עזרת יהודי גרמניה ליהדות רוסיה

עזרת יהודי גרמניה

ליהדות רוסיה

רבני

אשכנז מסייעים למאבק ב"חברת מפיצי השכלה"

בשנת

תרנ"ז ובשנים שלאחריה, התעסק הרבי הרש"ב רבות בעניינה של "חברה

מפיצי השכלה". באותם שנים, "חברה מפיצי השכלה" (שנקראה לפני כן

"חברה מרבי השכלה"), החלה לייסד בתי ספר ברוסיה, ואף בליובאוויטש עצמה

פתחו בית ספר שכזה, תחת השפעת ההשכלה, כשמטרתם להוציא את ילדי ישראל מחינוך בדרך

התורה המסורה אל החינוך ה"מתקדם".

חברה

זו קיבלה תקציבים מחברת "יק"א" - "ידישע קאלאניזיישן

אסוסיאיישן", החברה להתיישבות יהודית. חברה זו הוקמה על ידי הברון הירש בשנת תרנ"א

ונועדה לסייע ליהודי רוסיה להגר ל ארצות הברית , ברזיל ו קנדה .

הרבי

הרש"ב התנגד לבתי הספר של חברת מפיצי השכלה, ועסק בכך רבות. כבר בקיץ

תרנ"ז כותב הרבי, ככל הנראה לברון נפתלי הרץ גינזבורג שעמד בראש "חברת

מפיצי השכלה" (אגרת עג, אגרות קודש שלו כרך א עמוד קצג):

"בקשתי מכה"ר כעומד בראש החברה מפיצי

השכלה, אשר החברה תמשוך ידה מבתי הספר, ובייחוד עוררתי בדבר בנין בית הספר בעירי .

. באשר הענין נוגע בפנימיות נפשי, באתי עוד הפעם לחלות ולחנן את פני כה"ר על

נפשי ועל עירי, כאשר אני רואה בראיה חושית שעל-ידי בית הספר הזה יהפך העיר למינות

ח"ו, וחופש הדת והפריצות יקנה בה באופן היותר רב, וגם מעט הטובה שבה יהפכו

ח"ו..."

ובשנת

תר"ס כותב הרבי בעניין זה (אגרת תרלה):

"הנה נתנו נפשם ולבם כעת על הקטנים להדיחם

ולהעבירם ר"ל מדת ישראל, והמה כאנוסים ממש, כאשר עינינו רואות כעת במחנינו,

ויכול להיות שכאשר גדולי ישראל יבקשו אותם ויתחננו לפניהם על נפש הקטנים, יפעלו

עליהם שיניחו ידם במקצת מזה".

בשנת

תר"ס השיג הברון גינזבורג מחברת יק"א סכום של כמליון פרנק למטרת ייסוד

בתי ספר למתחילים ליהודים ברוסיה, שעל ידי "חברת מרבי השכלה" בפטרבורג.

בעקבות זאת פתח הרבי הרש"ב במערכה חדשה, לבטל את נתינת המליון פרנק על ידי

חברת יק"א, שהוא במקורו איגוד יהודי להתיישבות, ולהשתדל שסכום זה ייועד

לייסוד בתי חרושת ב"תחום המושב" כדי להמציא עבודה לפועלים יהודיים.

המתעסק

העיקרי בזה מטעם הרבי הרש"ב היה הר"ר אברהם אבלי פרסון.

לפנינו

מכתבים משנת תרס"א, בהם נראית מעורבותם של רבני גרמניה לסייע לרבי הרש"ב

בעניין זה. בחודש תשרי תרס"א כתב הרבי אל רבי חיים עוזר גרודזינסקי מווילנה,

אודות פעילות להשפיע על חברי היק"א (אגרת תרסג, אגרות קודש שלו כרך ג עמוד

קמח):

...כאשר הרב ד"ר בראייער מפפד"מ כותב

שיהיה אצלם אסיפה כללית מהרבנים החרדים, נחוץ הדבר מאד לפי-דעתי שיהיה אחד מגדולי

מדינתינו אל האסיפה ויעוררם בעניינינו כי ביכולתם לפעול הרבה בעזה"י על חברי

הוועד דיק"א.

