קכב.   קידוש החודש ע"י הרי"ף

קכב.

קידוש החודש

ע"י הרי"ף

בתשרי

תשמ"ה ביאר הרבי בכמה שיחות, שעל פי מה שמצינו, שבבית דין של הרי"ף תקעו

בשופר ביום טוב של ראש השנה שחל בשבת, כפי שנהגו בבית דין שביבנה, אם כן יש מקום

לומר שבבית דין של הרי"ף גם היו מקדשין על פי הראי'. והאחרון שבהם – בש"פ

בראשית התוועדות ב' (ראה שם אות לח ואילך)

שאלתי

על זה:

בענין קידוש החודש על פי

הראיה על ידי הרי"ף, גם לאחר כל מה שנתבאר בהתוועדות שבת בראשית, עדיין לא

הבן הדבר לאשורו:

א) מפורש בגמרא (ביצה ד, ב)

אמר אביי כו' השתא דידעינן בקיבעא דירחי; ואילו היו מקדשין על פי הראיה גם לאחר

זמן של אביי, האיך ידעינן בקביעא דירחא? ולכאורה אלו הם גם דברי הרמב"ם (הל'

קדוש החדש פ"ה ה"ג) "עד ימי אביי ורבא על קביעת ארץ ישראל היו

סומכין".

ב) באותה הלכה נאמר

ברמב"ם "ומאימתי התחילו כל ישראל לחשב בחשבון זה, מסוף חכמי התלמיד בעת

שחרבה ארץ ישראל ולא נשאר שם בית דין קבוע", ונתבאר בשיחה ש"סוף חכמי

התלמיד" יכול לכלל גם את רבנן סבוראי וכו'. האם הכוונה בזה ומר שנכלל בזה גם עד

דורו הרי"ף; שחי יותר מ-700 שנים אחר אביי ופחות מ-100 שנים לפני

הרמב"ם!?

ג) הרמב"ם באמרו

"סוף חכמי התלמיד" מפרש דבריו מיד "בעת שחרבה ארץ ישראל ולא נשאר

שם בית דין קבוע", שבזה נמשך לתחלת דבריו שם "אין עושין אותו אלא

סנהדרין שבארץ או בית דין הסמוכים בארץ ישראל שנתנו להן הסנהדרין רשות",

שלכאורה מוכח מזה 1) שהכוונה היא לסוף חכמי הגמרא ממש. 2) שחכמי חו"ל שלאחר

זה אינם יכולים לקדש ע"פ הראיה, אפילו הגאונים שבבבל ומכל שכן הרי"ף

שבפאס.

ד) מפורש בגמרא (סנהדרין

יד,

א) "דלא סמכינן בחוצה לארץ", וכיון שהרי"ף היה כל ימיו בחו"ל

לא היה ביכלתו לקבל סמיכה, אפילו לדעת המתירין סמיכה בזמן הזה. והרי מפורש כאן

ברמב"ם שצריך להיות דוקא "בית דין הסמוכים בארץ ישראל שנתנו להן

הסנהדרין רשות" – שכל התנאים האלו חסרים אצל הרי"ף.

ה) אם היה מקדש הרי"ף על

פי הראיה חל זה גם [על] כל תפוצות ישראל המרוחקים, מבבל שבמזרח ועד אשכנז שבפחות,

שבכל המקומות היה ישוב בני ישראל בתקופה זו. האם שלח הרי"ף שלוחים לכל

המקומות האלו להודיעם מתי יחולו החגים, שהוא מהלך איזה חדשים לכל צד!?

ו) אף לאחר שיתורצו כל

השאלות האלו, עדיין לא נתבאר בהתוועדות מה מכריח אותנו לקבל השערה כזו שהרי"ף

קידש על פי הראיה,כדי להכנס לכל השקו"ט הזו?

והרבי

השיב:

צ[ריך] ל[היות] גישה הפוכה,

סמיכה וקידו[ש] ה[חודש] אפ[שר] ל[היות] גם בהפסק (ובפרט להרמב"ם).

כלומר,

שהפלא יהיה באופן הפוך, אם לא היו מקדשים על פי הראי', ואפילו אם במשך התקופה שבין

אביי ורבא ובין הרי"ף לא קידשו החודש על פי הראי', מכל מקום אפשר לומר

שהרי"ף התחיל לקדש את החדש מחדש על פי הראי'.