רצד דין הבדלה בתפלה

רצד דין הבדלה בתפלה

ובו ז' סעיפים

הבדלה בתפלה ועל הכוס

א כשתקנו²⁰¹⁷

אנשי כנסת הגדולה לישראל נוסח הברכות ותפלות וקידושים והבדלות, תקנו הבדלה בתפלה ²⁰¹⁸ בלבדה, ולא

על הכוס, לפי שכשעלו מן הגולה היו דחוקים ²⁰¹⁹ בעניות, ולא

היה ספק ביד כולם לקנות יין להבדלה.

ותקנוה

בברכת חונן הדעת ²⁰²⁰ , מפני

שההבדלה שאדם יודע להבדיל בין קדש לחול חכמה היא לו, לפיכך קבעוה בברכת חכמה ²⁰²¹ . ועוד מפני

שאסור לתבוע צרכיו במוצאי שבת קודם הבדלה כמו שאסור בשבת עצמו, לפיכך קבעוה קודם

שאלת צרכיו שבברכות אמצעיות ²⁰²² :

ב ואחר כך כשהעשירו ישראל קבעוה חכמים על הכוס,

וכשחזרו והענו חזרו חכמים וקבעוה בתפלה ²⁰²³ , וכדי שלא

יהא ההבדלה מיטלטלת תדיר על ידי עושר ועוני מתפלה לכוס ומכוס לתפלה, התקינו חכמים

שלעולם צריך כל אדם המבדיל בתפלה להבדיל גם על הכוס ²⁰²⁴ , אם יוכל

למצוא.

וצריך לחזר

אחריו כדרך שמחזרים על שאר כל מצות שהן חובת הגוף ²⁰²⁵ . אלא אם כן אי אפשר לו למצוא,

אזי יוצא ידי חובתו בהבדלה שבתפלה ²⁰²⁶ .

ורשאי לאכול,

אם אינו מצפה שיהיה לו כוס למחר ביום ראשון, אף שמצפה שיהיה לו אחר כך, אין צריך

להתענות עד שיבדיל על הכוס, אלא רשאי לאכול מיד, שכבר יצא ידי חובתו בהבדלה שבתפלה

(ואם מצפה שיהיה לו למחר ביום יתבאר בסי' רצ"ו ²⁰²⁷ ).

ואין צריך

לומר שהמבדיל על הכוס קודם שהתפלל ערבית, שצריך להזכיר ההבדלה בתפלה, שהרי עיקר

תקנת ההבדלה (היה בתפלה) שתקנו אנשי כנסת הגדולה כשעלו מן הגולה היתה להזכירה

בתפלה ²⁰²⁸ .

וכן מי ששכח

או נאנס ולא התפלל ערבית במוצאי שבת ומתפלל שחרית שתים²⁰²⁹,

צריך להזכיר הבדלה ²⁰³⁰ בתפלה שניה

שהיא לתשלומין ²⁰³¹ , אע"פ

שכבר הבדיל על הכוס בלילה, לפי שההבדלה שבתפלה היא עיקר התקנה:

טעה

ולא הזכיר בתפלה

ג אם טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת, משלים תפלתו,

ולא יחזור בשביל ההבדלה, הואיל וצריך עדיין לאמרה על הכוס ²⁰³² , ויהיה יוצא

ידי חובתו.

רק שיזהר

מלעשות שום מלאכה קודם שיבדיל על הכוס. או יאמר אחר תפלה המבדיל בין קודש לחול ²⁰³³ בלא ברכה

ויעשה מלאכה, כמו שיתבאר בסי' רצ"ט ²⁰³⁴ .

ואם שכח ²⁰³⁵ (ועשה מלאכה ²⁰³⁶ באיסור, או)

טעם מאומה קודם שיבדיל על הכוס, צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה וגם על הכוס,

שאינו יוצא בהבדלה שעל הכוס בלבדה הואיל ואינה כהוגן, שטעם (או עשה מלאכה) קודם

לה:

ד אם טעה ולא הזכיר הבדלה בתפלה, ואין לו כוס בלילה,

וסבור שאף למחר לא יהיה לו, צריך לחזור ולהתפלל מיד ולהזכיר הבדלה בתפלה ²⁰³⁷ . אע"פ

שמצפה שיהיה לו אחר כך, מכל מקום מן הסתם אין דעתו להתענות כל כך ²⁰³⁸ , ואם יטעום

מאומה אינו יוצא בהבדלה שעל הכוס בלבדה כמו שנתבאר (בס"ג):