וכתבתי להרבני הנכבד מהריל"פ [=יעקב ליפשיץ]

לקאוונא שצריכים לידע בבירור זמן האסיפה. ומהדר"ג אבקש להודיעני חוות דעתו

בהצעתי זו, ואת מי יחשוב לראוי ונכון לדבר הזה.

פגישות

נציג הרש"ב עם רבני גרמניה

במכתב

הבא מכ"ב טבת תרס"א, כותב הרבי על פעילותו של הרב פרסון עם רבני גרמניה

בעניינים אלו, ובעיקר עם הרב ברויאר, שלו קשר קרוב עם הברון אדמון ג'יימס רוטשילד,

פטרון המושבות בארץ ישראל.

בשנה

הקודמת למכתב זה העביר הברון רוטשילד את הנהלת המושבות לידי יק"א, בעודו

ממשיך לתרום ליק"א, כך שעל ידו הייתה אפשרות להשפיע על וועד יק"א (אגרת

תרפו, אגרות קודש שלו כרך ג עמוד קעו):

...בדבר הנוגע להיק"א, כאשר החלטנו אז

שישתדל בזה ידידינו הרא"פ שי' [=הרב אברהם אבלי פערסאן] כתבתי אליו וביקשתיו

שיבוא לליובא' ובא על ש"ק פ' חיי ונסע אתי יחד מלובא' ביום א' פ' ויצא. במשך

השבוע הזאת עשינו המכתבים להרבנים דמדינתינו וגם לאיזה מהרבנים דחו"ל. בין כה

קבלתי מריל"פ [=הר' יעקב ליפשיץ מקובנה] העתק מכתב הרח"ס [הרב חיים

סולובייצ'יק] להיק"א, והוא נכתב שלא בטוב, שאין בו טענות מספיקות כלל, ויש בו

דברים בוטים מאד נגד חברי הוועד (העתקה אינו נמצא אצלי כעת).

ראשית נסיעת ידידינו הרא"פ שי' היה לוילנא,

וגם בעיני הרח"ע [=הרב חיים עוזר גרדזנסקי] לא נראה מכתב הרח"ס. מכ'

הרח"ע ולהיק"א כתב לי הרא"פ שנכתב בטוב, ואני לא ראיתי, הרח"ע

נתן לו איזה מכתבי' להרבנים דחו"ל ויתר המכתבים שלח לו אחר-כך לקע"ב.

...הרא"פ שי' בא לביתו מנסיעתו זאת ערך שבוע

בחודש זה, ולפי מכתבו נסע תמול לילה לברלין, וכתב להרא"ח שישלח לו המכתבים

לפפד"מ. בין כה שלחתי אליו עוד מכתבים להר' דחו"ל, להד"ר הורעויץ

בפפד"מ להד"ר כהן בפולד"א וד"ר עהרמאן בבאדען שוייץ ולהג'

ר"ש שטרויס בקרלסרוהע. במכתבי' האלה ביארתי ביותר איך שנוגע הדבר לענייני הדת

והיהדות שאינו מבואר כל-כך במכתבי להיק"א. ועוד צריך אני לשלוח לו מכ' כזה להד"ר

בראייער בפפד"מ שהוא מהמקורבים של ראטשילד.

מברלין יסע הרא"פ לפפד"מ קרלסרוהע

האלבערשטאט פולדע באדען, כשיגמור נסיעתו זאת יבוא אי"ה לפה, ונשלח אי"ה

המכתבים להיק"א ולהרצה"כ ודאק' קליין ולהר' אדלער, והרא"פ ייסע

אי"ה לפאריז להשתדל ע"י הדאק' קליין ובעצמו כפי שיהיה יכולתו

בעזה"י.

