סקירה אודות "סדר הכנסת שבת".

סקירה

אודות "סדר הכנסת שבת".

[א] סדר הכנסת שבת

"סדר הכנסת שבת" נערך ונדפס

על ידי רבינו בסוף ימיו ³⁰³² ,

והוא המהדורה הכי אחרונה של שיטתו בהלכות שקיעת החמה וצאת הכוכבים.

בשלחן ערוך שלו, שערך לראשונה בין השנים

תקל"א-ז ³⁰³³ ,

פסק רבינו כשיטת רבינו תם ³⁰³⁴ ,

אשר בין השמשות מתחיל בסוף השקיעה, שהוא קרוב לשעה אחרי תחלת

השקיעה, ונמשך 13.5 דקות (בארץ ישראל בימים השוים), שאז הוא זמן צאת הכוכבים, שהוא

תחלת הלילה.

אחר כך חזר בו רבינו ופסק כשיטת

הגאונים, וביאר שיטתם, אשר בין השמשות מתחיל מיד אחרי השקיעה האמיתית , שהיא

כמה דקות אחרי השקיעה הנראית , ונמשך 20 דקות (בארץ ישראל בימים השוים), שאז

הוא זמן צאת הכוכבים הבינונים, שהוא תחלת הלילה.

ב"סדר הכנסת שבת" מבאר רבינו

מה הביאו לקבוע בבירור שההלכה היא כשיטת הגאונים, דלא כרבינו תם. ומבאר את שיטת

הגאונים באופן שיתאים עם המציאות הנראית לעינינו ³⁰³⁵ .

וכן מבאר את פרטי החישובים וההלכות הקשורות לזמני השקיעה הנראית, השקיעה האמיתית,

בין השמשות וצאת הכוכבים.

כשחזר בו רבינו, כתב בתחלה תשובה קצרה,

בקשר לזמן הדלקת נרות שבת, ושלח אותה לאנ"ש "להודיע ולהזהיר" ³⁰³⁶ .

אחר כך בשנת תקנ"ז ערך רבינו את

"הלכתא רבתא לשבתא", אשר בסופה הוסיף מהדורה קמא ל"סדר הכנסת

שבת" שלפנינו ³⁰³⁷ .

אחר כך בשנותיו האחרונות, ערך רבינו מחדש

את "סדר הכנסת שבת" במהדורה בתרא, והדפיסו בגליון בודד, ובהוצאה השלישית

של הסדור שלו – יחד עם "הלכתא רבתא לשבתא".

את הסדור שלו הדפיס רבינו לפחות שלש

פעמים, משנת תקס"ג ואילך, אמנם "סדר הכנסת שבת" ו"הלכתא רבתא

לשבתא" לא נדפסו בהוצאות הראשונות של הסדור, כאמור בהקדמת "שער

הכולל" למוהרא"ד לאוואוט: "הסדור הזה נדפס פעם הראשון בחייו בשבת

תקס"ג ... ונדפס בחייו בקאפוסט שני פעמים ... ובדפוסים הראשונים שקלאוו

וקאפוסט לא נמצא סדר הכנסת שבת והלכתא רבתא לשבתא ... ונדפס אחר כך בדפין בפני

עצמן". מכל זה נראה ש"סדר הכנסת שבת" שלפנינו ערך בשנותיו

האחרונות.

כדי להקל על המעיין, חולק כאן "סדר

הכנסת שבת" לסעיפים, ולכל סעיף נוספה "כותרת משנה" – תוכן הסעיף.

[ב] קונטרס בין השמשות וביאוריו

ב"הקדמת הרבנים בני הגאון

המחבר" לשלחן ערוך רבינו, כותבים בין השאר (וה' נתן לו חכמה כאחד מגדולי

הראשונים, כמובן לכל מי שיש לו עינים לראותו ולב להבין אפס קצהו טיפה מן הים מים

חכמתו בעומק פלפולו ובקיאתו, בקונטרס אחרון שלו שביורה דעה, וקונטרס החזקות, וקונטרס

בין השמשות , שבלול מכל עמקי שיטות הש"ס המפוזרים, אין די באר ואין די

עולה על הכתב להעריך מגדולת חכמתו אין חקר לתבונתו, ולמקור האמת דבק נשמתו להיות

קולע אל השערה שערי תורה ושערי אורה וכל רז לא אניס ליה, וכבר נודע בקצוי ארץ

ואיים רחוקים תהלתו, והמוסיף גורע כי [מי] ימלל שבח תורתו וקדושתו".

מה שכתבו "וקונטרס החזקות וקונטרס

בין השמשות", כוונתם כנראה, למהדורה בתרא להל' נדה סי' קפג (קונטרס החזקות)

ולסדר הכנסת שבת שלפנינו (קונטרס בין השמשות).

