועל ידו עמד

יורש העצר שלו, וראו מרחוק שהמלך הביט עליהם במבט חריף והרכין ראשו אל יורש העצר

ולחש דבר מה באזנו, ויורש העצר שחק שחוק קל, וכעבור שעה קלה נגשו אליהם שוטרי

הבולשת ופקדו עליהם לעזוב את המקום.

כשהתחילה

מלחמת העולם הראשונה, אמר הרש"ב אליו, זוכר אתה בשנת תרס"ו כשנאם ווילהלם,

והיו פניו לבנים כסיד, כבר היה אז במוחו ובמחשבתו כל חלקי ופרטי המלחמה הזאת.

הכנה

למלחמת העולם הראשונה במירוץ סוסים

כיוצא

בזה, הובא לעיל מ"שמועות וסיפורים", כי בהיות אדמו"ר הרש"ב

באשכנז, ככל הנראה בשנת תרע"ד, היו מודעות שמוכרים כרטיסים למקום מרוץ סוסים שיהיה

במקום פלוני בזמן פלוני, וגם הקיסר ווילהלם יהיה שם.

הרש"ב

שלח לקנות כרטיסים בשבילו ובשביל זוגתו הרבנית מרת שטערנא שרה נ"ע. משפחת

גורארי' היו חסידים ואנשי מעשה ולא עלה בדעתם ללכת במקום ההוא, אך כשנתוודע להם

שאדמו"ר נ"ע הולך, גם הם קנו כרטיסים לשם.

אמרו

אז, שאדמו"ר הרש"ב הסתכל הרבה בהקיסר ווילהלם, ואמרו שהמרוץ סוסים ההוא היה

הכנה למלחמת העולם שהיה בסוף תרע"ד, ובודאי איזה כוונה מיוחדת הייתה

לאדמו"ר הרש"ב בהילוכו למקום זה.

"ווילהעלם

– וויל העלם"

בזכרונותיו

של הרה"ח הרב אברהם דרייזין (מאייאר) ע"ה מסופר על תקופה זו:

הישיבה התנהלה כסדרה, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה

בשנת תרע"ד. בין יהודי רוסיא היו רבים שציפו לבואם של הגרמנים, חשבו שהללו

יהיו ידידים טובים ליהודים, שהרי גם שפתם קרובה יותר לאידיש... רבים חשבו כי

הגרמנים יביאו אתם יותר חופש ורווחה.

אולם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע שנא

מאד את הגרמנים. על הקיסר ווילהלם השני אמר הרבי: "ווילהעלם – וויל

העלם". על מהלך המלחמה התנבא הרבי ואמר: דער דייטש וועט איינעמען רוסלאנד, ער

וועט איר שלינגען, און מיט איר וועט ער זיך דערווערגן [=הגרמני יכבוש את רוסיה,

הוא יבלע אותה ובה הוא ייחנק]. התחילה תקופה חדשה, קשה, וליובאוויטש התגלתה אז

בכוחה.

פ"ן

בתחילת המלחמה

לאורך כל שנות מלחמת העולם הראשונה,

התבטא אדמו"ר הרש"ב שהיה חפץ בנצחון רוסיה במלחמה.

באגרות הקודש של אדמו"ר

הרש"ב, מופיע "פדיון נפש" אותו כתב הרש"ב בתשרי תרע"ה.

כהקדמה לפדיון נפש מצויין באגרות קודש, כי פ"ן זה נדפס בספר "שמועות

וסיפורים", בתוספת הקדמת הכותב, הרב יהודה חיטריק ע"ה:

"בימי מלחמת העולם אשר החלה

במנחם-אב תרע"ד, היה שולח הר"ב [=אדמו"ר הרש"ב. המו"ל] בכל

יום ויום מנין בחורים מתומכי תמימים עם המשגיח ר' שילם קוראטין ע"ה על האוהל

הקדוש של המהר"ש ושל זקנו הצמח צדק, ובידם פדיון נפש הכתוב בכתב יד קד' . . כשהגיע

תורי ללכת לאוהל בקשתי רשות מר' שילם ע"ה להעתיק את נוסח הפ"נ".

וזה נוסח הפ"ן (אגרת תל"ט,

אגרות קודש שלו חלק ב עמוד תשצ"ו):

אנא לעורר ר"ר [=רחמים רבים] ממקוה"ר [=ממקור

הרחמים] והחסדים האמיתיים ע"ד [=על דבר] מכניסי הרחמים כמ"ש בתשו'

מהרי"ב ז"ל עבור אחינו בני ישראל הנתונים בצרה ר"ל כי זה כמה חדשים

אשר התפרצה מלחמה בין ארצינו מלכות רוסי' ובין מלכות אשכנז ועסרטיך ומלכות ישמעאל

ורבים מאחינו נהרגו במלחמה, והמלחמה היא כבידה וחזקה מאד, והרבה מאד מאחב"י [=מאחינו

בני ישראל] נמצאים במערכות המלחמה (מהם הרבה אבות משפחה) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע,

אנא אור ישראל בקש נא רחמים בעד קהלת עדת ישראל

הנמצאים במקומות המלחמה שיגן השי"ת עליהם ויצילם מחרב והרג ומכל אויב ואורב,

ובכל אשר יפנו יצליחו וישיבם לביתם בריאים ושלמים.

