הרב פנחס כהן מאנזבך

הרב פנחס כהן

מאנזבך

בקשת

עזרה מאגו"י ליהדות רוסיה

בכ"ח תמוז תרפ"ג כתב הרבי

הריי"צ אל הרב ד"ר פנחס כהן, שהיה מראשי אגו"י העולמית במכתב בקשה

שיסייע בהשגת תמיכה מאגו"י בארצות הברית ליהדות רוסיה (אגרת קכו, אגרות קודש

שלו כרך א עמוד רסו):

...אני טרם נעניתי על מכתבי הארוך הערוך לידידי

ע"ד דרישת הרבנים שי' . . ובטח בעתים הללו אקבל תשובתם בזה.

זה לא כבר הגיעני מכתב מאגודת-ישראל אשר בעיר

נויארק, מבקשים להודיע לכל מוסדות התורה, אשר נכונים הם - אגודת-ישראל אשר בניוארק

- לעזר להם, אבל צריכים הם לדעת סכום התלמידים, ומי המנהל, וכמה הם חייבים (באם יש

להם חובות) וכדומה בשאלות כאלו, מובן הדבר אשר האנשים האלה - בעלי אגודת-ישראל

הדורשים - אין להם שום מושג מחיי אחינו הדתיים, בעתים הללו, בימים ההם ובעת ההיא

אשר הבתי כנסיות נלקחים ברוע בשביל ועדי קיבוץ אנשי', וחדרי ישראל נסגרים, ואם המצא

ימצאון הלומדים, לומדים במסירת-נפש בחדרי חדרים ובסתר, כי יראים הם לנפשם מפני

מרגלי סתר, והדומה, הנה בעת ההיא הבעלי טובה דורשים כי ינתן למו, רשימות, חשבונות

והדומה, ומי הוא זה יוכל לעשות כן, אם חפצים הם בטובת אחיהם עליהם לבחור שנים שלשה

אנשים, אשר עליהם יסמכו, ולהם ימסרו ההנהגה ועל פי ידיעת השלשה אלה יחלק התמיכה

הדרושה, ודבר על מקומו יבוא בשלום, ואין שלום אלא תורה שלמה.

התמיכה תתחלק לכמה ענינים, עזר רבנים, עזר

מלמדים, עזר מגידי שיעור (הלומדים ברבים) עזר בתי טבילה, ובהם על ב' אופנים הא'

קבועים, כלומר חודשיים, והב' רק תמיכה זמנית.

והנה עפ"י החומר המקובץ אצלי במשך שנה

תמימה, הוא כן א) עזרת רבנים, (תמיכה זמנית) 125 רבנים יחיו מחולקים יחיו א 8

דאלאר (פעם בג' חדשים) 3) 50 רבנים יחיו א 5 דאלאר (פעם בג' חדשים), וכאשר יחשבו

125 רבנים יחיו לחדש, יוכלו להועיל בעה"י לחמשה מאות רבנים יחיו, ד' פעמים

בשנה, והוא ענין נעלה הנוגע בכללות המצב, ובזה עוד אופן, והיינו חמשה תמיכות

זמניות (בכל חדש) א 25 דאלאר, והוא על עזר נישואין לבנות הרבנים והדומה ענין גדול

הנוגע בחייו ממש, והם ששים תמיכות שהוא דבר גדול, בס"ה הסכום העולה בזה 1025

לחדש, ב) עזרת מלמדים, 200 איש א 10 דאל' לחדש, 100 איש א 20 דאל', 15 א 40 דאל'

בס"ה 3600, ג) עזרת מגידי שיעור, בהבתי כנסיות ומדרשים, 1) 50 איש א 10 דאל'

2) 50 א 15 דאל' 3) 15 א 30, 4) 5 א 50, 5) 2 א 100, בסה"כ 1150, 2) עזרת בתי

טבילה, נחלקת לשתי מערכות, א) זמניות, ב) חדשים, הבתי טבילה בכל העיירות עומדים

במצב גרוע ושפל במאד ודורשים תמיכה ועזרה נכונה, והניסיון הראה דכאשר נותנים עזרה

גם קטנה נעשה התעוררות גדולה בכל עיר ועיר, זמניות, כלומר התמיכה נחלקת ג"כ

לב' מערכות מערכה א' 50 בתי טבילה כ"א בסך 50 דאלאר, 100 בתי טבילה כ"א

בערך סך 25 דאל' (ורק בפעם אחת, וס"ה עד 5/6 אלפים שקלים) והמערכה הב' היא

חדשיי, מה שצריכים לעזור על הסקת המקווה, 100 מקוואות א 10 דאלאר בס"ה 1000

אשר סכום הכולל בתמיכת כל האמור הוא 6775 דאללאר לחדש.

