קטז.   לארקא ולאמשכא ולאנהרא

קטז.

לארקא ולאמשכא

ולאנהרא

במאמר

ש"פ עקב, כ"ף מנ"א תשל"ג הובא מאמר הזהר (ח"ג רעא, א)

"לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין", ומה שביאר בלקוטי לוי יצחק (לקוטי

לוי יצחק, הערות לזהר, ע' תנח): "הג' לשונות, לארקא, לאמשכא, לאנהרא, יש לומר

... כי חכמה כולל בינה ודעת גם כן, י' חכמה ו' דעת ד' בינה. זהר לארקא מי', ולאמשכא

מו', כי ו' הוא המשכה, ולאנהרא מד', כי הארת אור הוא בהתפשטות והיינו שטח".

אמנם

באמירת המאמר שינה, ואמר: לאנהרא מי' שהוא ענין החכמה ... לאמשכא מו' שהוא ענין

הבינה, ולארקא ד' שהוא הדעת.

ולא

הובן טעם השינוי. גם שאלתי אצל החוזר ה"ר יואל כהן, והתבונן בזה, ואמר שאינו

מבין. וכין שלא ידעתי איך לרשום בהנחה של המאמר, כתבתי בשאלה אצל הרבי, מהו פירוש

הדברים.

אחרי

כתיבת השאלה, נסעתי להשתתף ב"ירחי כלה" במחנה גן ישראל (לכבוד כ' מנחם

אב).

לפתע

קורא הרבי למזכירים, ואומר להם שרוצה לענות למכתב השאלה, אלא שאינו מוצא את דף השאלה.

ולכן יבקשוני למסור עותק נוסף של השאלה, שיוכל לענות עליו.

המזכירות

חיפשה אותי, וענו להם מהספריה, שזה עתה יצאתי במכונית לירחי כלה, ויקח קרוב לג'

שעות עד שאגיע למחנה גן ישראל, ששם יהי' אפשר לדבר אתי בטלפון [53] .

פנו

מהמזכירות להחוזר ה"ר יואל כהן, שהשיב שהוא יודע בדיוק מה כתבתי בשאלתי. הוא

כתב את תוכן השאלה, ומסר למזכירות.

והרבי

השיב בפרטיות לשאלה, המתחלת:

הנ"ל נתוסף בעת האמירה

ולכן בא בקיצור ור[אשי] פ[רקים] [ובמאמר המוסגר , ואפשר בהשטנציל [54]

גם

להשמיטו],. הנקודות: ...

אז

ערך הר"י הכהן את החלק הזה של המאמר, לפי המענה הזה. הרבי הגיהו שוב, וכך

נדפס אז בסטנסיל, ואחר כך גם בלקוטי שיחות ח"ט ע' 267, ובספר המאמרים תשל״ג

ע׳ רסה.

[53] בימים הם עדיין לא הי' טלפון נייד במכונית, ולא הי' קשר אתי עד שהגעתי

למחנה גן ישראל.

[54] באותה תקופה לא היו מדפיסים את המאמר בלתי מוגה, כי אם היו משכפלים אותו

על ידי מכונת סטנסיל.