ויתן השי"ת בלב המלכים שישלימו ביניהם ותהי'

הארץ שקטה מהמהומה הגדולה והנוראה ויתן בלב המלך ויועציו עלינו לטובה, ונזכה לביאת

ג"צ בב"א.

מפלתו

ביושר

ב"רשימות הרב"ש" לרב

ברוך שלום שניאורסאהן (זקנו, אבי אביו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו), מביא

מתאריך ג' טבת, זאת חנוכה תרע"ה, במחיצת אדמו"ר הרש"ב (עמ' עא):

בסעודת הלילה אמר אודות המלחמה אלו

הדברים, אודות הקיסר ווילהעלעם מגרמאנייע, שכעת הוא חולה ונצרך לעשות אפיראצייע

[=ניתוח]: עש איז א גרויישער יושר, א יושר גדול (הפירוש: על מפלתו).

אפיקורסים

ועמלקים

בשמחת-תורה

של השנה הבאה, תרע"ו, התייחס אדמו"ר הרש"ב מספר פעמים למצב

המלחמתי.

בספר

"זיכרון לבני ישראל" לרב ישראל ג'ייקובסון ע"ה, מסופר על כך:

התקרבותו

של מלכות אשכנז לגליל רוסיה הלבנה הפילה אימה. ראשית מלכות רוסיה הרשעה לקחה משכונות

את מנהיגי ישראל אשר בסביבות מערכות המלחמה, כי שונאי ישראל הלשינו שהיהודים

מרגלים עבור האשכנזים והדומה, ונעשה המצב, אשר כ"ק אדמו"ר נבג"מ

וב"ב הוכרחו לעזוב את ליובאוויטש.

בשמחת-תורה

שנת תרע"ו, בהתוועדות שבביתו קודם הקפות, דיבר הרבה אודות מדינת אשכנז ומלכה

הרשע ווילהעלם, ואמר: זה אחת ושלשים שנה שאני מכיר אותו, הוא עמלק, אחריתו עדי

אובד. צרפתים הם בעלי תאוות, אפריקא הם ממוצע בין בעל חי למדבר, אבל האשכנזים הם

אפיקורסים עמלקים.

"אינו

נוטה כלל למלכות גערמאניע"

וב"רשימות

הרב"ש" מימי שמיני עצרת ושמחת תורה תרע"ו, מציין רבי ברוך שלום

(עמ' קנה):

הרבה

פעמים, כמעט בכל יום, הי' דברים מענייני המלחמה, דכעת. ובכללות דעת כ"ק

שליט"א אינו נוטה כלל למלכות גערמאניע. וקלל אותו, והי' בזה הרבה פעמים שלא

יצליח כלל. ושהאמת שהוא יותר גרוע ממלכות ראסייע. זה לא כלל כמו דעת ההמון ואנשים

מבלי דעת סוברים להיפך. ודעתו מההיפך להיפך לגמרי. הגם כי אין דעתו נוחה בראסייע,

עם כל זה גערמאניע יותר קשה וגרוע.

השי"ת

יביא לנו את משיח צדקנו, והיתה לה' המלוכה, כמ"ש כי לה' המלוכה ומושל בגוים.

"היא

רעה בתכלית"

הובא

לעיל מדברי אדמו"ר הרש"ב בשמחת-תורה תרע"ו ("מגדל עז"

עמוד תנח) - "מקובלני, שהמגיד ממזריטש מסר לרבינו הזקן "ייחודים",

בשביל כל אחד מארצות תבל, פרט לגרמניה שלא מסר לו בעדה שום "יחוד" באומרו,

מפני שארץ זאת כבר אין בה כל ניצוץ של קדושה, והיא רעה בתכלית כו'".

הרבי

עובר מליובאוויטש לרוסטוב בעקבות המלחמה

בספרו של הרב רפאל נחמן הכהן ע"ה,

"ליובאוויטש וחייליה", הוא מספר על תקופה זו (עמוד 98):

בחורף שנת תרע"ו העתיק הרבי נ"ע את מושבו

לרוסטוב, משום שלא רצה להיות תחת חסות ממשלת ווילהלם מלך גרמני', כפי שאמר בפירוש

בשמח"ת תרע"ו: "ווילהלם הוא בבחינת נפוליאון". הי' זה נגד דעת

כולם, שרצו להיות דוקא תחת ממשלת גרמניה, משום שהי' קשה מאד לסבול מצרות ממשלת

רוסיא. אבל הרבי בהביטו על הרוחניות, חשש שיכניסו חלישות ביהדות ח"ו, ולכן

נסע משם.

וכשהרבי נסע עברו גם ה"חדרים"

וה"שיעורים" מליובאוויטש לקרמנצ'וג בשנת תרע"ו.

"לא

יהי' לו עוד תקומה"

שנה לאחר מכן, ביום ג' כ"ז תשרי תרע"ו,

כתב אדמו"ר הרש"ב אל הר"ר שמואל מיכל טריינין (אגרת א'מז, אגרות

קודש שלו כרך ה עמוד נד):

...והשי"ת ישמור את אחינו בני

ישראל בכל מקום שהם, ויהיה השי"ת בעזר החיל שלנו להיות ידם בעורף אויבינו

האשכנזי הארור ולגרשו ולהכחידו כלה מארצנו ולא יהי' לו עוד תקומה, ונזכה לביאת

גואל צדק בב"א.