והנה מובן הדבר אשר כל דבר ודבר, אשר יעשה האדם

או האגודה, איזה שתהיה, לא ביום א' תעשה את הכל, רק תשים לה מטרה ותמתח קו,

ולהמטרה ההיא תקבץ כל כוחותיה ומרבית פעולתה, ואל יפול מורך בלבבה מתי אוכל לעשות

את הכל, כי אם מתחילים לעשות, והאל הטוב הוא יעזור וכמאמר לב חכם לימינו, דכאשר

עושה איזה דבר, הנה הפעולה הלזאת תחזק ידי הפועל לילך הלאה לפעול ולעשות, עד אשר

בא אל עומק נקודת מטרתו.

ולזאת הנני מציע להאגודות אשר מטרתם לעזוב את

אחיהם ב"י, כי ישימו לבל האמור, ואל יחכו על הרצאות חשבונות אשר לא ישיגו

כזאת, ודרישתם הוא באשר נעלם מהם המצב באשר הוא, כי אם כה יעשו אשר יבחרו שנים שלשה

אנשים כי הן המה יכלכלו ויחלקו את דבר בתמיכה כאמור וכפי ראות עיניהם, ואז הנה

בעזרתו ית' במשך איזה חדשים יבינו לראות ולהכיר כי היא אך היא הדרך הישרה והנכונה

לעלות ולהגיע אל הכוונה האמיתי ולהחזיק את התורה וכו'.

בבקשה גדולה בשם אלפי אלפים יהודים יחיו כי

יעיינו בהצעה זו בהקדם היותר אפשרי, וה' אלוקינו אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם

נטע בתוכנו הוא יהיה בעזרנו להועיל לאחינו בני ישראל, והוא יזכנו לראות טוב בבית

יעקב ואין טוב אלא תורה אור וחיים אמיתיים בגו"ר.

והיה ברכה ושלום כאו"נ וידידו הדו"ש

ומבקש רחמים בעד אחיו התמימים דעים את ד' ותוה"ק.

זכרונות

משותפים משנת תרס"ז

בז' אדר תש"א כתב הרבי

הריי"צ, שכבר שהה אותה עת בניו-יורק, אל הרב פנחס הכהן, שכבר התגורר

בארץ-הקודש (אגרת א'שעח, אגרות קודש שלו כרך ה עמוד ערה):

מזמן לזמן הנני קורא את מאמריו - בקול ישראל -

המזכירים אותי את ימי קדם, שנות תרס"ז-תרס"ט, הפגישות התכופות בכלל

ובייחוד בשנת תרס"ז, היא השנה הראשונה שהכיר - יבדל לחיים טובים ולאריכות

ימים ושנים - את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם

זי"ע, בזיכרוני שמורות כמה מחזות מהזמן ההוא.

כמו חי ניצב לנגד עיני המחזה כשכבודו שבת פעם

בווירצבורג - הדבר הי' בחורף - ובא לבקר את כ"ק אאמו"ר הרה"ק, כבוד

ידידי ידע שבדירתנו הי' חדר מיוחד להתפלל בצבור והיו גומרים את התפלה לערך בשעה

אחת עשרה בבקר, וכבר עברה השעה הראשונה אחרי חצות היום, אנכי קדמתי אז את פני

ידידי וביקשתיו להיכנס לחדרי שהי' מול חדר כ"ק אאמו"ר הרה"ק,

ובינתיים נשמע קול הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בתפלתו. ידידי שי' שעוד

טרם ידע דרכי חב"ד לקח כסא וישב אצל הדלת לשמוע אל התפלה ואל הרנה.

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק התפלל אז

ברכות קריאת-שמע וישהה בתפלתו בברכות קריאת-שמע וקריאת-שמע יותר משעתים בנעימה

והתלהבות בשיר ובזמרה ושפיכות הנפש כדרכו בקדש, מה שעשה רושם אדיר על כבוד ידידי.

