צט.     מסירת תצלומי כתבי יד למו"לים

צט.

מסירת תצלומי כתבי

יד למו"לים

בשנת תשל"ט הכינו

לדפוס

את הספר באר אברהם להג"ר אברהם אבלי מווילנא, וכתבתי אז לרבי:

ר"י שי' מונדשיין

כותב לי, שצאצאי מוהר"ר

אברהם אבלי מווילנא מדפיסים עתה ספר שו"ת שלו, ומציע לשלוח להם תשובותיו –

באם נמצאות כאן.

מצורף בזה צילום שתי

תשובות ממנו (אחד מהם – גוף כתב

ידו) שבהספריה (כת"י מס. 232). האם למסרן להם – על מנת להדפיסן?

והרבי

השיב:

(למסרן להם) העתק (על מנת

להדפיסן).

המלים המוסגרות

הודגשו בכתי"ק

מתוך מכתבי.

כעבור כמה שנים

נמצאו בספריה

עוד מספר דפים, שזיהינו ככתב ידו, ותארתי הדברים בקובץ יגדיל תורה חוב' נב

(שבט-אדר תשמ"ג) ע' קלו ואילך.

*

בשלהי תשמ"א התקבלה

בקשה נוספת מ"מכון ירושלים", לקבל כתבים של הג"ר יצחק אלחנן

מקאוונא. צילמתי שתי מכתבים וכתבתי:

אחד מחברי "מכון

ירושלים" הודיע שהם מכינים

לדפוס ספר על ר' יצחק אלחנן, וביקש אם יש כאן חומר אודותו (אמר שכתב על דבר זה

לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולעת עתה לא קיבל מענה).

האם ליתן לו צילום

המצו"ב (הגוף בספריה, הובא עם

הכתבים מווארשא)?

הרבי הדגיש את

המילים

"ליתן לו צילום המצו"ב" שבמכתבי, וכתב:

וצ[ריך] ל[היות] עוד מכ[תבים]

(אליו?).

לשעה לא ידעתי למה

הכוונה, עד

אשר בחורף תשמ"ג, התקבל לספריה הבוך בב"י סי' ח (מספר 1331), שהוא היה

לעיני הרבי בשנת תש"ה (בעת עריכת המילואים לשו"ת הצמח צדק), ובו עוד

תשובות מהג"ר יצחק אלחנן.

מסרתי התצלום שלהם,

וכתבתי:

הצילומים המצו"ב הם

מבוך בב"י סי' ח',

שהגיעו לאחרונה מעזבון הרש"א קזרנובסקי ע"ה. האם כדאי לשלוח הצילומים.

הרבי הדגיש את

המלים:

כדאי לשלוח את

הצילומים.

*

בכ"ז תשרי תשמ"ב

כתב לי הר"ר יוסף בוקסבוים, מנהל מכון ירושלים:

אני מאשר בתודה קבלת

הצליומים משתי אגרות של הגאון רבי

יצחק אליחנן זצ"ל. כאשר יצא בע"ה הספר, בודאי שנזכיר הנוסח שכתב כבודו

(כן נהגנו בשו"ת "באר אברהם" להגאון רבי אברהם אבלי מווילנא, שיצא

לאור על ידי המכון, וקיבלנו ג' תשובות מספריית האדמו"ר שליט"א) ... אפשר

שתסכימו שנשלח לכם רשימה מגדולי ישראל שאת כתביהם עורכים עתה במכון, ואולי ברשותכם

כתבים נוספים, ומגלגלין זכות על ידי זכאי.

ובכ"ז מ"ח כתב לי

שוב:

קיבלתי בתודה מכתבו

מיום ה' מר חשון. אני מצרף בזה את

רשימת המחברים שאת כתביהם אנו עורכים עתה במפעלי המכון, ומאד נוקיר ונעריך

סיועכם.

בצירוף למכתב זה

שלח לי

רשימה של 35 מחברים, שבדעתם לערוך את כתביהם ולהוציאם לאור, ביניהם גם מדור

"מכון אור המזרח", שבין המחברים הם גם רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב בן

צור, מרבני פאס – מרוקו.

העברתי את מכתבו

לרבי,

וכתבתי:

מצורף בזה מכתבו של

הר"י בוקסבוים, ועיקר השאלה

היא בדבר רבני פאס: רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב בן צור, שיש כאן חומר רב ועשיר

משניהם, מבין השנים ת"ס-תק"י לערך, מכתבים שטרות ועוד. האם לשלוח להם

צילום.

