הר"ר אליקים וואלף מווירצבורג

הר"ר אליקים

וואלף מווירצבורג

מ"יקה"

לחסיד נלהב

כפי

שהובא לעיל, במהלך שהותם של הרש"ב והריי"צ בווירצבורג בשנת תרס"ז,

נוצר קשר קרוב בין רבותינו נשיאינו ותושב העיר הר"ר אליקים וואלף, שאף זכה ל"מופת"

גלוי מהרבי.

שהייתו

במחיצת הרבי הרש"ב בשנת תרס"ז בווירצבורג, ובמיוחד ה"מופת"

אותו הראה הרבי למשפחה, הפכו אותו לחסיד נלהב של הרבי, ולידיד קרוב של הרבי ושל

בנו אדמו"ר הריי"צ. ידידות זו נמשכה קרוב לשלושים וחמש שנים, עד לפטירתו

של הר"ר אליקים וואלף בשנת תש"ג.

בחודש

כסלו תשכ"ב, כתב הרב שמעון ישראל פאזן (הרב משאפראן) לכ"ק אדמו"ר

נשיא דורנו, ובו כותב בין הדברים (מכתבו מופיע בספר "תורת א'" חלק ג עמוד

מא):

"…נזדמן לי שם [=בהיותו בפרנקפורט] איש אשר

היה איזה שנים לפני המלחמה בעל אכסניא להה"ק מהורש"ב זי"ע בעיר

ווירצבורג, ונתקשרתי עמו . . בידידות, וזה מסר לי את ספר ליקוטי תורה מרבינו הקדוש

בעל התניא זיע"א זללה"ה, אשר לא הי' בנמצא במדינת אונגארן כי שם לא

עסקנו אלא בספר לקוטי אמרים".

מסתבר

שהמדובר הוא בהר"ר אליקים וולף, שהיה בעל אכסניה לרבי, ולאחר מכן עקר

לפרנקפורט, כאמור. ייתכן גם ש"לקוטי תורה" זה הוענק לר"ר אליקים

וולף ע"י אדמו"ר הרש"ב בעצמו.

[מענה למכתב זה מופיע באגרות קודש, אגרת ח'ערה, חלק כב עמ' נח-ס].

מסתבר,

שהר"ר אליקים וואלף הפך לאיש הקשר של רבותינו נשיאינו בגרמניה בשנים שלאחר

מכן. מעיון באגרות הקודש של אדמו"ר נ"ע בשנים שלאחר מכן, נראה כי הקשר הלך

והתהדק במהלך השנים. הר"ר וואלף נפגש עם רבותינו נשיאינו פעמים רבות, וסייע

מגרמניה על ידם, לאדמו"ר הרש"ב ולאחר מכן לאדמו"ר הריי"צ,

במגוון רחב של תחומים בעבודת הקודש שלהם.

חילופי

מכתבים אלו של רבותינו נשיאינו עמו, שופכים לנו גם אור רב על אישיותו ועיסוקיו של

הר"ר אליקים וולף.

כך

באחד המכתבים אנו מוצאים את הריי"צ כותב לו "האם יש לו עסקים הקודמים

בעשיית יין". פעם אחרת אנו מוצאים על מצבו הכלכלי הקשה בתקופה מסויימת, כי

"הי' לו היזק גדול ר"ל, אבל בחסדי ה' עסקיו מתנהגים בטוב ת"ל, כי

לא נודע דבר להבאנקין . . והשי"ת יעזור לו וימלא לו מחסורו בכפליים".

בכ"א

תמוז תרס"ח כותב הרבי לבנו (אגרת א'יז): "בהיותך אי"ה בפ"פ

[=פרנקפורט] תתראה אי"ה עם ה' וואלף". [כזכור, הר"ר אליקים וואלף

עקר מווירצבורג לפרנקפורט בעקבות הוראת הרבי אליו].

בכ"ח

מנחם אב תרס"ח כותב הרבי לבנו (אגרת א'כג), אודות האגודה למען "תומכי

תמימים":

"תמול כתבתי לך ושכחתי להזכיר בדבר התוועדות

פילאנטראפי' אשר היה נצרך לראות איך שתהי' האסיפה למען להחזיק העניין, ותהי' אם

בווירצבורג או בברלין כמש"כ וואלף שי', ונחוץ מאוד להביא זה לידי פועל

אי"ה".