מלחמה

בעד האנושיות

במכתב

הבא, מניסן תרע"ז (אגרת תסו, אגרות קודש שלו חלק ב עמוד תתכט) פונה אדמו"ר

הרש"ב אל יהודי רוסיה להזדהות עם מדינתם במלחמתה מול גרמניה, וכדברי הרבי

ש"כל הארצות יצאו ללחום אתו בעד האנושיות".

כדי

להבין את הרקע למכתבו של הרש"ב, יש לציין שמכתב זה נכתב זמן קצר לאחר המהפכה

הרוסית, "מהפכת פברואר" והתמוטטות המשטר הצארי בחציו השני של חודש אדר

תרע"ז. בעקבות זאת קם ברוסיה ממשל דמוקרטי בהנהגת ממשלה זמנית, שביטלה את כל

ההגבלות על זכויות היהודים.

בהקשר

לביטול ההגבלות כותב הרבי הרש"ב במכתבו:

"חסדי ה' אזכיר ונפלאותיו אגיד, אשר הפליא

והגדיל לעשות עמנו . . עתה פדה ה' מצרה נפשינו, אצבע אלוקים ראינו עין בעין, עבדים

היינו לשרים עריצים, ויוציאנו ה' אלוקינו רק במאמר ורוח פיו . . גם אנחנו בנים

נאמנים הננו ככל בני ארצנו, אין חושב אלינו רע . . ביום אחד היינו לאזרחי ארץ,

נפתחו לפנינו שערי ארצנו האדירה, וזכות אדם ניתן לנו, וככל אזרחי ארצנו אנחנו

לאכול מפריה ולשבוע מטובה . . ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם, ברוך ה' שהחיינו

והגיענו לזמן הזה!".

בהמשך

לכך מוסיף הרבי וכותב:

ועתה אחינו עלינו להראות גלוי לכל, אשר אזרחי ארץ

אנחנו ככל אזרחי ארצנו, עלינו להראות אשר הטוב שעשה ד' לנו היא טובת ארצנו, חובת

מצוה וחובת חובה עלינו לעשות לטובת ארצנו, ארצנו היא בסכנה מפחד אויב, אויב איום

ונורא, אויב עריץ הבא לבלע את הכל, אויב אכזרי אשר לא ידע רחם, אויב אשר הכשיר כל

האמצעים האכזרים והבלתי אנושיים, רק לבצע מזימתו, כל הארצות יצאו ללחום איתו בעד

האנושיות, ואנחנו גם להציל את ארצנו ואת נפשנו.

הממשלה הזמנית מודיעה לנו בכל עת את הדרוש לנו

בשביל לעשות נצחון בהאויב, דרוש הכנת כלי זין רב, דרוש לחם להאכיל את הצבא הגדול,

דרושים עצים וגחלים למסילת הברזל, וכדומה בהצטרכות הנחוצות, כסף תועפות דרוש לצרכי

המלחמה, כל אחד ואחד מאתנו עליו ללחום מלחמת חובה זו בכל אשר יש לאל ידו, אם בחיל

ובכח, אם במילוי צרכי המלחמה והצטרכות הצבא שלנו, או בתמיכת כסף.

עלינו לדעת אשר בההנהגה ההוית כל פעולה ופעולה

תגיע אל מטרתה האמיתית, אף פעולת יחיד לא תאבד, אף כח פרטי לא יצא לבטלה, כל פרוטה

ופרוטה תצטרף לחשבון גדול, ומבין כולם יתרכזו כלי קרב אשר ידכאו את האויב העריץ.

אחינו צריכים ליקח חלק גדול בההלואה החופשית כל

אחד ואחד צריך להכניס בזה כמה שיש היכולת בידו, גם בעלי הון קטנים צריכים להשתתף

בזה, ואיש את רעהו יעורר בזה, ולא לשום מסחר וקניין, רק לתת היכולת אל ההנהגה

הנוכחית לעשות חיל בעזרתו ית'.

גם בענייני ההצטרכות (פראדאוואלסטוויא) צריך כל

אחד ואחד להשתדל בכל מה שיש ביכולתו למלאת הצטרכות החיל והמלחמה. במלה אחת, עלינו

לשום לבנו ונפשנו לטובת ארץ מולדתנו ולצאת לעזרת ד' בגיבורים להציל את ארצנו מפיות

האריות הטורפים. וכאשר כל יושבי ארצנו יחדיו יהיו תמים אל המטרה האחת יהיה ד' ית'

בעזרנו, וכלה גרש יגרש את האויב מארצנו, ומנוחת עולם תהיה בארצנו.

בטוח אני אשר אחינו יראו את נאמנותם

ופאטריאטיזמוס [=פטריוטיזם. המו"ל] שלהם לארץ מולדתנו, והי' זה שלום וברכה

כחפץ ידידם אמת..."

יצויין עוד, כי חירות זו לה זכו היהודים

שאודותה כותב הרבי, ארכה שבעה חדשים בלבד, עד למהפכה השניה, "מהפכת אוקטובר",

בשלהי תשרי תרע"ח, כשהממשלה הזמנית הופלה בידי הבולשוויקים. אז פרצה מלחמת

אזרחים מרה שארכה שלוש שנים, ולבסוף הצליחו הבולשוויקים (שנקראו קומוניסטים)

להשתלט על רוסיה.

ב- 11 בנובמבר 1918

(ז' כסלו תרע"ט) חתמו נציגי גרמניה על הסכם שביתת נשק בקרון רכבת ב קומפיין שבצרפת. המלחמה

נגמרה באופן רשמי לפני הצהריים של אותו יום, בשעה 11:00 בבוקר.