והשי"ת ייתן בלב חברי הוועד שישמעו בקול

עתירתנו ובקשתנו, ויחוש עזרתנו ופדות נפשנו".

"חפץ

ה' בידינו הצליח"

ואכן, פעלו של הרש"ב בעניין זה נשא

פרי, וכפי שמובא במבוא ל"קונטרס ומעיין", מדברי הרש"ב בי"ח

אדר שני תרס"ב:

"חפץ ה' בידינו הצליח, ואותו

המיליאן פראנק - שלוש מאות וחמישים אלף רובל - שהקציבה חברת יק"א על פי בקשת

הב"ג לחמ"ה, הנה בחסדי השי"ת ע"י התעסקותינו נמסר הכסף לבנין

בית מטוה בעיר דובראוונא, אשר כמה מאות משפחות ישראל בדובראוונא העובדים בבית

המטווה מתפרנסים מזה, ולבד זה השפיע הדבר לטובה בכל הגליל".

"בהכרח

לעמוד עמהם בהתקשרות"

בראש

חודש שבט תרפ"ב כתב הרבי הריי"צ אל הר"ר חיים מאנעסזאן, גבאי בית

הכנסת ליובאוויטש במוסקבה, אודות רדיפות הדת ברוסיה, וועד הרבנים במוסקבה, מצב

ההשתדלות בפדיית ספרי רבותינו שהונחו למשמרת במוסקבה, ועוד.

באגרת

שלפנינו מזרז אותו הרבי גם לעמוד בקשר עם רבני אשכנז בעניינים אלו (אגרות קודש שלו

אגרת ה'קכח, כרך יד עמוד קמט):

"...והנני מעתיק בזה שני מכתבי, אשר כתבתי

למכירי באשכנז, האדון מר יעקב ראזענהיים מפראנקפורט, עורך האיזראיליעט, וידידו הרב

ר' פנחס כהן, אשר יש להם השפעה מרובה, על מהלך עניני היהדות, ובהכרח לעמוד עמהם

בהתקשרות"...

לפנינו

שני המכתבים שכתב הרבי בעניין זה, אל הרב יעקב רוזנהיים ואל הרב פנחס כהן.

ילדי

ישראל באשכנז למען ילדי ישראל ברוסיה

בא' דראש חודש כסלו תרפ"ב כתב הרבי

הריי"צ מרוסטוב אל "כבוד ידידי הנעלה, הנכבד והכי מרומם, החכם הנודע,

אוהב עמו, ודורש שלומו, טובו ואשרו, בחכמה ובדעת, אי"א מו"ה יעקב שי' המכונה

ראזענהיים, פראנקפורט א מאיין", בו מבקשו לעורר את ילדי ישראל אשר באשכנז

למען ילדי ישראל ברוסיה (אגרת ד'תרסג, אגרות קודש שלו כרך יג עמוד פט):

ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, להשביע

משאלו' לבנו, לדבר איש את רעהו, ולדרוש בשלו' אחינו, מחמדי נפשנו, אשרם וטובם,

יברכם האלוקים, והוא יתברך יזכנו להתראות פנים בשבע שמחות, ועינינו תחזינה נועם,

על ישראל ותורתו.

עתה דבריו מכוונים, וכוונתו רצויה לטובת כל אחינו

ילדי עם הקודש, הלומדים בחדרי ישראל ותלמוד תורה'ס בכל מרחבי מדינת רוסיא, ה'

עליהם יחיו.

המחסור בספרים, סידורי תפלה חומשים גמרא

(מהמסכתות הנלמדות בכל חדרי ישראל בכל המדינות) גדול מאוד, ואם המצא ימצא באיזה

מקומן, עולה ביוקר גדול, שכר המורים והחזקת בתי הלימוד עולים לסכומים עצומים, ורוב

התלמידים בני עניים המה אשר מהם תצא תורה ואורה לכל העם כולו.