ימים

אחדים לאחר מכן, בה' אלול, מוסיף הרבי וכותב לבנו (אגרת א'כה):

"ההתראות עם וואלף נחוצה היא, וצריכים

להשתדל שלא יהי' נצרך לעשות בשביל זה נסיעה בחורף הבע"ל. מה שתדברו כמו-כן

בדבר ההתוועדות בטח תודיעני".

ובאגרת

מח' אלול תרס"ח (אגרת א'כו) לבנו, אודות פגישה עמו בברלין בדרך חזרה

ממאריענבאד לליובאוויטש, כותב הרבי: "בדבר הצעת ה' וואלף שיבוא עהרמאן וכהן

מאונזבאך לברלין, אם כי כבד עלי הדבר . . אמנם אם לחשוב שיהי' בזה תועלת כדאי

הדבר".

בחורף

תרס"ט שהה אדמו"ר הרש"ב במקום המרפא בוויסבאדען. באגרת מד' שבט

(אגרת רח) כותב הרבי לבנו הריי"צ:

"יום א' היה פה ידידנו ר' אליקים וואלף שי'

ונהניתי בההתראות אתו . . ע"ד בשר לעת עתה אני מסתפק בבשר עוף. וואלף הבטיח

לכתוב למכירו לסטוטגארט להוודע בדבר השו"ב רצ"ה שי'..."

גם

בשבועות הבאים ביקר הר"ר אליקים וואלף את הרבי, כשהוא מסייע לרבי במספר

תחומים (אגרת רי).

ככל

הנראה, הקירבה בין פרנקפורט לוויסבאדען, כחצי שעת נסיעה, הביאה את הר"ר אליקים

וואלף לשהות בקירבת הרבי ולסייע לו ככל הדרוש.

סיוע

בהכנות ל"וועידת הרבנים" בפטרבורג

בחודש

אדר תר"ע נערכה בפטרבורג "ועידת הרבנים", שאדמו"ר הרש"ב

עסק בה רבות.

כפי

שהובא לעיל, אחד מהנושאים שהיו עתידים לבוא באסיפה, היה דיון בדבר חובת תעודת

השכלה לרבנים ולמלמדים, ולימודי חול בחדרים. לשם כך רצה הרבי לברר בתחילה את מצב

הדברים באשכנז ובסביבותיה, שבהן גברה תנועת ההשכלה ובהן היו נהוגים לימודי חול

ותעודת השכלה גם לרבנים.

באגרת

אל הרב יעקב רוזנהיים, ביקשו הרבי לכתוב על תולדות היהדות האשכנזית. מצדו ביקש הרב

יעקב רוזנהיים את הרב פנחס הכהן מאנשבאך והרב נפתלי הרץ עהרמאן שיחוו גם הם את

דעתם בנידון.

חילופי

מכתבים אלו בין הרבי ורבני אשכנז עברו דרך הר"ר אליקים וואלף, ששימש איש הקשר

ביניהם.

"יפזז

ויכרכר בכל עוז"

בחורף

תרע"א שהה הרבי פעם נוספת במקום המרפא בוויסבאדען. הרבי שהה במקום זה מחודש

כסלו עד חג הפסח, כאשר הר"ר אליקים וואלף מסייע לרבי רבות מפרנקפורט הסמוכה.

ביום

שני של חנוכה כותב הרבי הרש"ב לבנו הריי"צ (אגרת רעו): "וואלף עוד

לא היה פה. על שבת קודש העבר שלח קארטע [=כרטיס] גוט שבת וסל פירות..."

שבועות

אחדים לאחר מכן, באגרת מח"י טבת (אגרת רפב) כותב הרש"ב לבנו: "דבר

החילוקי דעות בין כהן מאנזבאך וראזנהיים כבר נודע לי ע"י וואלף

נ"י". ובהמשך אותו מכתב מציין הרבי "ידידינו ר' אליקים וואלף שי'

ביקש לפרוס שלומך גינו".