חב"ד

בברלין

- סקירה קצרה -

יום

שלישי, כ"א מנחם-אב תשנ"ו. לילה ראשון בעיר זרה, ברלין בירת גרמניה.

בקומת הקרקע שוכן בית-מרזח אך מספר קומות מעל נמצאים זוג צעירים, הרב יהודה טייכטל

וזוגתו לאה, שלוחיו הטריים של הרבי מליובאוויטש בברלין, שנחתו כמה שעות לפני-כן

בנמל-התעופה של בירת גרמניה. הדירה כולה מלאה ארגזים. אבל השליחות קודמת ופירוק

הארגזים יכול לחכות. בני הזוג ניגשים לטלפון ליצור קשרים ראשונים.

לפתע

טריקה בדלת. הרב טייכטל פותח ורואה לפניו כמה צעירים. אחרי רגע של מבוכה הללו

שואלים בעברית: "ראינו אתכם עולים - אתה בטח רב - אולי תוכל להגיד לנו מה

אנשים כמוכם בכלל עושים כאן?"

הרב

טייכטל מסביר בנועם. הצעירים מחייכים בסיפוק: "טוב, אז הגעתם למקום הנכון.

בדיוק למקום הזה מגיעים הרבה חבר'ה יהודים מכל ברלין".

זו

הייתה הפתיחה וההתחלה ברגל ימין של שליחות מהפכנית שסימלה גאווה יהודית דווקא בעיר

שבעבר הלא רחוק היה מוקד של רדיפת כל מה שקשור ליהודים ויהדות.

בשבועות

הבאים, רשמו הרב טייכטל וזוגתו את שמו ואת מספר הטלפון של כל יהודי שפגשו, וכעבור

מספר שבועות, בח"י באלול תשנ"ו, ארגנו את הפעולה הראשונה. הם קראו

לעשרים איש שהספיקו להכיר והזמינו אותם להתוועדות חסידית פעילה ותוססת.

מרכז חב"ד במרכז ברלין

קו

ישיר נמשך בפעילותם של שלוחי חב"ד בברלין באחד עשר השנים בהם הם פועלים בעיר,

מאותו אירוע ביום הראשון לבואם לבירת גרמניה, ועד לימים אלו, בהם שלוחי חב"ד

בברלין – הרב יהודה טייכטל והרב שמואל סגל - חונכים את "מרכז ליובאוויטש

ברלין – מרכז חב"ד ראהר ובית שלמה אלבם".

אלו

הם אחד עשר שנים של פעילות נמרצת, פעילות למען יהדותה של ברלין, פעילות למען גאווה

יהודית בברלין, למען עתידם החינוכי של יהודי ברלין.

ייחודיותו

של קמפוס ומרכז חב"ד החדש בברלין היא שזהו בניין הנבנה לראשונה בתרומותיהם

ובנדבתם של יהודים מקומיים. בשונה מהמקובל בדרך כלל בגרמניה, שהשלטון המרכזי מממן

את פעילות הקהילות היהודיות במדינה, שכן הממשלה רואה לעצמה מחויבות לתמוך בקהילות

אלה בצעד של מעין פיצוי על מה שהממשל הנאצי הרס ולא חמל בשנות הזעם.

הפעם

מדובר במרכז שקם הודות ליוזמה ומימון יהודיים גרידא, דבר המוכיח כי רבים וטובים,

החל מיהודי ברלין עצמם, מאמינים כי לקהילה היהודית בברלין, כמו במדינת גרמניה

כולה, צפוי עתיד וורוד ומזהיר בעזרת ה'.

בד

בבד, עובדה זו מבטאת את ההכרה ששלוחי חב"ד החדירו ביהודי העיר, שהגיעה השעה

בה גם בברלין בירת גרמניה, למרות עברה המאוד לא מעודד, אפשר וצריך לחיות כיהודי

גאה, נאמן לאלוקיו, לעמו ולתורתו.

עדות

לחשיבות הגדולה של צעד זה ניכר היה במפגש שנערך לאחרונה בין הרב טייכטל לקנצלרית

גרמניה גב' אנגלה מרקל. בהתייחסה לעובדה זו של חנוכת מרכז חב"ד, אמרה כי הדבר

מהווה בעיניה תקופה חדשה ביהדות גרמניה. "העובדה שיהודי גרמניה מקימים בכוחות

עצמם וביוזמתם מרכז יהודי כה מרשים, מוכיחה כי יהודי גרמניה מביעים אמון בעתיד

היהודי במדינה", אמרה הקנצלרית במפגש.

ואכן,

לעובדה זו השפעה רבה על אנשי הממשל, בראותם שהחיים היהודיים מתבססים בברלין,

ביוזמתם ובפעילותם של היהודים עצמם.

בנין שעונה על כל צורכי הקהילה

המרכז

החדש הנו פרויקט בקנה מידה מרשים ביותר, בלבה של ברלין החדשה, שנבנה בעלות כוללת

של שש מליון דולר.

הבניין

מאופיין בפאר יוצא דופן, ובהשקעה ארכיטקטונית מרשימה, שבעקבותיו זכה להד רחב

בגרמניה, כשצוין בין הפרויקטים האדריכליים היפים במדינה. בית הכנסת שבמרכז

חב"ד גם נכלל ב"ספר השנה" של האדריכלות בגרמניה.