ה במה דברים אמורים כשנזכר אחר סיום תפלתו, ואז צריך

לחזור לראש התפלה, אם כבר עקר רגליו, או שכבר סיים התחנונים שרגיל לומר לאחר תפלתו

כמו שנתבאר בסימן קי"ז ²⁰³⁹ , או אפילו

אם נזכר באמצע תפלתו אלא שכבר סיים ברכת שומע תפלה ²⁰⁴⁰ , ואז צריך

לחזור לראש ברכת אתה חונן. אבל אם נזכר קודם שסיים ברכת שומע תפלה, יאמרנה בשומע

תפלה ²⁰⁴¹ , כמו מי

ששכח שאלה בברכת השנים שאומרה בשומע תפלה ²⁰⁴² .

ואף שיש

אומרים ²⁰⁴³ שאינה דומה

לשאלה, שהיא תפלה ובקשה, ויש לה ענין בברכת שומע תפלה שהיא גם כן תפלה ובקשה,

משא"כ הבדלה אין לה ענין כלל לשומע תפלה, ודבריהם עיקר.

ולכן מי שיש

לו כוס, או שמצפה שיהיה לו כוס למחר, אף שנזכר קודם שומע תפילה לא יאמרנה בשומע

תפילה. מכל מקום מי שאינו מצפה כלל לכוס למחר, ויצטרך לחזור ולהתפלל, יש לו לסמוך

על סברא ראשונה לאמרה בשומע תפילה, ולא לחזור לברכת אתה חונן ²⁰⁴⁴ , שלא ליכנס

לספק ברכות שאינם צריכים:

ו תשעה באב שחל להיות באחד בשבת, אם טעה ולא הזכיר

הבדלה בתפלת ערבית, אין צריך לחזור. ואף אם נזכר קודם שומע תפילה, אל יאמרנה בשומע

תפילה. הואיל ויאמרנה עדיין על הכוס במוצאי ט ' באב, ויהיה יוצא ידי חובתו, שהרי

לא יטעום מאומה קודם מוצאי ט' באב ²⁰⁴⁵ :

ז בכל²⁰⁴⁶

מקום שאין צריך לחזור בשביל ששכח להזכיר הבדלה, אף אם נזכר מיד שהזכיר השם ²⁰⁴⁷ שבסיום ברכת

אתה חונן, או מיד שסיים ברכה זו אע"פ שלא פתח עדיין בברכה שלאחריה, לא יחזור

לראש ברכת אתה חונן, אף אם רוצה להחמיר על עצמו, שאסור לברך ברכה שאינה צריכה ²⁰⁴⁸ .

ואף אם רוצה

לומר אתה חוננתנו בלא חתימה אינו רשאי, משום הפסק בתפלה ²⁰⁴⁹ . וכן הדין

בכל מקום שנזכר בתוך התפלה.

אבל אם סיים

תפלתו ורוצה לחזור ולהתפלל מראש התפלה בתורת נדבה, הרשות בידו ²⁰⁵⁰ , ועל דרך

שנתבאר בסי' ק"ז²⁰⁵¹.

ואם נזכר

קודם שהזכיר השם שבסיום ברכת אתה חונן, יתחיל מיד אתה חוננתנו ²⁰⁵² , ויגמור משם

על הסדר, וחננו מאתך וכו' בא"י וכו ' :

[2016] עיקרי ההלכות שנתבארו

בסימן זה:

(א)

הבדלה בתפלה ועל הכוס (ס"א-ב).

(ב)

טעה ולא הזכיר בתפלה (ס"ג-ז).

[2017] ברכות לג, א (אנשי כנסת הגדולה תקנו

להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות, בתחלה קבעוה בתפלה).

וראה גם לעיל סי' נא ס"ב (ברוך

שאמר ... תקנוהו אנשי כנסת הגדולה). רס"י פט (אנשי כנסת הגדולה תיקנו להתפלל

בכל יום שלשה תפלות של י"ח ברכות). סי' קו ס"ב (אנשי כנסת הגדולה שתיקנו

י"ח ברכות על הסדר). סי' קיט ס"ד (שסדר ברכות הוא מאנשי כנסת הגדולה,

ומהם כמה נביאים).

