שעג דיני שתי גזוזטראות בשתי עליות

שעג דיני שתי גזוזטראות בשתי עליות

ובו סעיף אחד

א שתי

גזוזטראות הבולטות מב' עליות זו כנגד זו, ונתן ביניהן נסר כמין גשר מזו לזו ⁵³⁴ , וקבעו שם במסמר שלא יוכל להינטל בשבת⁵³⁵ (או

שביטלו בפירוש לכל השבת⁵³⁶),

אם הוא רחב ד', הרי הוא כפתח, ומערבין יחד, ואם רצו כל אחת מערבת לעצמה⁵³⁷.

אבל אם היו זו שלא כנגד זו, אפילו אם זו ברוח זו וזו

ברוח שכנגדו, כגון שזו בצפון וזו בדרום, אלא שאחת משוכה למזרח ואחת למערב ואינן

מכוונות זו כנגד זו, אינן יכולים לערב יחד, מפני שהנסר שיתנו מזו לזו יבא מקרן

זוית של זו לשל זו, ואינו חשוב כפתח, שאין דרך לעשות פתח בקרן זוית⁵³⁸.

במה דברים אמורים כשהן משוכות זו מכנגד זו ג' טפחים, אבל פחות מג' טפחים אינו כלום

וכמכוונות הן. ואפילו אם הן מכוונות ממש, אם האחת גבוה מחברתה ג' טפחים, אינו חשוב

פתח⁵³⁹.

וכל זה כשהן רחוקות זו מזו. אבל אם אין המרחק שביניהן

ד', אף שאין שם נסר כלל מערבין יחד⁵⁴⁰,

מפני שנוח לפסוע משפת זו לשפת זו⁵⁴¹,

וכאלו הן סמוכות זו לזו ממש. ולכן אינן יכולים לערב כל אחת לעצמה ולטלטל זו בשלה

וזו בשלה, מפני שהן אוסרות זו על זו כיון שהן קרובות זו לזו בתוך ד'. אלא אם כן

קירוב זה שביניהן אינו במילואו אלא באמצע רחבן בלבד, שיש שם בליטה, אבל בקצותיהן

הן רחוקות זו מזו ד', וגם אין בקירוב זה יותר מעשרה אמות⁵⁴².

במה דברים אמורים לטלטל בגזוזטראות עצמן. אבל העליות

שאצלן יכולה כל אחת לערב לעצמה עם הבתים שבחצרה, אע"פ שגזוזטראותיהם סמוכות

זו לזו, רק שלא יטלטלו בגזוזטראות. ואם ירצו יכולים אפילו כל הבתים שבחצר עליה זו

לערב עם כל הבתים שבחצר עליה זו, לפי שהגזוזטראות הן פתח ביניהן ⁵⁴³ . רק שיהיו סולמות כדינם מהבתים לעליות ⁵⁴⁴ . והוא הדין אם הגזוזטראות רחוקות אלא שנתן נסר מזו

לזו⁵⁴⁵:

[534] משנה עח , ב (נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים,

וכן ב' גזוזטראות זו כנגד זו), ופרש"י (נסרין בולטין משפת תקרת העלייה לרשות

הרבים, וקורין לו אלדויי"ר, ואם ישנן זו אצל זו בשתי עליות של שני דיורין,

ונתן נסר רחב ד' כמין גשר מזו לזו, הוי נמי פתח). טור ושו"ע (שתי גזוזטראות

הבולטות משני עליות זו כנגד זו, ונתן ביניהם נסר רחב ארבעה, הרי הוא כפתח).

[535] פסקי ריא"ז פ"ז ה"ג אות ג. הובא בשלטי הגבורים

כה, א אות א (לשון ריא"ז ... ונראה בעיני שצריך שיהי' הנסר קבוע, שלא יהי'

ראוי ליטלו משם בשבת). מ"א ס"ק א (כתב השלטי גבורים דבעינן שיקבע הנסר

במסמר, שלא יוכל ליטלו בשבת).

[536] כדלעיל סי' שעב סי"ט (וכן הדין אפילו בדבר הניטל בשבת,

אלא שביטלו בפירוש לשבת זו שלא יטלנו מכאן עד למוצאי שבת).

[537] משנה שם (מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד). טור ושו"ע (ומערבין

יחד. ואם רצו, כל אחת מערבת לעצמה).

[538] משנה שם ( ב' גזוזטראות זו כנגד זו). גמרא עט, א (זו

כנגד זו אין, זו שלא כנגד זו לא). טור (אבל היו זו שלא כנגד זו, שאחת משוכה

למזרח והשנייה למערב, אין יכולין לערב, שכשיתנו הנסר מזו לזו, יבא מקרן זוית של זו

לשל זו, ולא חשיב פתח, דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי). מ"א ס"ק ג (שכשיתנו

הנסר מזו לזו יבא מקרן זויות של זו לשל זו, ופתחא בקרן זויות לא עבדי אינשי).

וכדלעיל סי' שסא ס"ה (שאין דרך לעשות פתח בקרן זוית), ושם נסמן (הערה כד).