הבניין

החדש כולל בתוכו אגפים רבים, שבאים לספק את כל הצרכים של הקהילה היהודית בעיר:

בית

כנסת מפואר ורחב ידיים המכיל מאתיים וחמישים מקומות ישיבה;

אולם

אירועים בו נערכות כמעט מידי יום שמחות יהודיות, כחתונות, בריתות, חגיגות בר מצווה

וכדומה, וכן אירועים שונים בחיי היהדות בברלין;

במרכז

חב"ד פועלת מסעדה כשרה למהדרין לתועלת היהודים המקומיים, ותיירים יהודיים

המגיעים לברלין, עובדה שכמובן מחזקת את שמירת הכשרות בעיר;

מקווה-טהרה

משוכלל ומפואר, בשיטת "בור על גבי בור", שתורם רבות לחיזוק שמירת טהרת

המשפחה בברלין;

ספריית

יהדות גדולה הגדושה בספרי קודש והפקות ווידאו איכותיות בנושאי יהדות שרבים משתמשים

בה כדי להוסיף ידע בתחומי היהדות;

חנות

יודאיקה בה ניתן להשיג, לראשונה בברלין, מגוון רחב של תשמישי קדושה, ספרי קודש,

תפילין ומזוזות וכדומה;

מרכז

נוער בו נערכים מגוון של פעילויות קבועות ועונתיות לנוער היהודי בברלין;

מרכז

תיירות בו מקבל כל תייר את כל השירות והמידע היהודי שהוא נזקק לו בשהותו בעיר.

מטבחים

מתקדמים, המשרתים מאות אנשים, בהם נזקקים שמקבלים מנות אוכל ללא תשלום, וכן

סטודנטים נוער.

מרכז

מחשבים – המאפשר שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לחיזוק היהדות, במיוחד בקרב הנוער.

בעקבות

כל אלה, אין זה פלא שעוד לפני הפתיחה הרשמית, הפך מרכז חב"ד בברלין למקום

שוקק חיים בכל שעות היממה.

למעשה,

המקום מהווה מרכז קהילתי לכל צורך ולכל עניין יהודי. כל יהודי שנצרך לנושא יהודי

בכל תחום, ימצא את מבוקשו תחת קורת גג אחת. המקום כבר הפך לחלק מרכזי ואינטרגלי של

החיים היהודיים בברלין. כל משלחת יהודית המגיע לעיר, יודעת שכחלק מהביקור עליהם

להיכנס למרכז חב"ד.

כפועל

יוצא, המרכז החדש גורם להרמת הגאווה היהודית ליהודים רבים שהיו רחוקים משמירת תורה

ומצוות. יהודים רבים, שרואים עד כמה המקום תופס מקום חשוב בחיי היהדות בעיר ואת

הפעילות התוססת שרוחשת בו תמיד, אומרים לעצמם: אם בלב ברלין יש מקום שבו החיים

היהודים תוססים כל כך, הוי אומר שהדבר 'מתאים' גם בשבילנו...

"יודענטום אין צוריק אין ברלין"

פעילות

שלוחי חב"ד בברלין, היא ללא ספק מפעל ייחודי, המייחד אותו על פני שאר מקומות

השליחות.

מחד

– בעיר זו התגורר ופעל הרבי מליובאוויטש במשך שנים אחדות, בשנים תרפ"ח –

תרצ"ג , וככזה – יש לפעילות השלוחים בברלין,

מחויבות וסמליות מיוחדת;

מאידך - ברלין היא העיר שממנה יצאו הפקודות, בתקופת האופל

של מלחמת העולם השנייה, פקודות ה"יודען ריין", להשמיד להרוג ולאבד את כל

יהודי אירופה, היל"ת.

מטבע

הדברים, הפעילות הנעשית בעיר היא בהשראת שני אירועים מעצבים אלו, שלאמיתו של דבר

כרוכים זה בזה.

את

הכוח ואת החיות להביא את אור היהדות ולהפיץ את אור והתורה והחסידות במקום שבו

ביקשו הנאצים ימ"ש להכרית את זרע ישראל - שואבים השלוחים מהרבי המשלח שבכוחו

ובהשראתו מתנהלת כל הפעילות שסיסמתה – "יודענטום אין צוריק אין ברלין"

[=היהדות חוזרת לברלין].

זהו

הקו המנחה של שלוחי חב"ד בברלין: התשובה הטובה ביותר לחושך הגדול שיצא מברלין

- הוא אור גדול עוד יותר. המענה ההולם ביותר לשואה האיומה והצורה הטובה ביותר

להנציח את ששת מליון הקדושים הם פעילות תוססת וחיה של יהדות גאה וגלויה שמבטיחה את

עתיד היהדות בברלין.

"התשובה לפקודות ההשמדה שיצאו מברלין"

אירוע

מיוחד שמשלב את שני האירועים המסמלים האמורים, אירע לפני מספר שנים, כאשר עיריית

ברלין קבעה שלט זיכרון לזכרו של הרבי, במקום בו התגורר.

בעקבות

חיפוש שיטתי, השיג הרב טייכטל מסמכים הקשורים לתקופת לימודי הרבי בברלין, וכן

התבררה הכתובת בה הרבי והרבנית התגוררו בתקופת שהותם בברלין - ברחוב האנזה-אופר 7.

מען זה הרבי רשם ככתובתו ארבע פעמים.