והם תיקנו גם קריאת התורה בר"ח שחל

בשבת, כדלעיל סי' רפב סי"ג (שקריאת הפרשה שבספר שני הוא מתקנת אנשי כנסת

הגדולה, כגון ראש חודש שחל בשבת, וד' פרשיות שבחדש אדר). וקריאת המפטיר בנביא ביום

טוב, כדלקמן סי' תפח ס"ה (ואנשי כנסת הגדולה תקנו להפטיר בנביא בכל יום טוב

בענינו של יום).

[2018] רש"י שם ד"ה בתחלה (שעלו מן

הגולה והיו דחוקים).

והיינו שתקופת אנשי כנסת הגדולה נמשכה מסיום תקופת הנביאים,

כשעזרא ונחמיה עלו מן הגולה, ועד לזמן שמעון הצדיק (ראה אבות פ"א מ"א).

[2019] כת"ק במשנה ברכות שם (והבדלה

בחונן הדעת). טור ושו"ע ס"א (אומרים הבדלה בחונן הדעת).

וכן הוא ביום טוב, כדלקמן סי' תצא ס"א (במוצאי יום טוב,

בין במוצאי יום טוב לחול ובין במוצאי יום טוב לחולו של מועד, צריך לומר הבדלה

בברכת חונן הדעת, דהיינו אתה חוננתנו, כמו במוצאי שבת).

[2020] ר' יוסף בברכות שם (א"ר יוסף מתוך

שהיא חכמה, קבעוה בברכת חכמה), ורש"י (החכם יודע להבדיל בין קדש לחול ובין

טמא לטהור). טור סי' קטו (ומבדילין בה במוצאי שבת ויום טוב, משום שהיא חכמה, שמה

שהאדם מבדיל בין דבר לדבר חכמה היא לו, לכן קבעוה בברכת חכמה).

וראה לעיל סי' קטו (מפני שמותר האדם מן הבהמה היא הבינה והשכל,

קבעו ברכת אתה חונן ראש לאמצעיות, שאם אין בינה אין תפלה).

[2021] ירושלמי ברכות פ"ה סוף ה"ב (אסור

לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל). הובא בשו"ת הרשב"א ח"א

סי' תשלט, ובמ"א

סק"א.

וכן הוא לקמן סי' רצט סט"ו ( בקשת צרכיו שאסרו

קודם שיבדיל בתפלה, כמו שנתבאר בסי' רצ"ד) . סי' תקפד ס"ה (אין

אומרים אבינו מלכנו בשבת, מפני שאסור לתבוע צרכיו בשבת).

אמנם לא סגי בטעם זה

לחוד, כדלעיל סי' רסח ס"ב ( שמן הדין היה ראוי לתקן גם בשבת ויום

טוב כל ברכות האמצעיות כמו בחול, ולהזכיר קדושת היום בעבודה כמו בראש חודש וחולו

של מועד, אלא שמפני כבוד שבת ויום טוב לא הטריחוהו חכמים) . וכדלעיל סי' קפח ס"ד (שהרי

אומרים פרנסנו וכלכלנו, ואין חוששין לאיסור שאלת צרכיו, לפי שטופס הברכה כך היא.

וגם כל הרחמן יכול לומר בשבת, אף על פי שאינן מטופס הברכה שתקנו חכמים, שכיון

שנהגו הכל לאמרם בכל פעם שמברכין ברכת המזון נעשה להם כטופס ברכה ואין בהם משום

שאלת צרכיו בשבת). וראה מראי מקומות וציונים. מנהג אבותינו בידינו (שונות, ע'

קנא).

ובאבודרהם (תפלת מנחה של שבת) תיווך בין שני הטעמים (ראוי הוא

לומר שמונה עשרה כשאר הימים, אלא משום כבוד השבת לא רצו חכמים ז"ל להטריחו,

כדי שלא יצטער, שאם היה לו חולה אומר בברכת חולים ואם היה צריך לפרנסה אומר בברכת

השנים, ולכך אין מתפללין כי אם שבע ברכות, דקיימא לן אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת).

וראה בזה לעיל סי' רפד סי"ד (הערה 1562 ).

*

בספר המנהגים – חב"ד ע' 35 (בשמונה עשרה: אחר אתה חונן –

אתה חוננתנו). וכן הוא בבדי השלחן סי' צג ס"ק ד (המנהג להתחיל מאתה חונן,

כמ"ש הט"ז והמ"א. וכן שמעתי מהגה"ח ר' דוד צבי חן זצ"ל

מטשערניגוב).

דעות הפוסקים בזה נתבארו בשער הכולל פ"ט אות יג. וראה

לקמן סי' תצא ס"א (הבדלה בברכת חונן הדעת, דהיינו אתה חוננתנו).