והרבי

השיב:

ח[שאי]. מהיר.

צ"ע אם בנוגע ל"מזרח" יעשו הנ"ל בפועל

וכו' .

ועוד ועיקר – עדיין אין החלטה ב"קהת"

בנוגע לכת[בי]

י[ד] שבאו לעובדי חב"ד במרוקו לרגל עבודתם שם (מה יעשה בהם וכו'). לכן אין

לפרסם אודותם כלל (עכ"פ מכאן ולהבא).

כלומר, שעיקר

הספרים שעורך

ומוציא לאור המכון ירושלים הוא ממחברים אשכנזים, ומה שכותב שרוצים להוציא לאור

ספרי כמה מחברים ספרדים, במסגרת "אור המזרח", אפשר שהיא רק תוכנית

מורחבת, ולא ברור אם עומדים הם עתה בעריכת והוצאה לאור של ספרים אלה.

וגם בלי טעם זה,

עדיין אין

החלטה בקה"ת אם למסור מכתבי היד שהגיעו על ידי השלוחים במרוקו.

ולכן אין לפרסם

אודותם כלל.

*

כעבור שנים רבות,

בחורף

תשמ"ט, התפרסם באיזשהו ספר אודות האוסף הזה, ובי"א שבט כתבתי לרבי:

יש גם כמה שורות על

אוסף כתבי-היד שבספריה, בקשר לזה

מזכיר גם את כתבי-היד שהגיעו לכאן ממרוקו, הוא לקח זאת כנראה מתוך מאמר של נחמיה

אלוני שכתב על כך לפני מספר שנים. אמנם כששואלים אותי על האוסף הזה, אני רגיל להתחמק

ממענה או מכחיש, בהתאם להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א אלי, לפני כמה

שנים, לא לפרסם על האוסף שהגיע לכאן ממרוקו.

כיון שנתפרסם האוסף

הזה בדפוס, ולא תמיד מתקבלת ההתחמקות

שלי, האם להמשיך להתעלם ממציאות האוסף הזה?

והרבי

השיב:

עד שיוחלט

לפרסמו.

*

ממה שהרבי כתב

במענה

הנ"ל "עדיין אין החלטה בקה"ת", נראתה לי כוונתו הקדושה, שלא

מופרך להוציא לאור כתבים אלו על ידי קה"ת. וכן הי' נראה מהמענה המועתק לקמן

"לערוך ולהוציא לאור כתבי יד אלו על ידי קה"ת".

בשנת תשס"ט ערכתי

ספר

"מבית הגנזים" אשר בספריית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק –

ליובאוויטש. ובו פרסמתי חומר רב מתוך האוסף הנ"ל שהגיע ממרוקו.

*

לערך בשנת תשמ"ב

ביקש אצלי

פרופ' אברהם רובינשטיין תצלום כתב-יד שבחי הבעש"ט, וכתבתי על כך לרבי:

על פי המלצתו של

הרח"ל שי', ביקר אצלי היום פרופ'

אברהם רובינשטיין (וזוגתו תי'), וגם הרח"ל בא לספרי' כדי להפגש אתו.

מר רובינשטיין מתכונן

להוציא לאור את הספר שבחי

בעש"ט – עם מבוא הערות וציונים, ומבקש לקבל צילום מכתב יד שבחי הבעש"ט

שבספריית כ"ק אדמו"ר שליט"א. האם אפשר לתת לו?

הרח"ל נתן לו את ספרי

אהל רח"ל, ואני נתתי

את ספר אגרות קודש, ואמר שאולי יכתוב דברי בקורת על שניהם.

הרבי הדגיש את

התיבות "אפשר

לתת לו", אבל כתב:

מחבר ס[פר]? לא

לקנתר?

כלומר, שאם הוא

חיבר ספר,

אפשר לברר אם אינו חושב לכתוב על מנת לקנתר, ואזי אפשר לתת לו.

אחר שרובינשטיין

פרסם מאמר

בנושא, כתבתי לרבי:

מצורף בזה קטע ממכתב

וחוברת, שנתקבל מפרופ' רובינשטיין

(למי שנמסר כתב יד "שבחי הבעש"ט" להדפסה).