הרב טייכטל הוסיף והשתדל להשיג תמונה מהבית

המקורי, ובסופו-של-דבר מצא אותה בארכיון העירייה. הבניין המקורי כבר לא קיים

ובמקומו עומד בניין חדש שמיקומו הוזז קצת.

ביום ראשון, ג' כסלו תשס"ב,

בסמיכות ליום הולדתו המאה של הרבי, בי"א בניסן אותה שנה, ובהשתדלותו של הרב

טייכטל, הציבה עיריית ברלין לוח-זיכרון בסמוך לבניין מספר 7 ברחוב האנזה-אופר,

כהוקרה לרבי. היתה זו הפעם הראשונה שעיריית ברלין הציבה לוח-זיכרון רשמי לכבוד

אישיות יהודית.

הטקס עצמו נערך במעמד מאות משתתפים,

בראשות הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו ומנהל ה"מרכז לענייני

חינוך" הרב משה קוטלרסקי, שהתכבדו להסיר את הלוט.

לוח הזיכרון נחלק לשניים: תמונות של

הרבי וכיתובים על הרבי בעברית, בגרמנית ובאנגלית, ואילו ברקע ניתן לראות את תרשים

הבית שבו גר הרבי.

לאחר הסרת הלוט, הקריא אביו של השליח,

הרב ישכר-שלמה טייכטל, את הנוסח העברי שנכתב בשלט: "במקום זה התגורר הרבי

מליובאוויטש רבי מנחם-מענדל שניאורסאהן זצ"ל (1902-1994) משנת 1928 עד שנת

1931. הרבי – מגדולי המנהיגים של עם ישראל – מסר נפשו למעלה מיובל שנים לקירוב

יהודי באשר הוא לאבינו שבשמים מתוך אהבת ישראל אמיתית והקים יותר מאלפיים מרכזי

חב"ד לתודעה יהודית בעולם כולו. בהנהגתו ובחזונו לימדנו הרבי להתייחס לכל אדם

באהבה ובהבנה".

סגן ראש-העיר וראש האזור בו עמד ביתו של

הרבי, יואכים צעלער אמר כי זכות היא לעיר ברלין לחלוק כבוד לרבי דווקא במקום שבו

לפני כמה עשרות שנים השלטון והתושבים פעלו נגד היהדות – "בימים ההם קבעו

בברלין שלטים אנטישמיים וכיום קובעים כאן שלט זיכרון לכבוד המנהיג היהודי הדגול.

לא שכחנו את הפשעים נגד האנושות שנעשו בעבר, אך היום הכל שונה ואני אומר בשם ממשלת

ברלין: היום הזה כבוד הוא לנו לכבד את הרבי ולהציב לוח זיכרון. הממשלה החליטה

ליטול אחריות לשמור על הלוח ולדאוג לתחזוקתו לאורך השנים".

הרב משה קוטלרסקי, מ"המרכז לענייני

חינוך", עמד על הסמליות שבאירוע:

"זה יום היסטורי בחיי הקהילה

היהודית בברלין ויום היסטורי לליובאוויטש", פתח הרב קוטלרסקי בהתרגשות.

"צדיק בעיר הוא זיווה של כל העיר, וזכתה ברלין שהיתה בין המקומות הבודדים

בעולם שבהם הרבי חי ומהם פעל.

רצונו הקדוש של הרבי היה לאחד את כל

העולם היהודי; להעניק לכל ילד יהודי בעולם חינוך יהודי ולקושרו ליהדות הנצח. כאשר

אנו מתבוננים ב'רשימות' שהרבי כתב בהיותו בברלין, אנו רואים את הצעדים הראשונים

שעשה הרבי כבר בימים ההם כדי להביא את אור היהדות אל כל העולם היהודי, וביתר-שאת

בשנים הבאות. פעילותו של הרב טייכטל ורעייתו הרבנית להצית את הנשמות היהודית

בברלין, היא התשובה הניצחת בפועל לכל מעשי הנאצים ימ"ש בגרמניה ולפקודות

שיצאו מברלין להשמדת שישה מיליון יהודים קדושים – אנשים, נשים וטף".

ואכן, בכוחו של הרבי, שלוחי חב"ד

זוכים להכרה, הוקרה והערכה רבה בקרב כל גורמי הממשל בגרמניה מהזוטרים ועד הבכירים

ביותר ונחשבים, באופן טבעי, הכתובת לכל עניין יהודי. הדבר בא לידי ביטוי, בין

השאר, בעובדה כי שר הפנים בממשלת גרמניה וכן שרי ממשלה נוספים ערכו ביקורים רשמיים

במרכז חב"ד החדש, הממשל מפנה משלחות רשמיות לבקר בבית חב"ד, וכיוצא בזה.

הממשל בגרמניה גם מודע לכך כי חב"ד

משקיעה מאמצים רבים וכבירים בחינוך של ילדי הקהילה היהודית בגרמניה וגם על רקע זה

קיים שיתוף פעולה הדוק, הגובר והולך, בין אישי ממשל בדרגות שונות ומוסדות

חב"ד.

מרכז חינוכי יהודי

במקביל

למרכז חב"ד בברלין, מפעילים השלוחים מרכז חינוכי הכולל בית ספר וגן ילדים

המעניקים חינוך יהודי מקורי.

המרכז

החינוכי ממוקם במבנה מרווח בלב פארק ירוק ורחב ידיים. בתקופת מלחמת העולם השנייה

שימש המקום כמועדון של קצינים נאציים, בו נערכו דיונים והתקבלו החלטות בדבר משלוח

יהודים למחנות השמדה, הי"ד.

