רפז ניחום אבלים וביקור חולים בשבת

רפז ניחום אבלים וביקור חולים בשבת

ובו ג' סעיפים

א מותר לבקר חולים בשבת ¹⁷⁰⁶ .

ולא יבקש

עליהם רחמים כדרך שאומרים בחול המקום ירחם וכו' ¹⁷⁰⁷ , שעל ידי

בקשת רחמים יעורר בכי ויצטער, אלא צריך להרחיב דעתם בדברי תנחומים שלא יצטערו¹⁷⁰⁸

בשבת, שיאמר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום. ויש

אומרים שאין צריכין לומר ורחמיו מרובים כו', וכן נהגו ¹⁷⁰⁹ .

וכן הש " ץ כשמברך

החולה בבית הכנסת ואומר מי שבירך כו', לא יאמר המקום ישלח רפואה כו', אלא יאמר שבת

היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ¹⁷¹⁰ :

ב ומותר לנחם אבלים בשבת ¹⁷¹¹ . ומותר לומר

כדרך שאומרים בחול המקום ינחמך ¹⁷¹² , שעל ידי

בקשתו על נחמתו לא יעורר בכי ¹⁷¹³ :

ג ובקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת ¹⁷¹⁴ , שמא יבא

להצטער עמהם ¹⁷¹⁵ . ולא כאותן

שאין הולכים כל ימות השבוע רק בשבת לבד ¹⁷¹⁶ :

[1705] ברייתא יב, א (אין מבקרין חולין בשבת

דברי בית שמאי, ובית הלל מתירין), וכבית הלל. טור ושו"ע (יכולים לבקר את

החולה).

[1706] שם יב, א-ב (הנכנס לבקר את החולה אומר

שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ... רבי יוסי אומר המקום ירחם עליך בתוך חולי

ישראל. שבנא איש ירושלים בכניסתו אומר שלום, וביציאתו אומר שבת היא מלזעוק ורפואה

קרובה לבא ורחמיו מרובין ושבתו בשלום). וקיי"ל בחול כרבי יוסי ובשבת כשבנא,

כמבואר בב"י יו"ד סי' שלה ד"ה ויכלול אותו. טור ושו"ע (ולא

יאמר לו כדרך שאומר לו בחול, אלא אומר לו שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו

מרובים ושבתו בשלום). טור יו"ד סי' שלה (יאמר המקום ירחם עליך בתוך חולי

ישראל, ובשבת יאמר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושבתו בשלום).

[1707] רש"י יב, סע"א

(צריך להרחיב דעתם בתנחומים שלא יצטערו). ר"ן שם ה, ב ד"ה אומר שבת (פירוש

אינו יכול לבקש רחמים עכשיו, שעל ידי כן יעורר בכי ויצטער, אלא אומר להם

דברי תנחומין שלא יצטערו). ב"י ולבוש (לפי שעל ידי כן יעורר

בכי ויצטער, אלא אומר לו דברי תנחומין שלא יצטערו).

[1708] כת"ק שם (הנכנס לבקר את החולה

אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא). רמב"ם פכ"ד ה"ה (והנכנס

לבקר את החולה אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא). רמ"א (ויש אומרים

דאין צריך לומר ורחמיו מרובים וכו', וכן נהגו). שו"ע יו"ד סי' שלה

ס"ו (יאמר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל. ובשבת אומר שבת היא מלזעוק

ורפואה קרובה לבא).

[1709] מ"א סי' רפח ס"ק יד (יש להנהיג

לומר בתוך המי שבירך, שבת היא מלזעוק וכו'. וכן ראיתי לחזן אחד שהיה נוהג כן).

ואף שנתבאר לעיל סי' רפד סי"ד ( ולברך העוסקים בצרכי

צבור ... ואין בכל זה משום איסור תחנה בשבת, שאין זו תחנה אלא ברכה ), ושם (הערה 1562 ).

מכל מקום חששו כאן, כאמור לעיל ( שעל ידי בקשת רחמים

יעורר בכי ויצטער).

וראה שער הכולל פכ"ו אות ד. קיצור הלכות הערה 5.

[1710] ברייתא יב, א (ואין מנחמין אבלים ... בשבת

דברי בית שמאי, ובית הלל מתירין), כבית הלל. טור ושו"ע (יכולים לנחם אבלים

בשבת).

[1711] טור יו"ד סי' שצג (ואומרים לו

השוכן בבית זה ינחמך). הובא במ"א כאן (בטור יו"ד סי' שצ"ג איתא

דרשאי לומר המקום ינחמך).

[1712] פרישה יו"ד שם ס"ק ה (דכתב

הר"ן טעם דאסור להתפלל על החולי, היינו משום שיתעורר על ידו רחמיו ויבכה בשבת

מחמת זוכרו רוב צערו של חולי. משא"כ בניחום אבלים).

[1713] רב חנינא יב, ב (בקושי התירו לנחם

אבלים ולבקר חולים בשבת).

[1714] רש"י שם ד"ה בקושי (מפני

שמצטער).

[1715] מ"א (ודלא כאותן שכל ימות השבוע

אין הולכין רק בשבת).