והרבי כתב על

זה:

להחזיר.

סוף דבר.

עניתי על

כך:

בענין כתב יד "שבחי

הבעש"ט", פרופ'

רובינשטיין הגיהו מהדפוסים, ובמספר מקומות מצא שינוים והוספות תוכניים, ומתכונן להדפיסו

במהדורא מדעית.

בינתיים נולד סכסוך

בינו לבין הר"י שי' מונדשיין,

שרוצה הי' להדפיסו זה זמן רב. ואנכי לא ידעתי.

מצורף בזה המענה שאני

כותב לרובינשטיין בזה.

באותה שעה לא זכרתי

שכבר

לפני איזו תקופה, קיבל ממני הר"י מונדשיין תצלום מכתב היד הזה, וכעבור זמן

הוא הוציאו לאור בתצלום כתב היד, ובתוספת מבוא. ובעל כרחי זה גרם איזה סכסוך

ביניהם מי יפרסמו ראשון.

אחר כך שלח לי

רובינשטיין תדפיס

של מאמרו, שנדפס ב"סיני" 3, שבט-אדר תשמ"ב, וכתבתי לרבי:

מצורף בזה תדפיס של

מאמר פרופ' רובינשיין על דברי שבחי

הבעש"ט – על פי כתב היד שניתן לו מכאן.

*

בשנת תשד"מ

כתבתי:

נשאלתי מהר"ר נפתלי

שי' גוטליב, אם יש בהספרי'

חומר חדש עבור ההוצאה החדשה של הספר תולדות לוי יצחק.

האם למסור לו מהמצורף

בזה.

והרבי

השיב:

רק הא'.

ועל המכתב השני

כתב:

לא להו"ל.

*

בתחלת שנת תשמ"ה,

התקבלה בקשה בכתב מאחד החוקרים בפילדלפיה לבוא לבקר בספריה. שאלתי אם להסכים,

והרבי השיב:

להסכים (כדאי ג[ם] כ[ן] להודע מהותו וכו'

ע[ל] י[די] הר"א שי'

ש[ם] ט[וב]).

*

בתחלת מ"ח תנש"א

התבקשתי על פרופ' ירמי' ברנובר, לשלוח תצלום מהספריה לאחד שביקש. בט' מ"ח

תשנ"א שאלתי:

האם כדאי לשלוח

הצילום, כהמלצת פרופ' ברנובר שי'?

ב) בזה וכיוצא בזה,

במקום שנלענ"ד שכדאי לשלוח

הצילום, האם עלי לעשות כפי הנלענ"ד, או שעלי לברר ולשאול בכל בקשה

בנפרד?

והרבי

השיב:

אינו כותב הטעמים (לשלילה – בפרט). הכבר הי'

בעבר?

בכל אופן שייך לאגו"ח

כמובן.

למחרת הסברתי את

שאלתי:

בענין צילומי כתבי יד

שבספריה:

במשך השנים באו בקשות

רבות. בדרך כלל שאלתי אם לתת [לפעמים

היה המענה חיובי, ולפעמים ניתנו הגבלות ... לא תמיד היתה השעה מוכשרת להטריח

בשאלות, תמיד הייתי חוכך בדעתי איך לנהוג. לפעמים הייתי נמנע מלתת ולפעמים הייתי

נוהג לפי ההגבלות שלמעלה, והייתי נותן על דעת עצמי.

עתה שהתחיל הדיבור על

פתיחת הספריה, בקשתי לקבל הדרכה

כללית.

והרבי

השיב:

כל שינוי – מחדש אחריות ובמילא בירור כדרוש,

ואיפוא הזמן וכו' ע[ל]

ז[ה]?

*

באותו פתק כתבתי

גם:

יש הרבה כתבי יד

חשובים

בנגלה בספריה [אחד מהם כתב יד דרכי משה הארוך, שבסופו, כנראה, ביאור הרש"ל

לארבעה טורים], האם כדאי להציע לאחד מאנ"ש לערוך ולהוציא לאור כתבי יד אלו [אולי

על ידי קה"ת], או להמנע מזה?

הרבי הדגיש את

המלים:

כדאי להציע לא[חד] מאנ"ש לערוך ולהו[ציא]

ל[אור] כת[בי] י[ד]

אלו [על ידי קה"ת].