ואילו

עתה, במרכז זה מתחנכים ילדים יהודים גאים לתורה ומצוות. בחדר אחד לומדים ילדים

קטנים משנה, בחדר הסמוך ילדים רכים אומרים שמע ישראל, ובחדר אחר אומרים ברכה.

תמורת

קולות הרשע והאופל של הנאצים שידיהם ידי עשו, נשמעים בין כתלי המרכז הקולות הזכים

של ילדי ישראל הטהורים שקולותיהם קול יעקב.

גן

הילדים שבמקום נפתח לפני כשלוש שנים. היה זה גן הילדים היהודי השני בגרמניה, כאשר

קדם לו גן יהודי בדרזדן, שנפתח על ידי שליחי חב"ד למדינת זאקסן הרב שניאור

זלמן הבלין וזוגתו חנה.

גן

הילדים בברלין נפתח בשנתו הראשונה עם שמונה ילדים, ועתה, עם סיום השנה השלישית

לפעילות הגן, מסיימים אותו כחמישים ילדים יהודיים מברלין.

תלמידי

הגן זוכים להשקעה מרבית הן בתכנים היהודיים והן בתכנים הכלליים, ובהשקעה בציוד

ובאביזרי העזר.

לצד

גן הילדים פועל במבנה זה בית הספר היהודי – "יודישע טראדיציונע שולע אור

אבנר". זהו בית ספר יהודי רשמי וחוקי המוכר על ידי ממשלת גרמניה ומשרד החינוך

הגרמני, וככזה עליו לעמוד בסטנדרטים חינוכיים-איכותיים גבוהים ביותר.

בבית

הספר פועלות כיום כיתות א-ה, מברלין ומערי הסביבה.

שנת

הלימודים החדשה נפתחת בעזר ה' כאשר בקמפוס החינוכי החב"די בברלין ילמדו בעזר

ה' יותר ממאה ילדים יהודים מברלין רבתי.

באמצעות

בית הספר, מתהדק הקשר בין הורי התלמידים לשלוחי חב"ד וליהדות. ואכן, במשך

השנתיים בהם בית הספר פעיל, רבים מההורים התקרבו והתחזקו בשמירת המצוות.

פעילות חינוכית עניפה זו

נעשית בחסות קרן "אור אבנר חב"ד" לחינוך, בראשותו של הנגיד הנדיב

הר' לוי לבייב, ובעידודו ובתמיכתו של רבה הראשי של רוסיה הרב בערל לאזאר, המעורה

בכל הנעשה ומעודד את הפעילות.

אל התמיכה בפעילות חברו

גם הנגידים הנדיבים למשפחת ראהר המסייעים לפעילות שלוחי חב"ד בכל העולם, וכן

תומכים בפעילות חב"ד בברלין מאז תחילתה, וכדרכם, הם עושים זאת בהתעניינות,

בהתמסרות ותוך מעורבות בכל פרט ופרט ודאגה כנה להצלחת עבודת הקודש של השלוחים.

בחיות ובמאור פנים

אולם, סיפור הישגים אלו

של חב"ד בברלין, באים לאחר שנים של עבודה ויגיעה להגיע אל כל יהודי ויהודי

בברלין, במאור פנים, בהתמסרות, ובחיות חסידית.

ההתחלה

היתה כאשר הרב משה קוטלרסקי מהנהלת ה"מרכז לעניני חנוך" הגיע למסקנה

שהגיעה השעה לשגר שליח קבוע לברלין. הוא פנה אל הרב טייכטל והציע לו לקבל עליו את

השליחות. הרעיון משך את הרב טייכטל, וחודשים אחדים לאחר נישואיהם, בכ"א

במנחם-אב ה'תשנ"ו, הגיעו הזוג טייכטל לשליחות בברלין.

עזרה

רבה קיבלו משפחת טייכטל גם מהעובדה שאביה של גב' טייכטל, הגה"ח הרב

אליהו-יוחנן גוראריה, רבה הראשי של העיר חולון שבארץ-הקודש, הכיר רבים מאנשי המקום

בעקבות ביקורים שערך בעיר בענייני רבנות. ההיכרות הזו סייעה להם רבות והרב גוראריה

אכן ממשיך לעזור ולסייע לשליחות בברלין לכל אורך הדרך.

כעבור מספר שנים, הצטרפו

אליהם משפחת הרב שמואל סגל ורעייתו, ויחד הם מסורים לעבודת הקודש בכל ליבם ונפשם.

להגיע לכל יהודי בעיר

שיתוף הפעולה עם הקהילה

היהודית מתבצע בכל מעגלי הפעילות. הקהילה וראשיה שמחים להיווכח כי יותר ויותר

יהודים חוזרים לשורשיהם, מה שמרחיב את מעגל החברים בקהילה.

עם

הזמן, קיבלה קהילת ברלין את בית-חב"ד ככתובת לכל עניין יהודי. בית-חב"ד נפתח כאמור בשנת תשנ"ו, ומאז

הכתובת הרוחנית הייתה גם לכתובת גשמית. היהודים הברלינאים החלו להגיע בהמוניהם,

להשמיע שאלות, להירשם לשיעורים ולבוא ללמוד.