ובאגרות קודש חי"ז אגרת ו'שנו (במה שכתב על דבר אמירת אתה

חונן במוצאי שבת קודש – יעוין בשער הכולל שם. וכמדומה שאנ"ש אומרים הנ"ל

וגם אתה חוננתנו). קובץ יגדיל תורה נ.י. ח"ז ע' טו (בשנת תש"ז (כמדומה)

שאלתי מכ"ק אדמו"ר שליט"א איך נוהגין, וקבלתי אז מענה בכתב

וז"ל, דבר זה שאלתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, ואמר שמתחילין

אתה חונן).

עוד בספר המנהגים שם (וחננו, בתוספת וא"ו). וראה גם לקמן

סוף ס"ז (ויגמור משם על הסדר וחננו מאתך). וכן הוא בסדור רבינו (אצל תפלת

שחרית).

[2022] ברכות לג, א (העשירו קבעוה על הכוס,

חזרו והענו קבעוה בתפלה, והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס).

[2023] רשב"א ברכות שם ד"ה ומה תפלה

(כדי שלא תהא מטולטלת כל היום אם שמא יחזרו ויענו). ר"ן פסחים כב, א סוד"ה

מי שלא הבדיל, ותענית י, ב (מיהו הרמב"ן ז"ל כתב בספר תורת האדם ... והם

אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ... שהבדלה על הכוס מטולטלת היא בין עניות

לעשירות).

[2024]

היינו כמו תפילין ושופר וסוכה ולולב, וכדלעיל סי' יד סי"ב (מפני שהתפילין

חובת הגוף הם). סי' יז ס"ג (להתלבש בציצית ... אינו חובת הגוף כמו שופר

ולולב). סי' לח סי"א (תפילין קודמין מפני שהם חובת הגוף). לקמן הל' תלמוד

תורה פ"ג בקונטרס אחרון ס"ק א (המצוה אינה מתקיימת על ידי אחרים כי

המצוה היא על כל אחד ואחד בפרט, והיא חובת הגוף כסוכה ולולב).

משא"כ ברכות הבשמים והאור, נתבאר לקמן סי' רצז ס"א ( אין

צריך לחזר אחריהם כדרך שמחזרים אחר המצות ), וסי' רחצ ס"א ( אין צריך לחזר אחריו כדרך שצריך לחזר

אחר שאר מצות ).

ולענין כוס ברכת המזון, הובאו ב' דעות לעיל סי' קפב ס"א (יש

אומרים שברכת המזון טעונה כוס ... וצריך לחזר אחריו כדרך שמחזרין אחר כל מצות שהן

חובה ... ויש אומרים ... אין צריך לחזר אחריו כדרך שמחזרים אחר המצות שהן חובה).

ולקמן סי' רצו סי"ג ( להאומרים שברכת המזון טעונה כוס כמו

קידוש והבדלה

... להאומרים שברכת המזון אינה טעונה כוס בתורת חובה גמורה ).

וראה מראי מקומות וציונים.

[2025] רשב"א ברכות שם (עיקרה בתפלה היא,

דהא אין זזה מתפלה, ואפילו העשירו, והרי היא זזה מכוס בשאין לו). רא"ש פסחים

פ"י סי"ז (ומי שאין לו כוס במקום שרגילין לשתות יין, אל יבדיל, ודי לו

בהבדלת תפלה). מ"א סי' רצו סק"ז ([אם אין לו יין] כתב הרא"ש פרק

ערבי פסחים, דדי לו בהבדלה שבתפילה).

[2026] סעיף יב ( מי שאין לו במוצאי

שבת לחול לא יין ולא שאר משקים חמר מדינה, ואי אפשר לו למצוא בלילה עד למחר ביום,

יש אומרים שמותר לו לאכול מיד מן הדין אם הזכיר הבדלה בתפלה ... ויש אומרים שמן

הדין אסור לו לטעום מאומה אם מצפה שלמחר ביום יהיה לו כוס להבדיל עליו, אבל אם

אינו מצפה שיהיה לו למחר ביום אין מחייבים אותו להתענות עד ההבדלה, לפיכך מותר לו

לאכול אף במוצאי שבת מיד) .