או אפשר, ש"קונטרס בין

השמשות" הנזכר כאן, הוא ביאור ארוך יותר שכתב רבינו ל"סדר הכנסת

שבת" שלפנינו, ולא הגיע לידינו.

שניהם נכתבו בסוף ימיו, ובסגנון קצר

מאד, ומטעם זה קשה ביותר לעמוד על דיוקי הפרטים הרבים שבהם.

*

בשנת תשל"ה פרסמתי קונטרס

"נרות שבת קודש" ח"ב, ובו חלק מ"סדר הכנסת שבת" עם ביאור

דבריו לענ"ד.

בשנת תשל"ז פרסמתי (קובץ יגדיל

תורה נ.י. חוב' ז ע' מא ואילך) ביאור לחלק נוסף מ"סדר הכנסת שבת".

במשך עשרות השנים שעברו מאז, כתבתי

בירורים וביאורים לכמה נושאים הכתובים בקיצור ב"סדר הכנסת שבת",

ופרסמתים בכמה במות. חלקם נערך מחדש ונדפס ב"דובר שלום" (קה"ת

תשס"ג, ע' קנ ואילך).

כל אלה נקבצו כאן לפונדק אחד, עם השלמת

הביאור לכל "סדר הכנסת שבת", בצורה מסכמת וקלה, להקל על המעיין.

כמו כן צויין כאן לבאורים נוספים בדברי

רבינו, ובעיקר:

א) ביאור לחשבונות שבסדר הכנסת שבת, מאת

ר' חיים יחיאל בורנשטיין, נדפס בקונטרס "שימת עין" (שבהוספה לספר

"הרב מלאדי", ווארשא, תר"ע-עג, ע' 13 ואילך).

ב) סדר הכנסת שבת, עם הערות בשולי

הגליון, נערך ונדפס על ידי הגרא"ח נאה, בספרו "קצות השלחן" (סוף

ח"ג, ירושלים, תרצ"א).

ג) לוח זמנים תמידי, בכל מקום בעולם,

לפי חשבון רבינו בצאת הכוכבים, מאת ה"ר יהודה לוי, נדפס בספרו "זמני

היום בהלכה" (נ.י. תשכ"ז). מהדורה נוספת נדפסה בשם "זמנים

כהלכה" (ירושלים, תשנ"ב).

ד) סיכום וביאור לאיזה פרטים

שב"סדר הכנסת שבת" נדפס בס' "קיצור הלכות משו"ע אדה"ז"

(כפר חב"ד, תשנ"ב), במילואים ע' צב ואילך.

ה) בכמה פרטים בשיטת רבינו בסדר הכנסת

שבת, התנהל דיון במשך שנת תשס"ב בקובץ "הערות התמימים ואנ"ש –

770" (גליונות רמט. רנב. רנד. רנז. רסו. רסח. עדר). ובקובץ "הערות

ובאורים" (גליונות תתכז. תתכח.

תתכט. תתלא. תתלב. תתלה). ובקובץ "אור ישראל" (גליונות כז. כח. כט).

ו) "סדר הכנסת שבת" עם ביאור

מאת הרב לוי יצחק רסקין, נדפס בספר "סדור רבינו הזקן" עם ציונים מקורות

והערות (קה"ת, תשס"ד, ע' רכא ³⁰³⁸

ואילך).

[ג] דרכי חישוב הזמנים

מספרי המעלות המובאים (הן בסיכומים

שלפנינו והן בהערות שבפנים – בשולי הגליון) הם כאשר השמש יוצאת מהאופק של האדם

במספר מעלות זה. היינו כאשר השמש יורדת (מתחת לאופק) ממקום האדם יותר מ-90 מעלות.

כל זמן שהשמש היא בתוך אופק האדם, היינו

כשהיא בתוך 90 מעלות שמראשו של האדם ועד קו האופק, רואה האדם את השמש ואת זריחת

אורה. ואילו אחרי "שקיעת החמה", כשהשמש יורדת יותר מ-90 מעלות (מתחת

לאופק), אין האדם רואה את השמש ואת זריחת אורה.

מכל מקום יש עדיין קצת אור השמש בחלל מקום

האדם, ולכן אין האדם רואה עדיין את הכוכבים בשמים. ככל שהשמש מתרחקת יותר מהאדם

בגלגל המעלות, נשאר פחות מאור השמש בחלל מקום האדם, ולכן נראים יותר כוכבים (קטנים

יותר). עד אשר השמש יורדת מאופק האדם לערך 17 מעלות, דהיינו כשהשמש מתרחקת מראשו

של האדם לערך 107 מעלות, אז מסתלק אור השמש לגמרי מחלל מקום האדם, ואז נראים כל

הכוכבים בשמים (כדעיל סוף הערה 2998 ,

ובהערה 3000 ).

א) זריחת אור השמש מגיעה רק

לחצי מכדור הארץ (90 מעלות מכל צד).