מדינתינו מדינת רוסיא, אשר במאה שנים האחרונים

היתה העשירה בבתי מדע, החדר, התלמוד-תורה והישיבה, מקורי החכ' והתבונה, נס תפארת

היתה בכל עיר ועיר גם מערי השדה, ומה גם בעיירות בהישיבות הגדולות, שהעמידו חכמים

ונבונים בכל המפלגות, גאוני עולם, אשר בהם עם הקודש יתהלל בכל עת, הנה עתה יחפשו

בחפש מחופש, למצוא סידור חומש, גמרא ותהלים.

עיני עוללה לנפשי על ילדי עם קדשינו וגורלם, אהה!

השם אלוקים מה עלתה בימינו אבירי הרועים, אדירי הדעה, המפורסמים בכל קצווי תבל

בתורתם יראתם ואהבתם לה' ולעמם, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, והרה"ג

הרב רבי חיים הגאון מבריסק, ואתם עמם רבנים וגאונים, דואגי צאן קדשים למנוחות

נסעו, זכר צדיקים לברכה, ואותנו לאנחות עזבו, פעולתם ועבודתם לטובת עמינו, לא ימחה

לעד מעל לב ישראל העדינה.

אמנם א-ל אלוקים, אלוקי ישראל חי הוא וחסדו הטוב

מעם הקודש לעולם לא ימוש, ויעד לנו כי בכל דור ודור יעמוד מושיעים לעם קדוש, לעזר

למו, לדרוש את ה' תורתו ועמו.

ובזה הנני פונה לכבודו הנעלה. ידעתי גם ידעתי

לבבו העדינה, הבנתו הרחבה, ויכולתו הכבירה, ואתחנן אליו כי בוא יבוא לעזרת ילדי

ישראל הלומדים בחדרים, תלמוד תורה וישיבה במדינות רוסיא. הודיעו במכתב גלוי לכל

אחינו עם הקדש ועוררו את לב ילדי ישראל באשכנז, כי ירחמו [על] אחיהם ילדי ישראל

ברוסיא. הכסף למאום נחשוב, אין צורך בנדבת כסף לבד כי אם בספרים בגדים וכו' בתור

תשורה לכל הילדים העניים הלומדים בהחדרים תלמוד תורה, והישיבה בכל עיר ועיר.

נדבתם הטובה ישלחו לעיר הבירה מאסקבא למסור לשלשת

הרבנים שי' אשר יתועדו בוועד מאושר מאת הממשלה בקרוב rabbiner rabinovitsch , belinko , laserow . והן המה יבואו

בכתובים את כל המוסדות הנזכרים בכל מרחבי המדינה, תקוותי תאמצני אשר בקרוב יעזרנו

האלוקים, ויקבלו מכתב מאת ועד הרבנים הנזכרים, מאושר מאת הממשלה, עם סדר מפורט דבר

שילוח עזרתם. ועינינו תחזינה בהפרחת שושנת יעקב ותורתו, לשמחת לבב כל אוהבי ישראל

אלוקיו ותורתו.

בברכה ורגשי כבוד מאת ידידו הדו"ש ומבקש

חנינה מאת כל עם הקודש בעד אלפי אלפים לבבות יקרות וטהורות דורשי סידו' חומש

וגמרא.

מברכו בכל טוב מנפש ועד בשר.

כתובתי: Y. Schneersohn , Rostov a/don, Brotsky 44,

Rossia

עזרה

בספרים, בגדים, אוכל וכסף

באותו

יום כתב הרבי הריי"צ כאמור גם אל "כבוד ידידי עוז הנכבד ומרומם, אוהב

עמו ודורש שלומו טובו ואשרו, בחכ' וביראת ה', משכיל על דבר, בבינה יתירה,

אי"א מו"ה פנחס שי' המכונה דאקטור כהן" (אגרות קודש שלו אגרת ה'צו,

כרך יד עמוד קב):

ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, להשביע

משאלת לב אוהבים ורעים, לשוחח איש בשלום רעהו, ולדרוש שלו' אחינו, מחמדי נפשינו,

אשרם וטובם, יברכם האלקים, והוא יתברך יזכינו להתראות פנים בשובע שמחות, ועינינו

תחזינה בנועם ישראל ותורתו.

