שצד ספק עירוב מה דינו

שצד ספק עירוב מה דינו

ובו ג' סעיפים

א ספק עירוב,

כגון ספק אם היה קיים בין השמשות אם לאו, מותר, שספק דברי סופרים להקל¹²³⁷.

והוא שהניחו שם ואירע בו ספק, אבל ספק אם הונח שם אם לאו, אסור¹²³⁸:

ב צריך שיהא

העירוב בין השמשות במקום שראוי ליטלו ולאוכלו, לפיכך אם נפל עליו גל¹²³⁹,

ואינו יכול ליטלו עד שיחפור במרא וקרדום¹²⁴⁰,

אינו עירוב, מפני שחפירה זו היא מלאכה גמורה של תורה¹²⁴¹

ואסורה אפילו בבין השמשות. אבל דבר שהוא משום שבות, לא גזרו עליו בין השמשות לצורך

מצוה, כמו שנתבאר בסי' רס"א¹²⁴²,

והעירוב גם כן הוא צורך מצוה כדי שלא יטלטלו באיסור¹²⁴³,

כמו שנתבאר בסי' שס"ו¹²⁴⁴:

ג נתנו במגדל

ונעל בפניו ואבד המפתח קודם שחשכה, אם אי אפשר להוציא משם העירוב אלא אם כן יעשה

מלאכה גמורה, הרי זה כמי שאבד ואינו עירוב, שהרי אי אפשר לאכלו¹²⁴⁵.

ואם נמצא המפתח בשבת, אם היה במקום שיכול להביאו בלא

מלאכה של תורה, הרי זה עירוב. ואע"פ שלא היה המפתח בידו בין השמשות, כיון

שמצוי הוא שימצאנו, אנו חושבים אותו כשמצאו כאלו היה בידו למפרע¹²⁴⁶:

[1237] משנה

לה , א (אם ספק (אם מבעוד יום אם משחשיכה,

רש"י) ... רבי יוסי ורבי שמעון אומרים ספק עירוב כשר. אמר ר' יוסי, אבטולמוס

העיד משום חמשה זקנים על ספק עירוב שכשר). טור ושו"ע ס"א (ספק עירוב,

כגון ספק אם היה קיים בין השמשות אם לאו, מותר).

[1238] טור ושו"ע

שם (והוא שהיה לו חזקת כשרות, כגון שהניחו שם ואירע בו ספק, אבל אם לא היה לו חזקת

כשרות, כגון ספק אם הונח שם אם לאו, לא).

עי' מ"א ס"ק א (וצ"ע

... בעירובי חצרות כו"ע מודו דמערבין בין השמשות, כמ"ש סי' רס"א,

ואם כן מוכח דאפילו לא היה לו חזקת כשרות כשר. ואפשר דספק הונח גרע טפי).

שיטות הפוסקים בספק דרבנן בחזקת איסור,

הובאו בשו"ת אדמו"ר הזקן סי' יא ד"ה ואפילו (יש מקום להקל כאן משום

ספק דרבנן לקולא. אלא דהרשב"א שהחליט כאן לאיסור, לשיטתיה אזיל, דסבירא ליה

הלכה כר' יוסי להחמיר בספק דרבנן שיש לו חזקת איסור או טומאה, כמ"ש בתשובה

סי' ת"א, והמגיד משנה בשמו בפ"ו מהלכות עירובין, מסוגיא דעירובין דף

ל"ו ע"א ... הרא"ש נמי סבירא ליה כהרשב"א גבי ספק עירוב בסוף

פ"ב דשבת. אבל לפי דעת רש"י והרמב"ם שם ... דלא מוקמינן אחזקה

דביתו בתחומין דרבנן, יש להקל בנידון דידן).

[1239] משנה שם

(נפל עליו גל ... מבעוד יום, אינו עירוב). טור ושו"ע שם (צריך שיהא העירוב

בין השמשות במקום שראוי ליטלו, הלכך אם נפל עליו גל ... אסור).

[1240] גמרא

שם (לא צריכא דבעי מרא וחצינא). טור ושו"ע שם (ואינו יכול ליטלו בלא מרא

וחצינא).

[1241] רש"י במשנה שם

ד"ה נפל (מפרש בגמרא דבעי מרא וחצינא לפנויי, דהויא מלאכה, ולא שבות).

וכדלעיל סי' שלז ס"א (ואינו חייב אלא כשחופר במרא וכיוצא בו מהכלים שדרך

לחפור בהם).

[1242] ס"א (ולדבר מצוה

מותר לעשות בה כל דבר שהאיסור בשבת עצמה הוא מדברי סופרים), וס"ב (לפיכך מותר

לערב עירובי חצרות בבין השמשות אם לא עירב מבעוד יום).