[2027] ברכות לג, א (איבעיא להו המבדיל על

הכוס מהו שיבדיל בתפלה. אמר רב נחמן בר יצחק קל וחומר מתפלה, ומה תפלה דעיקר תקנתא

היא, אמרי המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס, המבדיל על הכוס דלאו עיקר תקנתא היא,

לא כל שכן). רא"ש שם פ"ה סי"ד (אם הבדיל על הכוס שצריך שיבדיל

בתפלה, דעיקר התקנה היתה בתפלה). טור ולבוש ס"ב (והמבדיל על הכוס צריך שיבדיל

בתפלה). מ"א ס"ק א (בגמרא דאם הבדיל על הכוס קודם שהתפלל, אף על פי כן

צריך להבדיל בתפילה, דעיקר תקנתא הוא להבדיל בתפילה).

וראה גם לקמן סי' רצט ס"י (והערה 2482 ).

[2028] כדלעיל סי' קח ס"ג (טעה

או נאנס ולא התפלל ערבית, מתפלל שחרית שתים, הראשונה לשם שחרית והשניה לתשלומין).

[2029] מ"א שם (ואם שכח להתפלל, מתפלל

שחרית ב', ואינו מזכיר אתה חוננתנו (רדב"ז ח"ב מ"ב [ח"א סי' שס"א]).

וצ"ע דמתחלה שהיו מבדילין בתפלה, דודאי הי' צריך להבדיל ביום א', ועכשיו גם

כן צריך ... דעיקר תקנתא הוא להבדיל בתפילה).

[2030] תוספת שבת סק"א (מתפלל שחרית

שתיים, ומזכיר אתה חוננתנו בשניה). וכמובא לעיל מסי' קח ס"א ( הראשונה

לשם שחרית, והשניה לתשלומין).

[2031] ברייתא ברכות לג, א (טעה ולא הזכיר ...

הבדלה בחונן הדעת, אין מחזירין אותו ... מפני שאומרה על הכוס). טור ושו"ע

ס"א (ואם טעה ולא הבדיל, משלים תפלתו ואינו חוזר, מפני שצריך להבדיל על הכוס).

וכן הוא לעיל סי' קח סט"ז (שאין חוזרין בשביל הזכרת הבדלה

בתפלה, הואיל ויכול לאומרה על הכוס, כמו שיתבאר בסי' רצ"ד).

ואף שנתבאר לעיל "שההבדלה שבתפלה היא עיקר".

מכל מקום, אם טעה ולא הזכיר בתפלה, סומך על מה שיאמרנו על

הכוס,

אלא דהיינו דוקא אם ההבדלה שעל הכוס תהי' "כהוגן",

כדלקמן בסמוך.

[2032] מ"א סק"ב (ואינו חוזר,

ועכ"פ אסור במלאכה עד שיאמר המבדיל, כמ"ש ססי' רצ"ט).

[2033] סעיף טז ( ואם רוצה לעשות אפילו

מלאכה גמורה קודם שיבדיל בתפלה או על הכוס, אומר ברוך המבדיל בין קדש לחול, בלא שם

ומלכות ... ועושה מלאכה) .

[2034] רב ששת שם (טעה בזו ובזו חוזר לראש), לפירוש

רבינו יונה שם כג, ב ד"ה טעה (פירוש טעה ולא הזכיר הבדלה בתפלה, וטעה עוד

שאכל קודם הבדלה), והרא"ש שם פ"ה סי' יד (כגון שאכל קודם שהבדיל). טור

ושו"ע שם (ואם טעם קודם שהבדיל על הכוס, צריך לחזור ולהבדיל בתפלה).

[2035] חדושי הרשב"א שם ד"ה טעה (טעה

בזו ובזו, פירוש כגון שלא הבדיל בתפלה, ואכל, או עשה מלאכה, קודם שהבדיל על הכוס).

הובא באליה רבה ס"ק ה.

ומכל מקום יש הפרש בין "עשה מלאכה" – שלא נאסרה אלא

עד שיאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול, לבין "טעם מאומה" שנאסרה עד שיבדיל

על הכוס. ויתבאר לקמן (הערה 2044 ).

[2036] בה"ג הל' קידוש והבדלה יד, ג (לית

ליה כוס הדר). רבינו יונה שם כ, א ד"ה וכתב בה"ג (וכתב בהלכות גדולות

ז"ל דכיון דתלוי הדבר מפני שיכול לפטור עצמו בכוס, היכא שאין לו כוס, יש לו

לחזור ולהתפלל. ונראה למורי הרב נר"ו שאם אין לו מזומן בלילה כוס, כיון

שמבדיל למחר, אין לו לחזור ולהתפלל, אלא אם כן חושב שאפילו למחר לא יהיה לו כוס),

הובא ברא"ש שם פ"ד סי' טו (וה"ר יונה ז"ל היה אומר, אף אם לא

היה לו כוס מזומן בלילה, אם יודע שימצא כוס למחר אין צריך לחזור ולהתפלל). טור ושו"ע

ס"ב (טעה ולא הבדיל בתפלה, ואין לו כוס בלילה, וסובר שאף למחר לא יהיה לו,

צריך לחזור ולהתפלל).