ידיד נפשי ראה יראה את אשר כתבתי לידידינו הנעלה

מר ראזענהיים יחי' אודות התעמולה בכל מרחבי המדינות לטובת תלמידי החדרים והתלמוד

תורה'ס ברוסיא, הדרושה עזר וסעד כאמור.

ידעתי חריצות עבודתו לטובת אחינו בית ישראל ה'

עליהם יחיו בכל עת, בתעצומת דעת, ומה גם בהנוגע להחזקת התורה והיראה, וזריעתם על

ליבות הטהורות, ילדי בית יעקב. אמנם באשר לא אדע ברור, אי' איפוא נמצא כבו', לא

אוכל להרחיב את הדיבור בזה, ורק הנני מושיט ידי בבקשת עזרה, בספרים בגדים אוכל

וכסף בעד כל תלמידי החדרים והתלמוד-תורה'ס בכל מרחבי מדינות רוסיא, כן ירבו.

והנני להודיעם ממצבם ותשוקת נפשם להתפלל ולשפוך

נפשם אל אל בשמים, וסידורי תפלה אין, חפצים הם ללמוד וחומש לא ימצא, ובכן עזרה

נחוצה.

תקותי תאמצני אשר בקרוב יתאשר מטעם הממשלה ועד

שלשת הרבנים בעיר מאסקבא, המשתדל לטובת התלמידים הנ"ל. ועתה, השתדלו נא עשות

למען תלמידי חדרי ישראל תלמוד תורה'ס והישיבות במרחבי רוסיא.

ובגלל זאת תתברכו בברכת נותן התורה מנפש ועד בשר.

מאד ינעם לי לשמוע מנועם שלומו הטוב, אנחנו כולנו

ת"ל בחיוה"ש, ויעזור אלקים.

והי' ברכה ושלו' כאו"נ וידידו הדו"ש,

מוקירו ומכבדו ברגשי כבוד,

יוסף יצחק שניאורסאהן

בקשת

סיוע לתיקוני מקוואות ברוסיה

בי"ב אלול תרפ"ג כתב הרבי

הריי"צ עוד אל הרב פנחס כהן, בהמשך למכתבים שהובאו לעיל (אגרת ה'קפד, אגרות

קודש שלו כרך יד עמוד רמח):

זה ששה חדשים אשר כתב לי כי יעשו התעוררות דבר

תמיכה על תיקוני בתי טבילה, עזרת רבנים וכו', ועדיין לא התקבל מהם תמיכה גם קלה.

הגידו נא איך אפשר הדבר, אשר במשך כזה, הנה לא התעורר אף אחד מכם, לבוא בעזרה

ותמיכה כל שהיא. בטח הדבר אשר במשך הזה שלחתם איזה תמיכות ולא מצאתם לנחוץ לתת

תמיכה על ענין גדול ורם כזה.

אידען שרייען אז זיא האבען קיין מקוה ניט, ולכם

איננו נוגע הדבר כלל. אי' ההרגש, היראת שמים, אם אתם אינכם יכולים לעשות זה בגלוי

כפי הסטאטוטין שלכם (שיטת אשכנז על כל דבר צריכים סדר ותקנות, העיקר הוא

החיצוניות), הלא יכולתם לקבץ פשוט נדבות על דבר זה. אוי שמים על קרירות גדולה כזו.

האמינו לי, שאין אני מבין אתכם ואת רעכם המתקוטטים ביניכם בענינים של מה בכך,

בדברים של הבל (במחילת כבודכם) וכשמגיע לדבר גדול כזה, אין איש עושה מאומה.

