תז מי הם שיכולים לילך חוץ לתחום

תז מי הם שיכולים לילך חוץ לתחום

ובו ג' סעיפים

א מי שיצא

חוץ לתחום משום פיקוח נפש, כגון חכמה הבאה לילד וכיוצא בזה, יש לו אלפיים אמה לכל

רוח ממקום שהגיע לו¹⁷⁰⁵,

כדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבא¹⁷⁰⁶,

שימנע מלילך אם לא יהיה לו שם אלא ד' אמות. ואם הגיע לעיר, הרי הוא כאנשי העיר,

ויש לו אלפיים לכל רוח חוץ לעיר¹⁷⁰⁷:

ב היה יוצא

ברשות, והוא הולך בדרך ואמרו לו כבר נעשית המצוה שיצאת לעשות, יש לו ממקומו אלפיים

לכל רוח¹⁷⁰⁸.

ואם מקצת התחום שיצא ממנו ברשות הוא מובלע בתוך אלפיים אלו שיש לו ממקומו, הרי זה

חוזר לעירו, וכאלו לא יצא¹⁷⁰⁹,

שהבלעת התחומים מועלת כשיצא ברשות¹⁷¹⁰,

כמו שנתבאר בסי' ת"ה¹⁷¹¹:

ג כל היוצאים

להציל נפשות מישראל מיד נכרים או מן הנהר או מן המפולת, יש להם אלפיים אמה לכל רוח

ממקום שהצילו בו¹⁷¹².

ואם היתה יד נכרים תקיפה, והיו מפחדים לשבות במקום שהצילו בו, הרי אלו חוזרים בשבת

למקומם ובכלי זיינם¹⁷¹³:

[1705] משנה ר"ה כג ,

ב (התקין רבן גמליאל הזקן שיהו מהלכין אלפים אמה לכל רוח. ולא אלו בלבד, אלא אף

חכמה הבאה לילד ... הרי אלו כאנשי העיר, ויש להם אלפים לכל רוח). רמב"ם הל'

שבת פכ"ז הט"ז (כל מי שיצא ברשות בית דין, כגון העדים שבאו להעיד על

ראיית הלבנה וכיוצא בהן ממי שמותר לו לצאת לדבר מצוה, יש לו אלפים אמה לכל רוח

באותו מקום שהגיע לו). שו"ע ס"א (מי שיצא חוץ לתחום ברשות, כגון חכמה

הבאה לילד וכיוצא בזה, יש לה אלפים אמה לכל רוח באותו מקום שהגיע לו).

ואף שלענין הוציאוהו נכרים או יצא באונס

נתבאר לעיל סי' תה ס"ה (מי שהוציאוהו נכרים חוץ לתחום, או שיצא מעצמו על ידי

שאחזתו רוח רעה ונטרפה דעתו, או שיצא על ידי שאר כל אונס, או ששגג ויצא, אין לו

אלא ד' אמות). מכל מקום, היוצא ברשות לדבר מצוה יש לו אלפיים אמה לכל רוח.

וכן היוצא מתחומו משום סכנה דינו כיוצא להציל

נפשות, ולא כהוציאוהו נכרים וכיו"ב, כדלעיל סי' רמח סי"ד (שהגיע השבת

היה במקום סכנה, ומה שהלך בשבת חוץ לתחום דינו כיוצא חוץ לתחום כדי להציל נפשות,

שיש לו שם אלפיים אמה לכל רוח כמו שיתבאר בסי' ת"ז).

[1706] לבוש ס"ג (והתירו

להם לחזור אפילו עם כל כלי זיינם, כדי שלא להכשילם בפעם אחרת), והיא ההלכה דלקמן

ס"ג (הרי אלו חוזרים בשבת למקומם ובכלי זיינם), ומטעם זה נתנו לו אלפיים אמה

ממקום שהגיע לו.

וראה משנה ר"ה כא, ב (אם מעכב אתה

את הרבים, נמצאת מכשילן לעתיד לבא).

[1707] רמב"ם שם (ואם הגיע

למדינה, הרי הוא כאנשי העיר, ויש לו אלפיים אמה לכל רוח חוץ למדינה). מ"מ שם

(באר רבינו שמה שאמרו הרי אלו כאנשי העיר, רוצים לומר שאין העיר נחשבת להם לכלום,

והענין שכיון שהלכו ברשות הרי המקום שהגיעו לו כאילו קנו בו שביתה בין השמשות).

שו"ע שם (ואם הגיע לעיר, הרי הוא כאנשי העיר ויש לו אלפיים לכל רוח חוץ לעיר).