ב) גם אחרי ירידת אור השמש

מגובה הים, נראית עדיין זריחת אור השמש על האילנות וגגות הגבוהים, עד "השקיעה

הנראית", שהיא ירידה נוספת של לערך מעלה אחת.

ג) גם אחרי השקיעה הנראית

מגיע קצת אור השמש לחלל שטח נוסף, שנראית זריחת אורה בראשי ההרים הגבוהים, עד

ה"שקיעה האמיתית", שהיא ירידה נוספת של לערך חצי מעלה נוספת.

ד) מעט אור השמש מגיע לחלל

שטח נוסף, שלכן אין הכוכבים נראים שם, ושם הוא "בין השמשות", עד

"צאת הכוכבים הבינונים", שהיא ירידה נוספת של לערך 4 וחצי מעלות נוספות.

ה) מעט מאור השמש מגיע לחלל

שטח נוסף, שלכן אין הכוכבים הקטנים נראים שם, עד "צאת הכוכבים הקטנים",

שהיא ירידה נוספת של לערך מעלה אחת נוספת.

ו) מעט מאד מאור השמש מגיע

לחלל שטח נוסף, שלכן נראים שם רק חלק מהכוכבים, עד "צאת כל הכוכבים"

(ובבוקר הוא אחרי "עלות השחר"), שהיא ירידה נוספת של לערך 10 מעלות

נוספות.

ז) ואילו בשארית החצי השני

של כדור הארץ (אחרי ירידה של לערך 17 מעלות הנ"ל), הוא "לילה" ממש,

שאז נראים כל הכוכבים.

כל אחד מהשלבים הנזכרים בהסתלקות אור

השמש מחלל מקום האדם, ובירידתו מאופק האדם בגלגל המעלות, באים למושג גבוה יותר של

לילה – על פי ההלכה.

בכל המשך "סדר הכנסת שבת", בא

לבאר את כל אחד מהשלבים הבאים: א) שקיעה הנראית. ב) שקיעה האמיתית. ג) צאת 3

כוכבים הבינונים – מעיקר הדין. ד) צאת הכוכבים הקטנים – לקריאת שמע של ערבית. ה)

יציאת השבת. ו) עלות השחר (בבוקר, שהוא מקביל לזמן צאת כל הכוכבים בלילה,

כדלעיל הערה 3000 ).

שיעור הזמן הזה, שבין

ה"שקיעה" לבין כל אחד מהשלבים האלה, נקרא נשף. אורך הנשף משתנה לפי מקום

עמידת האדם בעולם ולפי התאריך בשנה, כי אורך הנשף מתארך יותר בימי הקיץ, ומתארך

יותר במדינות הצפוניות (כדלעיל הערות 2923 ;

2925 ;

2947 ).

את השלבים האלה מבאר רבינו לפי משך הזמן

שמשקיעת החמה עד לאותו שלב – הן בארץ ישראל והן במדינת רוסיא (שבה גר רבינו), הן

בימים השוים והן באמצע החורף ובאמצע הקיץ.

אחרי שמתבררת שיטת רבינו בזמנים אלו –

לפי מעלות ריחוק השמש מהאדם (ירידת השמש בגלגל המעלות), אזי אפשר לחשב את זמנם

המדוייק בכל תקופו השנה, ובכל מקום בעולם.

חשבונות אלו קשים ומסובכים, ומבוארים

בספרים הדנים בזה (ראה קונטרס נשק ח"ב ע' 9-14). אמנם כיום קיימות תוכנות

קלות לשימוש, מזינים את הנתונים של א) מקום עמידת האדם (במעלות רוחב מקו השוה). ב)

התאריך בשנה (בשנות חמה; בלוח הלועזי). ג) מעלות ריחוק השמש מהאדם (ירידת השמש

מאופק האדם בגלגל המעלות). ומקבלים את הזמן המדויק של השלב הזה, בין אם הוא זמן

שקיעה הנראית והאמיתית, ובין אם הוא זמן ראיית הכוכבים הבינונים; הקטנים; כל

הכוכבים וכיו"ב.

לכן גם בסיכום הדברים יצויין בכל אחד

מהזמנים – מספר המעלות של ירידת השמש מאופק האדם, שעל פיהם אפשר לברר את הזמן

המדוייק בכל מקום ובכל זמן.

יש שתי דרכים לסמן את מספר המעלות

המדוייק:

א) המעלה (°) מתחלקת ל-60 דקות ('),

ולכן 6 וחצי מעלות מציינים: 6°30' .

ב) המעלה (°) מתחלקת לעשרונים (.), ולכן

6 וחצי מעלות מציינים: 6.5° .

בחרנו באופן הראשון, הן כאן בסיכום, והן

בפנים, בהערות שבשולי הגליון.

