שפט נכרי שיש לו חלון פתוח למבוי

שפט נ כרי שיש לו חלון פתוח למבוי

ובו סעיף אחד

א נכרי הדר

במבוי ויש לו חלון אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף, אפילו אין בחלון אלא ד' טפחים

על ד' טפחים, אינו אוסר על בני מבוי, אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות דרך המבוי

כל היום, מפני שחפץ יותר באותו שפתוח לו מאחוריו לבדו, שיש לו אויר הרבה שם¹⁰⁸⁵,

ונעשה פתחו למבוי כאילו אינו רגיל בו, שאינו אוסר¹⁰⁸⁶. והוא

שיש בבקעה או בקרפף יותר מבית סאתים, שאוירו רב, אבל בית סאתים, קטן הוא, ואינו

נוח לו יותר מהמבוי¹⁰⁸⁷.

וישראל שיש לו פתח למבוי ופתח מאחריו לקרפף, ושכח ולא

עירב, אם הקרפף יותר מבית סאתים, אוסר על בני מבוי, לפי שאין הקרפף ראוי לו להשתמש

בו בשבת, שאין מטלטלין בו אלא בד' אמות¹⁰⁸⁸,

ואם הוקף לדירה, אפילו הוא יותר מבית סאתים אינו אוסר¹⁰⁸⁹ [ואם

הוא בית סאתים, אף שלא הוקף לדירה אינו אוסר¹⁰⁹⁰], כיון

שהקרפף ראוי לו להשתמש בו בכלים ששבתו בתוכו¹⁰⁹¹.

אבל כלים ששבתו בבית, אסור להוציאם לתוכו, כמו שנתבאר בסי' שנ"ח¹⁰⁹²

ושע"ב¹⁰⁹³:

[1085] רב יהודה אמר שמואל סז , א (נכרי שיש לו פתח

ארבעה על ארבעה פתוח לבקעה, אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות כל היום כולו דרך

מבוי, אין אוסר על בני מבוי. מאי טעמא, בפיתחא דמיחד ליה בההוא ניחא ליה (משום

דאיכא אוירא טפי ממבוי, רש"י). איבעיא להו פתוח לקרפף מהו, אמר ר' נחמן בר

אמי משמיה דאולפנא, אפילו פתוח לקרפף (ניחא ליה ביה טפי, דאיכא אוירא טפי ממבוי,

ואינו אוסר על בני מבוי, רש"י)). טור ושו"ע (גוי הדר במבוי ויש לו חלון

אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף, אפילו אין בו אלא ד' טפחים על ד' טפחים, אינו

אוסר על בני מבוי, אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות דרך המבוי כל היום, שחפץ יותר

באותו שפתוח לו מאחוריו לבדו שיש לו אויר).

וכעין זה לעיל סי' שפה ס"ד (ישראל

שהמיר ויש לו בית בשכונת היהודים ... אם יש לו פתח אחר לשכונת הנכרים, אפילו הוא

פתח קטן וצר (שאינו רגיל בו לעולם, ואפילו אינו פתח גמור אלא חלון ד' על ד'), אינו

אוסר עליהם (לפי שבאותו פתח או חלון הפתוחים לשכונת הנכרים הוא חפץ בהם יותר מבפתח

הגדול שלשכונת היהודים, כיון שהמיר לדתם, ונעשה פתח זה כאלו אינו רגיל לילך בו כלל

לשכונת היהודים, ואינו אוסר עליהם, אף על פי שמכניס ומוציא דרך עליהם גמלים

וקרונות כל היום כולו כמו שיתבאר בסי' שפ"ט)).

[1086] טור ושו"ע שם (והוי פתחו למבוי כמו שאינו רגיל, שאינו

אוסר), וכדלעיל סי' שפו ס"ט (זה שרגילה בו אוסרת וזה שאינה רגילה בו אינה

אוסרת).