[2037] ראה אליה זוטא סק"ג (והא דנקטו

הפוסקים יום מחר, משום דאין דרכו של אדם להיות מתענה כל כך זמן).

וכדלעיל ס"ב ( ורשאי לאכול, אם אינו מצפה שיהיה לו כוס

למחר ביום ראשון, אף שמצפה שיהיה לו אחר כך אין צריך להתענות עד שיבדיל על הכוס,

אלא רשאי לאכול מיד).

משא"כ אם יודע שיתענה עד הבדלה, כדלקמן ס"ו ( שהרי

לא יטעום מאומה קודם מוצאי ט' באב).

[2038] סעיף ה (ואם עקר רגליו חוזר לראש התפלה

... והוא הדין אם רגיל לומר תחנונים וסיים תחנוניו).

[2039] ראה תהלה לדוד סק"ו (ולפי זה נראה

דאם נזכר אחר שחתם שומע תפלה, קודם שהתחיל רצה, אומרה שם, כמו שנתבאר בסי׳ קי״ז סוף

ס"ה . ולכן צריך לעיין לשון הרב

ז״ל ס״ה שכתב שכבר סיים ברכת שומע תפלה אז צריך לחזור לראש ברכת אתה חונן עיי״ש).

והיינו כדלעיל שם (ואם נזכר אחר חתימת

שומע תפלה קודם שהתחיל רצה אומר ותן טל ומטר, ואחר כך מתחיל רצה, ונחשב כאלו שואלו

בשומע תפלה).

ואף שנתבאר לקמן ס"ז (מיד שסיים

ברכה זו, אע"פ שלא פתח עדיין בברכה שלאחריה ... אף אם רוצה לומר אתה חוננתנו

בלא חתימה אינו רשאי, משום הפסק בתפלה) .

היינו דוקא ב"מקום שאין צריך לחזור

בשביל ששכח להזכיר הבדלה", וכדלעיל סי' קיד ס"ד (שכל שלא התחיל בברכה שלאחריה, לא

נקרא סיום ברכה זו לגמרי, לענין דברים שמחזירין אותו. אף על פי שנקרא סיום לענין

דברים שאין מחזירין אותו, כגון הבדלה בחונן הדעת ויעלה ויבוא בערבית ראש חודש,

שאין לאמרם כשסיים הברכה, אף על פי שלא התחיל ברכה שלאחריה כמו שיתבאר בסי'

רצ"ד ותכ"ב).

וכיון שכאן צריך לחזור, אם כן לכאורה "לא נקרא סיום ברכה

זו לגמרי, לענין דברים שמחזירין אותו".

[2040] רמב"ם פ"י מהל' תפלה

הי"ד, לגירסת הטור (ואם נזכר קודם שומע תפלה, כתב הרמב"ם ז"ל יש מי

שהורה שמבדיל בשומע תפלה). וכתב בכ"מ שם (טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת משלים

תפלתו ואין צריך לחזור. כך היא הנוסחא האמיתית, וכן מצאתי בספר מדוייק. וספרים שבידינו

כתוב בהם, יש מי שמורה שאם נזכר קודם שומע תפלה מבדיל בשומע תפלה, ואם נזכר אחר שומע

תפלה משלים תפלתו, ואין צריך לחזור, וכך היה גורס הטור בדברי רבינו).

כל בו רס"י מא (וכתב ה"ר נתן ז"ל ... ואם שכח

להבדיל באתה חונן, יבדיל בשומע תפלה). הלכות ומנהגי מהר"ש מנוישטט סי' קמא

(מי שלא אמר אתה חוננתנו יש לאומרו בשומע תפלה). הגהות מנהגים אות א (אין מחזירין

אותו, ואומרים אותה בשומע תפלה, מהר"ש ומהרי"ל).

[2041] כדלעיל סי' קיז שם (אם לא שאל מטר,

ונזכר ... קודם שומע תפלה, אין מחזירין אותו, ושואל בשומע תפלה).