[ד] סיכום זמני היום

אחרי הקדמה זו, נסכם את מסקנת הדברים, כפי

הנראה לענ"ד מדברי רבינו בסדר הכנסת שבת.

את פרטי חשבון זמני היום, ביאור ההוכחות

לקביעת רבינו, בירור הזמן המדוייק אליו התכוין רבינו, כל אלה רשמתי בהערות לסדר

הכנסת שבת – בשולי הגליון. וכדי להקל על המעיין אסכם את הדברים כאן, ואציין להערות

הנ"ל, שדנתי בהם בפרטיות:

א) השקיעה הנראית:

סילוק קרני אור השמש מראשי האילנות והבתים שבארץ המישור. שהוא קצת אחרי שקיעת החמה

שבלוחות שהיא כאשר השמש נעלמת מהעין שבגובה הים (שקיעת גובה הים היא כשמרכז השמש

יורד 0°50' מתחת לאופק ההנדסי, שהיא 90°50' מראש האדם. ואילו שקיעת גובה האילנות היא כשמרכז השמש יורד קרוב

למעלה מתחת לאופק ההנדסי). ונתבאר לעיל הערות 2909 - 2911 .

ב) השקיעה האמיתית:

סילוק קרני אור השמש מחלל המקום שהאדם עומד בו, בגובה ראשי ההרים הגבוהים שבארץ

ישראל (דהיינו כשמרכז השמש יורד לערך 1°35'

תחת האופק ההנדסי, שהוא 91°35' מראש האדם, כדלעיל הערה 2916 ).

גם אם האדם עומד במישור, שאין הרים

באיזור ההוא, השקיעה האמיתית היא כאשר קרני אור השמש מסתלקים מחלל המקום ההוא – בגובה

של יותר מחצי קילומטר (כדלעיל הערות 9-10), שאילו היה שם הר היו קרני אור השמש

נראים עליו (בזה חישב רבינו, שברוסיה הלבנה, בימים השוים, השקיעה האמיתית היא לערך

4 דקות אחרי השקיעה הנראית, כדלעיל הערות 2914 ;

2916 ;

2946 ).

בירור זמן השקיעה האמיתית נוגע לענין

שבת, כיון שבו תלוי חישוב זמן בין השמשות וצאת הכוכבים (כדלעיל הערה 2924 ).

אלא שצריך להוסיף מחול על הקודש (כדלעיל הערה 2913 ).

ג) צאת הכוכבים הבינונים – מעיקר הדין:

כשהרקיע בטהרתו והאויר זך נראים 3 כוכבים הבינונים לזכי הראות

(דהיינו כשמרכז השמש יורד לערך 5°50'

תחת האופק ההנדסי, שהיא 95°50' מראש האדם, כדלעיל הערה 2934 ).

חשבון הזמן הזה נאמר לענין ארץ ישראל בימים

השוים, וממנו למדים לשאר זמני השנה ולשאר המקומות בעולם (כדלעיל הערה 2923

והערה 2947 ):

(א) בתחלה באה השקיעה הנראית הנ"ל. (ב) כמה דקות אחר כך באה השקיעה האמיתית

הנ"ל. (ג) מיד אחרי השקיעה האמיתית באים 18 דקות של בין השמשות לשיטת רבי

יהודה (כדלעיל בסדר הכנסת שבת סעיף ב). (ד) מיד אחר כך באים 2 דקות של בין השמשות

לשיטת רבי יוסי (שם סעיף ג). (ה) מיד אחר כך יכולים זכי הראות לראות 3 כוכבים

בשמים, ביום שהאויר זך (שם סעיף ד).

ד) צאת הכוכבים הקטנים – לקריאת שמע של

ערבית: כיון שאין אנו בקיאים בגודל הכוכבים

הבינונים, ואפשר לטעות בזה (כדלעיל הערות 2935 - 2936 ),

לכן תיקנו הפוסקים לחכות עד שיהיו נראים גם כוכבים קטנים יותר, שהם נראים כמה דקות

אחר כך (כדלעיל הערה 2939 ),

כאשר מרכז השמש יורד מעלה אחת נוספת תחת האופק ההנדסי (דהיינו שהוא יורד לערך 6°50' תחת האופק ההנדסי, שהוא 96°50' מראש האדם, כדלעיל הערה 2953 ),

שאז נראים גם הכוכבים הקטנים יותר.

בארץ ישראל, בימים השוים, זו תוספת של 4

דקות לערך. ובמדינות הצפוניות (כמו רוסיא הלבנה, שרבינו מדבר בה), באמצע הקיץ, זו

תוספת של לערך 10 דקות (כדלעיל הערה 2931 ).

גם בזמנינו שמחשבים את הזמנים המדויקים

לפי חשבון המעלות, עדיין חלה עלינו תקנת הפוסקים להוסיף, מה גם שגם כיום יש אי

דיוקים רבים בזמן צאת הכוכבים, ולכך יש לחכות עד זמן צאת הכוכבים הקטנים (כדלעיל

הערה 2951 ).