[539] רבא עט , א (הא דאמרת זו כנגד זו אין, זו שלא

כנגד זו לא, וזו למעלה מזו נמי, לא אמרן אלא שיש בין זה לזה שלשה טפחים, אבל אין

בין זה לזה שלשה, גזוזטרא עקומה היא). טור ושו"ע (והני מילי כשמרוחקות זו מזו

ג' טפחים, אבל אם הם תוך ג' זו לזו, בין בריחוק בין בגובה, חשיב שפיר כפתח).

[540] תוספתא פ"ח ה"ב (בין זו לזו ארבעה טפחים, מערבין ב'

ואין מערבין אחד. פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים). רשב"א

בעבודת הקדש שער ד ס"א (וכן גזוזטראות שתים זו כנגד זו, אם ... היה בין

גזוזטרא לגזוזטרא פחות מארבעה טפחים, אם הן זו כנגד זו, מערבין אחד ואין מערבין

שנים). מ"מ פ"ג הי"ד (וכתב הרשב"א ז"ל מכח התוספתא שאם

אין ביניהם מרחק ארבעה, אינו צריך נסר מזו לזו, אלא אף בלא נסר מערבין אחד ואין

מערבין שנים, כל שהן זו כנגד זו). רמ"א (ואם אין המרחק שביניהם ארבעה, אפילו

בלא נסר נמי דינא הכי).

[541] רש"י במשנה שם ד"ה ורחב ד', לענין חריץ שבין חצרות (דפחות

מכאן נוח לפסעו משפתו אל שפתו). תוס' שם ד"ה וכן שתי (אבל בפחות מד' רגיל

לפסוע מזו לזו כמו גבי חריץ).

[542] ב"ח (דמיירי דהמרחק פחות מד' הוא כל אורך הגזוזטראות,

ביותר מעשר אמות ... אבל אם מרחק זה בפחות מד' אינו אלא באורך עשר אמות בלבד ולא

יותר, חשוב פתח, ואם רצו מערבין אחד, רצו מערבין שנים). מ"א

ס"ק ב (ודוקא כשאין כל משך הגזוזטראות סמוך, רק במשך י' אמות הם סמוכים, דהוי

פתח ... אבל אם סמוכין זו לזו יותר מי' אמות, מערבין אחד ואין מערבין ב'. והוא

הדין כשכל משך אורך הגזוזטראות סמוך, אפילו פחות מי', דהוי כנפרץ במלואו). וכדלעיל

סי' שעב ס"כ (ואם יש בארכו יותר מעשר אמות, אינן יכולים לערב כל אחת בפני

עצמה, אלא צריכות לערב יחד)

[543] תוס' שם ד"ה וכן שתי

גזוזטראות (ומפרש ר"ת ... כי ליכא ד' מזו לזו מערבין שנים, ואם רצו מערבין

אחד). רמ"א (ואם אין המרחק שביניהם ארבעה, אפילו בלא נסר נמי דינא הכי. ואם

רצו, כל אחת מערבת לעצמה). כפירוש ט"ז ס"ק ב (בדברי

תוס' ורמ"א כאן, שהגזוזטרא אינם רחבים, ואינו רוצה להשתמש שם, רק שעל ידיהם

יהיה פתח מחצר לחצר, ובזה מערבין כמו שרוצים. כל זה ברור ופשוט).

[544] עי' לעיל סי' שעב

ס"ו, שבארובה שבין בית לעליה אין צריך סולם. משא"כ כאן בעירוב דרך

גזוזטרא שבתקרת העליה.

ו עי' במה שכתבתי בסי'

שנג קו"א ס"ק א (דנסר שבגזוזטראות שבתקרה מועיל גם לחצר,

אף על פי שגבוה עשרה מקרקע החצר. וכ"מ מפירש"י שם שפירש שהנסר הוא מתקרת

העליה, ואפילו הכי מועיל לעליה. עכ"פ יתפ[ר]ש דמיירי שיש סולם לעלות בו

לגזוזטראות, ואורחא דמילתא הכי הוא בגזוזטראות, ולא הוצרכו לפרש, וסולם נידון כפתח).

והוא בפרש"י דלעיל הערה 534

(נסרין בולטין משפת תקרת העלייה).

וכן הוא בבתים שלנו הצמודים זה לזה,

שלכל בית יש סולם לעלות לגג, יכולים לערב הבתים והחצרות יחד על ידי הגג המשותף

לשניהם. ואחרי שמועיל העירוב דרך הסולם והגג, אפשר לטלטל מחצר זו לחצר זו אף אם יש

בינם מחיצה י' טפחים, כדלעיל סי' שעב ס"ה (ומותרים לטלטל אפילו דרך חורים

וסדקים).

ואם אינם מערבים יחד, אסור להוציא מהבית

לגג, שהוא פרוץ לגג של חברו.

וכל זה כשהיציאה מהסולם לגג אינה מפעילה

את אזעקת החירום, אבל אם היא מפעילה את אזעקת החירום, הרי אי אפשר לצאת לגג בשבת,

ואי אפשר לערב יחד דרכו.

[545] שגם בזה יכולים הבתים

והחצרות לערב יחד, על ידי הגזוזטראות והנסר שמזו לזו.