וכאשר נודע לידידי שזולת כוס חלב אין הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק טועם

מאומה קודם התפלה, ואשר התחלת עבודתו בשבת בלימוד והתבוננות קודם התפלה היא משעה

הרביעית קודם אור הבקר, ואשר אחר התפלה הוא מקדש ולומד שיעור משניות מתפלל מנחה

ואוכל סעודת ש"ק לא רצה כבוד ידידי להפריע. ועוד טרם גמר הוד כ"ק

אאמו"ר הרה"ק תפלת מוסף הלך ידידי שי' לביתו ויבקש שלא לספר לכ"ק

אאמו"ר הרה"ק מביקורו, ובמוצש"ק בא בביקורו שהי' בכל עת חביב על

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ואני מה יקרו לי זיכרונות ימי קדם, ומזמן לזמן

הנני מדפדף וקורא את רשימותיי מימים ההם שכתבתי בזמנם פעם בארוכה ופעם בקצרה ופעם

רק רשומי זכרון דברים בלבד, וחביבים עלי הזיכרונות כאלו הנני באותה הסביבה והאור

הקדוש והטהור הנאצל מאור פני קדש הקדשים, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק,

מלפפני.

"רושם

נעים מעולמו הגבוה"

במענה למכתב זה, כתב הרב פנחס הכהן לרבי

הריי"צ בכ"ד ניסן את המכתב הבא:

מעלת כבוד קה"ק קברניטא דאומתא כקש"ת

ה"ה הרב מרן ר' יוסף יצחק שניאורזאהן שליט"א.

שוכט"ס!

ששתי כעל כל הון בקבלת מכתב קדשו שמתוכו ראיתי

שלומו הטוב, וישמח לבי גם אני.

ואזכרה ימי קדם אשר היו לי באמת שנות עולמים,

כאשר זכיתי לראות את פני כ"ק אביו זצוקלה"ה, ולספוג בלבי רושם נעים

מעולמו הגבוה.

אמנם כל אשר לי הן ספרי הן כתבי עדיין ביד האויב,

אקוה שלאחר סוף ימי המלחמה יבואו אצלי, ואז בעזה"י בקרוב הימים אעשה כדבר

המלך.

לכל הפחות ארשום בזה קטע אחד מזכרוני:

הנה אז היתה במדינת רוסיא שאלת הצענז לרבנים

ודברנו יחד הרבה אודות אותו הענין, ואז אמר לי מליצה נאה על המשנה בפרקי אבות כל

השוכח דבר אחד ממשנתו מתחייב בנפשו יכול אפילו תקפה עליו משנתו וכו' עד שישב ויסירם

מלבו, מכאן מוכח שיש בכח רצונו של אדם לישב ולהסיר דברים מלבו ולשכחם. אם כן - כך

אמר פה קדשו - אתם רבני אשכנז בשלימא בזמן שאתם מוכרחים על ידי המלכות להתעסק בחכמות

חיצוניות, אבל בזמן שאתם כבר יושבים על כסא הרבנים למה לא תשבו להסיר מלבכם ולשכוח

את כל החכמות החיצוניות.

גם ביקש ממני אז לכתוב לו דעתי אודות הצענז של

רבנים קודם האספה שהיתה אז בפקודת המלכות בפעטערבורג, כתבתי לו את כל ונוכחת לפי

דעתי הקלושה, וכאשר שב מאותה האספה בשלום ושלוה אחר נצחון דעתו הקדושה, כתב לי כתב

ידו ממש את כל אשר קרה לו וגם נתן לי תודה בעד מכתבי, וזאת תפארתי.

זאת די כעת אין בידי רק דשח"ט ושק"ח.

והנני עבדו מתאבק בעפר רגליו

הק' פנחס כהן

מרגלית

טובה

על מכתבו זה, השיב הריי"צ לרב כהן

בכ' סיון תש"א (אגרת א'תס, אגרות קודש שלו כרך ה עמוד שצ):

בנועם מיוחד קבלתי מכתבו של כבוד ידידי שי'

מכ"ד לחדש ניסן העבר, ותודה רבה וברכה מרובה לכבוד ידידי על המרגלית הטובה

מהוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ימלא השי"ת משאלות לבב כבוד ידידי ויקבל את

ספריו וכתביו כשורה ויהגה בהם מתוך הרחבת הדעת בגשם וברוח.

ישמור השי"ת את כבוד ידידי וב"ב יחיו

בתוך כאחב"י שי' יושבי ארץ-הקודש תובב"א ויחוס וירחם עלינו כולנו וישלח

לנו גואל צדק...