ה) יציאת השבת:

כשם שבכניסת השבת הצריכה התורה להוסיף מחול על הקודש (כדלעיל הערה 2913 ),

כך הצריכה התורה להוסיף גם ביציאת השבת (כדלעיל הערה 1276

ואילך). ולכן צריך להוסיף במוצאי שבת כארבע דקות אחרי צאת הכוכבים הקטנים

הנ"ל (כדלעיל הערה 2954 ).

ו) עלות השחר:

בארץ ישראל בימים השוים הוא 72 דקות לפני נץ החמה, שעד אז נראים כל הכוכבים

בשמים, ולא רק 3 כוכבים (כדלעיל סעיף יא, ובהערה 3000 ).

ולפי חשבון זה בכל מקום ובכל זמן (דהיינו כשמרכז השמש הוא לערך 16°54' תחת האופק ההנדסי – לצד מזרח, שהיא 106°54' מראש האדם, ונתבאר לעיל הערה 2998 ).

*

לענין ההלכות שצריך לחכות בהם לזמן צאת

הכוכבים הקטנים, כתבתי הנראה לענ"ד לשיטת רבינו:

רק " לענין קריאת שמע של ערבית

וכיוצא בהן " מצריך רבינו לחכות לכוכבים קטנים (כדלעיל הערה 2931 ).

וכן לענין ברית מילה לתינוק שנולד בליל שבת (כדלעיל הערה 2943 ).

משא"כ לתפלת ערבית עצמה , למנהגינו שנוהגים להתפלל אחר צאת הכוכבים,

סגי בכוכבים הבינונים (כדלעיל הערה 2952 ).

ויש אומרים ("בין השמשות" ע' סח-פב) דכן הוא גם לכל הדינים שהם מדברי

סופרים, כמו: (א) סיום הצומות (חוץ מיום הכיפורים) אחרי צאת הכוכבים. (ב) ספירת

העומר בלילה. (ג) הפסק טהרה עד אחרי צאת הכוכבים. (ד) טבילת נדה בלילה,

וכיו"ב.

[ה] המענה לדעת החולקים עלי

נקודת הנושא שחלוקים עלי חבריי הרב יוסף

יצחק שי' פייגלשטוק והרב יהורם שי' אולמן:

הם מבארים במכתבם שבסוף הספר סדר הכנסת

שבת, אשר: א) ההרים הגבוהים שבארץ ישראל, שרבינו מדבר אודותם, הם הרי ירושלים,

שבגובה 800 מטר ויותר. ב) ובמילא מובן לפי זה, אשר 4 הדקות שמתאחרת בשביל כך השקיעה

האמיתית הם בארץ ישראל, ואילו ברוסיה הוא יותר מזה. ג) ובמילא מובן לפי זה, שראיית

כוכבים בינונים ברוסיא באמצע הקיץ היא כמעט שעה אחרי השקיעה הנראית. ד) ובמילא

מובן לפי זה, שמה שהצריך רבינו לחכות באמצע הקיץ ברוסיא עד שעה שלימה – זהו זמן

ראיית הכוכבים הבינונים. ה) ובמילא מובן לפי זה, שרבינו אינו מצריך כלל להמתין עד

לראיית הכוכבים הקטנים. ו) ובמילא מובן שאין הפרש בזה בין קריאת שמע לתפלת ערבית,

שזמן שניהם מצאת הכוכבים הבינונים.

לעומת זאת בארתי בהערות שבספר, אשר: א)

ההרים הגבוהים שבארץ ישראל שרבינו מדבר אודותם, הם הר הכרמל וכיו"ב, שבגובה

כ-550 מטר. ב) ובמילא מובן לפי זה, אשר 4 הדקות שמתאחרת בשביל כך השקיעה האמיתית

הם ברוסיא, ואילו בארץ ישראל הוא פחות מזה. ג) ובמילא מובן לפי זה, שראיית כוכבים

בינונים ברוסיא באמצע הקיץ היא פחות משעה אחרי השקיעה הנראית. ד) ובמילא מובן לפי

זה, שמה שהצריך רבינו לחכות באמצע הקיץ ברוסיא עד שעה שלימה – זהו זמן ראיית

הכוכבים הקטנים. ה) ובמילא מובן לפי זה, שרבינו מצריך להמתין עד לראיית הכוכבים

הקטנים. ו) ובמילא מובן שרק לענין קריאת שמע של ערבית הצריך רבינו להחמיר עד

כוכבים קטנים, משא"כ לתפלת ערבית סגי בכוכבים בינונים.

בכל אחד מששת הפרטים האלה מפורש בדברי

רבינו בסדר הכנסת שבת כפי שבארתי, ונתבארו בהערותיי:

סעיפים א-ב נתבארו בהערות 2914 - 2916 .