וגם בזה אין דינו דומה לדין הוציאוהו

נכרים או יצא באונס שנתבאר לעיל סי' תה (הוציאוהו נכרים חוץ לתחום ונתנוהו הם בעיר

המוקפת לדירה ... או שנאנס בשאר אונס

לצאת חוץ לתחום וליכנס לאחד ממקומות אלו, או ששגג ויצא חוץ לתחום ונכנס לאחד מאלו

ונזכר והוא בתוכו, מהלך את כולו, שכולו נחשב לו כד' אמות, הואיל ומוקף מחיצות

לדירה), ואינו יכול לצאת מהעיר המוקפת חומה, שהרי לא נתנו לו אלפיים אמה.

משא"כ כשיצא להציל נפשות, יש לו את כל העיר כד' אמות, ויש לו אלפיים לכל רוח

חוץ לעיר.

וכן היוצא מחמת סכנת נפשות הוא כדין היוצא

להציל נפשות, כדלעיל סי' רמח סי"ד (מותר לו להלך בכל העיר ואלפים אמה לכל רוח

סביבותיה, כיון ... כשהגיע השבת היה במקום סכנה, ומה שהלך בשבת חוץ לתחום דינו

כיוצא חוץ לתחום כדי להציל נפשות).

[1708] משנה מד ,

ב (מי שיצא ברשות ואמרו לו כבר נעשה מעשה, יש לו אלפים אמה לכל רוח). טור

ושו"ע ס"ב (היה יוצא ברשות והוא הולך בדרך, ואמרו לו כבר נעשית המצוה

שיצאת לעשות, יש לו ממקומו אלפים אמה לכל רוח).

[1709] משנה שם (אם היה בתוך

התחום, כאילו לא יצא), וכפירוש רב שימי שם (אם היו תחומין שנתנו לו חכמים מובלעין

בתוך התחום שלו, כאילו לא יצא מתחומו), ופרש"י (אם היו אותן אלפים הנתונות לו

לכל רוח ממקום שנאמר לו, נכנסות לתוך אלפים של תחום ביתו, כאילו לא יצא מתחומו דמי,

והולך עד ביתו, והרי הוא כבתחילה). טור ושו"ע שם (ואם היה מקצת התחום שיצא

ממנו ברשות מובלע בתוך אלפים אמה שיש לו ממקומו, הרי זה חוזר למקומו, וכאילו לא

יצא).

[1710] גמרא שם (הבלעת תחומין

מילתא היא ... לדבר מצוה).

[1711] סעיף א (אין הבלעת תחומים

אלו מועלת לומר כיון שנכנס ברשות בתוך תחום שיצא ממנו שיהיה כאלו לא יצא ממנו כלל,

אלא אם כן יצא ממנו ברשות, כגון להציל נפשות, כמו שיתבאר בסי' ת"ז).

משא"כ בלאו הכי, נתבאר לעיל סי' ת

(ואם כלים אלפיים ממקום שביתתו בחצי העיר, אינו מהלך בעיר יותר מחציה), ושם נסמן

(הערה 1531 ).

[1712] משנה ר"ה כג, ב (ולא

אלו בלבד, אלא אף חכמה הבאה ליילד, והבא להציל מן הדליקה ומן הגייס ומן הנהר ומן

המפולת, הרי אלו כאנשי העיר, ויש להם אלפים לכל רוח). טור ושו"ע ס"ג (כל

היוצאים להציל נפשות ישראל מיד גויים או מן הנהר או מן המפולת, יש להם אלפים אמה

לכל רוח ממקום שהצילו בו). וכדלעיל ס"א (בחכמה הבאה לילד).

[1713] גמרא מ[ה] ,

א (שחוזרין בכלי זיין למקומן, כדתניא בראשונה היו מניחין כלי זיינן בבית הסמוך

לחומה, פעם אחת הכירו בהן אויבים ורדפו אחריהם, ונכנסו ליטול כלי זיינן, ונכנסו

אויבים אחריהן, דחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו אויבים, באותה שעה

התקינו שיהו חוזרין למקומן בכלי זיינן). טור ושו"ע שם (ואם היתה יד הגוים

תקיפה והיו מפחדים לשבות במקום שהצילו, הרי אלו חוזרים בשבת למקומם, ובכלי זיינם).

וכן הוא לעיל סי' שכט ס"ט (כל

היוצאים להציל חוזרים בכלי זיינם למקומם אם מתפחדים מפני הנכרים לשבות במקום

שהצילו, כמו שיתבאר בסי' ת"ז).