רופאי אליל כולכם, וכל עניניכם כנראה רק להתיהר

ולהתגדל, כאשר צריכים איזה עזרה חומרית לתמוך איש, ובפרט ליסד איזה לער-שול, הנכם

עומדים כולכם נצבים מוכנים ומזומנים להמצוה הגדולה הלזו, ליסד חדר עם לימודיות

בפולין או באה"ק, ובזה יש להם התחרות גדולה, מי זוכה בראש אם אגודה, או שלומי

כו', וכיון שמגיע הדבר לענין של יראת שמים, בית טבילה, עזרה לרב (שלא גמר חוק

לימודו בסימינאר, ואין לו תעודת רופא או בעל רעיון פילוסאף), ובפרט על חדר פשוט,

שלומדים שם תורת ה' כפשוטו, אין איש ואגודה שתעזור ע"ז. איך לא תבושו, ואיך

לא תכלמו.

נפשי יצאה בדברי, ובהגיגי תבער אש, עליכם ועל

חביריכם, אנחנו כולנו פה נמוגים יום יום ר"ל מרוב עגמת-נפש, ויסורי הנפש,

בראות כבלע הקודש. יום אל יום יסגר מקוה, ואלפי אנשים צועקים לעזרה ותמיכה, ופרוטה

אין במה לעזרם, ואתם מדפיסים קול קורא-ות להחזיק באגודה זו או באגודה אחרת, אשר

כולם יחדיו הבל המה, ורק אשר בדו אנשים מלבם למען התגדל והיות עסקנים ציבוריים,

ומחוללי רעיונות נשגבים, ולקנות שם בגדולים, ולהכתב בדברי ימי עולם כו' וכו'.

ידעתי גם ידעתי, כי כעס תכעסו על דבריי אלה, אשר

אינם כפי הנימוס של האשכנזים, ואף גם לא כנימוס הפשוט. אבל אם הייתם אתם במקומי,

לא אדע אם הייתם עוברים בשתיקה. וכמדומני שהייתם מרעישים עולמות, על העול הזה

והייתם צועקים בקולי קולות לאמר: האפשרי הדבר, כי מוסדות של עזר ותמיכה, שנוסדו

ביחוד לתמוך את הצריך לישראל, הם לא ישיבו, וגם יאטמו אזניהם משמוע אנקת אסיר,

הישמע כזאת או היראה כזאת. ידעתי גם ידעתי, כי אז הייתם מלהיבים בנאומים קורעי

הלב.

אמנם עתה כאשר אתם - ת"ל - אינכם צריכים

לזה, ויעזרכם השי"ת אתכם ואת כאחב"י שי' שלא תדעו מזה, הנכם צוחקים

עלינו ועל שברינו, וצערינו אינו נוגע לכם כלל וכלל, ולא מצאתם חובה גם נימוסית

להשתתף בצערינו גם בכתב (וכנראה שגם שכר שילוח מכ' אי אפשר ליקח מן הקופות של

החברה הלזו לצורך דבר שבקדושה, כי הח' נבראה רק לפתור שאלות העולות יום יום כו').

אך לא אכחד, לא המכתבים, הפתרונים, והנחמות שלכם דרוש לנו, כי אם עזרת כסף ותמיכת

תעמולה, וזאת אשר ביכולתינו לדרוש.

ובזה הנני להודיע כי דרוש לנו בהקדם האפשרי לצורך

תיקוני בתי טבילה חמשה אלפים דאללער. ומלאתי ידי ידידי הנעלה מו"ה אלי חיים

שי' אלטהויז, אשר יעשה סדר בקבלת הכסף הנ"ל.

הנני מוצא לחוב להודיעם כי אחרית דבר זה,

והאחריות הגדולה הבאה בעקבי הקרירות שלהם, והעדר הפועל בזה, הוא רק על אלו אשר

מונעים את עצמם מזה, ואנחנו את נפשינו הצלנו.