סעיפים ג-ד נתבארו בהערה 2953 .

סעיף ה נתבאר בהערות 2931 .

2935 .

2936 .

2939 .

2951 .

2953 .

וסעיף ו נתבאר בהערה 2952 .

סיכום כל הנושאים יחד – ראה בסוף הספר סדר הכנסת שבת, במכתבו של הרב שלום דובער

שי' הרצל.

כאמור לעיל תלוים כל הפרטים האלה אחד

בחברו. ובמילא מוכח ופשוט בכל הנ"ל כפי שבארתי לעיל, לענ"ד.

[ו] לוח זמנים תמידי לדוגמה – לאיזור ירושלים וניו-יארק

בתור דוגמה גרידא, ניתן בזה לוח תמידי

וכללי לזמני היום לשיטת רבינו, בערים ירושלים וניו-יורק; לא כדי להשתמש בו, אלא

כדי להקל על המעיין להבין את שיטת רבינו בזמנים אלו.

בכמה חוגים נהגו לאחר את יציאת השבת עד

אשר השמש היא 8°30' תחת האופק (וגם בחב"ד יש נוהגים

כן), שהוא (בארץ ישראל ובניו-יורק) כמה דקות אחרי הזמן האמור ליציאת השבת. ולכן

ניתן כאן גם זמן זה – להשוואה:

א) הלוח מתאים רק לשנת חמה אמצעית (של

מחזור 4 שנים). ואילו בשאר השנים יש שינוים קטנים.

ב) הלוח מתאים רק לאחד מימי השבוע.

ואילו בשאר ימי השבוע יש שינוים קטנים.

ג) הלוח מתאים רק למרכז העיר ירושלים

(רוחב צפון 31°47' , ואורך מזרח 35°14' ). ואילו בשאר המקומות בעיר וסמוכותיה יש שינוים קלים.

ד) הלוח מתאים רק למרכז העיר ניו-יורק

(רוחב צפון 40°43' , ואורך מערב 74°01' ). ואילו בשאר המקומות בעיר (העיר ניו-יורק עולה עד רוחב 40°55' ויורד עד 40°30' , וגם עולה עד אורך 74°15' ויורדת עד 73°42' ) יש שינוים קלים.

ה) בלוח נרשמו רק הדקות (ולא השניות). כך

שתמיד יש אי דיוק של עד כחצי דקה לכל צד.

אי הדיוקים הנזכרים, ואי דיוקים נוספים

– שהם בהכרח בכל הלוחות, לפעמים מצטרפים לשינוי של כמה דקות (כדלעיל הערה 2951 ).

לאיזור ירושלים

רוחב צפון 31°47' , ואורך מזרח 35°14'

תאריך

עלות השחר 16°54'

נץ החמה שבלוחות

(גובה הים)

חצות היום והלילה

שקיעת החמה שבלוחות

(גובה הים)

צה"כ (בינונים) מעיקר הדין 5°50'

צה"כ (קטנים) לק"ש ערבית 6°50'

יציאת השבת תוספת 4 דקות

מוצאי שבת לשיעור

8°30'

ינואר

1

5:18

6:39

11:42

4:46

5:13

5:17

5:21

5:26

8

5:19

6:40

11:46

4:52

5:18

5:23

5:27

5:31

15

5:19

6:39

11:48

4:58

5:24

5:29

5:33

5:37

22

5:18

6:37

11:51

5:04

5:30

5:35

5:39

5:43

29

5:16

6:34

11:52

5:11

5:36

5:41

5:45

5:49

פברואר

5

5:16

6:30

11:53

5:17

5:42

5:47

5:51

5:55

12

5:12

6:24

11:53

5:23

5:48

5:52

5:56

6:00

19

5:01

6:17

11:53

5:29

5:54

5:58

6:02

6:06

26

4:54

6:10

11:52

5:35

5:59

6:03

6:07

6:11

מרץ

5

4:46

6:02

11:51

5:40

6:04

6:08

6:12

6:16

12

4:37

5:53

11:49

5:45

6:09

6:13

6:17

6:21

19

4:28

5:44

11:47

5:50

6:14

6:18

6:22

6:26

26

4:19

5:35

11:45

5:55

6:19

6:23

6:27

6:31

אפריל

2

5:09

6:26

12:43

6:59

7:24

7:28

7:32

7:36

9

4:59

6:18

12:41

7:04

7:29

7:33

7:37

7:41

16

4:50

6:09

12:39

7:09

7:34

7:38

7:42

7:46

23

5:40

6:02

12:38

7:14

7:39

7:43

7:47

7:52

30

4:32

5:55

12:36

7:19

7:44

7:49

7:53

7:57

מאי

7

4:24

5:48

12:36

7:23

7:49

7:54

7:58

8:03

14

4:16

5:43

12:35

7:28

7:55

8:00

8:04

8:09

21

4:10

5:39

12:36

7:33

8:00

8:05

8:09

8:14

28

4:06

5:36

12:36

7:37

8:04

8:10

8:14

8:19

יוני

4

4:02

5:34

12:37

7:41

8:09

8:14

8:18

8:23

11

4:01

5:33

12:39

7:45

8:12

8:18

8:22

8:27

18

4:01

5:33

12:40

7:47

8:15

8:20

8:24

8:29

25

4:02

5:35

12:42

7:48

8:16

8:21

8:25

8:31

תאריך

עלות השחר 16°54'