כפי

הנראה, הר"ר אליקים וואלף שהה רבות עם הרבי בהיותו בוויסבאדען, כך עולה

מהתיאור המפורט של הרבי לבנו מהנעשה עם הר"ר וואלף. כך בו' שבט כותב הרבי

(אגרת רפז) לבנו אודות סיוע של הר"ר וואלף ל"תומכי תמימים":

"ה' וואלף נ"י אומר אשר בין כה אפשר להכין הקאמיטעטין בעיירות שונות,

ונראה אי"ה מה יהי' מזה. וואלף נוסע היום לעסקו על ג' שבועות".

ובאגרת

מי"א שבט (אגרת רפט) כותב הרבי לבנו: "ידידינו יאניס אנזבאכער הי' פה,

ונתן לי עשרים מארק על תומכי תמימים. כשידע ידידינו וואלף מזה, יפזז ויכרכר בכל

עוז". [=הר"ר אליקים וואלף לא היה באותם ימים יחד עם הרבי, שכן כאמור

נסע לעסקיו].

שנתיים

לאחר מכן, בחורף תרע"ג, שהה הרבי שוב בחודשים טבת-שבט לרגל בריאותו בוויסבאדען.

כך

במכתב ממוצאי שבת, י"ט טבת תרע"ג (אגרת א'מג), הרש"ב כותב לבנו על

פגישה עם הר"ר אליקים וואלף:

"כעת

היה אצלנו ידידינו וואלף יחי', ות"ל הוא ברוחו כמו שהי', וממש החייתי בהתראות

אתו שהוא ברוחו כנ"ל".

הרבי

מוסיף אודותיו באגרת זו: "הי' לו היזק גדול ר"ל, אבל בחסדי ה' עסקיו

מתנהגים בטוב ת"ל, כי לא נדע דבר להבאנקין וכמעט שאינו ידוע כל העניין לזרים

לבד ממשפחתו, והעניינים הולכים כסדרן ת"ל. והשי"ת יעזור לו וימלא לו

מחסורו בכפליים.

ימים

אחדים לאחר מכן, בכ"ג טבת כותב הרבי לבנו עוד על פגישה זו (אגרת שנח):

"במוצאי

שבת קודש היה אצלינו ידידינו וואלף יחי' ומההתראות אתו נהניתי באמת כאשר כתבתי לך

במכתבי הקודם. הוא ת"ל ברוחו הקודם ושמח בחלקו, ומדבר בענייני הכלל וענייני

העיר פד"מ =[פרנקפורט ד'מיין ] בפרט בחמימות גדולה כדרכו".

קשר

עם אדמו"ר הריי"צ

בקיץ

שנת תרע"ד פרצה מלחמת העולם הראשונה, בה נלחמו "מעצמות המרכז" ובהם

האימפריה הגרמנית והקיסרות האוסטרו-הונגרית, מול "מדינות ההסכמה" ובראשם

רוסיה. המלחמה שארכה קרוב לחמש שנים, שיבשה למשך שנים ארוכות את החיים בכל רחבי

אירופה.

גם

הקשר של רבותינו נשיאינו עם הר"ר אליקים וואלף נותק למשך שמונה שנים (שבמהלכן

נסתלק כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בב' ניסן תר"פ, ובנו כ"ק

אדמו"ר מוהריי"צ היה לממלא מקומו), וחודש שוב בתחילת חורף תרפ"ב.

במכתב

בעל תוכן לבבי במיוחד, והנושא אופי אישי ביותר, מא' דראש חודש כסלו תרפ"ב

(אגרת ד'תרסב), כותב הרבי הריי"צ מרוסטוב אל הר"ר אליקים וואלף:

"כהיום נודעתי אדרעס לברלין אשר על ידו אפשר

לכתוב ולהוודע משלום ידידי היקרים שי'.

זה שנה השמינית מני אז שהותחלה המלחמה לא ידענו

משלומו ושלו' ביתו, ורק בשנה הראשונה קבלנו ידיעה, כי ת"ל בן נולד להם

למז"ט, ומה שלומו יברכהו ה', והאם עזרהו הש' בעוד בנים ובנות ומה שלומם, ומה

עבר עליו בכל משך העת.

מאתנו בטח שמע, כי עזבנו את מקומנו ליובאוויטש זה

ששה שנים, אהה ה' אלוקים, מה שנעשה במשך ששת השנים האלה. במר חשון תרע"ז

עזבנו את ליובאוויטש, ונלך בגולה איזה שבועות עדי באנו לפה רוסטוב על נהר דאן.