דרכים חדשים מראים לנו, אלו העסקנים הציבורים

החדשים, אשר מקרוב באו כי כל ענינם הוא רק לדאוג בעד גוית ישראל, ולהעמיד לו בתי

לימוד חדשים, אשר תעבו וגעלו אבירי הרועים, וכל דבר אשר בו רוח קדושה וטהרה,

נוערים ידיהם ממנו, ואינם חפצים בו.

עמדו כולכם כאחד העסקנים הציבורים, ושמעו בקול

ישראל, אל תלכו בדרכים חדשים, ואל תפרצו הגדרים שגבלו ראשונים כמלאכים, אבירי

הרועים חיים הם ודבריהם קיימים, לעד ולעולמי עולמים, שמעו וחיו.

בברכה כפולה ובברכת כוח"ט ברו"ג,

הדו"ש ומכבדם.

סיוע

ליהדות רוסיה לקראת הפסח

באגרת

מחודש שבט תרצ"א, המופנית "אל אחינו די בכל אתר ואתר, ה' עליהם יחיו",

מבקש הרבי הריי"צ את עזרת יהדות העולם ליהדות רוסיה לקראת פסח תרצ"א,

כאשר לצורך העניין הוקם וועד מיוחד בברלין בראשות הרב מאיר הילדסהיימר (אגרת תקכד,

אגרות קודש שלו חלק ב ע' שכט ):

שמע ישראל.

אחיכם ואחיותיכם במדינת הסאוועטים, אשר כל השנה

הם רעבים ללחם ובעמל רב הם משיגים פרוסת לחם שחור, הנה עכשיו עת קרב זמן חירותנו

הבע"ל, וכל איש ואשה בישראל צריכים לאכול מצה בפסח, וקמח לבן למצה אין בנמצא

כלל במדינת הסאוועטים, עיניהם נשואות אל קרוביהם ואחיהם בית ישראל אשר בארה"ב

ואיראפא שישלחו להם קמח של פסח למצות.

אחינו,

לא נכחד ממני מצבכם עכשיו, כי לא טוב הוא, אמנם

בגלל הצדקה והחסד אשר עשיתם ותעשו עם אחיכם ואחיותיכם, בטחו בה' כי ייטיב מצבכם

בקרוב וימלא מחסוריכם בכפלי כפליים וברוב טוב עד בלי די.

הסכת ושמע ישראל

שאלה בוערת לפניכם היום, שאלה אשר כל איש ואשה

מחויב להשיב עלי' בשלוח קמח של פסח לאחיהם ואחיותיהם ברוסיא.

השלוח יכול להיות בחבילות על ידי הפאסט, ורק קמח

(לא מצות אפויות) שהמכס עליו אינו גדול כל כך.

ובאשר שהמחירים על צרכי אוכל נפש במדינות אשכנז

פולין ולטביא נמוכים הם לעומת המחירים בשארי המדינות וגם בשביל שהחבילות יתקבלו

לרוסיא בזמן קצר יותר נסתדר ועד בברלין, אשר בראשו עומד הרב ד"ר מאיר

הילדעסהיימר, וכל איש ממדינות הרחוקות החפץ אשר החבילות שלו יתקבלו במועדן ויעלו

במקח השוה יכול לשלוח מעותיו אל הועד הזה ע"ש גזבר הועד ד"ר עמיל הירש,

ע"פ הכתובת האמורה מטה, והועד יעסוק בחפץ לבל סדר השלוח כפי רצון המשלחים.

אחינו, בלי הבדל מפלגה ושאיפה, הבינו גודל שעה

זו, העריכו את הזמן הנורא הלזה, חגרו עוז והביאו איש איש את תרומתו לאחיכם לצרכי

הפסח.

ובגלל מעשה הטוב והחסד הזה יחיש השי"ת

גאולתינו ופדות נפשו ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ על ידי משיחו גואל צדק

בב"א.

יוסף יצחק שניאורסאהן

הכתובת למשלוח כספים: Dr.

emil Hirsch, per firma aron Hirsch und sohn hardenberger str. 43, berlin charlotteburg ,

germany .