[2042] תוס' ברכות כט, א ד"ה מפני (ודוקא

צרכיו ... וכן שאלה, אבל הזכרה והבדלה ושאר שבחים אסור, שאינה מעין שומע תפלה).

[2043] מ"א ס"ק ג (צריך לחזור.

ונראה לי דאם נזכר קודם שומע תפלה יאמרנה בשומע תפלה, דבזה יש לסמוך על הטור והגהות

מנהגים בשם מהרי"ל. אבל כשיש לו כוס לא יאמרו בשומע תפלה, כמ"ש

הרב"י). אליה רבה ס"ק ד (ולענ"ד עיקר כמג"א ... ובספר תניא

[ריש סי' כא] כתב וז"ל אין צריך לאמרה בשומע תפלה מפני שאומרה על הכוס

עכ"ל, משמע דמודה כשאין לו כוס).

[2044] טור ושו"ע ס"ג (תשעה באב שחל

להיות באחד בשבת, טעה ולא הבדיל בתפלה, אין צריך לחזור ולהתפלל, כיון שמבדיל על

הכוס במוצאי תשעה באב).

והיינו כדלעיל ס"ד ( ואין לו כוס בלילה,

וסבור שאף למחר לא יהיה לו ... מן הסתם אין דעתו להתענות כל כך). משא"כ בתשעה באב שיתענה עד הבדלה.

ואף לפי מה שנתבאר לעיל ס"ג ( אם טעה ולא הזכיר

הבדלה בחונן הדעת ... ועשה מלאכה באיסור ... קודם שיבדיל על הכוס, צריך לחזור

ולהתפלל ולהבדיל בתפלה) .

והרי כאן מסתמא יעשה מלאכה לפני ההבדלה שיעשה על הכוס במוצאי ט' באב.

מכל מקום, לזה בודאי יועיל מה שיאמר "ברוך המבדיל בין

קודש לחול", כדלקמן סי' רצט סט"ז ( ואם רוצה לעשות אפילו

מלאכה גמורה קודם שיבדיל בתפלה או על הכוס, אומר ברוך המבדיל בין קדש לחול).

משא"כ הטעימה אסורה עד שיבדיל על הכוס, כדלקמן סי' רצט

ס"א ( אסרו חכמים לאכול ... במוצאי שבת, עד שיבדיל על הכוס,

אע"פ שהבדיל כבר בתפלה).

[2045] סיכום ההלכות שנתבארו

בסעיף זה, בענין שכח להזכיר הבדלה, במקום שאין צריך לחזור:

(א)

נזכר קודם הזכרת השם, יאמרנו במקומו.

(ב)

נזכר אחר הזכרת השם, לא יחזור לראש הברכה, משום ברכה שאינה צריכה.

(ג)

נזכר אחר סיום הברכה, לא יחזור לראש הברכה, משום ברכה שאינה צריכה.

(ד)

נזכר אחר סיום הברכה, לא יאמרנו במקומו, משום הפסק.

[2046] ב"ח ס"ב (כיון שסיים ואמר

ברוך אתה ה' חונן הדעת, אם יהיה חוזר הוא עובר על לא תשא, במה שאמר אחר כך ותבדל ה'

אלהינו וכו' ברוך אתה ה' חונן הדעת).

וכן הוא לקמן סי' תעז ס"ט (אם נזכר קודם שהזכיר את השם

בחתימה ... אבל אם לא נזכר עד לאחר שהזכיר את השם שבחתימה). סי' תקפב ס"ו (ואם

נזכר לאחר שהזכיר את השם שבחתימת הברכה, לא יאמר במקום שנזכר, וגם לא יחזור לראש

הברכה, משום איסור ברכה לבטלה).

[2047] ר"י בתוס' ברכות ל, ב ד"ה

מסתברא (והיה אומר ה"ר יצחק, לכל דבר שאמרו חכמים אין מחזירין אותו ... סיים

אותה ברכה שתקנו בה לאומרה אין מחזירין אותו). רבינו יונה שם (כ, א) ד"ה ואם

(ורבינו יצחק הזקן ז"ל אמר דכיון שכבר סיים כל הברכה ולא נזכר, כמי שטעה

והתחיל האחרת דיינינן ליה ואין מחזירין אותו, ולזה נוטה יותר דעת מורי הרב

נר"ו). רא"ש שם פ"ד סי' יז (כיון דסיים אותה ברכה, אף על פי שלא

פתח בברכה שלאחריה, אינו חוזר, ואם יחזור הוי ברכה לבטלה). טור ושו"ע

ס"ד (במקום שאמרו שאינו חוזר להתפלל, מיד כשסיים הברכה אין לו לחזור, אף על

פי שלא פתח בברכה שלאחריה).

