ער לומר משנת במה מדליקין

ער לומר משנת במה מדליקין

ובו ב' סעיפים

א נוהגים לומר פרק במה מדליקין ¹⁵⁷ , לפי שיש בו דין הדלקה, והג' דברים שצריך לומר עם

חשכה¹⁵⁸.

והספרדים

אומרים אותו קודם תפלת ערבית, כדי שעל ידי קריאת פרק זה יזכור הג' דברים שצריך אדם

לומר ויזהיר עליהם, וגם כדי שידעו במה מדליקין ובמה אין מדליקין ויזהרו לעשות כן,

אבל אחר תפלת ערבית מה תועלת שיזכור, הלא אין בידו לתקן מעתה ¹⁵⁹ .

אבל במדינות

אלו אין חוששים לזה ¹⁶⁰ , אלא אומרים אותו אחר התפילה, כדי שמי שאיחר לבא לבית

הכנסת יסיים תפלתו בעוד שהצבור אומרים אותו ¹⁶¹ . ולכן אין נוהגין לאמרו בשבת של חול המועד, שאז אין

מתאחרין כל כך, לפי שאין עושים מלאכה כל כך. וכל שכן ביום טוב שחל להיות בערב שבת ¹⁶² . וכן ביום טוב שחל בשבת אין נוהגין לאמרו ¹⁶³ , כדי למהר בשמחת יום טוב:

ב במקומות שמקדשים בבית הכנסת ¹⁶⁴ , יש לקדש קודם אמירת במה מדליקין¹⁶⁵,

לפי שיש להקדים קדושת היום בכל מה שאפשר ¹⁶⁶ :

[156] סדר רב עמרם גאון (ולאחר שמקדשין בבית

הכנסת, אומר פרק אחד ממס' שבת, וזה הוא הפרק במה מדליקין וגו' עד סוף פרקא). טור

ושו"ע ס"א (נוהגים לומר פרק במה מדליקין).

ובסידור רבינו אינו. וראה פסקי הסידור אות קכט, כמה טעמים שאין

נוהגים עתה לאמרו.

[157] טור וט"ז ס"ק א

(לפי שיש בו דין הדלקה, וג' דברים שצריך לומר בתוך ביתו עם חשכה).

וכדלעיל סי' רס ס"ה (סמוך לחשכה

קודם בין השמשות צריך אדם לשאול לאנשי ביתו אם עשרו הפירות הצריכים לשבת ... אם

הפרישו חלה ... וצריך לשאלם גם כן אם ערבו עירובי חצירות ... וצריך להזהירם קודם

בין השמשות שידליקו את הנר ויפסקו מלעשות מלאכה).

[158] ב"י ריש הסימן (ויותר נכון לאומרו

קודם, כמנהג בני ספרד, שעל ידי קריאת פרק זה יזכור השלשה דברים שצריך לומר בתוך

ביתו ויזהיר עליהם, אבל אחר תפלת ערבית מה תועלת יש לו שיזכור, הרי אין בידו לתקן

מעתה). שו"ע שם (והספרדים אומרים אותו קודם תפלת ערבית, והוא הנכון). מ"א

ס"ק א (כדי שידעו במה מדליקין). וכפי שנתבארו דינים אלו לעיל סי' רסד.

[159] מ"א סק"א (ונראה לי דלפי שלא

נהגו להדליק במדינות אלו בשמנים ובפתילות אלו, אין חוששין לזה).

[160] מנהגי מהר"א קלויזנר סי' מז הגה א

(אומרים במה מדליקין בכל ערב שבת, משום שאם איחר אדם במלאכה שיסיים תפילתו עם

הציבור ולא יוותר לבדו בבית הכנסת, מפני המזיקין שהיו בבית הכנסת שלהם שהיו בשדות).

הובא במ"א שם (ומה שאומרים אותו, כתב במנהגי מהרא"ק, כדי שאם איחר לבא

לבית הכנסת יסיים תפלתו בעוד שאומרים אותו).

וכדלעיל סי' רסח סי"ג (שבתי כנסיות שבימיהם היו בשדות,

ששם מצוים מזיקים, וכל שאר לילות היו עסוקין במלאכתן, ובגמרם מלאכתם מתפללים ערבית

בביתם ולא היו באים לבית הכנסת בלילה, אבל ליל שבת היו באים לבית הכנסת, וחששו שיש

שאינן ממהרים לבוא ושוהין לאחר תפלת הצבור, וישארו יחידים בבית הכנסת ויסתכנו, לכך

האריכו תפלת הצבור, כדי שיהיה פנאי ליחיד לגמור תפלתו).

[161] מנהגי מהר"א קלויזנר שם (ולי

הכותב נראה דמשום זה נהגו שלא לאומרו אפילו בשבת שבחול המועד, כל שכן אחר יום טוב,

שלא יאחר אדם במלאכה, שאסור בעשיית מלאכה). שבלי הלקט סוס"י סו (יש מקומות

שנוהגין שלא לשנות פרק במה מדליקין כשחל יום טוב בערב שבת). טור ושו"ע

ס"ב (יש שאין אומרים אותו ביום טוב שחל להיות בערב שבת). מ"א שם (ולכן אין

אומרים אותו בשבת חול המועד, שאין מאחרין כל כך, דאין עושין מלאכה כל כך).

וטעם הנ"ל (שאז אין מתאחרין כל כך), הוא כדלעיל סי' רסח

סט"ז (בשבת שאחר יום טוב ... אינו מצוי כל כך המאחרים לבא, כמו בשאר ערבי

שבתות שהם יום חול ומתעסקין בהם במלאכה עד הערב).

[162] מנהגים (טירנא) סדר ערבית של שבת (ואם

חל סוכות בשבת ... אין אומרים במה מדליקין). הובא במהרי"ל תפלת סוכות ע' שפו

(מנהגי מהרא"ק, יום טוב בשבת אין אומרין במה מדליקין).

[163] כדלעיל סי' רסט ס"ב ( נוהגים

לקדש בבית הכנסת על היין) .

[164] סדר רב עמרם גאון (ולאחר

שמקדשין בבית הכנסת אומר ... במה מדליקין).

[165] ב"ח בסוף הסימן (והא דכתב רבינו דין

הקידוש קודם שכתב דנוהגין לומר במה מדליקין, טעמו דעיולי יומא מקדימין ליה). הובא

במ"א.

וכן הוא גם לענין ספירת העומר בליל שבת, כדלקמן סי' תפט

סכ"ו ( במקומות שנוהגין לקדש ... בבית הכנסת על היין, סופרים העומר

בליל שבת ויום טוב אחר הקידוש, לפי שכל מה שנוכל להקדים קדושת היום יש לנו להקדים) . וכדלעיל סי' רסז ס"ב (להקדים

קבלת שבת בכל מה שאפשר).