וכן הוא לעיל סי' שמב (כל הדברים שהם

אסורים מדברי סופרים, לא גזרו עליהם אלא בעצמו של יום, אבל בין השמשות מותרים,

והוא שיהא שם דבר מצוה ... או שהוא צורך גמור לשבת אף על פי שאינו צורך גדול, כגון

לערב עירובי חצרות כדי שיוכל לטלטל מבית לחצר), וסי' שעב סי"ח (ובבין השמשות

שהוא שעת קניית העירוב לא גזרו על שבות של דבריהם לצורך מצוה, כמו שנתבאר בסי'

רס"א, ועירובי חצירות הוא גם כן דבר מצוה, כמו שנתבאר בסי' שס"ו).

[1243] מ"מ פ"א הכ"ב (ומסקנא

העלו המפרשים כדברי רבינו, שאם צריך למלאכה גמורה אינו עירוב, ואם אין בו אלא משום

שבות הרי זה עירוב, שכל שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות כל שיש צורך מצוה).

ב"י בסוף הסימן (ומדברי הרמב"ם בפרק

א' (הכ"ב) נראה דכי היכי דאמרינן גבי עירובי תחומין כל דבר שהוא משום שבות לא

גזרו עליו בין השמשות, הוא הדין לעירובי חצרות ושיתופי מבואות, שאם היה בין השמשות

במקום שאי אפשר ליטלו אלא אם כן יעבור על שבות דרבנן, חשיב ראוי ליטלו. וכתב הרב

המגיד שכן דעת המפרשים ... גבי עירובי חצרות מאי מצוה איכא, ואפשר דכיון שאם לא

עירב אפשר לבוא לטלטל באיסור, וכשמערב פורש מאיסור זה, מצוה חשיבא). מ"א

ס"ק ב (אבל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו, לפי שצורך מצוה היא (מ"מ

ספ"א)). ט"ז ס"ק ב (וכתב ב"י דטעמא מכח

זה דכל מצוה לא גזרו עליו בין השמשות, לא בתחומין ולא בחצירות ... שהרי גם כן מצוה

היא, כמ"ש סי' שצ"ה בפירוש מצוה לחזור בין אחר עירובי חצירות כו').

[1244] סעיף יח (מצוה לחזר אחר

עירובי חצירות כדי שלא יבואו לטלטל באיסור), ולקמן סי' שצה ס"א (מצוה לחזר

אחר שיתופי מבואות, כמו אחר עירובי חצרות).

[1245] משנה

לד , ב (נתנו במגדל ואבד המפתח הרי זה

עירוב. רבי אליעזר אומר אם אינו יודע שהמפתח במקומו, אינו עירוב). גמרא שם (אמר

שמואל באוירא דליבני (סדורות זו על גבי זו בלא טיט ביניהן, דלאו סתירה היא,

רש"י) ... רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו הכא במגדל של עץ עסקינן, דמר סבר כלי

הוא ואין בנין בכלים ואין סתירה בכלים (ואי בעי סתר ליה, רש"י) ... אביי ורבא

דאמרי תרוייהו במנעול וקטיר במתנא עסקינן (קשור המנעול בחבל, רש"י), ובעי

סכינא למיפסקיה (אסור לחתוך, גזירה דרבנן היא, דמיחזי כסותר, ולא סותר בנין ממש

הוא, דהא פתיחת דלת בעלמא הוא. כיון דשבות הוא לא גזרו עליו בין השמשות,

רש"י)).

רמב"ם פ"א הכ"ב

(נתן העירוב או השיתוף במגדל ונעל עליו ואבד המפתח קודם שחשיכה, אם אי אפשר לו

להוציא העירוב אלא אם כן עשה מלאכה בין השמשות, הרי זה כמי שאבד ואינו עירוב, שהרי

אי אפשר לאכלו). טור ושו"ע ס"ג (נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח קודם

שחשכה, אם אי אפשר להוציא העירוב אלא אם כן עשה מלאכה גמורה בין השמשות, הרי זה

כמי שאבד ואינו עירוב, שהרי אי אפשר לאכלו).

דיני חתיכת החבל לפתוח המנעול, נתבארו

לעיל סי' שיד סי"ז.

[1246] ברייתא שם

לה, א (נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח ... נמצא המפתח (בשבת, רש"י), בין

בעיר בין בשדה אין עירובו עירוב, רבי אליעזר אומר, בעיר עירובו עירוב, בשדה אין

עירובו עירוב). תוס' שם ד"ה בעיר (בנמצא בשבת, אף על

פי שהיה אבוד בין השמשות). טור (ואם מצא מפתח ...

אף על פי שלא היה בידו בין השמשות, כיון שמצוי הוא שימצאנו, חשבינן ליה כאילו הוא

בידו). מ"א סוף ס"ק ב (ואם נמצא המפתח בשבת במקום שיכול להביאו בלא

מלאכה דאורייתא, הוי עירוב, אף על פי שלא היה בידו בין השמשות, כיון שמצוי הוא

שימצאנו חשבינן ליה כאלו הוא בידו (טור ותוס')).