נץ החמה שבלוחות

חצות היום והלילה

שקיעת החמה שבלוחות

(גובה הים)

צה"כ (בינונים) מעיקר הדין 5°50'

צה"כ (קטנים) לק"ש ערבית 6°50'

יציאת השבת תוספת 4 דקות

מוצאי שבת לשיעור

8°30'

יולי

2

4:05

5:38

12:43

7:49

8:16

8:22

8:26

8:31

9

4:09

5:41

12:44

7:48

8:15

8:20

8:24

8:29

16

4:15

5:45

12:45

7:45

8:12

8:18

8:22

8:27

23

4:21

5:49

12:46

7:42

8:08

8:14

8:18

8:22

30

4:27

5:53

12:46

7:37

8:03

8:08

8:12

8:17

אוגוסט

6

4:33

5:58

12:45

7:31

7:57

8:02

8:06

8:11

13

4:40

6:03

12:44

7:25

7:50

7:55

7:59

8:03

20

4:46

6:07

12:43

7:17

7:42

7:47

7:51

7:55

27

4:52

6:11

12:41

7:09

7:34

7:39

7:43

7:47

ספטמבר

3

4:57

6:16

12:39

7:01

7:25

7:30

7:34

7:38

10

5:03

6:20

12:36

6:52

7:16

7:20

7:24

7:28

17

5:08

6:24

12:34

6:42

7:06

7:11

7:15

7:19

24

5:12

6:28

12:31

6:33

6:57

7:02

7:06

7:09

אוקטובר

1

5:17

6:33

12:29

6:24

6:48

6:53

6:57

7:00

8

4:22

5:37

11:27

5:15

5:39

5:44

5:48

5:52

15

4:26

5:42

11:24

5:07

5:31

5:36

5:40

5:43

22

4:31

5:47

11:24

4:59

5:23

5:28

5:32

5:36

29

4:36

5:53

11:23

4:52

5:17

5:22

5:26

5:29

נובמבר

5

4:41

5:59

11:23

4:46

5:11

5:16

5:20

5:24

12

4:46

6:05

11:23

4:41

5:07

5:11

5:15

5:20

19

4:51

6:11

11:24

4:38

5:03

5:08

5:12

5:16

26

4:57

6:17

11:26

4:36

5:01

5:06

5:10

5:15

דצמבר

3

5:02

6:23

11:29

4:35

5:01

5:06

5:10

5:14

10

5:07

6:28

11:32

4:36

5:02

5:07

5:11

5:15

17

5:11

6:33

11:35

4:38

5:04

5:09

5:13

5:18

24

5:15

6:36

11:38

4:41

5:07

5:12

5:16

5:21

31

5:17

6:39

11:42

4:45

5:12

5:17

5:21

5:25

לאיזור ניו-יורק

רוחב צפון 40°43' , ואורך מערב 74°01'

תאריך

עלות השחר 16°54'

נץ החמה שבלוחות

חצות היום והלילה

שקיעת החמה שבלוחות

צה"כ (בינונים) מעיקר הדין 5°50'

צה"כ (קטנים) לק"ש ערבית 6°50'

יציאת השבת תוספת 4 דקות

מוצאי שבת לשיעור

8°30'