סיבת בואינו לפה הייתה לרגלי בריאות הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק

זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע . . ויהיה ימים אחדים אחרי פורים שנת

ר"פ חלה הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק . . ובמוש"ק אור ליום ב'

ניסן כשעה החמישית בוקר נשמתו הטהורה עלתה בשמים . . ומובן מצבינו וחיי נפשינו מה

הוא אחרי כי הסתלק אהוב נפשינו ורוח אפינו".

בהמשך

המכתב כותב הרבי אודות נישואי בתו הבכירה בי"א סיון תרפ"א להרב שמריהו

גורארי', "הוא אברך יקר למדן ויודע הרבה חסידות ולמד באותו הסדר שלומדים

בישיבה תו"ת, ועוסק במסחר..." הרבי כותב אף על העברת ישיבת "תומכי

תמימים" לרוסטוב ועל הצלחת התלמידים בלימודם.

וממשיך

הרבי: "ועתה יכתוב לי מה נעשה אתו, מה מסחרו, והאם יש לו עסקים הקודמים

בעשיית יין, או שאר עניינים".

הרבי

מבקשו לכתוב לו בפרטיות מהנעשה עם רבני אשכנז (הנזכרים לעיל) עמם עמדו בקשר בשנים

שלפני מלחמת העולם - ראבינער בראייער, הר"ר יוסף ראטשילד, הנכבד מר ר' יעקב

רוזנהיים, הדירעקטור לאנגע (שעסק בהוצאת "האח"), ר' שמואל כהן

מווירצבורג, הד"ר כהן מפולדא, הרב כהן מאזנבאך, ורבנים נוספים.

בהמשך

המכתב מוסיף הרבי: "כבוד אמי מורתי תחי', אני, זוגתי, בנותיי חנה ובעלה, חי'

מושקע, שיינא, פורשים בשלומם הטוב, ומבקשים אותם לפרוש בשלו' כל ידידנו אלה

הנזכרים לעיל, וגם לאלו אשר מרגשת לבבי בעת כתיבת מכתבי זה שכחתי להזכירם. ויכתבו

לנו משלום כל אחד ואחד, באיזה לשון שיכתבו, ואם יכתבו בשפת אשכנז יכתבו בכתב ברור

שנוכל לקרוא..."

פעילות

בפרנקפורט לענייניו של הרבי

באגרת

ארוכה מג' כסלו תרפ"ד מזרז הרבי את אחד מתושבי פרנקפורט לסייע במפעלותיו של

הרבי למען יהודי רוסיה במחוזות שונים. והרבי מצווה עליו (אגרת קנא, אגרות קודש שלו

חלק א עמוד שכג): "אשר על כן הנני דורש כי יעשו אגודה אחת כבודו . . וידידי

מר וואלף שי' המסור ונתון בכל לבו לטובתן של היראים, ובטח מכירו. ובאם שאינו

מכירו, הנני מבקשו כי יתדבר אתו בזה, לעשות אגודה בשם "הקמת הריסת יעקב"

אשר מטרתה תהיה לעזר לכל הדברים האמורים בזה..."

למחרת

המכתב האמור, בד' כסלו תרפ"ד, כותב הרבי מרוסטוב (אגרת קנה, אגרות קודש שלו

חלק א עמוד שלג) אל "כבוד ידידי היקר והנעלה, איש ירא אלוקים, מחבב לומדי

תורה, מוה"ר אליקים פייויש שי' המכונה וואלף", "מכתבו מיום א'

דסליחות העבר, הגיעני ימים אלו, ויהי' לי לענג לראות כתבו. ובקראי כי שלום לו,

לביתו, וזרעו יחיו, נהניתי הנאה רבה, והשי"ת יעזרהו בכל אשר יפנה".

בהמשך

המכתב שואלו הרבי "מדוע אינו כותב לי מהנעשה אתו עמו לטובה בפרט, ובדבר

האגודה בכלל, אין זה כי אם אשר מכתביו נאבדו בדרך הילוכן". הרבי מציין בהמשך

עוד אודות מצב הישיבה תומכי תמימים ברוסטוב "התלמידים יחיו ת"ל לומדים

בהתמדה גדולה"...