ובמקום שמסתפק, ראה שו"ת צ"צ או"ח סי' ג אות ז.

[2048] תוס' ברכות ל, ב ד"ה מסתברא (דאם

יחזירוהו בדבר שאין לו לחזור, הוי כמו הפסקה). רא"ש שם (באמצע התפלה, כיון

דאינו מחויב לחזור, נראה לי דהוי הפסק אם הוא חוזר), לפירוש הראשון שבמעדני יום

טוב שם אות ז (דאף להזכיר באותו מקום, ושלא יחזור, חשיבא ליה הפסק). רשב"א

ברכות כט, א ד"ה כתב רבינו אלחנן (בתפלה, כיון שסיים אותה ברכה אינו רשאי

להזכיר באמצע כלום).

ויש בזה שני פרטים:

(א) שכשאומרה מיד שסיים ברכת אתה חונן, אינו חשוב כאילו אמרה

באמצע ברכת אתה חונן, כדלעיל סי' קיד ס"ד (שכל שלא התחיל בברכה שלאחריה, לא

נקרא סיום ברכה זו לגמרי, לענין דברים שמחזירין אותו. אף על פי שנקרא סיום לענין

דברים שאין מחזירין אותו, כגון הבדלה בחונן הדעת ויעלה ויבוא בערבית ראש חודש,

שאין לאמרם כשסיים הברכה, אף על פי שלא התחיל ברכה שלאחריה כמו שיתבאר בסי'

רצ"ד ותכ"ב).

(ב) אם אומרה כאן נחשב אמירתה הפסק בתפלה, וכדלעיל סי' קפח

ס"י (בלילה, שבתפלה אינו חוזר אם לא אמר יעלה ויבא בעבודה ... אין לו להזכיר

גם כן בין עבודה למודים, משום הפסק בתפלה).

[2049] רא"ש שם (מיהו גם זה יתכן, אם

סיים תפלתו, שיכול לחזור לראש, דלא גרע מתפלת נדבה). טור ושו"ע ס"ה (במקום

שאמרו שאינו חוזר, אם רצה להחמיר על עצמו לחזור, אם סיים תפלתו, רשאי). מ"א

ס"ק ד (רשאי, בתורת נדבה).

[2050] והיינו באופן שנתבאר שם ס"א

(אלא שאם ברי לו שהתפלל כבר וחוזר ומתפלל בתורת נדבה, צריך לחדש איזה דבר בתפלתו,

כדי להודיע שהוא נדבה). וראה אליה רבה ס"ק ט.

[2051] ב"ח שם (אבל אם לא סיים, דהשתא לא

הזכיר השם, אפילו בין אתה לשם, חוזר לכולי עלמא. וכן כתב רבינו לקמן בסימן

תרפ"ב).

והיינו כמבואר בטור ושו"ע סי' תרפב ס"א (אם נזכר

באותה ברכה, כל זמן שלא הזכיר את השם, אפילו נזכר בין אתה להשם, חוזר).

אליה זוטא כן סק"ד (אבל כשהזכיר קודם שאמר השם, רק ברוך

אתה, יאמר תכף אתה חוננתנו וכו', וחננו מאתך וכו', פסקי תו"ם).

וכן הוא לעיל סי' קיד ס"ז (אם נזכר קודם שסיים הברכה יאמר

משיב הרוח ומוריד הגשם במקום שנזכר, שלא קבעו חכמים מקום בתוך הברכה להזכיר שם

הגשם, אלא אמרו סתם, מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ... אם לא אמרו לפני מכלכל

חיים, בכל הברכה מקומה). לקמן סי' תקפב ס"ו (ואם שכח לאומרם, ונזכר קודם

שסיים הברכה ששכח בה, אומרם במקום שנזכר).

אבל ראה לעיל סי' קיד ס"ו (אם הזכיר טל אין מחזירין אותו

(אפילו לא סיים הברכה)). סי' רפא ס"ב (ונוהגים להרבות בזמירות של שבת ... אם

שכח לאומרו ... נזכר בתוך התפלה, אפילו קודם שסיים ברכת יוצר, לא יחזור לראש הברכה

בשבילו, הואיל ואינו אלא מנהג בעלמא).