הרחבת

הפעילות למגוון הרחב ביותר של יהודים, מאפיינת את גישתם של שלוחי חב"ד גם

בנושא החינוך. כיום פועלים השלוחים בברלין גם בחמישה בתי-ספר כלליים שבכל אחד מהם

לומדים יותר מ-50 ילדים יהודים.

הנהלות

בתי-הספר מקצות לחב"ד חדרי פעילות ובשעות הביקור הילדים היהודיים נקראים

מהכיתות לחדר הפעילות ושומעים על החגים. כיום משתתפים בפעולות אלה כ-600 ילדים .

ביחס לקהילייה הישראלית

הגדולה בברלין - השגרירות הישראלית בברלין נחשבת בין הגדולות בעולם, כמאה וחמישים

משפחות עובדות בה. לאורך השנה מתקיים שיתוף הפעולה הדוק בין צוות השגרירות בראשות

השגריר וצוות בית חב"ד בראשות הרב טייכטל.

גם עם אלפי היהודים יוצאי

רוסיה המתגוררים בברלין, מתקיימת פעילות עניפה בבית חב"ד. בין השאר, נערכים

עבורם סמינרים ליהדות, שאורח אחד מהם היה רבה הראשי של רוסיה הרב בערל לאזאר.

הגיעו הדברים לידי כך שהיהודים יוצאי רוסיה המתגוררים בברלין רואים במרכז

חב"ד את ה"געמיינדע" והקהילה ההולמת אותם.

"החומה לא תישאר לאורך זמן"...

אחד

הפרקים החשובים בביסוס השליחות בברלין היה העברת המסר היהודי והגאווה היהודית גם

לארגונים יהודיים לא-דתיים.

הנה

דוגמא אחת מרבות לאותה המשכיות. בברלין פעלה בשעתו קבוצה שנקראה 'ארגון תרבות

יהודי' - שם מטעה כי הקבוצה לא היתה קשורה ליהדות אלא לתרבות חילונית. מנהלת

הקבוצה שמעה בשעתו על הרבי מ בחורים חב"דיים שהגיעו למזרח ברלין במסגרת 'מרכז

שליחות'. הדברים עוררו בה התעניינות ובאדר תשמ"ט נסעה לניו-יורק והגיעה אל

הרבי.

היא

ציפתה לשמוע מהרבי שעליה להפסיק את הפעילות בארגון, אבל הרבי אמר לה: 'את צריכה

לעבוד גם עם היהודים במערב גרמניה'. הגברת הגיבה: 'יש בינינו חומה', אך הרבי הגיב

בתנועת ביטול בידו ואמר: 'עס וועט נישט בלייבן אויף לאנג', כלומר, זה לא יישאר

לאורך ימים...

כיום

הגברת עוזרת לשלוחים בברלין בהפצת יהדות. כל שנה השלוחים עושים במרכז שלהם שבתונים

עם חברי הארגון והם מצידם שולחים לחב"ד אנשים ללימודי יהדות.

כך נפתח המניין

עם

הזמן נוצרה קבוצה גדולה של יהודים שכבר התקדמו בידיעותיהם וחפצו להעמיק ביהדותם.

שכשגובשה

קבוצה זו, החל השליח הרב שמואל סגל להפעיל עבורם מניין בשבת. המניין הלך וגדל

והיום הוא מתכנס כבר בבית-חב"ד. מדובר בעשרות אנשים שממש שינו את אורח חייהם.

הגיעו הדברים לידי כך, שאלה מהם שלא יכולים לבוא מדי שבת לבית-חב"ד בגלל

המרחק, עוברים לדירה קרובה יותר לבית-חב"ד.

הקהל

מגוון. בצד המקומיים מגיעים יוצאי רוסיה, ישראלים ואחרים, בלי הבדל בין מעמדות

ותעסוקות. תוך זמן קצר נעשה המקום צר מהכיל את המוני הפונים, ובחורף שנת

תשס"ד עברו לבית-חב"ד חדש, מרווח וגדול מקודמו במרכז העיר. מדובר היה

בקומה שלימה של בניין מרכזי בעיר ששופצה במיוחד לצורך זה. כעת המקום הכיל

בית-כנסת, חדר לשיעורים, ספריה, חדר לאורחים, משרדים ומטבח.

אולם, תוך זמן קצר גם

מבנה זה היה צר מהכיל את הפעילות, ובימים אלו, כאמור, נחנך בניין מרכז חב"ד

המפואר במרכז ברלין.

תיקון הולם לתוהו הנורא

ערב

חנוכת המרכז החדש, הרב טייכטל מסכם:

"כל

הפעילות העניפה, היא הודות לכוחות של הרבי, שהתגורר ופעל בברלין. אין כל הסבר אחר

כיצד תוך שנים אחדות יש חיים תוססים שכאלו בברלין, עשרות משפחות מקפידות על כל פרט

ביהדות, ומעניקות לילדיהן חינוך על טהרת הקודש – רק הרבי פעל ופועל כל זאת.

"בכל

פרט בשליחות, בכל רגע, אנחנו רואים את הכוחות של הרבי. ברוך ה' יש הצלחות בהיקף

גדול, אבל אנחנו יודעים שיחסית למה שהרבי מצפה מהשלוחים והכוחות שהרבי מעניק - כל

מה שהשגנו אינו אלא התחלה.

"עדיין

נכונה לנו עשייה רבה ובעזרת-השם ברלין עוד תהיה עיר יהודית תוססת. ואולי זה התיקון

לתוהו הנורא שייצגה בעברה".