ינואר

1

5:47

7:20

12:00

4:40

5:10

5:16

5:20

5:25

8

5:48

7:20

12:03

4:46

5:16

5:22

5:26

5:31

15

5:47

7:18

12:05

4:54

5:23

5:29

5:33

5:38

22

5:44

7:14

12:08

5:02

5:31

5:36

5:40

5:45

29

5:40

7:09

12:09

5:10

5:39

5:44

5:48

5:53

פברואר

5

5:34

7:02

12:10

5:19

5:47

5:52

5:56

6:01

12

5:27

6:54

12:10

5:28

5:56

6:01

6:05

6:09

19

5:19

6:44

12:10

5:36

6:04

6:09

6:13

6:17

26

5:09

6:34

12:09

5:44

6:12

6:17

6:21

6:25

מרץ

5

4:58

6:23

12:08

5:52

6:19

6:24

6:28

6:32

12

4:47

6:12

12:06

7:00

7:27

7:32

7:36

7:40

19

5:35

7:01

1:04

7:07

7:34

7:39

7:43

7:47

26

5:23

6:49

1:02

7:15

7:42

7:47

7:51

7:55

אפריל

2

5:10

6:38

1:00

7:22

7:50

7:55

7:59

8:03

9

4:57

6:26

12:58

7:29

7:57

8:02

8:06

8:11

16

4:44

6:15

12:56

7:37

8:05

8:10

8:14

8:19

23

4:31

6:05

12:54

7:44

8:13

8:18

8:22

8:27

30

4.19

5:56

12:53

7:51

8:21

8:26

8:30

8:36

מאי

7

4:07

5:47

12:53

7:59

8:29

8:35

8:39

8:44

14

3:56

5:40

12:52

8:06

8:36

8:42

8:46

8:52

21

3:47

5:34

12:53

8:12

8:44

8:50

8:54

6:00

28

3:39

5:29

12:53

8:18

8:50

8:56

9:00

9:06

יוני

4

3:33

5:26

12:54

8:23

8:56

9:02

9:06

9:12

11

3:29

5:24

12:56

8:27

9:00

9:06

9:10

9:17

18

3:28

5:25

12:57

8:30

9:03

9:10

9:14

9:20

25

3:30

5:26

12:59

8:31

9:04

9:11

9:15

9:21

תאריך

עלות השחר 16°54'

נץ החמה שבלוחות

חצות היום והלילה

שקיעת החמה שבלוחות

צה"כ (בינונים) מעיקר הדין 5°50'

צה"כ (קטנים) לק"ש ערבית 6°50'

יציאת השבת תוספת 4 דקות

מוצאי שבת לשיעור

8°30'

יולי

2

3:34

5:29

1:00

8:31

9:04

9:10

9:14

9:20

9

3:40

5:33

1:01

8:29

9:01

9:08

9:12

9:18

16

3:48

5:39

1:02

8:25

8:57

9:03

9:07

9:13

23

3:57

5:45

1:03

8:20

8:51

8:57

9:01

9:07

30

4:07

5:51

1:03

8:13

8:44

8:50

8:54

9:00

אוגוסט

6

4:17

5:58

1:02

8:05

8:35

8:41

8:45

8:50

13

4:28

6:05

1:01

7:56

8:26

8:31

8:35

8:40

20

4:37

6:12

12:59

7:47

8:15

8:21

8:25

8:30

27

4:47

6:18

12:58

7:36

8:04

8:09

8:13

8:18

ספטמבר

3

4:56

6:25

12:55

7:25

7:52

7:58

8:02

8:06

10

5:04

6:32

12:53

7:13

7:40

7:46

7:50

7:55

17

5:12

6:39

12:51

7:01

7:28

7:33

7:37

7:42

24

5:20

6:46

12:48

6:49

7:17

7:22

7:26

7:30

אוקטובר

1

5:28

6:53

12:46

6:38

7:05

7:10

7:14

7:10

8

5:35

7:00

12:44

6:26

6:54

6:59

7:03

7:07

15

5:42

7:07

12:42

6:15

6:43

6:48

6:52

6:56

22

5:59

7:15

12:41

6:05

6:33

6:38

6:42

6:47

29

5:57

7:23

12:40

5:56

6:24

6:29

6:33

6:37

נובמבר

5

5:04

6:31

11:40

4:47

5:16

5:21

5:25

6:29

12

5:11

6:40

11:40

4:40

5:09

5:14

5:18

5:23

19

5:18

6:48

11:41

4:35

5:04

5:09

5:13

5:18

26

5:25

6:56

11:43

4:31

5:01

5:06

5:10

5:15

דצמבר

3

5:31

7:03

11:46

4:29

4:59

5:04

5:08

5:14

10

5:37

7:09

11:49

4:29

4:59

5:05

5:09

5:14

17

5:42

7:14

1:52

4:30

5:01

5:06

5:10

5:15

24

5:45

7:18

11:56

4:34

5:04

5:10

5:14

5:19

31

5:47

7:20

11:59

4:39

5:09

5:15

5:19

5:24

[3032] כדלעיל בסדר הכנסת שבת

(הערה 2906 ).

[3033] ראה "תולדות חב"ד ברוסיא

הצארית" פרק טו ואילך.

[3034] כדלעיל סי' רסא ס"ה

(והערה 1282 ).

סי' שלא ס"ה. סי' תרח ס"ג.

[3035] כדלעיל בסדר הכנסת שבת (הערה

2934 ).

[3036] נדפסה לעיל, ושם נסמן

(הערה 3003 ).

[3037] נדפסה לעיל, ושם נסמן (הערה 3024 ).

[3038] ושם בסוף הערה 1, ציין לעוד כמה ספרים הדנים

בדברי רבינו אלה.