[1087] רבה ורב יוסף שם רע"ב (נכרי, בית סאתים אוסר, יותר

מבית סאתים אינו אוסר (אם היה לו פתח לקרפף בית סאתים ופתח למבוי, עדיין אוסר על

בני מבוי, דאוירא דקרפף לא נפיש, אבל אם יותר מבית סאתים, נפיש אוירא, ובההיא ניחא

ליה ואינו אוסר, רש"י)). טור ושו"ע (והוא שיש בבקעה או בקרפף יותר

מסאתים, אבל אם אין בו אלא סאתים, קטן הוא ולא ניחא ליה ביה).

[1088] רבה ורב יוסף שם (וישראל

(שיש לו פתח לקרפף ופתח למבוי ושכח ולא עירב במבוי, רש"י), בית סאתים אינו

אוסר, יותר מבית סאתים אוסר (אם קרפף בית סאתים הוא שראוי להשתמש בו, אינו אוסר על

בני מבוי, ואע"ג דלגבי נכרי חשיב זוטרא, לגבי ישראל נפיש, דהא בשבת ליכא

הוצאת משואות יתירין וסגי בהכי, ונפיש אוירא ממבוי, אבל יותר מבית סאתים, דכרמלית

הוא, כגון שלא הוקף לדירה, כיון דאסיר ליה לאישתמושי לא ניחא ליה ביה, ואוסר על

בני מבוי, רש"י)). טור ושו"ע (וישראל שיש לו פתח למבוי ופתח מאחוריו

לקרפף, ושכח ולא עירב, אם הקרפף יותר מסאתים, אוסר, לפי שאינו ראוי לו ואינו מסתלק

מן המבוי).

[1089] רש"י שם ד"ה ישראל (כגון שלא הוקף

לדירה). משמעות רמב"ם פ"ה ה"י (יתר מבית סאתים,

הואיל ואסור לטלטל מחצר לאותו הקרפף, אינו סומך אלא על פתח של מבוי). מ"מ שם

(פירוש, כל זה בשלא הוקף לדירה, שאם הוקף לדירה, אפילו יותר מבית סאתים אינו אוסר,

וביאור זה מובן מדברי רבינו). דעה הא' בטור ושו"ע שם (ואם הוקף לדירה, אפילו

יותר מסאתים אינו אוסר כיון שראוי לו). ב"י (והרב המגיד

בפ"ה מהלכות עירובין כתב כדברי רש"י, ושכן משמע מדברי הרמב"ם, והכי

נקטינן).

[1090] כן הוא בגמרא וברמב"ם ובטור שם. וכן הגיה בקונטרס השלחן

[ובדפוס ראשון נחסרה כאן שורה שלימה. כולל גם הציון למ"א דלהלן]. וראה מראי

מקומות וציונים.

[1091] מ"א ס"ק א (צ"ע, דאפילו בית

סאתים אסור, דאינו ראוי לו, דאסור להוציא מבית לקרפף כמ"ש סימן שע"ב.

ואפשר כיון דשרי לטלטל בתוכו ניחא ליה ביה, משא"כ ביותר מסאתים).

[1092] ס"ד (אפילו בפחות משיעור זה אינו מותר לטלטל מתוכו לחצר

או מחצר לתוכו אלא כלים ששבתו בתוכו או בחצר, אבל כלים ששבתו בבית והוציאם לחצר,

אסור לטלטל לתוכו, וכן כלים ששבתו בתוכו והכניסן לחצר אסור לטלטלן לבית ... לפי

שמקום זה שלא הוקף לדירה הוא רשות בפני עצמה מוחלקת מהבית שהוא מקום דירה ממש).

[1093] ס"א (קרפף שלא הוקף לדירה, אפילו הוא פחות מבית סאתים אין

עירוב מועיל, שאפילו הוא שלו אסור להוציא לתוכו כלים ששבתו, כמו שנתבאר בסי'

שנ"ח).