באגרת

מי"א אב תרפ"ו (אגרת ד'תשצט), הממוענת אל הד"ר יוסף ב. ראזין מראשי

הג'וינט, כותב הרבי אודות תמיכה לענייניו של הרבי:

"ע"ד הקאמיטעט הנבחרים הם הרב ר' מאיר

שי' ד"ר הילדעסהיימער, והאדונים הנכבדים מר פ. וואלף מפראנקפורט ומר אלכסנדר

ריינין יחי' מניישאטל, ולשלשה אלה יומסרו כל כספי התמיכה לענייני תורה בהנוגע

אלינו".

תיאור

המאסר והגאולה

גם

בשנת תרפ"ח אנו מוצאים חילופי מכתבים בין הרבי הריי"צ והר"ר אליקים

וואלף, בעקבות מאסרו ושחרורו של הרבי בי"ב תמוז תרפ"ז.

כך

בי"ט אייר תרפ"ח כתב הרבי מריגה אגרת ארוכה (אגרת שפא) אל "כבוד

ידידי הנעלה הגביר הנכבד מו"ה אליקים פייויש שי'", "במענה על מכתבו

מט' לחודש זה, היה לי פלא גדול גם צער רב על אשר לא קבלתי מכבוד ידידי שום מכתבים

בכל משך העת..."

"בדבר שאלתו אודות רצון קביעת מקום דירתי עם

ב"ב שי', חפצי הוא כחפץ כל ישראל אשר במהרה יבוא משיח גואל צדק ונלכה כולנו

עם כב"ב שי' לארצנו . . אם יתמהמה חכה לו, הייתי חפץ לגור במדיתנו בארץ

רוסיא, אשר האנשים דשם מוסרים נפשם על התורה ומקיימים אותה מתוך עוני . . וכעת

הנני גר בריגא".

בהמשך

המכתב מפרט הרבי להר"ר אליקים וואלף בארוכה, על פני מספר עמודים, את כל

קורותיו לפני המאסר, הרדיפות שעבר, תיאור המאסר עצמו בפרוטרוט, עד לצאתו לחופשי

בי"ב תמוז, אשר "מן הרע ברחתי, אבל את הטוב עוד טרם מצאתי..."

הרבי

אף מפרט לו עוד מהנעשה עם "אחד ממזכירי" הר"ר חיים ליבערמאן, שהגיע

באותו יום מרוסיה לריגה; "מזכירי ואיש סודי" ר' אלחנן מאראזאוו,

"אשר זה כשנה וחצי ששולחוהו לסיביר, הכל בגלל החטאים שלי"; והנעשה עם

"מזכירי השני" הרב בן ציון שמטוב, "שנשלח לסיביר על שייסד חדרים

בפלכי וואהלין וקיוב".

בהמשך

המכתב מודה לו הרבי, "תודה רבה עבור המזל-טוב, יתן השי"ת שיהי' בהצלחה

בגשמיות וברוחניות:...

במכתבו

של הר"ר אליקים וואלף לרבי הוא דיווח אודות ציון ב' ניסן בפרנקפורט, יום

ההילולא השמיני של אדמו"ר נ"ע. על כך כותב לו הריי"צ במכתב זה:

"ידידי כותב אשר לא שכחו את יום ב' ניסן יום הילולא דהוד כ"ק

אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בבקשה לכתוב לי מי

ומי היו ומה עשו בו ביום כי חפצי לדעת בפרטיות...

בכל

המכתב לא מצאתי את אשר אכסוף, לדעת בפרטיות משלומו, שלום ביתו ת' ושלום הילדים

יחיו, ומה אורח לימודם והנהגתם אשר יואיל לכתוב לי בארוכה ובפרטיות. ויכול כבודו

ידידי לכתוב לי גם בלשון אשכנז כי קורא הנני בטוב ומבין השפה . . אשר בכל אופן זה

אינו צריך להיות מניעה ועיכוב בהילוך הידיעות בינינו..."

[מכתב

זה מופיע בחלקו ב"ספר השיחות" תרפ"ח, וכן בספר התולדות

להריי"צ, וממנו לקוח תיאור המאסר והגאולה].

סיוע

לספריית הרבי הריי"צ

בט"ז

אייר תרפ"ח כותב הרבי אל אחד מנכבדי פרנקפורט, פרופ' ד"ר א. פריימן,

מנהל ונשיא חברת "מקיצי נרדמים" בעניין ספרייתו של הרבי, בה הוא מבקש

לספרייתו את הספרים היוצאים ע"י חברה זו. והרבי מציין "אם רום כבודו

מכיר את האדון מר וואלף יחי' Schwanenst 26 בפראנקפורט א/מ, יוכל רום כבודו לדעת את שמע משפחת הרבי

שניאורסאהן".

עוד

בעניין זה כותב הרבי לר"ר אליקים וואלף, בו הוא מבקשו שיסייע לאוסף הספרייה

של הרבי. (אגרת ד'רסא):

"יודע אינטערעס שיש לי בספרים. חפצתי לבקשו,

בפרנקפ' הביב' [=הספרייה] יש לה קטלוג. הייתי חפץ שישתדל לשלוח לי הקאטאלוג. גם אם

יוכל לתת לי האדרעס של הביבלי' אידישער אפטיילונג, מעניין ספר כתב יד אור יקר פי'

רמ"ק על זהר. מבקשו מאוד שיתראה עם אלו הביבלי' שבפרנקפורט ולדעת אם יש שם

ספר זה".

במכתב

מי"ז מנ"א תרצ"ט, כותב הרבי הריי"צ מאטוואצק אל בן אחיו "התלמיד

הנכבד מר אפרים שי' וואלף", "יכתוב מה שלום אביו שי', השי"ת יעזרהו

בהדרוש לו בגשמיות וברוחניות, ומה שלום ידידי דודו ר' אליקים פייוייש - פיליפ -

וואלף שי' מפראנקפורט ואי' הוא נמצא עתה, השי"ת יהי' בעזרו בגשמיות

וברוחניות".

על

מידת השפעתם של רבותינו נשיאינו עליו, ניתן ללמוד גם ממה שסיפר נכדו, בן בתו

הר"ר דוד ששון מירושלים, כי פעמים אחדות כאשר היה בא לבקרו בביתו בפרנקפורט

הוא היה לקח אותן לתפילת המנחה ואחרי כן היום לומדים בצוותא מתוך "תורה

אור", כשהוא אומר לו "כשתבא לשמים תוכל לומר שלמדת לפחות ספר אחד חסידי

אמיתי"...

לאחר

פרעות "ליל הבדולח" בחשוון תרצ"ט, נמלט הר"ר אליקים וואלף עם

משפחתו להולנד, שם התגורר בדירה השייכת לאחיו, הר"ר בנימין וואלף.

קשר

המשפחה עם רבותינו נשיאינו

ה'מופת'

המסופר לעיל וברכת אדמו"ר הרש"ב הותיר רישום רב בקרב בני משפחת וואלף,

וחיזק את הקשר שבין המשפחה ורבותינו נשיאינו.

כאשר

הרב אפרים וואלף ע"ה, היה נער כבן חמש עשרה, שלחו אביו הר"ר בנימין

וואלף (אחיו של הר"ר אליקים) ללמוד בישיבת טעלז. באותה תקופה יצר עמו קשר

המשפיע הנודע הגה"ח הרב שמואל לויטין ע"ה שכיהן כרבה של ראקשיק. בהשפעתו

של הרב לויטין, ובעקבות הקשר בין המשפחה לרבותינו נשיאינו, נסע הבחור אפרים לקראת

חודש תשרי תרצ"ט, לעשות את חודש החגים במחיצת כ"ק אדמו"ר

הריי"צ באטווצק.

אדמו"ר

הריי"צ בירר אודותיו אצל מזכירו הרב יחזקאל פייגין, האם הבחור שהגיע הוא קרוב

משפחתו של הר"ר אליקים וואלף מווירצבורג. בעקבות הידידות האמורה, אישר

הריי"צ את כניסתו של הרב וואלף כתלמיד בתומכי תמימים, ומאז קירבו אליו.

הר"ר

אליקים וולף נפטר בשושן פורים תש"ג, ונטמן בבית החיים בעיירה דימנד שבהולנד.